אאודי Q5 - מבחן דרך - בינגו

הדור החדש של אאודי Q5 הולך על בטוח. הכי בטוח שאפשר. והתוצאה, באופן מפתיע למדי, כמעט מושלמת

אאודי Q5 הוא רכב חשוב מאוד ליצרנית שלו. אחרי שהוצג ה-Q7 הראשון אי שם בתחילת המילניום, ה-Q5 היה רכב הפנאי הראשון של אאודי שהיה איכשהו "נגיש" יחסית. לא סתם הוא הפך לרב המכר של היצרנית והמשיך להימכר ללא שינויים משמעותיים 8 שנים.

מצד שני, כשיש לך מוצר כל כך מצליח, אתה ממש לא רוצה להציג לו מחליף ולקחת את הסיכון שתפשל והמוצר החדש לא יענה על הציפיות שלך ושל הלקוחות. לכן אתה ממשיך למכור את ה"טוב והמוכר" כמה שרק אפשר עד שהוא כבר הופך ללא רלוונטי, וזה בדיוק מה שאאודי עשו.

תרשו לי רגע לסטות ממושא המבחן, ולעלות קומה אחת גבוה יותר, ל-Q7. גם הוא, כמו ה-Q5, נמכר הרבה מאוד שנים, 12 ליתר דיוק, עד שהוא הוחלף. כנראה כי גם אותו אאודי לא רצתה להחליף מהר מדי. אבל מאז שהוצג הדור החדש, הוא זוכה להצלחה פנומנלית. ברמות שהדור הקודם היה יכול רק לחלום עליהן.

לכן זה לא ממש מפתיע שאאודי לקחה את הקרוסאובר הגדול שלה, דחפה אותו למכונת צילום, כיוונה ל-80% גודל, ולחצה "צלם".

 

דמיון משפחתי

בנוגע לעיצוב החיצוני של אאודי Q5, אפשר לקחת כמה דקות ולנסות להבין מה זה בדיוק, כי את הקשר ל-Q5 הקודם קצת קשה למצוא. כלומר, שניהם קרוסאוברים בגודל בינוני, שניהם של אאודי, אבל אלה ראיות נסיבתיות. מאידך, הגריל המגודל של ה-Q7 מלפנים ופס הכתפיים הגלי שמגיע מה-A5 על הצד, זועקים את הקשר ל-Q7 בפרט ולדור הנוכחי של אאודי בכלל הרבה יותר חזק.

בתוך תא הנוסעים זה כבר לא דמיון, אלא זהות מוחלטת. קופי-פייסט מתאי הנוסעים של ה-A4, ה-A5, וה-Q7. החל משילוב הצבעים הקרים, דרך הקונסולה הרחבה שבין המושבים וכלה במסך האמצעי ולוח המחוונים הדיגיטלי.

אאודי יודעים לייצר תאי נוסעים, וזה של ה-Q5 משחק על בטוח והולך על אותו מתכון בדיוק. הנדסת האנוש מצוינת, החומרים איכותיים מאוד, והתחושה מאוד מודרנית וטכנולוגית. המרווח מלפנים ומאחור מעולה, לאורך, לרוחב ולגובה, כאשר שתי הנקודות היחידות לרעתו של תא הנוסעים הן המושבים הקדמיים הקצרים והקשים מדי, והלא נוחים באופן כללי ותעלת ההינע הענקית שחוצה את איזור הרגליים של המושב האחורי.

תא המטען גם הוא הולך באותו כיוון בטוח - הוא גדול, פתח ההטענה רחב ונוח, שפת ההטענה לא קיימת, ברכב המבחן שצויד במתלי אוויר, יש גם כפתור שמוריד את האחוריים של הרכב כדי שיהיה קל יותר להעמיס לתוך תא המטען חפצים כבדים.

 

המנועים המשפחתיים

ה-Q5 נמכר בישראל עם יחידות הנעה, בנזין ודיזל, שתיהן מוגדשות טורבו, שתיהן בנפח 2.0 ליטר ושתיהן משודכות למערכת הנעה כפולה ולתיבת הילוכים כפולת מצמדים רטובים עם שבעה הילוכים. הדיזל מפיק 190 כ"ס ו-40.8 קג"מ בעוד הבנזין זריז יותר עם 252 כ"ס אבל פחות חזק עם 37.7 קג"מ.

