תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

  • אופל
  • אופל מוקה
  • אופל מוקה X - מבחן דרך - כמה אפור הכחול

    אופל מוקה

    אופל מוקה עבר מתיחת פנים, קיבל X, והגיע למבחן אצל רוני. רכב טוב שעבר עידון או מוצר מיושן שעדיין לא התקדם מספיק?

    • 05-09-2017
    • מאת: רוני שיך | צילום: רוני שיך

    מותג אופל פורט כמעט לכל אחד מאיתנו על מיתרי הנוסטלגיה. לחלקנו יש את הזכרונות על אופל קאדט או רקורד שהיו במשפחה בשנות ה70- וה-80. לחלקנו זכרונות של ווקטרות וטיגרות של שנות ה-90. רבים זוכרים את אסטרה GSI שהייתה חלק מסצנת המשפחתיות החמות לפני 20 שנה. אני עדיין חולם על אופל קאליברה, למרות שכבר אז ובטח שהיום, מדובר ברכב בינוני ביותר. 

    אופל מוקה היא מכונית שפותחה על ידי אופל על בסיס פלטפורמת Gamma II של ג'נרל מוטורס, שמשמשת הרבה מכוניות קטנות וקומפקטיות של הקונצרן. כמיטב המסורת של תאגידים גדולים, המוקה מיוצרת בגרסאות שונות תחת מותגים שונים של GM. בארץ אנחנו יכולים לראות את שברולט TRAX התאומה ואילו בדרום אמריקה וסין היא נמכרת תחת מותג ביואיק. המוקה הוא רכב וותיק למדי, שהוצג בשנת 2012. אי שם בשלהי שנת 2016 אופל הכריזו על עידכון הדגם תחת שם Mokka X.

    הרכב שנבחן היה ברמת אבזור Enjoy+ עם 'חבילת היוקרה', רמה אחת לפני הבכירה ביותר. כמו כן, בנוסף לרמת האבזור המקורית הותקנו ברכב המבחן אביזרים בהרכבה מקומית כמו פלסטיקים שמדמים מגני פגוש "ג'יפאיים" ומדרגות צד (שהיו מיותרות לגמרי), מה שהביא את מחיר הדגם הנבחן לסכום של מעל 140 אלף שקל ומציב אותו בסביבית המחיר של ג'יפונים גדולים יותר כמו קיה ספורטאז ויונדאי טוסון. נקודת פתיחה בעייתית מבחינת פח לשקל.

    מכיוון שמדובר בעידכון, נתעכב על השינויים במראה. העיקרי שבהם, לפחות מבחוץ, הוא בגריל וביחידות התאורה שהפכו עדכניות ואלגנטיות. הפנסים הקדמיים קיבלו פסי LED מובנים ואילו האחוריים מקבלים תאורת LED מלאה שנראית חביב ביותר. הקוים הקמורים של הפנלים עדיין נראים אקטואליים וביחד עם החצאיות ה"ג'יפוניות" וקורות האורך בגג אנחנו מקבלים מכוניות נאה סה"כ. לטעמי העיצוב החיצוני של מוקה, במיוחד אחרי העידכון, הוא מוצלח יותר מזה של בת דודה מבית שברולט.

    בפנים השינוי יותר מורגש, אבל למרות העידכון, תא הנוסעים עדיין לא מביא בשורה עיצובית. למרות הנסיון להעז ולתת פאנל בגימור מבריק (בצבע אפור. למה לא בצבע הרכב?) כדי לשבור את השיממון, התא עדיין משדר הרגשה נורא "אופלית" עם עיצוב בוגר ושמרני שמאפיין את רוב מכוניות המותג למעט האדם.

    בלוח השעונים ישנם ארבעה שעונים עיקריים ומסך מידע מרכזי, לפי מיטב המסורת הגרמנית הוא קריא ונוח. מערכת הסטראו המקורית טובה הן מבחינת השמע והן מבחינת נוחות השימוש. רכב המבחן היה ברמת אבזור גבוהה וכלל שלל מערכות נוחות ובטיחות וכן אביזרי נוחות בהרכבה מקומית. לחיוב תצוין מצלמת רוורס עם פסי הכוונה דינמיים וכן חיישני חניה הקפיים מקוריים. אם נתעלם לרגע מכל הפלסטיקה שהורכב בארץ, ניתן להגדיר את איכות ההרכבה כטובה מאוד.

    לשלילה יצוין תא המטען שהוא לא מהמצטיינים בקטגוריה, אבל הוא לא סתם קטן, אלא כהחלטה להקריב מנפחו לטובת מרווח במושב האחורי. למרות בסיס גלגלים באורך 255 ס"מ, שאופייני לסופר-מיני המרווח במושב האחורי, כאמור יותר מתאים למכוניות מסגמנט גבוה יותר.

    הראות דרך החלון האחורי גם טעונה שיפור, אבל כל זה סביל לעומת מושב הנהג שהיה זוועתי. אפשר לחשוב שהוא נלקח מקיה בסטה (גם שם היתה משענת יד מתקפלת בצד). אני לא יכול להגיד שיש לי גב רגיש או שעברתי אי אלו חוויות טראומטיות, אבל לא משנה מה ניסיתי, פשוט לא הצלחתי למצוא תנוחה טובה ונוחה. ממרומי 166 סנטימטרים שלי אפילו לי המסד התחתון היה קצר מדי ולא תומך, ובכך יצר עומס על הרגליים. אני מתקשה לחשוב מה ירגישו אנשים גבוהים ממני. כל זה מקבל משנה תוקף כאשר מבינים שמדובר במושב משודרג בעל משענת יד שלא מגיעה בדגמים יותר זולים.

