סופרמיני הוט האץ' ותינוק

חבר הפורום מקסים גולדשטיין נדרש ליישב את הדילמה בין איש משפחה שמתחדשת בתינוקת, לבין בעליה של סופר מיני חמה וספורטיבית

"אז מתי אתה מוכר את הקליאו?" זו אולי אחת השאלות הכי נפוצות בקרב מכריי מאז הרגע שנודע להם על לידת התינוקת. אבל רגע, למה למכור קליאו אם נולדה תינוקת? זה המקום להסביר שמדובר ברנו קליאו RS דור רביעי, האצ'בק ספורטיבית בת חמש דלתות בעלת 200 כ״ס, תאוצה למאה קמ"ש ב-6.7 שניות, תיבת הילוכים כפולת מצמד עם שישה הילוכים, שהשלדה, המתלים, הבלמים וההגה כולם עברו תחת ידיה של סדנאת רנוספורט המהוללת.

רנו קליאו RS - סופר מיני חמה אבל בתצורת חמש דלתות כמו של השכנים

הסוגיה הזו של בעלות על מכונית ספורטיבית בד בבד עם תינוק או תינוקת בבית לא ייחודית רק עבורי, ישנם הרבה חובבי הגה והינם הורים טריים או בדרך לשם ששואלים את עצמם ואותנו כאן בפורום היעוץ ״האם אפשר להסתדר עם סופר מיני ספורטיבית ותינוק כרכב יחיד?״.

בתחילת השנה נולדה לי תינוקת ומכיוון שאין לי כל כוונה למכור את הקליאו, והשוק לתינוקות די חלש לאחרונה החלטתי שאני מנסה ליישב את הסוגיה הזו אחת ולתמיד. מנגד כאמור, הרבה חברים, חלקם גם כאן מהפורום "פתחו טיימר" לרגע בו אני אשבר ואחליף את הקליאו בסטיישן שימושית. נענתי לאתגר או כדברי ברני סטינסון מהסידרה איך פגשתי את אמא - Challenge accepted.

ללא ספק הדרישה של שילוב שני העולמות דורשת פשרות. לפי דעתי, הצד המשפחתי דורש:

1. נפח הטענה מספק לעגלה ומספר תיקים.
2. מקום לקבע בו את הסלקל ולאחר מכן את המושב תינוק.
3. גישה נוחה להכנסת והוצאת התינוק כשצריך.
4. רמת רעש סבירה.
5. נוחות סבירה.
6. אישור מהבת (בן) זוג.

מהצד הספורטיבי הדרישה היא די פשוטה לעומת זאת - אנחנו רוצים מסופרמיני כזו בעיקר כיף.

במבחן אני אתייחס לקליאו RS כנציגה של קבוצת ה-5 דלתות ואלפא רומיאו מיטו תלתן ירוק (באדיבות סמל"ת) תהיה הנציגה של 3 הדלתות.

אלפא מיטו תלתן ירוק מצוידת במנוע 1400 סמ"ק מוגדש טורבו המפיק 170 כ"ס, מאיצה קלאסית מ-0 ל-100 ב7.3 שניות ונושאת את תגי עלה התלתן הירוק הנחשקים.

אלפא מיטו תלתן ירוק כבר לא צעירה, אבל עדיין מכונית שלוש דלתות נאה

לסבתות יצאנו

חג הפסח אפשר לי לבדוק כראוי האם אפשר להסתדר עם קליאו RS בעוד שהמיטו הגיעה לעזרה עם תחילת החופש מהמשפחתון.

אנחנו גרים בבית דגן והסבתות בבית שמש, נסיעה של כחצי שעה לכיוון הכוללת כבישים מכל הסוגים: מהירים, מפותלים, סלולים היטב ושבורים במיוחד כמיטב מאמצי מע"צ. ארזנו תיקים, קיפלנו עגלה, התקנו סל קל הלבשנו את נציגת דור העתיד ויצאנו לדרך.

מלאכת הסידור:

החלק הראשון ואולי הכי חשוב בחיים עם תינוק הוא היכולת להתקין סלקל. למלאכה ניגשתי בהססנות שכן המושבים הספורטיביים בקליאו (הקדמיים כן? האחוריים סטנדרטים) תופסים הרבה מקום. אבל אחרי שהזזתי את מושב הנוסע עד הסוף קדימה הסלקל נכנס כאשר מילימטרים ספורים מפרידים בינו לבין גב מושב הנוסע. עדיין, בזכות העובדה שאשתי ואני אנשים לא גבוהים ניתן עדיין היה להתיישב גם מקדימה. גיסי לעומת זאת, בחור גבוה (מעל 1.80) לא הצליח להתמקם בצורה סבירה. בתום נסיעה של דקות ספורות הוא הלך להשתתף בתחרות מתעמלות סיניות.

הדלת האחורית סיפקה גישה נוחה וקלה להנחת וחגירת התינוקת בסלקל.

