מרצדס S560 - מבחן דרך - אלפרד

מתיחת הפנים של מרצדס S קלאס הוסיפה מנוע חדש, כינוי חדש, וכמה מערכות מאוד מעניינות ובעיקר מפנקות. נפגשנו איתה למבחן דרך רגוע במיוחד

מרצדס S קלאס, ולמעשה כל רכב במעמדה, מחייב נקיטת גישה שונה בתכלית ממה שאנחנו רגילים ביומיום. תבינו, זה נשמע קצת מטומטם להגיד שהיא נוחה, מרווחת, או איכותית. כאילו, וואלה, מה אתה אומר? היינו בטוחים שיש לה פלסטיקים שהגיעו מכוסות שתיה חד פעמיות, שהיא מוציאה לך את הסתימות במעבר על כל מכסה ביוב ושהדרך היחידה להכניס אנשים למושב האחורי היא בחתיכות.

מכונית כמו מרצדס S קלאס מחייבת אותך להיות קצת יותר קטנוני מהרגיל. קצת להיטפל לקטנות וקצת, אין מה לעשות, להיות שמוק שלא עושה כלום חוץ מלהתלונן. ככה זה כשמקטרים למחייתנו. שום דבר לא מספק אותנו.

שלוש > אחד

מתיחת הפנים שעברה ה-S קלאס נועדה לעשות כמה דברים. קודם כל, ליישר קו עם שפת העיצוב החדשה של החברה. ולפעמים שאתם צועקים עליי שהיא בכלל נראית אותו דבר, אני אומר לכם שכנראה לא שמתם לב לפנסים, או ליתר דיוק לפסי הלד של תאורת היום. לפני כן היו אחד בכל פנס, ועכשיו יש שלושה. למה זה טוב? ובכן, מרצדס כנראה הבינו שהם הלכו קצת רחוק עם הדימיון המשפחתי, ואף אחד, כנראה כולל הם עצמם, לא מצליחים להבדיל בין הדגמים השונים. אז הם הכניסו "שליף" לכל אחד מהדגמים - מספר פסי תאורת היום. אחד ל-C, שניים ל-E ושלושה ל-S.

מעבר לזה, ולהוספת "אבק הכוכבים" בפנסים האחוריים, וכמובן עדכון של הפגושים, העיצוב החיצוני נראה זהה לחלוטין. והאמת? טוב מאוד. בעוד יצרניות כמו במוו או לקסוס עדיין מנסות ליצור איזושהי זהות בין דורית שתהיה מוכרת מיד, מרצדס איכשהו הצליחו ללכוד את המהות של יוקרה מלכותית בעיצוב. גם יותר מבנטלי ורולס רויס הצעקניות משהו. בואו נאמר שה-S קלאס היא קצת הנסיכה דיאנה, בעוד הרולס והבנטלי הן מעט יותר ולדימיר פוטין.

אל תשאלו אותי למה אני מתכוון, כי אני לא ממש יכול להסביר את זה, אבל פשוט תסתכלו עליה. גם אם יהיו עליה סמלים של סוזוקי אתם עדיין תדעו שזו חתיכת מכונה מפוארת ויוקרתית. משהו בקווים המעוגלים, בזרימה של הגג. קשה להסביר את זה במילים, אבל אני בטוח שבכל פעם שאתם רואים אחת כזו על הכביש אתם יודעים בדיוק למה אני מתכוון.

נוחות מרעננת

בפנים, בדגם הקודם, הייתה הרגשה מיושנת משהו. יוקרתית, כן, אבל משהו לא הסתדר לי שם. אולי זה היה ההגה שיחד עם השעונים נראה כמו ליצן עם חיוך מאוד מלחיץ, ואולי הגרפיקה הפחות ממבריקה של מערכת המולטימדיה. אבל משהו שם הרגיש מעט מיושן.

