קיה אופטימה הייבריד - מבחן דרך - אובר

הדור החדש של קיה אופטימה מוסיף יחידת הנעה היברידית ורוצה לפנות גם לרוכשים פרטיים. רוני יצא לבדוק אותו

קיה אופטימה היא מכונית סדאן מסגמנט המשפחתיות הגדולות, מה שמכונה אצלנו "מכונית מנהלים". בליין מכוניות הסדאן של היצרן היא מקבלת את האינדקס 5K. הדגם משווק בעולם מתחילת שנות ה-2000 תחת שמות שונים. בארץ אנחנו מכירים אותה תחת השמות "מג'נטיס" והחל מ-2010 "אופטימה" שכרגע משווק הדור השלישי שלה. כולנו מכירים אותן כמוניות בגלל שעיקר מאמצי השיווק התרכזו במכוניות דיזל ובקרב נהגי מוניות, אבל האופטימה ההיברידית פוזלת לכיוון ההצלחה של בת דודתה מבית יונדאי - סונטה הייבריד, ומייעדת את עצמה לא רק לנהגי מוניות אלא בעיקר לנהג הפרטי. טוב, על מי אנחנו עובדים? בעיקר לנהגי הליסינג. סיבה טובה לבדוק אותה. למבחן התייצבה אופטימה הייבריד בגרסת פרימיום – רמת האיבזור הגבוהה שעמוסה לעייפה באבזור, בדיוק כמו סונטה היברידית שהייתה מהחלוצות בתחום זה בסגמנט העממי פלוס. מחירו של הדגם הנבחן עומד על 175 אלף שקלים.

מבחוץ

למרות שבעשור האחרון פיטר שרייר שינה הרבה בשפה עיצובית של קיה והפך אותה לחברה שלא מתביישת בעיצובים שלה, אופטימה היא מכונית שמרנית שבנויה מ-3 קופסאות כמיטב המסורת של משפחתיות גדולות.  יחד עם זאת ניכרת השפעת האופנה של כל מיני מרכבי דמויי קופה עם גג נמוך. היא נראית רחבה ונמוכה בצורה לא פרופורציונלית. אופטימה היא מכונית ארוכה. כלומר היא גם גדולה, 485 ס"מ אורך ו-186 ס"מ רוחב הם נתונים מאוד מכובדים לסגמנט. כנקודות עיצוביות מעניינות יש לציין את הגריל עם התריס הדינמי שנפתח ונסגר בהתאם לפעולת המנוע כדי לשפר את מקדם החיכוך ותצרוכת הדלק. עיצוב הפגוש האחורי קצת מוזר וטיפה "פריוסי" לטובת שיפור אווירודינמיקה של הרכב. כמובן שלא פסחו על שלטים שמסמלים שמדובר ברכב היברידי על הכנפיים הקדמיות ומכסה תא המטען. פרט לכך מדובר ברכב שגרתי למראה.  

מבפנים

מבפנים המצב גם לא חד משמעי. מצד אחד ולחיוב רב יש לציין את ההרכבה באיכות טובה שלא מביישת מותגים יקרים בהרבה. מצד שני יש הרגשה מתאמצת להיות משהו שהאופטימה לא. במיוחד בולט הדבר בפס דמוי תפר על הדשבורד שעשוי פלסטיק, אשר בתורו איכותי ונעים למגע. ברגע שמורידים את העיניים מתחת לקו ההגה נתקלים בפלסטיקים קשים וזולים. מכונית ההדגמה מצויידת בכול טוב מבחינת איבזור, בדיוק כמו הסונטה, וזה בולט על רקע המחיר ומה שמקובל בטווח המחירים שלהן. בסיס גלגלים באורך 280 ס"מ לא מבוטלים מבטיח מרווח רגליים מספק גם בשורה בשניה. ללא ספק הקיה הזו מיועדת לשנע אנשים. תא המטען, כצפוי, יותר קטן מהגרסה הרגילה עקב הסתרת סוללה בקיבולת 1.6 KW\h בתא המטען. יחד עם מפתח צר הוא הופך ללא הכי שימושי אבל סביר בהחלט. יש לציין שהדבר נפוץ בכל המכוניות מהג'אנר ההיברידי, כולל מרצדס.  כמו כן, הראות, במיוחד לאחור, לא מספיק טובה עקב עיצוב גג נמוך וגג שמש פנורמי שמנמיך אותו עוד יותר.