בעוד הקליאו מציעה מיקום וקלות תפעול סבירה לכיסא הבטיחות, במיטו (משמאל) זו מתגלה כמשימה קשה במיוחד

עם המיטו המצב כבר הסתבך. התקנת הסלקל הייתה נוחה להפליא ואף הוא לא גזל מקום רב מידי בספסל האחורי. הבעיות התחילו מיד בתום ההתקנה, בגלל שהמושב הקדמי מתקפל ונע על מסילה, לא הצלחתי לנעול אותו, הרמתי את הסלקל מעט, יישרתי את המושב ורק לאחר מכן סידרתי את הסלקל. הסיפור חזר על עצמו כל פעם מחדש שנדרשה נגישות מבחוץ. בעיה נוספת (וצפויה) היא איך לכל הרוחות אני מניח את התינוקת בסלקל ויותר מזה, גם איך בדיוק אני חוגר אותה?! אין שום גישה נוחה. הפיתרון שמצאנו הוא הוצאת הסלקל (ללא התושבת), הנחת וחגירת התינוקת מחוץ לרכב ורק בתום הטקס התקנה חזרה של הסלקל במתקן שמחבר אותו למושב. לאשתי נגמרה הסבלנות בדיוק בשלב הזה והיא התחילה לפזול לנסיעה ב-2 מכוניות. בעיה נוספת מעבר לסרבול בפיתרון הזה היא שתינוקת + סלקל כבר כבדים מידי עבור אשתי ורוב הנשים לא יסתדרו לבד.

מלאכת האריזה:

הפעם אני אתחיל מהאיטלקייה, תא המטען עמוק וגדול מספיק אבל עם העגלה הסתבכתי קצת, העגלה שלנו יחסית רחבה והגלגלים נתקעו בחלק העליון של המושב האחורי, פתיחה של המושב, הכנסה של העגלה והחזרת הגב פתרה את הבעיה, האמבטיה נכנסה בקלות ואף הוספתי עוד שקיות עם בגדים מסביב. לא נוח אם כי נסבל, בלי האמבטיה ניתן לשים את העגלה בקלות.

שאר הציוד נכנס בקלות מתחת לסלקל ובמושב הקדמי.

שתי המכוניות מאפשרות שינוע משפחה צעירה על ציודה, אבל לא בלי תכנון העמסה מדויק

להפתעתי הרבה, בתא המטען של הקליאו הצלחתי לשים תיק טיולים, עגלה ואמבטיה - החלק הקשה מאחורי.

את שאר הציוד ארזתי מראש בשקיות ותיקים רכים. אחד היתרונות הגדולים בזוג דלתות נוסף בקליאו הוא הגישה הנוחה בהטענת הציוד מאחור אולם הנוחות שהוסיפו צומצמה חלקית ע"י הדלתות הגדולות מאוד שיש במיטו.

בסופו של דבר, ב-2 המקרים ניתן לארוז ציוד לא מועט אם כי דרוש תואר ראשון בהנדסת אריזה וסידור.

בתנועה:

קשיחות מתלים, צלילי יניקה, פריקה וגרגור טורבו - לא השפיעו כלל. קשיחות המתלים התקבלה בנחירה קלה במקרה הקיצוני ובכללי אופיין הספורטיבי של הקליאו והמיטו לא משפיע על התינוקת. החלק הקשה באמת הוא להרגיע את הקוף שבתוכך. צריך להירגע בעיקולים מפתים, סתם זינוקים בפול גז ובכללי לעשות סוויץ' בראש - אתה לא יכול להתגרזן כאוות נפשך, אתה מסיע בן אדם קטן ושביר מאוד.

סיכום:

בסופו של המבחן, ישבתי וחשבתי עם עצמי - "האם באמת ניתן להסתדר עם הספורטיבית בלבד?". התשובה מעט מורכבת. אם אחת הספורטיביות בעלות חמש הדלתות מתאימות לכם מהפן הדינאמי - ניתן להסתדר וההקרבה מועטה אם בכלל קיימת.

המצב עם ספורטיבית 3 דלתות מסובך מאוד. המראה יותר מושך וספורטיבי אך נושא הושבת התינוק הינו קריטי, הורים שלא מוכנים להושיב את התינוק במושב הקדמי יתקלו בקשיים בכל פעם בו ירצו להכניס\להוציא את תינוקם.

מי שבכל זאת יתעקש, חייב לבדוק שהרכב מתאים לעגלה ולסלקל ואף לבצע מדידות פיזית בחנות (חנות רכב או מוצרי תינוקות תלוי בסיטואציה).

כסיכום הכול תלוי בעומק השריטה - כמה אי נוחות (ויש כזאת ואף לא מבוטלת) תהיו מוכנים לסבול ועוד יותר כמה בת\בן הזוג יהיו מוכנים לסבול ביחד איתכם ולמענכם.

אגב, וידוי קטן: בסופו של דבר, ברוב המקרים בהם יש לנו נסיעות עם התינוקת וציוד רב אני מעדיף לקחת את הסובארו XV או הסקודה אוקטביה של ההורים...

יש לכם שאלות לכותב המבחן? בואו לפגוש אותו בפורום