במבט ראשון, הדגם המחודש לא משנה כמעט כלום, אבל מעט השינויים שכן נעשו איכשהו מצליחים לשדרג את התחושה כמה וכמה שנים קדימה. ההגה הוחלף (תודה לאל), וכמובן שבכל מקום שתשלחו אליו את היד תפגשו עור, עץ ואלומיניום מהמדף העליון במחסן החלפים של עולם הרכב.

לגבי אותו הגה, הוא "יורש" את מערך השליטה שהוצג ב-E קלאס, זה שבמקום שתי גלגלות בצידי ההגה עושה שימוש במשטחי מגע לחיצים קטנים. המצב אמנם טוב משמעותית מאשר הוא היה ב-E קלאס, עם פידבק טוב יותר למעבר בין תפריטים ופעולה יותר עקבית, אבל עדיין מדובר בקונספט שליטה מסורבל ולא נוח שעדיף שיעלם מהעולם ויפה שעה אחת קודם.

מערכת המולטימדיה עברה שינוי מבורך ומשמעותי, עם רזולוציה טובה יותר ותגובות הרבה יותר זריזות. כמובן שממשק המשתמש והאופציות עודכנו, עם שילוב של אנדרואיד אוטו ואפל קאר פליי. אבל אם כבר התחלנו לגעת במערכות, ואתם בטח יכולים להבין שלא נוכל לגעת בכל המערכות, אני רוצה להתייחס למשהו שנקרא Energizing Comfort.

מדובר על מערכת שמשלבת בין תאורת האווירה, הקירור, החימום והעיסוי במושבים, מטהר האוויר, המיזוג ומערכת הסטריאו כדי לייצר מעין תוכניות ספק ספא ספק הירגעות. אני חייב להודות שבהתחלה חשבתי שזה גימיק די מטופש ומיותר. הרי עיסוי במושבים זה לא משהו חדש, גם לא מטהר אוויר או תאורה מתחלפת, וגם לא חימום וקירור במושבים. אז מה מרצדס כבר יכלו להמציא שיהיה מעניין או שונה?

ובכן, בהתחשב בעובדה שב-500 קילומטר שעברתי בתוך הרכב, כמעט ב-100% מהזמן אחת התוכניות האלה פעלה, אני מניח שהם ניצחו. זה לא גימיק, לא מטופש וממש לא מיותר. המערכת הזו מוסיפה נופך נוסף לנהיגה, לא אכפת לך לאן אתה נוסע, כמה זה רחוק או איך נראית התנועה בדרך. אתה פשוט יושב לך בכורסא, מפעיל את Well Being (התוכנית הטובה ביותר לדעתי) ונותן למסאז' המחומם להשכיח ממך את כל הצרות שבעולם.

המושב האחורי, שבמכוניות כאלה הוא לא פחות חושב, דווקא לא עבר מספיק שינויים לטעמי. כמובן שתוכלו לקבל כל תוספת שתרצו, או לקפוץ למאייבך המאובזרת עוד יותר, אבל נראה קצת לא לעניין שבמושב האחורי אין מסך לשליטה על המערכות וצריך להזיז את המושבים מכפתורים פיזיים כאילו לא שילמנו כרגע 1.17 מיליון שקל על מכונית. במיוחד כשסדרה 7, LS וגם A8 מגיעות לפחות עם מסך אחד לרווחת הבוס במושב האחורי.

באשר לאבזור בטיחות, ה-S מציעה כמעט את כל המערכות של המתחרות שלה, אך מוותרת על החלק של המתלים האקרובטיים של האאודי והלקסוס (שיכולות להרים צד אחד של הרכב כהכנה לפגיעת צד אפשרית והלקסוס גם תתרומם אוטומטית כדי להקל על הכניסה והיציאה) בתמורה לאקרובטיקה במושבים - שינפחו את התמיכה הצידית כדי להרחיק אתכם מהדלת במקרה של פגיעה וגם כדי להחזיק אתכם במקום בזמן פניות. היא גם מקבלת את הפיצ'ר של מעבר נתיב אוטומטי בהפעלת איתות, שזה לא ספק הפיצ'ר המיותר הכי מגניב בעולם הרכב נכון להיום.

