תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

  • במוו
  • במוו סדרה 5
  • במוו סדרה 5 (540i) - מבחן דרך

    במוו סדרה 5

    במוו סדרה 5 החדשה מנסה להיות הכל מהכל, יוקרתית, מפנקת, נוחה, שקטה, וגם קצת מכונת הנהיגה האולטימטיבית. מה היא מצליחה, ומה פחות?

    • 25-07-2017
    • מאת: פבל צ'רניצקי | צילום: פבל צ'רניצקי

    לכל יצרנית פרימיום יש את מכונית הדגל שלה, הכוונה היא לאו דווקא למכונית הכי גדולה או יוקרתית שלו, אלא למכונית שמהווה את התבנית למכוניות האחרות, זו שהמכוניות האחרות מנסות ללכוד את המהות שלה וע"י אי-אילו שינויים להתאים אותה לקטגוריות אחרות. אצל מרצדס זו הייתה מאז ומעולם ה-S קלאס הגדולה והמפוארת, אצל אאודי זו ה-A6 שמעבירה את המתכון לאחיות הקטנות והגדולות שלה ואילו אצל ב.מ.וו זו הייתה תמיד הסדרה 3 - מכונית הספורט סדאן ו"מכונת הנהיגה" המושלמת. זה תמיד היה ככה, עד עכשיו.

    עם הסדרה 5 החדשה, ב.מ.וו נוטשת את המתכון של סדרה 3 גדולה, ומנסה ללכת בעקבות המתכון של מרצדס ולייצר סדרה 7 קטנה. לא בכדי ה-5 החדשה חולקת עם ה-7 את השלדה (בגרסה מקוצרת כמובן), את עיצוב החוץ והפנים ועוד לא מעט מערכות וטכנולוגיות. לקחנו אותה למבחן כדי לבדוק האם היא עדיין משחקת במגרש של מכוניות היוקרה הספורטיביות או שמא גם ב.מ.וו הבינה שמכוניות גדולות וכבדות הן כבר לא בדיוק מכונות להשחזת צמיגים ועברו למתכון נינוח ומפנק יותר.

     

    7 קטנה

    שינוי הכיוון של ב.מ.וו באשר לסדרה 5 ברור מהרגע הראשון. אם תראו אותה ברחוב, כנראה שתצטרכו כמה רגעים כדי להבין האם עומדת לידכם ה-5 או ה-7. בדיוק כמו שמרצדס עשו עם ה-S וה-C, ועכשיו עם ה-E.

    ההבדלים דקים, אבל הם שם - הסדרה 7 מקבלת שני פסי כרום, אחד בין הפנסים האחוריים ואחד שנמתח אחורה מחריץ האוורור שעל הכנף הקדמית, שנעדרים ב-5. מעבר לזה, ההבדלים מאוד קטנים. טוב מאוד למי שרוצה "להיות בלי ולהרגיש עם" וקצת פחות טוב לבעלי סדרה 7 שעכשיו עשויים להתבלבל בינם לבין פשוטי העם.

     

    אבל לא באמת קטנה

    גם בפנים מוטיב ה"7 הקטנה" ממשיך. הסדרה 5 מקבלת חלק לא קטן מפריטי האבזור שקיימים ב-7 - לוח מחוונים דיגיטלי לגמרי (למעט פסי כרום שתוחמים את השעונים הראשיים), מסך ראשי גדול עם מערכת ה-iDrive 6 שתומכת במחוות (לא היה קיים ברכב המבחן) ומפתח חכם ומערך מצלמות שמצדיקים כתבה שלמה רק לשניהם. כאן אסכם ואומר שהמפתח מאפשר לכם לקבל מידע על הרכב דרך מסך מגע (כן, מסך מגע, על מפתח של אוטו), ושמערך המצלמות ההיקפיות הזה לא רק נותן לכם מבט על ומקל על החניה, אלא מאפשר לכם להתסכל על המכונית "מבחוץ" מכמעט כל זווית אפשרית ולחנות אותה משל ישבתם עכשיו מול GTA או משהו בסגנון.

    חלק מהדברים שתמיד "הפריעו" לי במכוניות של ב.מ.וו היו עיצוב הפנים ואיכות החומרים. זה לא שתאי הנוסעים שלהם הרגישו רעים פר סה, להיפך, הם היו איכותיים מאוד. אבל העיצוב תמיד היה חסר מעוף והיתה חסרה לי תחושת היוקרה. נראה שעכשיו ב.מ.וו החליטו לטפל בעניין.

    השהות בתא הנוסעים של הסדרה 5 פשוט נפלאה. החומרים מרגישים כמה רמות מעל אלו שבדור הקודם, מושבי הקומפורט - חלק מחבילת האקסקלוסיב - נוחים ואוחזים, ומציעים בערך מיליון אפשרויות כיוונון, הכל חשמלי כמובן (אבל באופן מוזר לא מציעים קירור או חימום) והתחושה היא כבר לא של מכונית איכותית מאוד, אלא של מכונית יוקרה אמיתית.

