יונדאי ולוסטר – לא קופה, לא האצ'בק

היא נראית נפלא ואתם בטח לא צריכים אותנו כדי שנספר לכם את זה. אנחנו יצאנו לבדוק איך מרגישה הוולוסטר החדשה של יונדאי על הכביש.

מעט מאוד דברים יכולים לגרום לי להוציא את האף מהמזגן בחום של תחילת אוגוסט. על אחת כמה וכמה, בשעה 14:00 בצהריים כשאדים מהבילים של לחות עולים מהרחוב התל-אביבי. יונדאי ולוסטר היא אחת מאותן מכוניות שדווקא כן הצליחו. כששאלו אותי אם אני יכול לאסוף את הולוסטר מהסוכנות של יונדאי בשיא הצהריים לא חשבתי פעמיים. מכונית מעניינת, אוונגרדית, מוחצנת ומיוחדת כל כך מבית יונדאי לא ראיתי כבר הרבה מאוד זמן. אנשי השיווק של יונדאי היו צריכים הרבה תעוזה כדי להוציא את המכונית לשוק. לך תסביר ללקוח הממוצע את הקונספט שמאחורי המכונית הזאת - לא קופה, לא האצ'בק, ארבע דלתות ולא סדאן. מי אמר שאי אפשר לערבב שמחה בשמחה?

שימו לרגע בצד את ההשוואות לבמוו, פולקסוואגן שירוקו או אלפא מיטו. במציאות, בשחור מרזה, היא נראית נפלא. בצהוב מטאלי - נפלא עוד יותר. למעשה, היא נראית קצת יותר כמו מכונית קונספט וקצת פחות כמו מכונית בייצור סדרתי, בטח מיצרן שהיה אחרי בעבר על יצירות משעממות ואפורות כמו האלנטרה או הלנטרה שקדמה לה. יונדאי, שיחקתם אותה עם העיצוב. הולוסטר הזו פשוט נראית נפלא ובעיקר עושה חשק לנהוג. החזית חדה עם חיוך קטן מכיוון הגריל הקדמי. הישבן הסקסי כולל אגזוז גדול וקרבי. הגג משתפל לאחור ומשלב בתוכו שמשה אחורית מפוצלת עם ספויילר קטן. אני רוצה לצאת לדרך ולהפסיק להסתכל.

הולוסטר לא רק נראית כמו מכונית קונספט, היא גם בנויה כמו אחת כזאת. הולוסטר היא הראשונה לקבל את תיבת ששת הילוכים כפולת המצמדים (DCT, בעגת היונדאי) של הקבוצה. בניגוד לכמה מהמתחרות מאירופה (או מיפאן), ביונדאי לא מיהרו לאמץ את הטכנולוגיה כפולת המצמדים טרם הגעתה לבשלות ולא מיהרו לאמץ פתרונות חד מצמדים שרחוקים מלהיות מושלמים. תיבת ההילוכים החדשה הזו מוכיחה שהטכנולוגיה הזו הגיעה לבשלות. מדובר בתיבה שהיא פשוט טובה, אין הרבה מה להוסיף. אני מניח שאפשר למצוא כמה הערות שוליות על אופי התפעול שלה, אבל עזבו, זאת קטנוניות לשמה.

המנוע, אף הוא חדש בארנסל הדגמים הישראלי, מפיק לא פחות מ-140 כוחות סוס מנפח של 1591 סמ"ק, כשהוא נעזר בעיקר בהזרקת דלק ישירה ובתזמון שסתומים משתנה אך אינו נעזר במגדש כלשהוא. על הנייר, וגם בפועל, עיקר כוחו בסל"ד גבוה - שיא ההספק ב-6300 סל"ד, שיא המומנט ב-4850 סל"ד. זה אומר שהיציאה של הולוסטר מהמקום קצת מהוססת, במיוחד כשהתיבה במצב אוטומטי-רגיל. העברת הידית למצב Sports מושכת את המנוע לסל"ד גבוה ומשפרת משמעותית את המצב, אבל האמת היא שעם שני מנופי התפעול שמאחורי ההגה זה פשוט בזבוז לנהוג בה במצב האוטומטי. העברות ההילוכים במצב הידני מהירות ומדויקות כל כך, עד שמצאתי את עצמי מוריד הילוכים בשביל הכיף בפקקים של כביש 4.

