יש משהו מיוחד בתערוכות. תערוכות רכב במיוחד. המציגים שואפים לגנוב אחד לשני את ההצגה, להציג את מרכולתם באופן הכי משכנע ולתפוס כמה שיותר כותרות. אנחנו, המבקרים בתערוכה בד"כ נהנים מכל הטוב הזה. אך הפעם, הסקירה בנימה שלילית. העלות הגבוהה והתחרות הגדולה על תשומת לב מועטה פוגעת ביצרנים ונראה שהפורמט על המסלול המהיר למות. פרנקפורט 2019 סימלה יותר מכל את הגסיסה, את מה שאין ולא את מה שיש, יותר קצר לציין אילו יצרני רכב כן הציגו בתערוכה מאשר את מי שנעדר.
הגרמנים נכחו במלוא כוחם כמובן. במוו, מרצדס וקונצרן פולקסוואגן לא חסכו יורו בתצוגות שלהם. גם אופל הציגו דוכן מושקע, בניגוד לקבוצת PSA, קונצרן האב שלא נטל חלק. מעבר לכך נכחו יונדאי, לנד רובר, הונדה, פורד ומקלארן. רנו ופולסטאר (חטיבת הביצועים של וולוו) התפרעו והציגו רכב אחד בלבד כל אחת כאשר הצרפתים אפילו לא טרחו להקים ביתן אלא הסתפקו בסטנד מחוץ למבנה. מי שכן נכח הם מספר יצרנים סיניים בעלי שמות בלתי ניתנים לקריאה. אולם רכבי האספנות והיוקרה תחת הגג של Motorworld היה מרשים במיוחד.
אם לסכם את התערוכה בפתיח, הכל סבב סביב הנעה אלטרנטיבית, נהיגה אוטונומית, מספר מוגזם של גופי תאורה וג'אנטים עצומים, כמו חישוקי ה-26 אינץ' שעיטרו את דגמי הקונספט של אאודי.
אישור העיתונאי הגיע מאוחר מידי, לאחר שימי העיתונות כבר שוריינו אצלי עבור פעילויות אחרות (על פורשה ומרצדס כבר כתבתי ועל נהיגה בנורבורגרינג תקראו בהמשך) ולכן הסיור היה ממבט של "אחד העם". כלומר, ביקור עם כל העומס של שאר המבקרים והמכוניות הסגורות.
תערוכת פרנקפורט מתקיימת כל שנה אי-זוגית ומתחלפת עם תערוכת פריז. הגרמנים יודעים לתכנן נכון. הכל בתערוכה מסודר ומתוקתק. דיילים ודיילות סורקים בזריזות את הברקודים בכרטיסי הכניסה, מכירת הכרטיסים זריזה אף היא. חניה גדולה בכניסה לעיר (בעלות של 14 יורו ליום) פתוחה במיוחד למבקרי התערוכה, הם מצידם מקבלים שאטל חינמי לאולם הכניסה לתערוכה וממנו.
עד כה, ביקרתי רק בתערוכת ז'נבה ואני חייב לציין שאני מעדיף את התערוכה השוויצרית. התערוכה בגרמניה פשוט גדולה מידי. יש שטחים רבים שצריך לכסות. נכון שיש מסועים ומדרגות נעות אך התחברתי יותר לקומפקטיות של ז'נבה.
אי אפשר לפספס כמה קונצרן פולקסוואגן השקיעו בתצוגה של אאודי. אולם ענק שבמרכזו לא פחות מ-5 קונספטים מגודלי גלגלים שכוללים רכב מסלול, באגי ועוד. בנוסף,RS6 ו-RS7 הוצגו לראשונה.
RS6 – בגדול, סטיישן-ספורט, סליחה, ספורט-סטיישן (היא יותר ספורט מסטיישן) מטורפת בעלת 600 כוחות סוס וחלומו הרטוב של כל איש משפחה. RS7 היא פחות או יותר אותו הדבר במרכב קופה 4 דלתות. הכל בנוי היטב, מאובזר למשעי ונראה קרבי ואלים.