    כאשר לוחצים על כפתור ההתנעה, מתעורר מנוע 1.4 ליטר טורבו המוכר של GM ומעיר את הגיר הפלנטרי (שישה הילוכים), גם הוא וותיק ומוכר לנו משלל רכבים של הקונצרן.

    המנוע עצמו הוא לא משהו לרוץ לספר לחבר'ה. זה אותו המנוע שמוכר לנו מאופל אסטרה, ולמרות היותו מנוע מוגדש הוא דווקא מרגיש כמו מנוע אטמוספרי שמכויל על הצד הנמרץ. הרגשה שמזכירה את המנוע של מאזדה 3. מנוע זריז אבל חסר כל אותן התכונות של זמינות מומנט בסל"ד נמוך שאנחנו כל כך אוהבים במנועים מוגדש. כאמור, עקב היעדר מומנט בסל"ד נמוך המנוע מרגיש טיפה עצל, אבל מספק הן לתנועה עירוני והן לשיוט בינעירוני במהירות תלת ספרתית של כביש 6. יש לציין שככל שהסל"ד מטפס לא מתקבלת תוספת כוח משמעותית, כי עדיין צריך לזכור שמדובר פה במנוע 1400 טורבו.  לשלילה יצוין רעש מוגזם של המנוע בלחיצה על דוושת הגז ובכל מצב שהמנוע מטפס בסל"ד. דבר זה בא לידי ביטוי בשיוט מהיר בכביש 6. בכלל, אי אפר לקרוא לרכב הזה שקט, אבל אנחנו עדיין רחוקים מקטסטרופה.

     הגיר מעלה ומוריד הילוכים יפה ובזמן, אבל גם הוא אינו שיאן מהירות התגובה. בסה"כ ניתן להגדיר את חטיבת ההינע של מוקה X כפושרת. היא לא מצטיינת בשום תחום, אבל גם אין לה מגרעות בולטות. גם כאן אנחנו מקבלים המשך של פילוסופיית הרכב שמדברת על מוצר בשל ומוגמר ללא חסרונות בולטים אבל גם נעדר יתרונות  משמעותיים או שוברי שיוויון.  

    תצרוכת הדלק במבחן עמדה על קצת פחות מ-11.7 קילומטר לליטר, עם חלוקת תנועה של 60 אחוז בינעירוניים ו-40 אחוז התניידות עירונית. נתון טוב, אבל גם לא משהו מיוחד שיצרנים אחרים לא יכולים להשיג.

    אומנם מוקה חולקת את שלדתה עם קורסה, אבל בניגוד לשאר ג'יפונים שמבוססים על סופר מיני ולמעשה לא שונים מהן במימדים, המוקה בהחלט בולטת בנוף עם הגובה, וזה בהחלט מורגש. בתור אחד שמתנייד, בין היתר, ברכבי SUV גדולים אני יכול להעיד שאכן הרגשת הגובה במוקה הרבה יותר קרובה לקיה סורנטו שיש לי מאשר בזו שברנו קפצ'ור שלי, שהיא המתחרה הישירה של המוקה.

    מבחינת התנהגות אין הרבה הפתעות. הצמיגים אוחזים מצוין, אבל מרכז הכובד הגבוה שנובע מגובה הרכב, יחד עם מימדים לא גדולים ובסיס גלגלים קצר יכולים לפעמים לתת לך הרגשה שאתה כאילו תיכף הולך להתהפך. אתה לא, אבל זה לא מפריע למוקה לשדר לך את זה.

    בניגוד לדגם הקודם, שהיה קשה ולא נוח (במיוחד על החישוקים הגדולים של הגרסאות המאובזרות), כאן המתלים מכוילים על הצד הרך ומצטיינים בנוחות. כמעט ולא ניתן להרגיש מהמורות ויתר פגמים באספלט במהירות נמוכות. בתנועה העירונית הרכב נוח בצורה יוצאת מן הכלל. אולם כאשר יוצאים לכביש בין עירוני ומגיעים לקטע גלי, או סתם נוסעים בכביש משובש בצורה יותר קשה מהרגיל לאורך זמן, הרכות שהייתה כל כך טובה מקודם, מתנקמת עם חוסר יכולת של המתלים להתמודד עם זה. הבולמים מתחילים לנעול מהלך והרכב מתחיל להתרסק.

    תמיד בסוף המבחן אני שואל את עצמי שתי שאלות:
    האם הייתי רוצה כזה? אולי. בהחלט הייתי שוקל אותה כאופציה אם הייתי היום בשוק אחר ג'יפון מבוסס סופר מיני.
    האם הייתי קונה כזה? כנראה שלא. אופל צריכים לשפר את יחידת ההנעה שתהיה יותר נמרצת. ולעשות משהו עם המושב.

    סיכום

    אופל מוקה X היא מוצר בוגר ומגובש שכנראה מכוון לפלח אוכלוסייה מאוד מסוים. לאנשים שמושגים "בגרות" ו"בשלות" לא זרים להם, אבל כאלה שממש רחוקים מלרצות רכב עם איזושהי יומרה בתחום הדינמי. זה ג'יפון עירוני שמאוד יקרוץ לאנשים בשלים בנפשם, שמחפשים נוחות בתנועה עירונית וגם כניסה (ויציאה) נוחה לרכב.

    dddd