מרצדס ספרינטר – מבחן דרך – המונית הגיעה

הספרינטר של מרצדס היא מסחרית בכל רמ"ח אבריה. לא פלא אם כך, שהיא הבחירה של לא מעט מנהגי השליחויות וההסעות. מרצדס ספרינטר 313CDI - מבחן דרך.

"קיבלתי מרצדס ספירנטר לנסיעת מבחן"
"איזה מרצדס אמרת? מה זה, משאית?"
"לא משאית, מסחרית סגורה"
"איך זה נראה?"
"כמו האלה של המוניות שירות..."
"אההה, מונית שירות..."

אם הייתי מקבל 6.5 ש"ח על כל פעם שניהלתי את השיחה הזאת במהלך סוף השבוע הארוך בו נהגתי בספרינטר, אולי הייתי יכול לקנות ספרינטר משלי. יש הרבה יותר ספרינטרים על הכביש ממה שאתם אולי חושבים. זאת אחת מאותן מכוניות שאתם לא ממש שמים לב שהן שם, עד שלא אומרים לכם. מדובר באחד מהרכבים המסחריים הנמכרים מסוגו בארץ, כזה שעושה את הג'ובים הקשים ביותר שיש - ממוניות שירות, דרך רכבי הצלה ועד לרכבי שליחויות גדולים. אבל ככה זה כשאתה עושה את העבודה השחורה, לא תמיד שמים אליך לב.

מדובר בפלטפורמה מסחרית רב שימושית ורבת תצורות. אפשר לקבל אותו באורך קצר או ארוך, או בשתי דרגות בין לבין. אפשר לקבל אותו בגובה רגיל, גבוה או גבוה במיוחד. אפשר לקבל אותו עם מרכב סגור (מסחרי), אפשר לפתוח חלונות במרכב ולהפוך אותו לרכב הסעות (מיניבוס), ואפשר גם להסיר את המרכב לחלוטין ולקבל קבינה נפרדת (משאית קלה). רוב תצורות המרכב מגיעות מקוריות מהיצרן בגרמניה והמעט שלא מותקן בארץ.

רכב ההדגמה שנפל לידי מנסה לשלב את הטוב מכל העולמות. מדובר בדגם הקצר והנמוך ביותר של הספרינטר, עם מרכב סגור שחציו מיועד לנוסעים (שישה ועוד נהג אחד) והשאר הפך לתא מטען סגור. עם משקל כולל מרבי של 3.5 טון, גם נהגים שהוציאו רישיון ב' (רכב פרטי) לפני ינואר 2007 יוכלו לנהוג בו ללא צורך ברישיון למשאית. השכירים שבינינו ישמחו לדעת שהוא מגיע עם שווי שימוש 0 לצרכי מס כרכב צמוד והעצמאיים ובעלי העסקים בוודאי ישמחו לדעת שניתן להזדכות על חלק מהוצאות האחזקה שלו כהוצאה מוכרת ולקבל החזר חלקי על הבלו. ועכשיו, נצא לדרך.

כניסה לתא הנוסעים של מרצדס ספירנטר מגלה סביבת נהג פשוטה אך פונקציונאלית ביותר. תדפקו כמה שאתם רוצים על חלקי תא הנוסעים, לא תמצאו כאן ולא פלסטיק רך אחד. בניגוד לרכבים המסחריים הקלים יותר, שאולי יש להם גם שאיפה להפוך למשפחתיות לעת מצוא, כאן אין שום שאיפה שכזו והדגש הוא על שימושיות גבוהה. יש המון תאי אכסון, ממגירות מעל לראש הנהג ועד למחזיק הזמנות לצד פקדי המזגן, כולל חמישה מחזיקי כוסות ושני מחזיקי בקבוקים. לוח השעונים פשוט וכולל מלבד נורות האזהרה המקובלות מדי סל"ד, מהירות, טמפרטורה חיצונית ומד קילומטרים יומי מתאפס. על מיזוג תא הנוסעים אחראי מזגן פשוט (אך יעיל להפליא) ועל הבידור בפקקים מערכת מולטימדיה (2DIN) בהתקנה מקומית.

למרות הפשטות, יש לי בעיקר דברים טובים לכתוב על סביבת הנהג של הספרינטר. הכל נגיש, נוח לשימוש ובעיקר מרגיש מוצק כאילו נועד לשרוד מתקפה גרעינית. גלגל ההגה מתכוונן לגובה ולמרחק כמו גם כיסא הנהג, כך שקל למצוא תנוחת נהיגה נוחה וזה חשוב מאוד למי שמתכוון לעבוד עם הרכב למשך שעות ארוכות. עם זאת, הוא מעט קשה מידי לטעמי וגם עוד סנטימטר או שניים לטובת תמיכה בירכיים לא יזיקו לו לדעתי. מראות הצד גדולות, החצי העליון שלהן מתכוון חשמלית והתחתון, זה שאחראי לעזור לנהג לשמור על דפנות הרכב בתמרונים צפופים, דווקא לא. ביחד עם כיסא הנהג הגבוה, מתקבלת ראות מצוינת לכל הכיוונים ותמרון הכלי קל ונוח. כבונוס, התקינה מרצדס מצלמת רוורס חצי-מקורית ברכב המבחן, מה שעזר אפילו עוד יותר בזמן נסיעה לאחור.