מבחינת איבזור יש לרכב הזה כל מה שניתן לבקש גם ממכונית שעולה כפול ממנה, אולם חלק מהדברים טעונים שיפור. מערכת סטראו מקורית מהיצרן שתומכת בעברית ומסוגלת להריץ וויז זה צעד מבורך ויפה, אבל הביצוע בעייתי. הגרפיקה פשוטה ומאוד לא חלקה, השליטה במגע דורשת לחיצה חזקה על המסך, היא לא תמיד מדויקת והמסך עצמו אינו מספיק חד או קונטרסטי בשמש ישירה. כורסאות העור מדהימות בנוחות אבל עשויות מעור גס ולא נעים. כלומר מבפנים כל הרכב משדר ההרגשה אמביוולנטית של טוב ורע בו זמנית.

 לחיוב רב יש לציין את כל מערכות הבטיחות. אומנם אין כאן משהו יוצא דופן, אבל מה שיש עובד יפה ובלי הצקה לנהג. יחד עם זאת ברצוני להתעכב על קיום שתי מערכות אבזור שלא רואים גם בהרבה מותגי פרימיום בארצנו. דבר ראשון שברצוני לציין לטובה זה כניסת נוחות. הרכב הזה יודע להזיז את הכיסא ולהרים את ההגה כדי שתוכל לצאת בנוחות מהרכב כאשר מכבים את המנוע ולהחזיר אותך לתנוחת הנהיגה עם הדלקתו. אני לא בן אדם גדול מימדים או מגושם במיוחד, אבל עדיין מאוד נהניתי מזה. זה מאוד נוח ושימושי. נקודה שניה שראויה לציון האוורור במושבים שעובד מעולה. כדי לסבר את האוזן אני אספר לכם אנקדוטה קטנה: מרצדס ביקשו ממני 170 אלף שקל (שהם בערך המחיר של האופטימה הזו) רק על הוספת אוורור במושבים במרצדס ML.

איך זה נוסע?

האופטימה מצוידת במערכת self-charging hybrid, כמו במכוניות מבית טויוטה. מערכות אלה מתאפיינות בכך שמנוע חשמלי הוא בעצם מנוע עזר שאמור לשמש כתומך למנוע בנזין בנקודות שמנוע בנזין צורך הכי הרבה דלק – זינוקים, תאוצות, עליות וכדומה. הוא לא מיועד לנסיעה ממשוכת על מנוע חשמלי בלבד והסוללה שלו לא בנויה לנסיעה למרחקים ארוכים. לארכיטקטורה כזאת יש יתרונות וחסרונות, והיא פחות נפוצה בימנו, מכיוון שרוב היצרנים משתמשים בשיטת הפלאג-אין הייבריד שנטענת משקע ומסוגלת להשתמש רק במנוע חשמלי בחיי היומיום למרחקים של עשרות קילומטרים.

אחרי שאמרנו את זה, אני חייב לציין שלמרות שהאופטימה הזו מצויידת במנוע אטמוספרי עם 156 כ"ס, שיחד עם מנוע חשמלי עם 50 כ"ס מספקים במשולב 192 כוחות סוס צנועים למכונית בגודל הזה, אין לקיה הזאת מה להתבייש בחטיבת ההינע שלה. היא נוסעת מצויין ומרגישה טוב הן בעיר בזינוקים זריזים מהמקום והן על כביש בינעירוני בעקיפות כשנדרש. מיותר לציין שתצרוכת הדלק הייתה טובה מאוד ביחס לרכבים בגודל הזה ועמדה על 1:13 בימי המבחן שהתחלקו 60:40 לטובת כבישים בינעירוניים.

