סוזוקי איגניס - מיני מבחן

יוליאן ממשיך בסדרת ה"מיני מבחנים" שלו, והפעם - סוזוקי איגניס. קטנה, מעוצבת, הראשונה מסוגה?

ב-1993 יצא לאקרנים הסרט "איש ההרס", שבו השחקן סילבסטר סטאלון הורשע והוקפא ל-36 שנה בכלא. ב-2032 הוא משתחרר ומגלה עולם אחר לגמרי.

11 שנה עברו מאז הפעם האחרונה שראינו את האיגניס באולמות התצוגה. האיגניס החדשה  פוגשת שוק רכב אחר לגמרי מאשר ב-2006. היא רואה רכבים קטנים ומוזרים כמו רכבי מיני, ג'יפונים הפכו ללהיט ואיך בכלל הם עולים כמו משפחתית? הקוריאנים שולטים במכירות? תיבות הילוכים מוזרות עם 2 מצמדים? עולם אחר.

אז מה יש לאיגניס החדשה להציע?

 

ממתק יפני

"איזה מגניבה" היה המשפט הראשון שלי כשראיתי את הגיפון הקטן של סוזוקי ואכן היא נראית שונה וייחודית, הקורה האחורית רחבה עם שלושה שקעים, בתי הגלגלים האחוריים בולטים ומזכירים מעט רכב שטח, מקדימה נראית כמו בייבי ג'ימני, חישוקי סגסוגת מרשימים וכאופציה בתוספת תשלום ניתן לבחור בגג שחור וספוילר אחורי. רק החלק האחורי פחות הרשים וגורם לרכב להיראות צר מאוד.

כניסה פנימה מגלה סלון שונה משאר דגמי סוזוקי - בהם הצבע השחור בולט - כאשר החלק העליון שחור והתחתון בהיר. מסגרות המזגן מותאמות לצבע הרכב, ידיות הדלתות ומסגרת הפלסטיק סביב תיבת ההילוכים מגיעה בכתום או אפור (תלוי בצבע הרכב) וגם דיפוני הדלתות לא הוזנחו ומחולקים לשלושה צבעים. רק איכות החומרים מעט פוגעת בתחושה עם פלסטיק קשיח ופשוט.

תא המטען של האיגניס לא גדול, כ-270 ליטר ובעל סף טעינה גבוה. דבר נוסף שיכול להפריע הוא פלסטיק בולט מאחורי המנעול שניתן לראות בתמונה ויפריע להעמיס דברים גדולים.

 

סמוראי צרפתי

המושבים הקדמיים די נוחים עם תמיכת צד טובה  למדי לרגליים, גם אם כי מעט לוחצת. תמיכת הצד לאזור הגב פחות טובה אך מספקת. המושב האחורי הרגיש בסוכנות נוח ואכן, אישתי שנסעה מאחור בנסיעת המבחן דיווחה שהיא מרוצה מהנוחות שלו. מרווח הברכיים מפתיע לטובה ועדיף על חלק מרכבי הסופר מיני, מרווח הראש גם כן טוב מאוד תודות למבנה הגבוה.

המושב הקדמי מתכוונן לגבוה אך ההגה חסר כיוונון עומק, למרות זאת מצאתי תנוחת נהיגה טובה. אחד הדברים שאהבתי זאת הישיבה הגבוהה, בהחלט מבין מה מושך אנשים לג'יפונים.

האיגניס מגיעה עם מנוע 1.2 ליטר אטמוספרי עם 90 כ"ס וגיר רציף. כמו בבלנו. המשקל עומד בסך הכול על 865 קילו - כ-100 קילו פחות ממכונית מיני ממוצעת.

האמת שציפיתי לביצועים זריזים יותר עקב המשקל הנמוך, אך כנראה העובדה שהיינו שלושה אנשים ברכב עם מזגן הייתה בעלת השפעה. בסך הכל המנוע מספק ביצועים שיתאימו לרוב האנשים, אך בעליות של חיפה הורגש שלא מדובר במנוע זריז. תודות לגיר הרציף בנסיעה באזור 100 קמ"ש המנוע עמד על כאלפיים סל"ד בערך, אך בעליות הגיר הרציף גורם לרכב לעבוד בסל"ד גבוה יותר ורעש המנוע נוכח. אם כי יש רועשות ממנו.

