תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

  • סיטרואן
  • סיטרואן C4 פיקאסו
  • סיטרואן C4 גרנד פיקאסו
  • סובב מותג - סיטרואן C4 פיקאסו 5 מושבים

    סיטרואן C4 פיקאסו

    אחרי שעבר על דגמי פיג'ו, יואב מתחיל סובב מותג אצל האחות. הראשונה בתור - סיטרואן פיקאסו

    • 08-02-2017
    • מאת: יואב פולס

    עברה כשנה מאז סיימנו עם סובב המותג של פיג'ו, במהלכה פנינו לכמה יבואנים לקחת חלק בפרוייקט 'סובב מותג' של קארספורום. אנחנו עדיין ממתינים לתשובות. בסיטרואן לקח בדיוק הודעת ווטסאפ אחת, ותשובה תוך 10 שניות – יש לכם כל רכב שתרצו.

    אז קפצנו על הנכונות, ומיד שריינו את הסיטרואן C4 פיקאסו 5 מקומות, שמעכשיו נקרא לה רק 'פיקאסו' (בניגוד לגראנד פיקאסו שהוא הדגם עם שבעה המושבים, ובניגוד ל-C3 פיקאסו).

    שישי בצהריים, אני מגיע למתחם לובינסקי לאסוף את הפיקאסו לסופ"ש כשהבת הקטנה שלי איתי. אוסף את הרכב שנמצא בחניון תת קרקעי, בשביל לנסוע לאט עד הרכב שלי שנמצא 100 מטר משם לקחת את כסא הבטיחות. מושיב את הילדה על המושב האחורי, שניה של דממה מצידה, ואז צהלות שמחה מהמרווח העצום ברכב, מהאווירה האוורירית, ומהתחושה שהרכב משדר. הכי אמיתי וכנה שיכול להיות. היא מאוהבת בפיקאסו, ואני מבין אותה.

     

    בעולם של סיטרואן

    הפיקאסו ממוקמת בין ה-C4 הרגילה לבין הגראנד פיקאסו 7 מושבים. חיצונית, הפיקאסו לא דומה לשום רכב אחר שהוא לא ממשפחת סיטרואן, ומיישר קו עיצובי עם כל המשפחה – הקקטוס, ה C3 החדשה וכמובן הגרנד פיקאסו. (במאמר מוסגר, פייסליפט לדגם כבר הוצג, אצלנו בארץ בתוך שבועות ספורים). החזית מסודרת בשלוש שכבות, כונס אוויר משושה נמוך בקומת הקרקע, משני צדדיו פנסי ערפל, בקומה השניה, ממש בקצוות הרכב שני פנסי תאורת דרך, ובקומה העליונה, נמתחים שני קווי אופקיים, משולבים עם סמל סיטרואן במרכז, ופסי לד בצדדים. התוצאה שונה כאמור מכל דבר אחר, אבל מיוחדת ונאה.

    שמשה קדמית ענקית שמתחילה עמוק בתוך מכסה המנוע, ונמתחת עמוק לתוך הגג. על השמשה נרחיב עוד מעט גם כשנתייחס לעיצוב הפנים. בצדדים, קורת A מפוצלת לשתי קורות דקיקות, וביניהן חלון גדול. ויזואלית, מהצד, למעט קורה קדמית בצבע המרכב, יתר קורות הרוחב הן בצבע שחור  ונבלעות בתוך שטח החלונות העצום של הרכב. מתוך הרכב  שטח החלונות העצום נותן תחושה אוורירית ומוארת. הדלת האחורית נפתחת לכל רוחב וגובה הרכב, עם הפנסים, וחלק מהפגוש, קצת כמו היפופוטם שפוער את פיו. התוצאה היא מפתח העמסה גדול, שימושי ונמוך.

