MG3 - מבחן דרך

חוץ מהיותה המכונית הזולה ביותר בקטגוריה מציעה ה-MG3 תערובת מעניינת שכוללת שם בריטי, יצרן סיני ומערכת הנעה הכי לא ישראלית שאפשר. כמה טוב כבר יכול לצאת מזה? יצאתי לבדוק. והתשובה, מפתיעה למדי

MG. איזה יצרן, איזו מסורת, עשורים של מכוניות ספורט בריטיות טהורות, מהנות ונגישות שהפכו לא רלוונטיות לחלוטין עם הופעתה של קטגוריית ההוט האץ' ורודסטרים יפניות כמו המיאטה של מאזדה. פשיטת רגל ומעבר בעלות אחד מאוחר יותר לבשה היצרנית חזות הגיוניות, והתחילה לשווק מכוניות "רגילות". עכשיו הצטרפה למשפחה גם סופר מיני. קבלו את ה-MG3.

למעשה, MG כמותג קיים בישראל כבר מספר שנים, ארבע ליתר דיוק. אבל היות והמכוניות שלה לא הציעו ערך מוסף מיוחד על פני מתחרותיהן, חברת לובינסקי לא עשתה מאמצים מי יודע מה כבירים כדי לשווק את המכונית שלה. אולם בסוף שנת 2014 כל זה השתנה והחל היבוא של ה-MG3, סופר מיני שהגיעה אלינו עם נוסחה שפשוט לא הייתה קיימת קודם לכן.

ה-MG3 מביאה לשולחן שלושה פרמטרים שיעניינו כל צרכן ישראלי באשר הוא - היא זולה, מאובזרת ומגיעה עם מנוע חזק יחסית. איפה הבעיה? היא סינית, ובמדינה בה אמינות ושמירת ערך הם ערכים עליונים ללא אח ורע (חוץ מאחד של השני כמובן) בכל הנוגע לבחירת מכונית, סין היא לא בדיוק המדינה הראשונה ממנה ישראל ישראלי יבחר לקנות מכונית. יש עוד בעיה, בערך. היא מגיעה רק עם תיבה ידנית. כזו שמגיעה בחבילה עם דוושה שלישית ומשיכות בלם יד בעליות. אך דווקא התיבה מתבררת כטובה מאוד, עם העברות מדויקות ודוושת מצמד שמרגישה כמו לדרוך על ענן, אבל על כך מאוחר יותר.

במרכז אותה נוסחה עמד תג מחיר שגורם למכוניות של דאצ'יה - שהושקה תוך הבטחה להיות זולה במיוחד - להישמע כמו ליין מוצרים אקסקלוסיבי לאוליגרכים בלבד. ה-MG3, בגרסתה הבסיסית (שאין באמת שום הגיון לקנות אותה לאור המחיר של הגרסאות האחרות) נמכרת במה שהיבואנית מכנה "מבצע קבוע" במחיר של 60,000 ש"ח. שמעתם נכון, 60 אלף שקלים חדשים. הגרסה המאובזרת ביותר תעלה לכם 69,000 ש"ח באותו מבצע. זול ב-1,000 ש"ח מדא'ציה סנדרו סטפוויי הבסיסי.

מה שמפתיע אותי יותר מהכל הוא כמה טוב המכונית הזו נראית. במיוחד לאור המחיר המיניאטורי וארץ המוצא שידועה במוניטין, איך נאמר, לא מאוד יצירתי בכל הנוגע לעיצוב. מדבקת דגל אנגליה שמכסה את הגג, קורות שצבועות בלבן וגוף... רגע... אוקיי, אז אולי העיצוב, או לפחות פלטת הצבעים, לא לגמרי שלהם. אבל אין בכך כדי לגרוע ממנה, היא עדיין נראית מעולה.

בפנים מקבלת את פני הפתעה גדולה לא פחות מהעיצוב החיצוני, אבל בדיוק בכיוון ההפוך. נראה ש-MG השקיעו את כל תקציב העיצוב שלהם על העיצוב החיצוני ולפנים פשוט לא נשאר. חוץ מבורר הטמפרטורה של המזגן (מכאני, למרות המראה המעניין) שעובר בין פסי LED כחולים (קר) לאדומים (חם) במקום שנתות של טמפרטורה, אין בתא הנוסעים של ה-MG3 אף סממן עיצובי שגורם לי לחייך. אין כאן "שפת עיצוב" או שאר רוח, יש דברים, הם נמצאים במקומות מסויימים, וזהו. אפילו המתג לניתוק כרית האוויר של הנוסע הוא חור מפתח שיושב ליד בלם היד. למה? שאלה טובה, אנחנו לא הצלחנו למצוא לזה הסבר הגיוני. אבל זה בסדר, היא זולה. מאוד זולה.

