שברולט קפטיבה – לחופש נולדה

הקפטיבה של שברולט מיוצרת בקוריאה עם סמל אמריקאי ומיועדת בכלל לשוק האירופאי. מה זה בעצם אומר? מבחן דרך לשברולט קפטיבה דיזל.

מי את שברולט קפטיבה? מכונית עם סמל אמריקאי שמיוצרת בקוריאה ומיועדת בכלל לשוק האירופאי. הקפטיבה הייתה אחת מהמכוניות הראשונות שבישרו על השינוי שעברה שברולט העולמית - לא עוד מוצרים קוריאנים נחותים שמשווקים תחת הלוגו של שברולט, אלא רכבים חדשים ומודרניים שתוכננו בקפידה תוך שימוש בידע ובניסיון של חברת האם. היא הוצגה לראשונה בתערוכת הרכב של פריז בשנת 2006, לישראל הגיעה כבר בסוף אותה השנה (כמודל 2007). לפני שנה, שוב בתערוכת פריז, הוצגה מתיחת הפנים שעברה הקפטיבה. החזית חודשה, איכות חומרי הפנים שופרה, המתלים כוילו מחדש אבל העיקר הוא עדכון מבחר המנועים. אלו, ביחד עם תיבת הילוכים אוטומטית חדשה בעלת שישה הילוכים, הגיעו על מנת לשפר את פליטת המזהמים ואת צריכת הדלק. האם זה הצליח להם?

בתוך תא הנוסעים של הקפטיבה הכל גדול ומאסיבי, בהחלט ניתן לחוש את השפעתם של בעלי הבית האמריקאים. ההגה וכפתורי השליטה שעליו, חוגת תפעול המזגן, ידית ההילוכים ותא האכסון הגדול שבין המושבים - הכל גדול. הדשבורד העמוק גורם לתחושת מרחב והקפטיבה מרגישה גדולה ומרווחת מכפי שהיא באמת. גם מאחור המצב טוב, עם מרווח פנים מעולה ליושבים בשורה השנייה. השורה השלישית, זאת שהופכת את הקפטיבה לרכב שבע מקומות, מקצצת בצורה משמעותית את נפח תא המטען עם פתיחתה ומצמידה את ראשי היושבים בה לשמשה האחורית עד כדי חשש. ניכר כי אנשי דייהו, סליחה, שברולט העולמית, עשו מאמץ ולא בחרו דווקא את החומרים הכי זולים ופשוטים. על אף העיצוב האפרורי משהו, תא הנוסעים דווקא מרגיש די איכותי ונעים אבל בעיקר מוצק. המושבים עצמם נוקשים למדי ובעלי ריפוד מחוספס המשדר עמידות. תנוחת הישיבה הגבוהה, האהובה כל כך על בעלי הג'יפונים, נפגעת מעט עקב קו החלונות והדש-בורד הגבוה.

כיאה לרכב עם סמל אמריקאי, כל מה שיכול להיות חשמלי ואוטומטי אכן חשמלי ואוטומטי. חלון הנהג נפתח תוך שלוש שניות (!) ממצב סגור לפתוח, המושב מתכוונן חשמלית ובלם היד מופעל על ידי מפסק. בקרת אקלים, מחשב דרך, שליטה על מערכת השמע מההגה, חיבור בלוטות', קרוז קונטרול ואפילו מצפן בילט-אין (למקרה ששכחתם את ה-GPS בבית) הם חלק מרשימת האבזור. מפתיע לגלות שחימום למושבים או גג שמש נפתח אינם חלק מהרשימה. ליושבים מאחור אין פתחי מיזוג משלהם, אבל לזכותה של הקפטיבה יכתב כי המזגן החזק בשילוב עם השמשות הכהות (מקוריות) תורמים לקרירות תא הנוסעים גם מאחור. רכב המבחן צויד ברדיו-דיסק מולטימדיה בהתקנה מקומית מבית JVC שנשמע לא רע, אולם מנע מאיתנו לבחון את איכותה של המערכת המקורית.