    פנים הרכב מזכיר לך שלא מדובר ברכב 'רגיל' אלא בסיטרואן. מול הנהג אין לוח מחוונים אלא רק מוט הילוכים קטן. מעל לראש הנהג, איפה שבכל רכב יש מגן שמש, בסיטרואן הזו יש מגן שמש רגיל, אבל שנמצא כולו על מסילה (גם מעל לראש הנוסע). משיכה אחורה של כל המתקן חושפת את מלא השמשה הקדמית, שנמתחת ממש עד מעל לראש של הנהג והנוסע. זה מגניב ברמה שגורמת לך לחשוב "למה האחרים לא עושים את זה?" (אופל חשבו על זה ב-GTC. רק אומר. העורך  [אם היית מסדר לי מבחן על אופל GTC הייתי יודע. רק אומר. היואב]) תוסיפו לזה את החלון הגדול במקום קורה A וקיבלתם שדה ראיה נפלא לכל הכיוונים.

    עמוק במרכז הדשבורד צג גדול ושימושי לכל הפרמטרים העיקריים של הרכב, מהירות, הילוך, מצב מיכל הדלק, מד סל"ד דיגיטלי, ועוד ועוד. הצג בהיר ונראה מצוין גם באור יום מלא, וניתן להחליש את עוצמת ההארה לנסיעה בחשכה.

    באמצע הדשבורד נמצא צג הפיקוד של סיטרואן ששולט על השמע, המיזוג, האינטרנט, הסלולרי וכד'. מי שרגיל למערכת של סיטרואן ירגיש מיד בבית. מי שלא רגיל אליה יתרגל מהר מאוד בלי לפתוח את ספר הרכב, היא פשוטה ואינטואיטיבית.

    ההגה הוא הגה סיטרואני רגיל, בדיוק כמו זה שבקקטוס. שליטה על קרוז קונטרול, מגביל מהירות, שמע, סלולרי וכד' – הכל מההגה ללא צורך להוריד את היד ממנו.

    בין הנהג לנוסע נמצא תא עצום. יש לו אפשרות סגירה, או הסרה מוחלטת של כל התא, לטובת פינוי מקום לתיק, לסוריקטת המחמד שלכם, או לכל דבר אחר בין המושבים. שקע מצית, USB ו-AUX חבויים מאחורי מדף קטן מתחת לצג המרכזי.

    מאחור שלושה מושבים נפרדים, עם אפשרויות כיוונון רבות, ונציין רק שברצפת הרכב יש שני תאי אחסון שימושיים, ובדלתות האחוריות יש וילונות מקוריים.

     

    מנוע וגיר

    המנוע בסיטרואן הוא מנוע ה-1.6 ליטר טורבו בנזין המוכר של החברה, המספק 165 כ"ס ב-6,000 סל"ד ו-24.4 קג"מ שזמינים כבר מ 1,400 סל"ד. תיבת ההילוכים היא זו שמשמשת את החברה בדגמיה הנוכחיים, גיר פלנטרי שישה הילוכים של חברת אייזין היפנית. כל זה משודך לרכב השוקל 1320 ק"ג. לא הכי קל בעולם, אבל לא משהו שהמנוע לא מצליח להתמודד איתו בכבוד.

    להתמודד זו אולי לא ההגדרה הנכונה. להטיס אותו קדימה. אם שמתם לב לנתון ההספק, אתם מבינים שהמנוע שש אלי קרב. לא ניסינו לאמת את נתון התאוצה הרשמי, 8.4 שניות ל-100 קמ"ש, אבל בכל לחיצה על הדוושה הסיטרואן הקטנה שועטת קדימה. זו לא GTI אגרסיבית, זו משפחתית 'שגרתית' אבל גם לנהג חובב ההגה היא בהחלט תספק הרבה רגעי הנאה/הנעה. שיוט במהירות 140 קמ"ש עובד בלי שום דרמה או תחושה שהאוטו מתאמץ, וזה מובן כשהמהירות המרבית של הרכב היא 210 קמ"ש (לא בדקנו).

    מילה על הגיר, כשנוסעים רגוע, הוא מזהה את הסגנון וזורם איתך בנינוחות. כשלוחצים, הוא ממהר לשנות מוד לאגרסיבי, ויוצא מהמוד הקרבי רק אחרי שהוא מזהה שנרגעת. זה עבד מצוין בפועל. ברגע שהגיר זיהה נהיגה אגרסיבית ו'רגל עד הפח' הוא לא מיהר להעלות הילוכים, ודאג להיות בסל"ד גבוה ולא להיכנס למצב 'שיוט'.