נקודה נוספת שכדאי שנוריד מהפרק כבר בשלב זה היא התנהגות הכביש. הולוסטר אולי נראית ספורטיבית אבל ממש לא מרגישה כזאת על הכביש המפותל. בהתחלה עוד היו לי תקוות, בעיקר בגלל כיול המתלים הנוקשה-משהו, מהר מאוד הבנתי שלא. ההגה מעורפל, לא מתקשר ושאר טענות שנכתבות שוב ושוב בהקשר של הגה חשמלי. הנהג תוקף הסיבובים יגלה במהרה שהולוסטר מרגישה מרוחקת, מנותקת, מזכירה במשהו משחקי פלייסטיישן. בקרת היציבות ממהרת להתערב, חותכת את הכוח או בולמת גלגל ונותנת שמץ של היגוי יתר לתיקון, מה שמגביר את תחושת המלאכותיות בנהיגה. כפתור הניתוק שלה, אגב, הוא הגדול והבולט ביותר שאי פעם ראיתי במכונית סדרתית.

אפרופו כפתורים ומתגים, תא הנוסעים כאן נראה ומרגיש איכותי ונעים מאוד. הוא מעוצב בצורה כוחנית, עם המון ידיות אחיזה בדלתות ובקונסולה המרכזית. יכול להיות שזה מעיד על תזזיתיות הרכב, יכול להיות שזה מעיד על כיסא מפלט שפספסתי. לא אתפלא אם האפשרות השנייה היא הנכונה. איכות החומרים, באופן כללי, טובה. יש אפילו ריפוד רד במסעד יד שמאל, פרט קטן או חשוב שמשום מה יותר מידי יצרני רכב "שוכחים" לאחרונה. פה ושם נרשמות כמה נפילות קטנות, כאלו שלא תמצאו במתחרות ותיקות יותר בתחום, כמו נורית המחסור בדלק, שנראית עצובה ומיושנת ואינה מקושרת למחשב הדרך. מערכת השמע כוללת מסך מגע גדול וחיבור להתקנים חיצוניים (USB ו-AUX) נשמעת לא רע בכלל וגם די נוחה לתפעול.

תא הנוסעים, ובעיקר המושב האחורי, משלמים את המחיר על העיצוב המיוחד. הדלת האחורית אמנם מאפשרת גישה נוחה יחסית למושב האחורי, בוודאי נוחה יותר מזאת שבמכוניות קופה סטנדרטיות, אבל רחוקה מלהיות מושלמת. הדלת קטנה יחסית, דורשת סוג של גמישות כדי להשתחל פנימה. יציאה לא זהירה, והראש מקבל זפטה רצינית מהמשקוף. גם בפנים, מרווח הראש במושב האחורי אינו מרשים וגם נוסע בעל גובה ממוצע (כמוני, למשל) יגלה שהפדחת שלו קרובה באופן מטריד לתקרה. מלפנים, דרך אגב, המצב טוב ואין בעיות כאלו כלל. לזכותה של הולוסטר ראוי לציין שהמושב האחורי נוח לכשעצמו, מרווח הרגליים טוב והרצפה שבין צמד המושבים האחוריים ישרה, שיהיה נוח לעבור בין המושבים. תא המטען מציע נפח סביר למדי, אבל גם הוא משלם את מחיר העיצוב - פתח ההטענה שלו גבוה ולא נוח.

סיכום:

קוראים לזה פוזה וזה פחות או יותר הדבר הכי חשוב היום בשוק הרכב. ליונדאי ix35 יש פוזה של ג'יפ למרות שיכולת שטח של ממש אין לו, אבל זה מספיק כדי להפוך אותו למלך המכירות. למאזדה 3 יש פוזה של מכונית משפחתית למרות שהיא רחוקה מלהיות המרווחת ביותר בקטגוריה, אבל גם זה מספיק לה כדי להפוך למשפחתית הנפוצה ביותר בעשור האחרון. לולוסטר של יונדאי יש את כל הפוזה שצריך כדי להפוך ללהיט של ממש - הוא נראה מצוין, יש לו ביצועים לא רעים, יש לו רשימת אבזור ארוכה וכמו שקראנו היום הוא גם מגיע עם תג מחיר סופר אטרקטיבי בגרסה הידנית. נכון, ספורטיבי הוא לא. אבל היי, גם ה-ix35 הוא לא רכב שטח.

צריכת דלק משולבת במהלך המבחן - 9.6 קילומטרים לליטר.