הנסיעה בקפטיבה מתנהלת על מי מנוחות. גלגלי ה-235/55R18 מגהצים במיומנות את גבשושיות ותלאי האספלט הישראלי ולמעט מחאות מצד הציוד שהיה בתא המטען, לא נרשמו ציקצוקים מיותרים. רעשי רוח חודרים לתא הנוסעים רק במהירויות גבוהות מידי, רעשי צמיגים נכנסים פנימה רק על אספלט מהסוג הנחות. מעבר לכך בידוד הרעש מהסביבה מצוין וניתן לנהל שיחה ברכב או בסלולארי בקלות. התנהגות הכביש של הקפטיבה מפתיעה לטובה. היא לא רוכנת יותר מידי בסיבובים חדשים וגם האחיזה מרשימה בהתחשב במימדי הרכב. ההגה, הידראולי מהסוג הישן והטוב, לא קל מידי באף מהירות ואפילו לא ממש מנותק ממה שקורה למטה. גם הבלמים טובים ורגישים ומצליחים לבלום את הקפטיבה בקלות, כך שבסך הכל שברולט קפטיבה משרה תחושת ביטחון לנהג.

מתיחת הפנים טיפלה כאמור בעיקר במבחר המנועים. הקפטיבה משווקת בישראל עם שני מנועי בנזין, כשאת הבכיר מביניהם
(3 ליטרים, 264 כוחות סוס) פגשנו כבר בקאדילק SRX. לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שה-SRX הוא בן-דוד רחוק של הקפטיבה ומבוסס על פלטפורמה דומה. למבחן הדרך שלנו התייצבה גרסת הדיזל, המצוידת במנוע מוגדש בנפח 2.2 ליטרים המפיק
163 כוחות סוס ו-36 קג"מ של מומנט. הכוח שמאחורי המספרים האלו עובר לכביש דרך תיבת הילוכים אוטומטית של 6 הילוכים, עם אופציה לתפעול ידני (טיפטרוניק) ששימושית בעיקר לבלימת מנוע בירידות. רוב הזמן, ובעיקר בנהיגה מנהלתית, תיבת ההילוכים והמנוע דווקא מסתדרים לא רע בכלל בכוחות עצמם ולא דורשים התערבות ידנית של מבוגר אחראי. בסך הכל מספקת יחידת ההנעה הזאת ביצועים נחמדים מאוד והשילוב בין מנוע הדיזל הגמיש לתיבה משושת ההילוכים משכנע למדי. אפילו צריכת הדלק הפתיעה לטובה, עם 12 קילומטרים לליטר מחוץ לעיר וכ-10 קילומטרים לליטר בתוך העיר.

פרק השטח של מבחן הדרך לשברולט קפטיבה כלל בעיקר שבילי קק"ל ושדות, ליותר מזה היא לא מיועדת. לקפטיבה הנעה כפולה קבועה ללא אפשרות לנעילת דיפרנציאל או שילוב יחס העברה נמוך. מפתיע (וגם קצת מיותר) אם כך לגלות שיש לקפטיבה מערכת בקרת ירידה במדרון. סביר להניח שרוב רוכשי הקפטיבה לא ינסו להתמודד עם מורדות משופעים וגם אם ינסו מרווח הגחון המצומצם יוריד אותם מזה מהר מאוד. מרווח הגחון של הקפטיבה נמוך ולא יהיה קל לחמוק ממפגש אינטימי עם כל קוליס תמים שהשאיר אחריו רכב שטח הגבוה ממנה. החצאית בקדמת הגחון ספגה במהלך הנסיעה שלנו כמה שפשופים קלים, כשכל מפגש עם אבן במרכז השביל מסכנת את המשך קיומה. עליה תלולה עם מעט דרדרת כמעט והשאירה אותנו ללינה לא מתוכננת בשטח והקמת מאהל מחאה נגד מערכות הנעה כפולה שלא עובדות כמו שצריך.

סיכום
השורה התחתונה דווקא חיובית, נהנו לנהוג בקפטיבה . לגרסת הדיזל שילוב מוצלח של מנוע וגיר, עם ביצועים וצריכת דלק סבירים. תא הנוסעים נעים לשהייה, מבודד היטב ומציע מרווח פנים טוב. קל לנהוג אותה, היא מרגישה בטוחה ויציבה וממש לא מאיימת. בשטח, לעומת זאת, צריך ללכת על ביצים. מרווח הגחון הזעום ומערכת ההנעה הכפולה הבסיסית לא באמת מאפשרים לקפטיבה לזכות בתואר "רכב שטח". מי שמחפש יכולת שטח, ולו הבסיסית ביותר, עדיף לו שיפזול לכיוון רכבים אחרים. כרכב משפחתי שברולט קפטיבה היא אופציה מעניינת למשפחה עם שניים-שלושה ואולי אפילו ארבעה ילדים.

שברולט קפטיבה בקטלוג הרכב של CarsForum.