תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

בקצרה: מדריך סוגי מנועים למתחילים

מה זה "רכב היברידי זעיר" ומה ההבדל בינו לבין "מנוע בעירה פנימית" או "היברידי נטען"? כמה זול יותר "לתדלק" רכב חשמלי והאם בכלל כדאי לכם לקנות כזה? מדריך קצר שייקח אתכם מ-0 לכמעט 100 על ההבדלים בין סוגי ההנעה השונים

  • 05-07-2020
  • מאת: יואב פולס (Car-pad.co.il) | צילום: פבל צ'רניצקי

אם יש דבר אחד שכולנו מסכימים עליו זה שההדממה שכפתה עלינו הקורונה עשתה טוב לטבע ושיפרה באופן דרמטי את איכות האוויר שאנחנו נושמים. עוד בימים של טרום מגיפת הקורונה מכוניות היברידיות זכו לביקוש ער בזכות צריכת דלק מופחתת וחסכון בעלויות, יחד עם הטבת מיסוי בשווי הרכב הצמוד. הביקוש הער לרכבים היברידיים וחשמליים איתנו כדי להישאר, כאשר לשיקולי החיסכון בעלויות האחזקה יתווסף שיקול של איכות סביבה. אם בעבר שיקולי איכות סביבה היו נחלתם של אנשים שהוגדרו בזלזול 'מחבקי עצים', היום שיקולים אלו הפכו לנחלת הרוב, ורק בודדים ימשיכו להתעלם מההשלכות הסביבתיות של אורח החיים שלנו על פני כדור הארץ.

מכיוון שכך, אני כאן כדי לעשות מעט סדר ולהסביר מהי בכלל מכונית חשמלית, מהי מכונית היברידית, כיצד היא פועלית ומה ההבדלים העיקריים בינן לבין מכוניות מונעות במנוע בעירה פנימית (בנזין או דיזל).

ראשית, נהוג לחשוב שמכונית חשמלית היא המצאה חדשה, והאמת מאוד רחוקה מכך. למעשה, מנועים חשמליים הומצאו עוד בתחילת המאה ה-19, כלומר 1800 ומשהו. המגבלה עד ליצירת רכב חשמלי היתה אגירת חשמל ושימוש בו. בעיה זו נפתרה עם המצאת הסוללה במבנה המוכר לנו היום של מצבר חומצה. זה כבר הגיע ב-1859. שנים קודם לכן כבר היו קטרים חשמליים. בלי יותר מדי שיעורי היסטוריה, הטענה המקובלת היא כי כלי הרכב החשמלי הראשון שיכל לשנע אדם ממקום למקום הומצא כבר ב-1881. שיעור ההיסטוריה הקצר הובא כאן על מנת להמחיש כי הרעיון מאחורי רכב המונע על ידי מנוע חשמלי הוא רעיון ישן. מאוד מאוד ישן.

חזרה לימינו אנו.

אנחנו מבחינים היום בחמש סוגי מינוע של כלי רכב:

 

רכב בנזין או דיזל (מנוע בעירה פנימית)

רכב כזה מייצר אנרגיה במנוע באמצעות שריפה של דלק – בנזין, סולר, גז, ביו-פיול, ואפילו שמנים שונים (מנועי דיזל תוכננו במקור לעבוד על שמן בוטנים). שריפת הדלק מתורגמת לתנועה סיבובית, ובסופו של דבר, דרך מכלולים שונים של תמסורות מעבירה את התנועה לגלגלי הרכב ומאפשרת לו להתקדם. שריפת הדלק יוצרת חום רב, אותו יש לסלק באמצעים שונים. נהוג לומר שמנוע בעירה פנימי שמצליח להשתמש ביותר מ-30% מהאנרגיה שנוצרת מהפיצוץ לטובת התקדמות, נחשב למנוע יעיל מאוד. לשריפת הדלקים יש גם השפעות סביבתיות דוגמת פליטת מזהמים וחלקיקים לאוויר אותו אנו נושמים.