     

    דבר החברים

    אישתי ועוד שני חברים נהגו ברכב. שניים מהם עשו עוד סיבוב, ועוד סיבוב, ועוד אחד, רק בשביל הכיף של הנהיגה ברכב המקסים הזה. חבר שלישי נהג על 140 קמ"ש בעודו אומר לי "אני ממש לא מרגיש שאני נוהג על 100". אז ציינתי בפניו שהוא באמת לא נוהג על 100 קמ"ש.

    לא אתגרתי את הרכב בנס-הרים או בכביש המחצבות שליד עיר צפונית אחת, זה במילא לא הסיבה לקנות כזה רכב, פשוט השתמשתי בו כמו שאני משתמש ברכב היומיומי שלי. אחיזת הכביש מצוינת, אם כי מורגשות מעט זוויות גלגול, וזה בסדר, אין לוחמת הגה בלחיצה עצבנית, ובכלל התחושה היא של רכב שבסגנון הנהיגה הרגיל שלי נמצא רחוק מאוד מהמגבלות שלו.  

    בלי כמה מילים בפולנית מדוברת אי אפשר אז:

    כמות הפעמים שהפעלתי את הוישרים כשרציתי לשלב לרוורס היתה גדולה. זה הצחיק אותי כל פעם מחדש, ואז כששילבתי לרוורס, גם המגב האחורי החל לפעול. לקראת הסוף התרגלתי.

    את רכב המבחן קיבלנו עם 30,500 ק"מ. בשנה אחת. ניתן להניח שמרבית הק"מ האלה לא עברו עליו בנינוחות. למרות הכל הוא לא נתן תחושה של רכב עם 30,000 ק"מ, אבל הייתי שמח לרכב מבחן עם הרבה פחות ק"מ.

    שדה הראיה קדימה מצוין, אבל לא באמת אפשר לראות או לחוש איפה חלקו הקדמי של הרכב מסתיים. מחייב תרגול ונסיון. רצוי עם חיישנים ולא עם פחח צמוד.

    קשה להעביר את התחושה שהרכב משדר לך, אבל כשהחזרתי אותו לסוכנות ועליתי על המשפחתית ליסינג אפורה ורצינית שלי, זו שמוגדרת כ'הטובה ביותר בקבוצת המשפחתיות' התחושה היתה שעליתי על רכב מקולקל. אין כיף. אין כח. משהו התקלקל ברכב במהלך הסופ"ש שהרכב המתין לי אצל לובינסקי.

     

    מחיר

    המחיר הרשמי של הסיטרואן הקטנה גדולה עומד על 139,900 שקלים. קרוב מדי לטריטוריה הג'יפונים האופנתיים, ואולי זו אחת משתי הבעיות הכי גדולות של הרכב. נכון שבמבצעים שונים הרכב נמכר בהנחות של אלפי שקלים (כרגע 133,000 ש"ח), ועדיין אני יכול להבין מי שירצה טוספורטאטקה (טוסון / ספורטאז' / אטקה) בתוספת של כמה שקלים. אבל, לא בטוח שהוא עושה את הבחירה המוטורית הנכונה.

    בסופו של המבחן פרסמתי בפייסבוק שלי את הפסקה הבאה, שמבחינתי מסכמת הכל:

    "המשפחתית הכי טובה שהכסף שלכם יכול לקנות, בפער ענק, אבל אתם לא תקנו אותה. גם לא תלכו לסוכנות לבקש נסיעת מבחן. כי היא 'צרפתית', כי היא 'סיטרואן', ומי קונה אוטו שמתקלקל כל הזמן, ולעזאזל העובדות... אתם תקנו משפחתית יפנית או קוריאנית כדי שהיא תשמור על הערך, כדי שיהיה לכם קל למכור אותה בעוד 3 או 4 או 5 שנים, אבל במהלך השנים האלה אתם והמשפחה תסעו במכונית הסחירה שלכם אבל הנחותה בכל פרמטר שימושי שאפשר לחשוב עליוקוראים לה סיטרואן C4 פיקאסו 5 מקומות, והיא הדבר שאתם והמשפחה שלכם לא תהנו ממנו לעולם."

    יש לכם שאלות לכותב המבחן? בואו לפגוש אותו בפורום.