רכב המבחן שלנו צויד במנוע הבנזין, ולמרות שעל פניו, לא נראה שביחס למשקל של כ-1.8 טון ההספק והמומנט לא נראים כמו מתכון לביצועים מסמרי שיער, בפועל מהר מאוד מבינים שבתכלס, אין שום סיבה שתצטרכו יותר. ה-Q5 מגיע ל-100 קמ"ש תוך 6.5 שניות (6.3 אם אתם רוצים להתקטנן), אבל - שוב - בפועל, הוא מרגיש הרבה יותר חזק ונמרץ.

המנוע כל כך קטיפתי ונעים, שאם לא הייתם יודעים שהוא עובד על משהו גס כמו בנזין, בחיים לא הייתם מנחשים. תיבת ההילוכים גם היא חלקה וזריזה, מעלה ומורידה הילוכים בקצב מספק לחלוטין - גם אם מעט איטי מזה של תיבות כפולות מצמד אחרות. המטרה כאן היא אופי פעולה חלק ונינוח, ולא ביצועים שוברי מפרקות.

שדה הראיה לכל הכיוונים מצוין, נראה שאאודי תפסו את אופנת קורות A השמנמנות והחליטו לעשות מאמצים כדי להקטין אותן. התוצאה היא קורות דקות יחסית שלא מפריעות למבט בפניות הדוקות ולא גורמות לתחושה שאתם נוהגים בצוללת מגודלת.

רכב המבחן שלנו הגיע עם לא מעט תוספות (למפרט המלא) - חבילות טק פאק ולקשרי, ובולמי אוויר. כל אלה מביאים את המחיר של ה-Q5 אל מעבר לרף ה-400 אלף שקלים, אבל גם הופכים אותו מקרוסאובר פרימיום יחסית, לספינת יוקרה אמיתית.

 

יוקרה למשפחה

מתלי האוויר מגהצים את הכביש בצורה מעוררת השתאות, ולמעט שיבושים חדים במיוחד שמצליחים קצת להפר את השלווה, ההרגשה היא של ניתוק מוחלט מהסביבה. כנ"ל בידוד רעשי הכביש והרוח, שיוט במהירויות לא חוקיות בעליל עדיין מאפשר לנהל שיחה נוחה ושקטה ברכב. אמ... לפי מקורות זרים לכאורה כמובן.

בזכות מתלי האוויר, ה-Q5 יכול לרכון נמוך במצב הדינמי (עליו עוד מעט) או לעלות גבוה לטובת עבירות משופרת בשטח. כשתעבירו את בורר מצבי הנהיגה למצב Offroad, על המסך תתחלף התצוגה לכזו שתציג לכם את זוויות המרכב, נקודת הציון שלכם עפ"י ה-GPS המובנה, האזימוט, והגובה. אבל שלא תטעו שאתם יכולים מחר לרדת איתו ממצפה רמון למכתש שלא דרך הכביש. יכולות שטח לא עומדות או נופלות על מרווח גחון והנעה כפולה. כן, הוא יהיה יותר טוב עם ההנעה הכפולה ומתלי האוויר מאשר בלעדיהם, אבל חישוקי 20 אינץ', צמיגי כביש בחתך 45 ומערכת העברת כוח שמיועדת יותר לכביש מכוסה גשם או שלג, הם מתכון ליכולות שבילים מעולות, ואולי איזו הצלבה או בור בדרך לאתר הפיקניק, אבל לא הרבה יותר מזה.

אותם מתלי האוויר גם מביאים לידי ביטוי את מה שהכי מדהים באופי של ה-Q5 על הכביש - העובדה שבשום שלב הוא לא מרגיש כמו קרוסאובר מגודל, כבד וגמלוני. התגובות של ההגה ישירות וזריזות, בידוד רעשי הרוח (שאווירודינמיות אחראית לחלק לא קטן ממנו) מעולה, המרכב מאוזן ושטוח, ואני מוכן להבטיח לכם שאם לא תדעו שאתם יושבים ב-Q5, אין סיכוי שתוכלו לנחש שאתם לא ב-A4.