לגיר יש גם מצב ספורט שאמור להעלות את הסל"ד במאמץ ובכך לתת למנוע זריקת מרץ, אך לדעתי הוא לא הגיב מהר ולפעמים לא הרגשתי שום הבדל. ביאריס למשל כפתור הספורט גורם להורדה כמעט מידית ביחס ההעברה (גם שם נמצא גיר רציף) ועליה בסל"ד.

הפתעה נעימה חיכתה לנו בדמות נוחות הנסיעה. ציפיתי שהרכב יהיה נוקשה אבל המתלים סופגים בצורה נעימה את השיבושים העירוניים, ובחיפה לא חסר כאלו. המושבים הרכים בהחלט תורמים לנוחות הנסיעה. בסיבובים האיגניס קצת רוכנת, זוויות הגלגול אמנם לא קיצוניות אבל קיימות. איגניס ספורט היא לא, אבל גם לא אמורה להיות. כמו כן, לרכב יש נטייה לנוע מעט על המתלים הקדמיים לקראת סיום בלימה, דבר שהזכיר לי רכב אמריקאי אם כי דווקא אהבתי את התחושה הזו.

פחות אהבתי את מהלך דוושת הבלמים שדרשה לחיצה חזקה מדי לטעמי, אולי זה קשור לרכב המבחן הספציפי.

ביום המבחן היה חמים למדי והמזגן קירר בצורה טובה, כאשר גם מאחור היה נעים.

 

מה מקבלים בתמורה?

האיגניס האוטומטית עולה 85 אלף שקלים לפני תוספות כמו גג שחור, ספוילר אחורי או כיתוב "איגניס" על חישוקי הסגסוגת.

האיבזור טוב מאוד. יש בקרת אקלים, הגה מעור, התנעה ללא מפתח ,כניסת USB ו-AUX, דיבורית בלוטות, מערכת מולטימדיה של חברת בלאופונקט עם מסך 6.4 אינץ או מערכת סינית בעלת מסך גדול יותר (לבחירת הלקוח ללא תופסת תשלום) עם מצלמת רוורס, חלונות מושחרים ועוד. אבזור מכובד מאוד, בטח בהשוואה למחיר.

ישנה גם גרסה ידנית, עם אותו מנוע ואותה רשימת אבזור, וזה משהו בהחלט חיובי שכן בדרך כלל הגרסאות הידניות סובלות מאבזור נחות לעומת האוטומטיות. גרסה זו עולה 74 אלף שקלים לפני תוספות. כמו סופר מיני ידנית אך עם אבזור עדיף.

רמת הבטיחות של הרכב היא שלושה כוכבי בטיחות ללא מערכות בטיחות אקטיביות או חמש כוכבים עם מערכות כמו התראה על סטייה מנתיב ובלימה אוטונומית. בארץ את מערכות האקטיביות מחליפה מערכת מובילאיי. כמו כן במבחן הריסוק צוינה הגנה חלשה על אזור בית החזה של הנהג.

 

סיכום

האיגניס הפתיעה אותי לטובה והיא בהחלט יכולה להצליח במכירות. המראה שלה ייחודי ובפנים היא נעימה גם אם לא איכותית. נוחות הנסיעה טובה, היא מרווחת למדי, האבזור טוב וגם המחיר טוב.

לסוזוקי יש תדמית אמינות מעולה וכאשר מוסיפים לטופס הצעת מחיר את המשפט "ארץ יצור: יפן" הלקוח בהחלט יאהב את זה.

אם נסתכל על המתחרות שלה במחיר, נראה שהכי קרובה אליה היא האיביזה שמציעה מנוע ובידוד עדיפים, תא מטען גדול יותר, יכולת דינמית ואיכות חומרים עדיפה. מנגד, האיביזה מיושנת (מחליפה צפויה להגיע בחודשים הקרובים), פחות מרווחת ובעלת מושב אחורי פחות נוח. גם החשש מאמינות הגיר יכול להיות גורם מכריע בהעדפת סוזוקי איגניס.

מכיוון אחר אפשר להציב מול האיגניס את הסנדרו סטפוויי של דאצ'יה את הקקטוס האטמוספרית של סיטרואן, אבל זו הראשונה סובלת מתא נוסעים מיושן ונחות משל האיגניס ואילו השניה מגיעה רק עם גיר ידני. מה ששם את האיגניס במקום טוב יחסית בלי מתחרות אמיתיות, ואופציה שלגמרי שווה לשקול. גם תראו איזו מגניבה היא!