לנדרובר דיסקברי 5 - מבחן דרך - אמונה

הדור החמישי של לנדרובר דיסקברי רוצה להיות עוד יותר יוקרתי, אבל לא לוותר בכלל על יכולות השטח. יואב יצא למדבריות, העלה זכרונות, וחזר עם מסקנה מעניינת דווקא על הגדה השניה של האגם

לפני שנה וקצת נבחן כאן במבחן קצר הדיסקברי 4. בעודנו עומלים על הכנת הכתבה ההיא הוצג לו בחו"ל הדיסקברי 5. 

שנה חלפה, הרכב הגיע לארץ ומפתחות הרכב נמסרו לנו בידיים רועדות "אתם לא מתכוונים לקחת אותו לשטח, נכון?" כאן התחלנו לחשוד... אבל נתייחס לזה מאוחר יותר, וכרגע ננטרל את מה שחשבנו באותו הרגע.

עיצוב דגמי הדיסקברי היה מאז ומעולם רבועי ומובהק. ראית צללית של רכב בחושך – ידעת שזה דיסקברי או דיפנדר. אין טעויות. הפעם זה קצת (הרבה) שונה. העיצוב של הדיסקברי 5 מדבר בשפה העיצובית של המכוניות האחרות של היצרן שפונות לפלח היוקרה וקצת פחות לאנשי השטח.

הרכב נראה עצום במימדיו במציאות, וגם מרגיש כך בפועל. למרות זאת מצהיר היצרן על הפחתת משקל משמעותית של מעל 400 ק"ג. בין 2.1 טון בדגמי ה-2.0 ליטר ועד 2.23 טון לדגמי ה-3.0 ליטר.

אני מסתכל על התמונות של הרכב ומנסה להעלות את העיצוב על הכתב, וזה קצת קשה. החזית מאוד 'לנדרוברית'. עדכנית ונאמנה לדגמים הנוכחיים, עם כיתוב 'DISCOVERY' גדול על מכסה המנוע. הכיתוב הזה, לתוהים מדוע, הוא אחד מסמלי ההיכר של הדיסקברי לדורותיו. לא שמתם לב לזה עד היום. עכשיו תתחילו. לא משנה אם זה דיסקברי 94' או 2008 – זה מופיע. אם זה לא קיים סיכוי גדול שהרכב עבר החלפת מכסה מנוע... הצללית הצידית של הרכב מציגה שטחי חלונות גדולים עם קורות A ו-B שחורות הנבלעות בצבע החלונות, וקורה C הפונה קדימה בצבעי המרכב.

בליטה על הגג בשליש האחרון של הרכב מנסה להזכיר לאנשי הדיסקו שמדובר בכל זאת בדיסקברי. גג עם הגבהה בחלקו האחורי זהו פריט עיצובי שנמשך מהדגם הראשון. הדלת האחורית מציגה עיצוב א-סימטרי למיקום לוחית הרישוי האחורית. שוב, פרט עיצובי המתכתב עם המודלים הראשונים של הדיסקו. עם זאת, בשורה התחתונה הדיסקו שמולנו לא דומה לרכב שטח אלא ל-SUV ענק הבא להתחרות בדגמי הפאר של היצרנים האחרים.

נכנסים לרכב. הישיבה היא 'דיסקברית טיפוסית'. כל מי שנהג בדיסקברי בעבר ירגיש מייד בבית. קחו כל איש דיסקברי, קישרו לו את העיניים והושיבו אותו בדיסקו 5 – לא יתבלבל. זה דיסקברי. אתה יושב "על הרכב", קו החלונות נמוך ומאפשר צפייה נוחה בכל המתרחש במכוניות הנמוכות/עממיות האלה של הפרולטריון. התחושה אריסטוקרטית לחלוטין. יש את זה בדיסקברי הראשון, גם בשני, גם בשני הדגמים שבאו לאחר מכן, וגם בדור החמישי.