    עם המעבר לפלטפורמה מקוצרת של סדרה 7, בסיס הגלגלים אמנם התארך, אבל הרבה פחות ממה שהיינו מצפים - רק 7 מ"מ יותר מזה של ה-5 היוצאת ו-297.5 ס"מ בסך הכל. ביננו, לא באמת צריך יותר מזה. המרווח מצוין לכל חמשת הנוסעים, וגם אם הנהג בורך במידות גדולות (בהרבה) מהממוצע, או שהוא סתם אוהב לנהוג כשהרגליים שלו לא מגיעות לדוושות - גם אז במושב האחורי יהיה דיי מקום לאיש ממוצע. תא המטען גדול - 530 ליטר, אבל בגלל שחלק לא מבוטל מלקוחותיה של הסדרה 5 צריכים לשנע סטים של מחבטי גולף, הוא עמוק ולא מאוד נוח לשימוש. לשימושיות - לכו על הסטיישן. רק היא לא משווקת בישראל. למה? כי ישראלים בטוחים ש"סטיישן זה לא יוקרתי" או משהו דבילי אחר.

    האבזור, כצפוי, לא מפספס כלום. למבחן הגיעה גרסת ה-540i עם חבילת אקסקלוסיב וגימור M ספורט - מחירה עומד על כ-620 אלף שקלים, ויותר משהיא מסמנת וי על כמעט כל סעיף אבזור נוחות רצוי וצפוי, למעט אותו חימום וקירור מושבים, היא בעיקר מציעה אבזור בטיחות אקטיבי מלא. מלבד המערכות הרגילות של תיקון סטיה מנתיב, ניטור שטחים מתים בקרת שיוט אדפטיבית וכו', היא גם כוללת מערכת שתתריע אם מגיע רכב שאתם לא רואים כשאתם נכנסים לצומת, תבלום אוטומטית בחניות (גם קדימה וגם ברוורס) ואפילו תמנע מכם אקטיבית לעבור לנתיב תפוס.

    למעט מערכת תיקון הסטיה, שעובדת משמעותית פחות טוב מאלה של וולוו או אאודי (או אפילו קיה רחמנא ליצלן), מערכת הבטיחות של ה-5 עובדות באופן מופתי. בכל כמה דקות נדלקת איזו נורה שאומרת לכם שהמערכת נדרכה, המצלמות נכנסות לפעולה מעצמן בתוך צמתים או במהירות נמוכה, ותמיד קיימת התחושה שיושב לידך מישהו עם האצבע על הדופק ודואג שלא תעשה שטויות.

     

    כMעט

    אגב דופק, הגיע הזמן לדבר על הלב של המכונה הזו. הסדרה 5 החדשה מגיעה ארצה, לפחות כרגע, עם שלוש יחידות הנעה - ה-530i מסתפקת ב-2.0 ליטר עם 252 כ"ס ו-35.7 קג"מ שיביא אתכם למאה קמ"ש ב-6.2 שניות "מפוהקות", ה-530e מקבלת מנוע בנזין מוחלש עם 184 כ"ס אבל מפצה על כך עם מנוע חשמלי שמביא את ההספק הכולל לאותם 252 כ"ס אך עם מומנט גבוה יותר של 42.8 קג"מ - בגלל המשקל העודף, הביצועים זהים - 6.2 שניות למאה קמ"ש.

    בראש הרשימה, לפחות עד שתגיע ה-550i הפסיכית למדי (וזה עוד לפני שבכלל הזכרנו את ה-M5), נמצאת ה-540i. עם 340 כ"ס ו-45.9 קג"מ, לגרסה הזו יקח 5.1 שניות להביא אתכם ואת 1,670 הקילוגרמים שלה למאה קמ"ש, נתון שהיה שמור עד לא ממש מזמן למכונית מזן אחר לחלוטין, וכזה שעד היום שקול למשפחתיות ספורטיביות. המהירות המרבית מוגבלת כמובן בעקבות ה"הסכם הג'נטלמני" בין יצרניות היוקרה ל-250 קמ"ש, מספר שהסדרה 5 יכולה כנראה לבלות סביבו פחות או יותר כל היום.

    אני עומד לכתוב עכשיו משהו שאולי לא יזכה אותי באהדה יתרה אצל הקולגות שלי - אין שום צורך במנוע הזה. כלום, אפס, גורנישט, נאדה. מירוץ החימוש המגוחך הזה בין היצרניות כבר יצא מכל פרופורציה. המנוע הזה, שנמצא בדיוק באמצע הסולם, כל כך חזק, שאני באמת לא רואה שום סיבה מלבד זכויות התרברבות לקיומו. המנוע הבסיסי, או גרסת הפלאג אין הזולה עוד יותר, יהיו כל כך הרבה יותר ממספיקים לכל תרחיש הגיוני, שהסיבה היחידה לקנות כל מה שמעליו היא "כי בא לי".

    המנוע הזה מעולה. לא בכדי ה-6 הטורי הוא אחד מגולות הכותרת של ב.מ.וו מאז ומתמיד. הוא חלק, נעים, תמיד זמין, ותמיד מוכן לשגר אותך קדימה במה שנראה כמו חוסר מאמץ מזלזל כמעט. גם תיבת ההילוכים - אוטומטית עם שמונה מהירויות, עובדת ללא דופי. ההילוכים עוברים מהר, ביעילות ובשקיפות מוחלטת.