הקורסה החדשה כיכבה בדוכן בדגש על הגרסה החשמלית שלה. הקורסה בדורה הנוכחי, השישי במספר עושה קפיצת מדרגה משמעותית אל מול הדור הקודם ברמת העיצוב ואיכות החומרים. הקורסה שנת 1987 שגם עמדה בדוכן הייתה שמורה ומסקרנת מאוד. מעט מרוחקת מהעין עמדה גרסת מירוץ חשמלית של הקורסה תחת השם e rally.
כמו שכתבתי בפתיח, הגרמנים באו לתת שואו בבמה הביתית שלהם. דוכן עשיר ו-3 רכבי קונספט מצד במוו בהחלט משכו את העין. מנגד, קשה לי להבין למה הגריל בכל המכוניות מתחיל כאן אצל עמוס השרת ונגמר איפשהו בפאתי מינכן.
התור לסדרה 1 החדשה היה מוגזם מידי לטעמי. עקב המעבר להנעה קדמית הדגם פחות משך אותי והעדפתי לחסוך את זמן ההמתנה.
BMW Vision M Next - פרשנות מודרנית ל-M1, האגדה משנות ה-80. ספורטיבית חשמלית-עתידנית עם קריצה לעבר. אי אפשר לפספס עם רכב תצוגה כזה.
Concept 4 - קונספט (הפתעה?) סקסי שרומז על המראה של סדרה 4 קופה. ככה רכב תצוגה צריך להראות! הפיסול חד וזורם בו-זמנית, אגרסיבי כמו שקופה צריכה להראות ובו זמנית אלגנטי. גופי התאורה חדשניים ויפים.
Vision iNEXT - קונספט של קרוסאובר שדומה ל-i3 החשמלית רק בגדול, קונספטואלי ומרשים. אם מישהו שאל אז אין כאן גריל (חשמלית) אך עדיין "גריל" הכליות המוגזמות בגודלן כאן וכנראה כדי להישאר.
התצוגה של הונדה התבססה על ה-e. סופרמיני חשמלית חביבה מאוד למראה. הונדה אמנם טוענים שמראה הרטרו שלה עוצב בהשראת הדור הראשון של הסיוויק ושל ה-z600, אך לי היא מזכירה בעיקר את הדור הראשון של פולקסווגן גולף. פנים הרכב מינימליסטי מאוד אך עם הרבה מאוד מסכים. הדשבורד בנוי בצורת מדף דמוי עץ אופקי לגמרי כאשר לכל אורכו ניצבים המון מסכים.
מלבד לוח המחוונים והמולטימדיה הענקית, יש 2 מסכים קטנים בצידי הדשבורד שמחליפים את מראות הצד (בחוץ יש מצלמות במקום המראות, כמו באאודי e-tron). הישיבה מקדימה סבירה לאנשים קטנים כמוני וכך גם מאחור. לגבוהים אני חושב שיהיה צפוף. בנוסף, מאחור יש מקום רק ל-2 נוסעים ובסיס המושב עצמו שטוח למדי.
הקונצרן השאפתני הציג דוכן מרשים למדי שכלל כמה מוקדים.
i10 החדשה – בעיקרון, אבולוציה של הדור הנוכחי של המיני הנמכרת, לפחות מבחינת המראה. יונדאי מתכננת לשווק את הגמדה הזו גם ברמת אבזור N-Line "ספורטיבית".
Nexo – קרוסאובר בגודל בינוני המונע במימן. כדי להמחיש שתוצר הפליטה של הרכב הוא מים, יונדאי חילקו בקבוקים מעוצבים עם מי סודה שנוצרו מהפליטה של המנוע. לא היה טעים. Nexo בעלת טווח נסיעה של 600 ק"מ ומנוע המספק כ-160 כ"ס, וכצפוי תהיה המכוניות היקרה ביותר של יונדאי (66000 יורו בגרמניה).
45 – קונספט יפה וזוויתי מאוד. ככל הנראה יציג את קו העיצוב העתידי של יונדאי. מה שכן, הג'אנטים נראים נהדר.