לוח המחוונים מציג לנהג מד סל"ד ומד מהירות גדולים וביניהם צג עם תצוגה משתנה לפי בחירת הנהג.

דשבורד אופקי (ונעים למגע) ובמרכזו פתחי המיזוג. מתחתיהם צג מידע בגודל 8 אינץ' השולט על תפריטים שונים כמקובל. מתחתיו בקרי השליטה על מערכת המיזוג, אינטואיטיבי ונוח. קונסולה מרכזית עצומה ברוחבה מחולקת אורכית – בצידה השמאלי הקרוב לנהג בורר הילוכים עגול העולה עם ההתנעה, מתחתיו הבורר של מערכת הטריין ריספונס, ובקרי השליטה על גובה הרכב, ובלם היד החשמלי. באותה הקונסולה בצידה הימני תאי איחסון לכוסות, בקבוקים ועוד.

בין המושבים תא איחסון גדול. כמה גדול אתם שואלים? אז כשחבר הביא לי במתנה בקבוק של ליטר וחצי של שמן זית טרי שהוא הפיק מהמטע שלו, הבקבוק נכנס לשם בקלות ונשאר מקום לעוד חברים שלו.

הגה גדול – ארבע חישורים עם פקדים על מערכת השמע ובקרת השיוט. נוח ושימושי. לא פתחנו לרגע את ספר הרכב ללמוד איך להפעיל דברים.

השורה התחתונה – אחרי התמקמות קצרה, כיוון מושב והגה אתה מרגיש בבית. כלומר בטירה כלשהי ברחבי יורקשייר.

הדלת האחורית נפתחת (חשמלית) כלפי מעלה, ובסנכרון איתה יורד (גם חשמלית) מדף קטן למטה ויוצר משטח אחיד עם רצפת תא המטען. נוח ושימושי. גבוה לכם הרכב לשים את היורקשיר טרייר שלכם? אין בעיה. כפתור על "קיר" תא המטען יוריד את קפיצי האוויר ויחד איתם את החלק האחורי, שלא תתאמצו חלילה. רוצים להגביה – יש כפתור. רוצים לסגור את המדף האחורי – יש כפתור. רוצים  להטעין משקע USB כל מיני סוללות ומכשירים – אין בעיה – בשני צידי תא המטען שקעים עם תא נסגר על מנת שהאווירה היוקרתית לא תתקלקל עם איזה אביזר סיני מדילאקסטרים.

קצת על הנדסת אנוש, ללנדרובר, כמו לנדרובר אמיתי יש 'יציאות' שגורמות לך לתהות אם משוחרר להם איזה בורג או שזה אתה השיכור. על ידית הדלת, איפה שאתה מניח את היד בטבעיות ומצפה למצוא מתגי חלונות יש שני כפתורים לנעילה ושחרור דלתות הרכב. אתה רוצה חלונות ומראות? למה לא אמרת, במקום הכי לא נוח, עוד קומה למעלה. ממש על סף החלון, איפה שזה יוכל להירטב מקצת גשם – שם זה נמצא. כל מי שביקשתי ממנו לפתוח חלון בלי להסתכל נעל את הרכב והופתע. 

 

מנוע ותיבת הילוכים

לדיסקו 5 ארבע רמות גימור. שתיים עם מנוע דיזל בנפח 2.0 ליטר ושתיים עם מנוע דיזל בנפח 3.0 ליטר.

לנמוכה ביותר אין הילוך כח (זה לנדרובר זה?!) ויש לה מנוע טורבו דיזל 2.0 ליטר, 43 קג"מ ו-180 כ"ס (נקראת SE 180) אחריה גירסת SE 240  המרמזת על מנוע טורבו דיזל עם 240 כ"ס ו-50 קג"מ מנפח של 2.0 ליטר, אחריה גירסת 3.0 ליטר הנקראת HSE (60 קג"מ ו-258 כ"ס) והגירסה הבכירה HSE LUXURY עם אותם נתונים.