ההגה כמובן אנמי ואילם לפי מיטב המסורת של הגאים חשמליים, אבל הוא מצליח להיות די מדויק ואינו דורש תיקונים כדי להשיג את הקו שנבחר ברוב הפניות. ההתנהגות איננה נמנית על הצדדים החזקים של הרכב. לשלדה יש נטייה ברורה ומורגשת לתת היגוי.

המתלים עצמם לא רכים במיוחד ולא מתרסקים, אבל על כביש גלי ומשובש הרכב מתחיל להיות קופצני ולא נעים. האופטימה גם לא מצטיינת באיכויות אקוסטיות, הן רעשי רוח והן רעש צמיגים נשמעים בסלון היטב בעת תנועה בינעירונית. שתי הנקודות הנ"ל מביאות אותי למסקנה ברורה שהרכב הזה מרגיש בעיר הרבה יותר טוב מאשר בכביש המהיר (מישהו אמר מונית?).  

חווית שימוש

קיה אופטימה הייבריד יודעת להשאיר רושם ראשוני טוב שהולך ומתפוגג עם הזמן. זה לא שהוא הופך לאכזבה אבל מתחילים לקבל פרופורציות והבנה שהיא לא מתחרה במרצדס ולקסוס. במי כן? ובכן התשובה ברורה - טויוטה קאמרי, יונדאי סונטה וסקודה סופרב. אין לי ספק שהיא תוכננה עם קריצה לשוק האמריקאי ופונה לנהגי טויוטה קאמרי או הונדה אקורד היברידיות. אני בפרוש רואה את עצמי מזמין UBER בניו-יורק או מיאמי ומקבל נהג עם אופטימה היברידית. ככזו היא בהחלט מסמנת V על כל הנקודות החשובות כדי לזכות בבחירה של נהגי אובר ולא רק. בתור בוגר טויוטה קאמרי הרגשתי די בבית הן מבחינת איכות גימור והרכבה והן מבחינת הגודל והתנהגות של הרכב.

בגדול, מבחינת חווית שימוש, האבזור הנדיב יחד עם המושב הנוח והמאוורר, המערכת בעברית והנדסת האנוש הטובה משרים עליך הרגשה של נוחות ורוגע. מן הרגשה כזאת של נעלי בית. הן לא הכי יפות, לא אורתופדיות או יקרות, אבל הן מאוד נוחות ולא מורגשות במובן הטוב של המילה. גם העובדה שבלי להתכוון אני משווה אותה כל הזמן למרצדס E קלאס אומרת משהו, לא?

תמיד בסוף כל מבחן אני שואל את עצמי 2 שאלות:

האם הייתי רוצה מכונית כזאת? – התשובה חיובית. קיה אופטימה לא מלהיבה אבל אין לה שום תכונה שגורמת לי לפסול אותה מבחינתי. היא פשוט הגיונית, ולפעמים צריך להיות קצת הגיוני.

האם הייתי קונה כזה? – לשאלה הזו התשובה פחות חד משמעית, אבל סביר להניח שאם הייתי מחר מקבל איזה תפקיד ניהולי של דרג בינוני ומעלה עם רכב צמוד מדרגה כזאת, סביר להניח שהייתי מעדיף אותה על ג'יפון ברמת גימור ליסינג.

קיה אופטימה היברידית היא מכונית מאוד לא חד משמעית. היא נוחה להפליא כל עוד אתה לא מאתגר אותה ולא נוסע על כבישים בעלי סלילה נחותה. היא נוסעת טוב, כל עוד אתה לא לוחץ אותה למחוזות שהיא לא מיועדת להיות בהם. היא מתנהגת כל עוד אתה לא מעלה מהירות לקצב מעל קצב התנועה הרגיל. האם זה מספיק כדי שנהג ישראלי יבחר בה? כנראה שלא כל כך, אבל זה בהחלט יספיק כדי שהוא יזמין אותה בליסינג.

יש לכם שאלות לכותב המבחן? רוצים לדעת מה דעתם של חברי הפורום על קיה אופטימה? הצטרפו לדיון בפורום.