האיטלקים בתערוכה הביתית שלהם (בערך, בבית של ההורים פולקסווגן-אאודי) הציגו את רכב הקצה החדש שלהם – סיאן. חמושה באינסוף זוויות עיצוב, כונסי אוויר ומנועים חשמליים העתיד של למבורגיני נראה מאיים. 809 כוחות הסוס יהוו ככל הנראה ספתח לגרסאות הקיצוניות עוד יותר שיצטרפו בהמשך. לא יודע אם אהבתי את העיצוב, אך להתעלם ממנו היה בלתי אפשרי.
לנד רובר הציגו דור חדש לדיפנדר וזאת חתיכת מהפכה. הוא נראה פחות קשוח מקודמו, אבל מצד שני די קשה להציג רכב מודרני שיהיה יותר קשוח מהמקור. פנימית הדיפנדר מרגיש בנוי היטב, מרווח ומאובזר היטב. אך חזיז ורעם! לנד רובר משווקים את המפלצת הזו גם עם מנוע היברידי.
דמיינו מיני קופר, עכשיו במקום מנועי בנזין ודיזל מנוע חשמלי. זהו. אבל לזכותם יאמר שהדוכן היה מעוצב יפה.
עוד הפצצה של יצרן גרמני בתערוכה הביתית. האולם של מרצדס היה הכי מרשים לטעמי. בקומה הראשונה ומחוץ לאולם הוצג כל קו הדגמים של מרצדס. ממרכז האולם עולים במדרגות לקומה השנייה והאפלה. הכל מסביב חשוך עם מעט תאורה. במספר מקומות מרצדס הציגו סרטונים והמחשות לרכבי העתיד מלווים בדגמי קונספט. הקונספט הראשון שפגשתי היה ה-Vision Urbanetic. מיניוואן עתידני אוטונומי עם כמות מוגזמת של לדים מסביבו ועיצוב מוצלח למרות הכל, אני מחכה כבר לימים שכך יראו המוניות שלנו.
הקונספט השני בחלק האפלולי של מרצדס היה Vision EQ Silver Arrow. זאת לא ההופעה הראשונה של הדגם הזה בתערוכות אך עדיין הוא מרשים. גוף נמוך וארוך מ-א-ו-ד עם גלגלים מעל גובה המרכב ונהג בודד שיושב במרכז הרכב. הקונספט כמובן חשמלי ועמוס תאורת לד, אך ההצדעה לחיצים הכסופים משנות ה-30 של מרצדס ברורה.
גולת הכותרת של מרצדס הייתה Vision EQS, הקונספט מהווה את הצד היוקרתי של הקו החשמלי של מרצדס, חיבור של מותג ה-EQ וה-S קלאס. הרכב נראה מעולה, ושוב, עם כמות מוגזמת למדי של תאורה.
כולם ציפו להשקה של הלאון החדשה אך היא הבריזה לנו. במקומה קיבלנו 2 מכוניות קונספט המציגות את הכיוון החשמלי שאליו גם סיאט הולכים.
סיאט מינימו (Minimo) היא הפרשנות של סיאט לכלי תחבורה עירוני לזוג כאשר הנוסע נוסע מאחורי הנהג. לי אישית היא נראית כמו רנו טוויזי זוויתית. חמודה, מעוצבת נפלא וחשמלית כמתבקש.
הקונספט השני של סיאט היה אל-בורן (el-Born) על שם אחת השכונות הכי מפורסמות בברצלונה. אל-בורן משתמשת בפלטפורמה החשמלית החדשה של קבוצת פולקסווגן ומהווה משפחתית עתידית של סיאט. אני אשמח מאוד שקו העיצוב בעתיד הקרוב של סיאט יפנה לכיוון הזה.
קצת מוזר להתייחס לחטיבת הספורט של סיאט כמותג נפרד אך המכוניות שלהם הציגו בתערוכה היו מוזרות אפילו יותר. מלבד קופרה אטקה שכבר משווקת (ואפילו ישנה אחת בישראל לתקינה) קופרה הציגו את הלאון ETCR, גרסת מסלול חשמלית שמבוססת על העיצוב של הלאון הנוכחית. מכונית מסלול עמוסת ספויילרים ו-680 כוחות סוס.
Tavascan הוא קונספט אכזרי למראה של קרוסאובר-קופה-ספורטיבי-חשמלי-עתידני. הוא בעצם כל מה שהתעשייה מכוונת אליו כרגע. הקונספט הזה נראה רע במובן הכי חיובי של המילה. עכשיו, נותר רק לבקש להנמיך אותו למימדים של קומפקטית ולשווק כמחליפה של הלאון קופרה, ואני לא אבקש יותר.