אם כבר בכריות אוויר עסקינן, יש ל-MG3 בעיה אחת רצינית שאי אפשר להתעלם ממנה - בטיחות. במבחן הריסוק שערך לה ארגון euro NCAP קיבלה המכונית שלושה כוכבים בלבד. ציון נמוך לכל הדעות בסטנדרטים של ימינו. יחד עם זאת, מדובר באותו מבחן בו גם רנו מגאן קיבלה שלושה כוכבים בגלל סיבה קטנונית למדי, אז החלטתי לבדוק האם זה המצב גם כאן. בחינה מדוקדקת יותר של דו"ח התוצאות המלא (בוא תוכלו לעיין כאן. אבל רק אחרי שתסיימו לקרוא) מעלה שבניגוד למגאן, ה-MG מקבלת את שלושת הכוכבים "בזכות ולא בחסד" בגלל ביצועים לא טובים במבחן עצמו. בעיה.

חזרה בתא הנוסעים, איכות החומרים מפתיעה לטובה. יחסית. המושבים וההגה מרופדים בעור (או דמוי, אין מידע על הנושא), ואמנם אין מה לצפות לפלסטיקים רכים או איכות גבוהה במיוחד, את הכל אפשר לסכם ב"ממש בסדר" ובוודאי שהרבה פחות גרוע ממה שציפיתי. איכויות הגימור רומזות גם הן על כך שמחלקת בקרת האיכות כנראה עובדת רק בחצי משרה, עם תפר בהגה שנפרם בין אצבעותיי במהלך נסיעת המבחן. אבל זה באמת בסדר. היא מאוד זולה.

כדי לפצות על האיכות הלא מזהירה, אבזרה היבואנית את ה-MG3 בפחות או יותר כל מה שאפשר לבקש מסופר מיני. יש כאן מערכת שמע סבירה לחלוטין, דיבורית בלוטות', חיישני אור וגשם, פנסי LED לתאורת יום, חישוקים קלים, שקע USB ועוד. הדבר היחיד שמרגיש חסר, הוא מערכת מולטימדיה. האמת היא שזה אפילו קצת מצחיק שכמעט כל המכוניות בקטגוריה מגיעות עם מערכת מולטימדיה סינית, ודווקא המכונית הסינית מגיעה ללא אחת כזו.

בגזרת המרחב ל-MG3 אין שום רגשות נחיתות מול אף אחת ממתחרותיה. במושב האחורי אולי תמצאו שהיא קצת פחות מרווחת מיונדאי i20 או הונדה ג'אז, אך מרווח המחיה מאחור טוב יותר מהשלישייה פולו-פאביה-איביזה. תא המטען סביר בגודלו, עם 256 ליטר של נפח גם הוא נמצא במקום טוב באמצע בקטגוריה.

אבל מה שעניין אותי יותר מהכל כשהטרפתי את מוחו של איש יחסי הציבור של לובינסקי על תיאום נסיעת המבחן הוא מערכת ההינע של ה-MG הקטנה. בחזית יושב מנוע בנזין בנפח 1.5 ליטר שמחובר לתיבת חמישה הילוכים ידנית. המנוע מפיק 105 כוחות סוס ומומנט מרבי של 13.7 קג"מ, נתונים שנדיר למצוא בגרסאות ידניות אחרות של מכוניות סופר מיני זולות שלרוב מסתפקות במנועי 1.2 ליטר חלושים.

המנוע, כצפוי מאטמוספרי, לא מאוד גמיש וצריך להביא אותו לסל"ד גבוה יחסית כדי להוציא ממנו ביצועים טובים באמת, אבל כשכן מביאים אותו לשם הוא מפיק ביצועים טובים למדי. בתנועה עירונית הוא זריז, אם כי מעט גס בפעולתו וההתנהלות בעיר - ומחוצה לה - עוברת בלי שום תלונות על מחסור בכח.