     

    מכונת נהיגה?

    הצורה בה הסדרה 5 משנעת את הנוסעים שלה היא פשוט תענוג. למרות צמיגי אל-תקר, ולמרות חתך צמיגי מגוחך לחלוטין בשביל מכונית יוקרה מפנקת (45 מלפנים ו-40 מאחור), את כמות הפעמים שהרגשתי איזשהו סוג של אי נוחות אפשר היה לספור על יד אחת. הסדרה 5 לא מבחינה בין כבישים עירוניים שבורים לכבישים מהירים עם גלים או שברי רוחב, לבד או בסדרות. היא פשוט מבודדת אותך לחלוטין מכל הנעשה בחוץ - איכות סלילה, רעשים - גם של המנוע אגב - כולם נותרים בחוץ. הם לא שילמו מספיק כסף כדי להיכנס.

    והאופי הזה, של פינוק על פני התנהגות, מדגים כמה גם במוו עצמם הבינו שמכוניות כמו הסדרה 5 כבר עברו את הגבול העליון של ממדים ומשקל עבור מכוניות שקונים בגלל ההתנהגות. מכוניות של 5 מטר לאורך וכמעט 3 מטר בין הסרנים הן מכוניות נוחות, נינוחות, ונעימות. הן מדגדגות מקומות אחרים לגמרי בנשמה.

    בפרסומיה, במוו עדיין נאחזת בקרנות המזבח בכל הנוגע להתנהגות של הסדרה 5, והיא באמת יותר מתנהגת מרוב המתחרות שלה, בוודאי יותר מאלה שמגיעות מלקסוס או וולוו. אבל כשלעצמה - זה ממש לא הקלף שלה. ההגה די מנותק, הבולמים רכים מדי (בולמים אדפטיביים לא מגיעים כסטנדרט), תגובות המרכב להעברות משקל איטיות מדי וכל העסק הזה משדר שהוא לא ממש מבין למה הבאת אותו לכאן.

    שיהיה ברור, בכל הנוגע לקצב נטו היא תוכל בשמחה לשבת על הזנב לכל גולף GTI או קורסה OPC פחות או יותר. אבל כל העת יש תחושה שזה נעשה רק מכורח אותו מרוץ חימוש, של עוד גומי, עוד סוסים ועוד אלקטרוניקה, ולא כי במוו רצו מכונית סלון מתנהגת.

     

    מה צופן העתיד?

    אם מנסים לשפוט את במוו סדרה 5 דרך משקפי "מכונת הנהיגה המושלמת", אתם צפוים לאכזבה. היא פשוט לא שם, ולא מתוך חוסר הצלחה, אלא מכוונת מכוון ברורה ומובהקת. היא לא מעוניינת, היא לא משחקת במגרש הזה, ובכלל די כבר לעשות רעש. הסדרה 5 התבגרה, גדלה, התרככה, ועברה להתעסק בדברים אחרים לגמרי.

    ויותר מכל דבר אחר, הסדרה 5 החדשה היא דוגמה מצוינת לכמה התפיחה הזאת והמעבר של מכוניות בין "תפקידים" עם השנים, היא עניין חוצה קטגוריות, יצרניות ויבשות. למשל הסדרה 5 של היום מתהדרת באותן מידות של הסדרה 7 מלפני 20 שנה - הבדל של ס"מ בודדים במידות וק"ג בודדים במשקל. הסדרה 3 היא היום מה שלפני 20 שנה הייתה הסדרה 5; וכדי למלא את החלל שנשאר מכל ה"עליה בדרגות" הזו, המציאו בבמוו את הסדרה 1 שלימים הפכה ל-2.

    ובתור סדרה 7, הסדרה 5 עושה עבודה נפלאה. וכששופטים אותה ככה - מתגלה מכוניות לא פחות ממצוינת. אבל כשאת מוקפת במכוניות כמו ה-E קלאס או ה-S90 החדשות, חסר לך שלא תהיי.

    בניגוד לשתיים האלה, הסדרה 5 לא מנסה למכור לכם איזו בשורה טכנולוגית-אוטונומית סופר מתקדמת ומתוחכמת. היא כן מציעה את כל המערכות, אבל היא עדיין דבקה ברוח האולד-סקול וקוראת להן "מערכות".

    אז אולי היום, כשאנחנו נמצאים באמת על סף מהפכת התחבורה האוטונומית - עצם הכינוי "מערכות" ולא שימוש במונחים כמו "חצי אוטונומי", "עצמוני" או "מרחק פסיעה מהעתיד" הוא בעצם מה שהופך את הסדרה 5 דווקא כן ל"מכונית לנהג".

    מה אתם חושבים על הסדרה 5 החדשה? האם אתם מסכימים עם הכיוון של במוו או שאתם מאמינים שכמו בנות, גם מכוניות גדולות רק רוצות לכייף? הצטרפו לשיחה בפורום וספרו לנו מה דעתכם.

    dddd