כל הדגמים מצויידים בתיבת הילוכים אוטומטית בעלת 8 הילוכים מתוצרת ZF. כולם עם הנעה כפולה קבועה. בשלושת הדגמים הבכירים, או שמא לומר למעט הדגם הנחות, הרכב מגיע עם שתי נעילות דיפרנציאל – מרכזית ואחורית, אוטומטיות לחלוטין שיופעלו על ידי עדר מחשבי העל של הרכב בכל פעם שהמחשב הראשי שלהם יחליט שזה מה שהם צריכים לעשות.

אנחנו קיבלנו את גירסת ה-SE 240. כלומר 2.0 ליטר עם 240 כ"ס. למען הסר ספק, מדובר ביחידת הנעה משובחת, לא פחות. המנוע עובד בצורה מושלמת עם תיבת ההילוכים, ומספק בכל רגע נתון מספיק כח להאיץ מכל מהירות. השילוב מאוד מאוד מרשים, בוודאי כשהוא משודך לבהמה עצומה בגודלה.

למנוע ולתיבת ההילוכים עוד יתרון מרשים מאוד, צריכת דלק. בחזרה מהדרום הרחוק, הפעלנו קרוז קונטרול על 90 קמ"ש, ולאורך למעלה מ-100 ק"מ צריכת הדלק היתה מעל 20 ק"מ לליטר(!!!). תקראו את השורה הזו שוב, SUV מגודל ושמנמן שעושה בבין עירוני בנהיגה רגועה 20 ק"מ לליטר. כמובן שאין שום סיכוי שתקבלו נתון דומה ביומיום, אבל בתור מותג שהסלוגן שלו הוא "הגעת לפסגה", הנה קיבלתם משהו נוסף לשאוף אליו.

 

מתלים וצמיגים

למעט הגירסה הפשוטה לעניים (במחיר שווה לכל נפש של קצת מעל 500,000 ₪) כל הדגמים מצויידים במתלי אוויר מתכווננים. הרכב 'שלנו' צויד בצמיגי 255/60R19 עם איזו קריצה של שטח. החתך הנמוך (יחסית לרכב עם יומרות שטח גבוהות) די גבולי. מצד אחד הוא לא באמת מאפשר את הורדת האוויר הנדרשת בשטח לשיפור העבירות והנוחות, ובנוסף חשוף לפגיעה מאבנים אכזריות שממתינות לנו בשטח. בנוסף, המידה המיוחדת גם לא נפוצה מספיק על מנת שיהיה מבחר צמיגים שונים בחתכים שונים למגוון תנאי השטח הצמיגים היו עקב אכילס של הרכב הזה בדור הקודם, ונותרו בעיתיים ופגיעים גם בדור הנוכחי.

 

על הכביש

המנוע הנפלא והגיר המצויין מאיצים את הרכב היטב. מכל מהירות ולכל מהירות. מתלי האוויר עושים עבודה מעולה בבידוד תחלואי הכביש ומע"צ לעכוז האריסטוקרטי שלנו. מהצד השני אל תצפו להתנהגות כביש ספורטיבית. זה עדיין רכב שטח גבוה, עם מרכז כובד גבוה, גלגל הגה גדול, וכורסאות מפנקות ולא באקטים אוחזים. לא בדיוק הפרטנר לנס-הרים-רינג.

כמובן שלקחנו את הרכב לשטח. לא ממש איתגרנו את היכולות שלו, אבל בהחלט לא ריחמנו. עם הירידה לשטח העברנו את הרכב ל-LOW (בלחיצת כפתור כמובן) ומאותו רגע, נתנו לרכב להחליט מה טוב לו ומה הוא רוצה להפעיל (לא היתה לנו ברירה, המחשב עושה הכל). הדיסקו שלנו עלה וירד, טיפס על סלעים, טיפס בעליות דרדרתיות ועשה הכל בקלות וללא דרמה. גם כאשר מכוונים את בורר הגובה למצב הגבוה ביותר, הרכב נותר נוח ומתנהג מאוד 'דיסקברי'. עושה הכל באלגנטיות ובקלילות. קשה שלא להשוות לגראנד צ'רוקי שלקחנו חודש קודם לשטח. נתייחס לזה בהמשך. בשורה התחתונה, רוכש הדיסקו הממוצע (שהוא הממוצע של האלפיון העליון) יכול להיות שקט. נותרו יכולות שטח גבוהות גם בדור הנוכחי של הדיסקברי.