שברולט קאמרו

 

היברידי "רגיל"

רכב המשלב מנוע בעירה פנימית היכול להניע את הרכב יחד עם מנוע חשמלי הניזון מסוללות. עבור הנהג המעבר בין האנרגיות לרוב שקוף כמעט לחלוטין ומתבצע על ידי מחשב הרכב, שמחליט מתי להשתמש באיזו אנרגיה. טעינת הסוללה נעשה באופן אוטומטי על ידי מנוע הבעירה הפנימית, נסיעה בירידות או מיחזור אנרגיה בבלימת הרכב (ידוע כ'בלימה רגנרטיבית'). נהוג להניח כי דווקא בעיר, שם לא נדרש הספק גבוה ואופי התנועה דורש הרבה בלימות והאצות, הרכב ההיברידי ינוע יותר על חשמל ופחות על דלק.

בעולם שלנו, ישראל, יולי 2020, רכבי היברידיים נהנים מהטבה של 500 שקלים בסעיף 'שווי הטבה' כאשר עובד לוקח רכב היברידי כרכב ליסינג דרך השכר.

דוגמאות לרכב היברידי רגיל – טויוטה פריוס, יונדאי איוניק, קיה נירו, קורולה היברידית

לקסוס LC

 

היברידי פלאג-אין (נטען)

זהה לרכב היברידי רגיל עם שני שינויים משמעותיים : סוללה גדולה יותר, והאפשרות להטעין אותה משקע חשמל חיצוני. המשמעות היא שרכב כזה יכול לנסוע כמה עשרות ק"מ על חשמל בלבד, ולאחר מכן להיטען משקע ולנסוע כמה עשרות ק"מ נוספים, ואם וכאשר הסוללה, תתרוקן – יהפוך לרכב היברידי רגיל.

המשמעות של הסוללה המוגדלת על צריכת הדלק היא דרמטית, וצריכת הדלק המוצהרת של קיה נירו פלאג אין עומדת על 1.3 ליטר ל-100 ק"מ, או 77 ק"מ לליטר! יתרה מזו, רכב כזה יכול לנסוע ללא בנזין בכלל מצד אחד ומצד שני, אם הסוללה נגמרת הוא כאמור יכול להמשיך לנסוע בלי בעיות.

רכב כזה נהנה מהטבה של 1,010 שקלים בסעיף 'שווי שימוש' כאשר עובד לוקח אותו בעסקת ליסינג דרך השכר.

דוגמא לרכב כזה: קיה נירו פלאג אין, מיצובישי אאוטלנדר PHEV

טויוטה פריוס פלאג-אין

 

היברידי זעיר (Mild Hybrid)

אני מכנה רכב בתצורה זו 'היברידי לעניים', כי בעצם, הם לא באמת היברידיים. בעוד שכלי הרכב ההיברידיים והנטענים יכולים לנסוע ממש רק על כח החשמל, ברכב זה אין אפשרות כזו. ברכב מסוג היברידי זעיר נעשה שימוש במערכת חשמל חזקה יותר (בדרך כלל 48 וולט) מזו של רכב רגיל (12 וולט) אך חלשה משמעותית מזו של רכב היברידי רגיל (לרוב 400 וולט).

טכנית, מדובר כאן על מערכת "עצור וסע" חזקה יותר וברוב המקרים המצבר מספק חשמל למערכות הרכב רק כאשר הוא בעמידה ומנוע הבעירה הפנימית כבוי. לעיתים המערכת מסייעת גם במהירויות שיוט בהן כמעט ולא נדרש מאמץ ממנוע הבעירה הפנימית. עם תחילת התנועה מנוע הבעירה הפנימי חוזר לפעול, ותנועת הרכב נעשית רק באמצעות שריפת דלק.

המינוח "היברידי זעיר" הוא די מטעה ולעיתים הטכנולוגיה הזו מגיעה כניסיון לרכוב על הטרנד הסביבתי למרות שליצרן אין באמת מה להציע בתחום כלי הרכב ההיברידיים, כטכנולוגיית "גשר" עבור דגמים ספציפיים שלא ניתן או לא כלכלי להתקין בהם מערכת היברידית אמיתית או כעוד דרך אחת מיני רבות לצלוח את מבחני הזיהום ללא השפעה אמיתית על הצריכה בעולם האמיתי.