 

משפחתי

ההגה של ה-Q5 מתפקד כחלק ממערך היוקרה והניתוק של הרכב. כלומר, אם אתם מקשרים "הגה" לנהיגה, אל תצפו לגדולות. הוא מדויק מאוד, והיחס שלו משתנה עם עליית המהירות, אבל הוא מנותק וקל, אז פרטנר לאדרנלין גבוה, הוא לא. גם לא כשמעבירים את בורר מצבי הנהיגה לדינאמי. הוא כן מתקשה, אבל עדיין נשאר אילם. את הפידבק על כמה אחיזה יש לכם תוכלו לקבל רק דרך מבט מהחלון ואם תפתחו אותם אז גם מהצווחות שמעידות על איבוד האחיזה.

כמו שבטח הבנתם, גם השלדה ושאר המערכות של ה-Q5 לא נועדו לחוליגנים או למי שאוהב לכסות קילומטרים ארוכים של כבישים מפותלים מהר ככל האפשר, מתלי האוויר שומרים על המרכב מאוזן יחסית, השלדה עושה את העבודה שלה בחיבור בין המושבים לרצפת הרכב, וממנה לגלגלים, וזהו. בשביל אקשן עדיף שתפנו למכוניות עם פרופלור על האף וכליות מעל הפגוש.

המסמר האחרון בתאוריה שהאאודי Q5 ממש לא מחפש שיתפסו אותו מהצוואר ויזרקו אותו לתוך פניות מגיעה מבקרת היציבות. אני והוא נכנסים לפניה, המהירות קצת יותר גבוהה ממה שצריך, הוא יוצא לתת היגוי קליל שבקלילים ופתאום שנינו (ואחד הבוחנים האחרים שהיה איתי ברכב) מקבלים את הברקס של החיים שלנו. בקרת היציבות הזכירה לנו שהיא פה. אלא שהיא עשתה את זה באמצעות פטיש 5.

אולי היה משהו על הכביש? שמן, מים? אולי נכנסנו לפניה הרבה יותר מדי מהר? ננסה שוב.

פניה אחרת, רדיוס דומה. מגיע אליה, הפעם במהירות הנכונה כדי לשמור את הרכב בתוך מעטפת האחיזה, עוברים את האייפקס, חוזר לגז, קצת מוקדם וקצת חזק, בכל זאת יש לנו פה הנעה כפולה. שוב, בקרת היציבות יורדת על הבלמים ומבטלת את דוושת התאוצה לגמרי לשניות ארוכות, עד שהרכב מאט למהירות נמוכה מאוד. אחרי עוד כמה נסיונות כאלה (וקריאה של כמה מבחנים אחרים של הרכב), הבנתי שכנראה "כיף" לא הופיע ברשימת ה"לעשות" של ה-Q5.

אז הפננו את ההגה לכיוון הכביש הכי ישר והכי מהיר שהצלחנו למצוא, והמשכנו לגמוע עוד הרבה מאוד קילומטרים בסביבה בה ה-Q5 זורח, לא בין פניות.

 

המתכון המשפחתי

לפני שהוא קרוסאובר, אאודי Q5 הוא רכב יוקרתי. ובתור אחד כזה, הוא צריך לענות על שבעה קריטריונים. הוא צריך להיות מרשים, מאובזר, נוח, חזק, מבודד מרעשים, החומרים צריכים להיות איכותיים וההרכבה צריכה להיות מוקפדת. ובגלל שהוא גם קרוסאובר, הוא צריך לענות על קריטריון נוסף - הוא צריך להרגיש כמו מכונית רגילה, ולא קרוסאובר.

ה-Q5 עושה משהו שעדיין לא ממש נתקלתי בו בקטגוריה הזו. הוא לא מתיימר. הוא עונה על כל הדרישות ממנו, אבל לא מנסה להיות שום דבר מעבר למה שמצופה ממנו. הוא לא טוען להיותו ספורטיבי, או מתוחכם להחריד, הוא לא רוצה לפרוץ גבולות או להגדיל את אוכלוסיית דובי הקוטב.

ובגלל שהוא מתמקד בדברים שהם הכרח כדי להיקרא "רכב יוקרתי", הוא גם כל כך מצליח בהם. נכון, הוא לא מרגש או "מעניין", הוא לא ספורטיבי או מיוחד. הוא פשוט טוב. ואם "טוב" זה מה שאתם רוצים, ה-Q5 ללא ספק צריך להיות גבוה ברשימה שלכם.

יש לכם שאלות אלינו על האאודי Q5 החדש? רוצים לקרוא מה חשבו עליו מובילי הדעה שלנו? הצטרפו לדיון בפורום.