סמארט פורטו ופורפור חשמליות. סופסוף הפלטפורמה הזו שפותחה ביחד עם רנו (פורפור-טווינגו) קיבלה את ההנעה החשמלית שהכתיבה את התכנון מלכתחילה. אותי דווקא מעניינת יותר הפורטו הקטנה ואיך (ליתר דיוק כמה) היא תיסע בפועל.
סקודה הוא יצרן מאוד שמרני וכך גם התצוגה שלו. מזל שהייתה דיילת חביבה שהסבירה לי שסופרב iV הכוונה היא הנעה היברידית ולא דור רביעי לרכב המנהלים.
פולסטאר הציגו בתערוכה את הפולסטאר 2 - קרוסאובר-סדאן-ספורט-חשמלי. פעם ראשונה שאני רואה רכב של המותג במציאות. הקירבה לוולוו נראית לעין, חיצונית ופנימית הרכב נראה ומרגיש יוקרתי ומרשים.
תרשמו לעצמכם את השם ID.3. פולקסווגן הציגו את הפרשנות שלהם למשפחתית חשמלית ולפי הניסיון שלנו עם הגולף, זאת הולכת להיות אמת המידה בקבוצה שלה באירופה בעתיד. תורים ארוכים השתרכו בהמתנה לשבת ברכב ולשמוע עליו. לטעמי, ID.3 זאת גולף חשמלית. קווי עיצוב שמרנים כנהוג אצל הגרמנים. פנים הרכב בנוי ומעוצב פשוט, נקי ונכון. אם פולקסווגן לא יפשלו עם ההנעה והאמינות של הרכב הזה, אנחנו צפויים לראות הרבה ממנו ברחובות.
מלבד ID.3, פולקסוואגן הציגו גרסת R ספורטיבית ל-T-Roc שלא משווקת אצלנו ועבור החלק האמנותי, נבנתה במה גדולה שהכילה קונספטים (חשמליים כמובן) מסתובבים שכללה מספר ID Roomzz ו-ID Buggy.
לצורך חיזוק ההנעה החשמלית, פולקסווגן הציגו אם את ה-ID R Pikes Peak. רכב מסלול חשמלי שנועד לבצע את תחרות הטיפוס המפורסמת לפסגה הגבוהה של הרי הרוקי בקולורדו.
פורד התמקדו בשני נושאים. הראשון והמשמעותי יותר הוא הכניסה לעולם המכוניות ההיברידיות. כמו כל התעשייה גם פורד הגיעו למסקנה שאי אפשר להמשיך להתנייד עם מנועי בנזין ודיזל בלבד. את החזית ההיברידית נשאה המונדאו, אפשר היה לתאם נסיעת מבחן של 100 מטר למי שמתעקש.
הנושא השני של פורד היה השקה של פורד פומה. לצערנו לא מדובר במחליפה לאותה קופה קטנה וחביבה משנות ה-90 אלא קרוסאובר קומפקטי ואופנתי שהזכיר לי בעיקר פיאסטה מוגבהת ומאופרת (כי זה, בגדול, מה שהוא). סה"כ נראית טוב ואם היא מוצלחת כמו הפיאטסה, לפורד תהיה מתחרה איכותית בקטגוריה.
פורשה הציגו את הטייקאן, רכב המנהלים החשמלי שלהם. חזותית ביצוע מעולה והרבה מלל ואווירת חג מצד היצרנית. מקווה שתהיה מתחרה ראויה לטסלה.
אני אוהב את רנו. הרבה לפני שפיתחתי חיבה לספורטיביות של רנו, חיבבתי אותם בגלל דגמי הקונספט הרבים שנהגו להציג. ידעתי שהפעם התצוגה תהיה מצומצמת אך בפועל, העליבות הפתיעה אותי במיוחד. תשכחו מקונספטים, רנו-ספורט או אפילו מהקליאו החדשה. הדוכן כלל קאפצ'ור בודד ונעול שאפשר היה להצטלם איתו.