הדור הראשון של הונדה CR-V היה אחד מחלוצי סגמנט הג'יפונים הרכים, ביחד עם הראב4 של טויוטה. הוא הפך לסיפור הצלחה של ממש, בעיקר בארצות הברית, כך שלא פלא שעם השקתו של הדור השני ב-2002 החליטה הונדה לשמור על המתכון הבסיסי ולא הציגה שינויים יותר מידי משמעותיים ברכב. עדיין מדובר בג'יפון רך ודי גדול המבוסס על פלטפורמת הסיוויק המשפחתית, עם תוספת של מערכת הנעה כפולה לא יעילה במיוחד. רוב הזמן עובד ה-CR-V במצב הנעה קדמית ורק לעיתים רחוקות מעביר כוח אל הגלגלים האחוריים. יכולת שטח של ממש אין כאן, למרות השימוש במערכת הנעה כפולה כסטנדרט. המנוע היחיד בישראל היה מנוע 2.0 ליטר בנזין עם 150 כוחות סוס ששודך לתיבת הילוכים אוטומטית (עם ידית הפעלה במיקום קצת מוזר). הביצועים מעט עצלים, בעיקר בשל ההילוכים המאוד ארוכים של הגיר. גם רמת האבזור של הונדה CR-V מעט מאכזבת ביחס למחירו (כחדש), אבל לפחות מרווח הפנים נדיב למדי. ויש כאן פטנט חביב - כיסוי גלגל רזרבי שהופך לשולחן אוכל מתקפל לפיקניקים. בהנחה ובחרתם את הדגם המאובזר (והמאוד יקר) של ה-CR-V, כמובן.
מרווח פנים; עיצוב פנים חדשני;
חסר כל יכולת שטח; יקר מידי;
אנחנו שומרים לו חסר נעורים, למרות שהוא כבר הרבה פחות מרשים;