מרצדס C200 קופה

 

חשמלי מלא

רכב כזה הוא למעשה השלב האחרון באבולוציה של כלי רכב מונעים חשמל. אין לו מנוע בעירה כלל. הוא בעל סוללה גדולה (לעיתים פי 50 ויותר מזו של רכב היברידי) המאפשרת טווח נסיעה של מאות קילומטרים, עד שזו מתרוקנת והרכב "נתקע בלי דלק". על מנת להמשיך בתנועה יש לטעון אותה בחשמל. מכוניות אלו לא פולטות שום מזהמים במהלך עבודתן, ועלויות האחזקה שלהן נמוכה משמעותית שכן הטיפולים השנתיים דורשים משמעותית פחות עבודה (אין החלפת שמנים, ופילטרים, שחיקת הבלמים נמוכה יותר וכו').

בעולם המיסוי רכב כזה נהנה מהטבת מס זהה לרכב פלאג אין.

דוגמאות לרכב כזה: יונדאי איוניק חשמליתMG ZS EV, GAC-GE3, רנו זואי, ניסאן ליף

ניסאן ליף

 

האם העולם/אנחנו ערוכים כבר לרכב חשמלי מלא?

להערכתי אנחנו בדרך הבטוחה לשם. המגבלה הגדולה של רכב חשמלי כרגע היא טווח הנסיעה ו/או זמן הטעינה. תשכחו מקפיצה ספונטנית לחרמון וחזרה רק כי יום יפה היום ובא לנו לאכול כנאפה בבוקעתה. עם זאת, רכב כזה יכול מאוד להתאים כרכב שני בבית (או כרכב יחיד אם אתם מחפשים תירוצים למה לא לנסוע לאכול כנאפה בחרמון). רובנו עובדים בטווח של כמה עשרות ק"מ בודדים ממקום המגורים. רכב חשמלי יכול לספק לנו את צרכי ההתניידות, לעיתים מבלי שנצטרך להטעין יותר מאחת לשבוע.  

מגבלה נוספת מגיעה מכיוון היכולת להתקין עמדת טעינה. אם בבתים פרטיים יכולת זו עוד קיימת לרוב בקלות, בבתים משותפים הדבר מציב אתגרים גדולים, או בכלל לא מתאפשר בחלק מהמקרים.

ליתרונות הסביבתיים מתווספים גם יתרונות כספיים. למרות שהרכב החשמלי יקר משמעותית מרכב מקביל שאינו חשמלי מלא (עלויות הסוללה עדיין גבוהות מאוד), ההוצאה החודשית על הדלק מתבטלת, ואותה מחליפה עליה קטנה הרבה יותר בהוצאות החשמל. היבואנים מצהירים על חסכון של כ-75% בעלויות בהשוואה של חשמל מול דלק, אבל זו הערכה שמרנית בחלק מהמקרים.

כמו צריכת דלק, על פי חוק גם צריכת חשמל חייבת להיות מוצגת, וקל לחשב את העלות לכל קילומטר. נכון לרגע כתיבת שורות אלה מחירי הדלק נמצאים בשפל ולכן הכדאיות של רכב חשמלי (10.6 אג' לק"מ) יורדת ועומדת על פי 2.5-3 בלבד פחות ממכונית מונעת בנזין זהה (27.3-32.9 אג' לק"מ בנסיעה עירונית ובין עירונית. ההשוואה בוצעה על MG ZS). אך חישוב על בסיס מחירים של 6 או 6.5 שקלים לליטר אכן מתכנסים למספרים שמציגים היבואנים ואף יותר עם עלות ק"מ שנוסקת עד 45.5 אג' לק"מ.

האם הייתי רוכש רכב חשמלי עבורי? התשובה היא בהחלט כן.

כיום אני בוחן מספר אלטרנטיבות לעסקאות ליסינג לכלי רכב חשמליים על מנת שניתן יהיה להוסיף אותם להיצע המכוניות לבחירה בעולמות הליסינג השונים.

בשיתוף car-pad, בלוג הרכב של יואב פולס.

dddd