מהצד השני, ב-S חסרות לא מעט מערכות שמקבלות המתחרות שלה, בעיקר יכולות נהיגה אוטונומיות וכניסה או יציאה מהחניה בשליטה מרחוק. בעולם מושלם זה כנראה היה שם אותה בנחיתות מאוד רצינית, אבל כיום המערכות האלה אסורות לשיווק במדינות רבות, בהן ישראל, אז בפן הזה ה-S זוכה מן ההפקר.

פצצת מימן עם ברז

מבחינת מנועים, ה-S קלאס מציעה מגוון רחב מאוד, כשהמעניין בהם הוא השישה צילינדרים הטורי החדש, שמשלב מערכת חשמל עם יכולות היברידיות קלות. אך כדי לפגוש את המנוע הזה, נאלץ לחכות למכונית אחרת כי ברכב המבחן הותקן ה-4.0 ליטר כפול המגדשים שהולם יותר את היאכטה העצומה שאנחנו מתניידים בה.

המנוע מרגיש פחות כמו מנוע, ויותר כמו פצצת מימן עם ברז. בעמידה - ולמעשה גם ב-6,500 סל"ד - אין שום רמז לכך שהמנוע עובד. הוא שקט לחלוטין וחלק לחלוטין. רוצים להתנהל בעדינות? אין בעיה. רוצים לקלוע את העיניים שלכם דרך הגולגולת ישר לתוך מחזיקי הכוסות שבמושב האחורי? בכיף. תוך 4 וחצי שניות תהיו במאה קמ"ש, ואם תרצו, אתם פחות או יותר במרחק של אותו זמן מלבלות את הלילה בכלא.

אני מרגיש כאילו זו אמירה מיותרת, אבל הבידוד מהסביבה מוחלט. אפילו יותר מהדגם הקודם. רמת הרעש זהה לחלוטין ב-90 קמ"ש וגם במהירות כפולה (עפ"י דיווחים זרים וכו'), כאשר רעשי רוח וכביש - למרות צמיגי ראן פלאט קשים ורועשים - נשארים לחלוטין מחוץ לתא ואין שום בעיה לנהל שיחת טלפון עם שותף פוטנציאלי.

תמצית היוקרה

בסופו של יום, ה-S קלאס עושה את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. היא תמצית היוקרה, היא נוחה, שקטה, מאובזרת, אבל בעיקר נעימה ומפנקת בטירוף. אבל אני בטוח שכל זה לא מפתיע אף אחד. אחרי הכל, זו לא קורולה שנת 99. חסר לה שלא תהיה כל הדברים האלה.

אבל במקום אחד ה-S קלאס מצליחה יותר מאשר גם המתחרות הכי קשוחות שלה. היא איכשהו תופרת את כל המערכות והנתונים למין רקמה אחת שלמה. היא מרגישה כמו ביקור בספא, זה לא רק העיסוי, אלא זה החיבור של כל שאר הדברים - אפילו המוזיקה והטמפרטורה. היא כמו שיחה עם חבר ילדות בפאב השכונתי. זה לא סתם "איך בעבודה" ושני חצאים, זה להיכנס לך לנשמה ולהבין בדיוק מה מציק לך.

ה-S קלאס הזו היא תמצית הנוחות, היוקרה, המלכותיות. היא לא מרגישה כמו מכונית, כמו ערימה של ברגים וברזלים, היא מרגישה חיה, כאילו יש לה נשמה אמיתית. היא כאילו יודעת בדיוק מה אתה צריך, איך אתה צריך את זה ומתי. כמו אלפרד כזאת, מאסטר וויין.

יש לכם שאלות על הרכב? מעניין אתכם מה חשבו עליה מובילי הדעה שלנו? רוצים לדעת עד כמה המסאז' היה טוב? הצטרפו לדיון בפורום.