גרסת ה-313CDI בה נהגתי מצוידת במנוע טורבו-דיזל בנפח 2.2 ליטרים שהספקו המרבי 129 כוחות סוס (ב-3,800 סל"ד) והמומנט המרבי הוא כ-31 קג"מ (החל מ-1,200 סל"ד). מי שעובר לספרינטר מהמסחריות האמריקאיות בעלות המנועים הגדולים בוודאי יתאכזב קלות. אך האירופאים, נאמנים לערכים כמו צמצום זיהום האוויר והקטנת צריכת הדלק, בחרו במנוע קטן וחלש יותר והיתרון בתחנת הדלק ברור. עם צריכת דלק של כ-9.5 קילומטרים לליטר בתנאי המבחן הלא קלים שלנו, די ברור שהצליח להם עם לפחות אחד מאותם ערכים סביבתיים. כשהרכב אינו עמוס והכביש מישורי הביצועים משביעי רצון. עם זאת, רכב עמוס לעייפה יתקשה לשמור על קצב מהיר בעליות בין עירוניות ארוכות. ההילוך הראשון קצרצר, ההילוכים השני והשלישי הם ההילוכים החזקים והשימושיים ביותר בתוך העיר ובעזרתם ניתן לשמור על קצב תנועה טוב. את חוסר הנשימה תרגישו, כאמור, רק בעומס מלא ומחוץ לעיר.

ביום הראשון למבחן אני מעמיס את הרכב ויוצא ליום עבודה שמתחיל בתל-אביב, עובר דרך כרמיאל ומסתיים בבאר-שבע. יום עמוס שיאתגר אותי ואת המרצדס ספרינטר אך אינו חריג במיוחד בעולם המשלוחים. בדרך צפונה, על כביש החוף, אני מתרשם ששקט רב בתא הנוסעים לא יהיה כאן. רעש המנוע מוחשי, במיוחד בסל"ד בינוני ומעלה. רעשי רוח מצטרפים לחגיגה ככל שהמהירות עולה וביחד עם קרקושי המטען מאחור - לא שקט כאן. אני מגביר את הווליום במערכת השמע, התקנה מקומית כאמור, שמתגלה באופן מפתיע כאיכותית למדי. אך מסך המגע שלה לא קריא תחת שמש חזקה והמעבר בין התפריטים לא מספיק נוח. אני מתקרב לצפון והכבישים הופכים למעט משובשים, אז מתגלה כיסא הנהג ההידראולי כפינוק של ממש במהלך יום הנהיגה הארוך.

בימים השני והשלישי אני מתמקד במרכז הארץ, חורש את צירי התנועה הראשיים של גוש דן. ליד גשר מעריב מסמנות לי שתי עלמות צעירות עם היד, אולי חושבות שאני לוקח שירות לפתח-תקווה. בגבעתיים אני מנסה לתמרן ברחובות הצרים, בהצלחה רבה יש לציין. מראות הצד המפוצלות עוזרות לי ללמוד את ממדי הרכב בלי להוריד אף מראה לרכב חונה. בערב, ברמת אביב, אני מגלה שאפילו לחנות את הרכב ברוורס ובמקביל למדרכה אני מצליח בצורה לא רעה בכלל. עדיין צריך למצוא מקום חניה שהוא גדול מהמקובל בתל-אביב, נקודה חשובה למי שלא התברך בבית עם חניה פרטית. בהרצליה אני עושה פרסה הדוקה במכה אחת כדי להגיע לחניה שבצד השני של הכביש. ואז עושה אותה שוב. ושוב. לרכב הזה יש רדיוס סיבוב מצוין, שתורם רבות ליכולת התמרון העירונית של הספרינטר.

סיכום

מרצדס ספרינטר הוא רכב עבודה בכל רמ"ח אבריו. לא פלא, אם כך, שבניגוד למסחריות האמריקאיות נדיר למצוא אותו אצל עצמאיים המחפשים מקלט מס. נטול קישוטים, פינוקים ובעיקר פוזה. למי שמחפש מסחרית סגורה או משאית קלה שמיועדת בעיקר לעבודה ופחות לפנאי, מדובר בפיתרון טוב ויעיל. בעל הבית, זה שמשלם את החשבון, ישמח גם לגלות שמדובר במסחרית חסכונית ולא מאוד יקרה.

מחירו של הספרינטר מתחיל בכ-220 אלף ₪ לדגם ה-5 טון ללא מרכב (משאית) ומגיע עד לכמעט 340 אלף ₪ לרכב עם מערכת הנעה כפולה. רכב המבחן, 313CDI קומפקט, יעלה 268 אלף ₪. לסכומים הללו יש להוסיף מע"מ, אגרת רישוי וכמובן גם דיגומים בהתקנה מקומית.