במסגרת ה"סיבוב לראות שאין מכות/שריטות/שפשופים/פגושים חסרים" בעת איסוף הרכב, גילינו כמה דברים לא מעודדים. למשל הדלתות, הביטו בתמונות המצורפות. דלת של לנדקרוזר (מימין. תתעלמו ממיגון הסף) ודלת של דיסקברי (משמאל). הדלת של הלנדקרוזר מתיישבת בתוך המסגרת של המרכב. אם חלילה קיבלת מכה מסלע כלשהו, היא בסף התחתון של המרכב, והוא יספוג את המכה. בדיסקברי 5 הדלת עוטפת את המרכב מלמטה. מכה קטנה מסלע בצד היא מכה בדלת. לא משהו שנוסך בך בטחון לקחת את הרכב לנקרות.

 

לסיכום

אני מניח שלא אפתיע את מהנדסי לנדרובר באומרי שהם קצת פחות מדברים שטח, והרבה יותר מכוונים לפאר. אני גם לא מאשים אותם, הכסף הגדול נמצא בשוק הפאר ולא בעולם השטח. אחרי שתיכננו רכב פאר, הם יצקו בו גם חלק מעולמות השטח, אבל זה לא רכב שטח הטוב ביותר שהוא גם רכב פאר. זה רכב פאר עם יכולות שטח גבוהות, ומכיוון שכך, התחרות שלו קשה הרבה יותר מצד מותגי היוקרה האחרים – אאודי, פורשה, מזראטי ודומיהם. בכביש הוא ירים דגל לבן, אבל הוא יכול לעשות שטח כמו שהם יכולים רק לראות בטלוויזיה.

כרכב שטח עם 7 מקומות אין לו באמת תחרות בשוק היוקרה. לגרנד צ'רוקי טריילהוק יש רק 5 מקומות, והטויוטה לנדקרוזר הוא אמנם עם 7 מקומות, אבל לא מתמודד איתו ראש בראש בפאר ובפינוק.

קשה שלא להשוות את הדיסקו עם הגרנד צ'רוקי טריילהוק שבחנו לפני כחודש. בפרמטרים של עידון ופאר – הדיסקברי לוקח בגדול. בנהיגה אגרסיבית בכביש – הגרנד מנצח בנקודות. בשטח – למרות שהגרנד בועט יותר מהדיסקברי ופחות נינוח ממנו בשטח, יכולות השטח שלו גבוהות מאלו של הדיסקברי 5.

ובאשר ל"אתם לא מתכוונים לקחת אותו לשטח" אומר רק שחבל היה לי להתקל באמירה הזו. יותר מכל דבר אחרת, היא רומזת על חוסר אמונה במוצר וביכולותיו. אולי זו לא הוראה שמגיעה מלמעלה, אולי זו יוזמה פרטית של נציגי המסירה, אבל היינו שמחים שכל מי ששלובד חולצה עם אליפסה ירוקה רקומה לתוכה, עד אחרון הנציגים, היו מאמינים במוצרים שלהם. לפחות, אם לא יותר, מהאנשים שרוצים לבחון או לרכוש אותם.

לי נשאר רק להסביר לשכנים ושאני לא בודק איזה רכב שטח לקנות לאישתי כי זכיתי בלוטו. 

יש לכם שאלות ליואב על הדיסקברי 5? רוצים לספר לנו מה דעתכם עליו (על הרכב, לא על יואב). הצטרפו לדיון בפורום.