תיבת ההילוכים, ואני אולי מסתכן במבטים מזלזלים וגבות מורמות מעדת הטהרנים, היא אחת הטובות ביותר שיצא לי לפגוש בעת האחרונה. על אחת כמה וכמה במכונית מהסגמנט הזה. ההעברות מדויקות מאוד, תנועת הידית קצרה וקלילה, וכל כניסה של הילוך מספקת המון פידבק, כך שאין שום סיכוי בעולם שתוכלו לפספס הילוך. גם דוושת המצמד משתפת פעולה בצורה מצויינת. היא רכה וקלה מאוד לתפעול, ויחד עם זאת נקודת החיבור בין המנוע לגלגלים מורגשת ומודגשת מספיק.

הנסיעה בעיר נוחה הודות לצמיגים (סיניים, איך לא) בחתך גבוה ומתלים רכים, בידוד הרעשים סביר למדי ורק ההגה מעט כבד והופך תמרונים צפופים לפחות נוחים ממה שהייתי רוצה. ככל שעולה המהירות בידוד הרעשים מתגלה כלא מספק, רעשי רוח וצמיגים חודרים לתא הנוסעים והורסים מעט את החוויה, אך לא לרמה בלתי נסבלת ולא כזו שאי אפשר לפתור עם עוד קצת עוצמה במערכת השמע.

אותו ההגה, שהיה קשה מעט בתמרוני חניה, מתגלה כפרטנר לא פחות ממעולה לנהיגה מהירה בכבישים מפותלים. פה נכונה לי עוד הפתעה מבית היוצר של MG - תגבור ההגה הוא הידראולי. כן, כן. ממש כמו "במכוניות אמיתיות של פעם". המשקל מיד מרגיש נכון ואני פתאום מתחיל להיזכר באיך זה מרגיש לשמוע את הצמיגים משוחחים איתי דרך קצות האצבעות. חבל שלמרות המנוע הגדול יחסית, אין לה מספיק כח כדי לפתח קצב שיאיץ את הדופק ואני נאלץ לאכול את הכביש ההררי שבדרך לרמת הגולן פניה אחרי פניה, כשבין לבין אני צורח עליה ש"תסע כבר!". בדרך חזרה, בירידות, המצב משתפר פלאים. האחיזה גבוהה, הבלמים סבירים ואני מתקשה לשמור על פרצוף רציני. לא כי היא חזקה, ולא כי היא מהירה, פשוט כי היא מהנה, כמו פעם.

MG3 - סיכום

ה-MG3 היא מכונית זולה, אבל זו ממש לא הסיבה היחידה שאתם חייבים לעצמכם לבחון אותה אם אתם מחפשים מכונית שעולה כ-70 אלף שקלים. היא לא מרגישה זולה (מאוד) והיא בוודאי ובוודאי שלא נראית זולה. נכון, היא בשום צורה לא מובילת הקטגוריה, אבל היא מספקת חבילה שאותי לפחות, השאירה עם המון טעם טוב בפה. היא מאובזרת, חזקה - ולא במעט - מכל דבר אחר עם תג מחיר דומה. וכן, היא גם זולה מאוד.

היא אולי לא תשמור על ערכה טוב כמו הטויוטה של השכנים, אין לה תיבה אוטומטית והאמינות שלה עדיין לא מוכחת, ואלה ללא ספק בעיות רציניות במדינה מובלת תדמית כשלנו. אבל כשכל אלה מגיעים עם תמריץ בדמות מחיר שנמוך בעשרות אלפי שקלים (כשמשווים גרסאות עם אבזור דומה), קשה שלא להתפתות.

למרות שקצת קשה לי להתנער מציון הבטיחות, צריך לזכור את החלופות שנמכרות באותו מחיר. ה-MG3 עדיין מפתה בזכות השילוב של המנוע החזק עם התיבה הידנית, שאמנם יכולה להיות דיל ברייקר משמעותי, אבל היא כל כך קלה לשימוש שמהר מאוד תשכחו שהיא שם. בזכות העובדה שעכשיו היבואנית כן עושה מאמצים כבירים כדי למכור אותה, כמו למשל לתת ערכת מדבקות או חישוקים קלים ללא תוספת מחיר. בגלל שנכון להיום, היא אחת העסקאות הכי טובות שאתם יכולים לעשות היום. או מחר, אין לחץ.

MG3 בקטלוג הרכב של CarsForum.
MG3 - מפרט טכני מלא.