תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

  • שברולט
  • שברולט מאליבו
  • שברולט מאליבו 1.5 ליטר – מבחן דרך

    שברולט מאליבו

    עם פלטפורמה חדשה לחלוטין, מנוע טורבו קטן ומתקדם ועיצוב דרמטי שברולט מאליבו החדשה ניגשת לפצח את סגמנט המשפחתיות הגדולות

    • 04-08-2016
    • מאת: קינן כהן, צילום: קינן כהן

    איזה פספוס, אמרתי לעצמי אחרי כמה שעות בשברולט מאליבו החדשה, איזה פספוס. אני לא מדבר על המכונית עצמה, היא דווקא ממש ממש בסדר, אני מדבר על זה שדווקא בשנה שבה החברה האמריקנית הוותיקה הצהירה שהיא מפסיקה את הפעילות שלה בשוק האירופי, יש לה לפחות על הנייר מכונית שיכלה לתת פייט לא רע ולהתמודד על כיסו של הלקוח האירופי האנין.

    אבל רגע לפני שנצלול לתוך המאליבו החדשה, כמה מילים על סגמנט המשפחתיות הגדולות. למרות שגם בו עשו מכירות הג'יפונים והקרוסאוברים שמות, הוא עדיין מייצר נפח מכירות של כ-6,000 מכוניות בשנה. אמנם הוא קורץ יותר לשוק המוסדי בו בחברות וארגונים מסוימים עדיין רואים במשפחתית גדולה או "מכונית מנהלים" אם אתם עדיין בניינטיז כרכב צמוד לדרג הבכיר ונמנעים מג'יפונים, אבל גם אי אלו לקוחות בשוק הפרטי שעדיין מעדיפים מכונית סדאן מסורתית. נכון להיום הקטגוריה הזו נשלטת על ידי שתי מכוניות מצוינות, סקודה סופרב (עם כ-27 אחוזים) ויונדאי סונטה (כ-21 אחוזים) ואחריהם מאזדה 6 (כ-13 אחוזים) פולקסווגן פאסאט והשאר רבות בעיקר על הפירורים.

    בחוץ-בפנים

    שברולט מאליבו החדשה היא אולי האנטיתזה הכי גדולה לכל כך הרבה מאפיינים שהתרגלנו לראות בה ובאמריקניות אחרות. כן, היא עדיין מכונית גדולה מאוד, אבל מצד שני העיצוב החיצוני שלה זונח את כל הכובד, ערימות הכרום והרושם לטובת מראה דינאמי ומחודד, מאוד מושך את העין עם חזית אה-לה קמארו ואחוריים שהזכירו לי מאוד אודי 5A ספורטבק.

    צללית הקופה מזכירה את זו של אודי A5 ספורטבק

    הלוחשים לדשבורדים יתאכזבו מתא הנוסעים שבו יש יותר מדי מהפלסטיק הנוקשה והמגורען, פה הפער מהאירופיות או הקוריאניות ניכר, אבל במקומות החשובים (הגה, דיפוני דלתות ומושבים) החומרים נעימים מאוד למגע וטובים למראה.

    הנדסת האנוש טובה, יש די והותר תאי אחסון במגוון גדלים וסוגים, שקע USB כפול מלפנים, עוד אחד מאחור ושקע 120 וולט. קל למצוא תנוחת נהיגה ובהמשך לתפעל את מערכת המולטימדיה שברמת הגימור הנבחנת (LT הגבוהה, לעומת LS הנמוכה) מוצגת על מסך 8 אינץ' עם הפעלה קולית, תאימות למערכות הפעלה IOS ושאר תוספות בהן גם ה-teen driver – פונקציה המאפשרת לתעד, לצפות ולהפיק דיווח בהסתמך על היסטוריית הנהיגה של משתמשי המכונית (מהירות מירבית, האם הופעלו בקרת היציבות וה-ABS) ואפילו להגביל את העוצמה המקסימלית של מערכת השמע. עוד מוסיפה הגרסה הזו תאורת יום מסוג לד, תאורה כפולה ליושבים מאחור, עריסת טעינה אלחוטית, הנעה מרחוק על ידי השלט (שהייתה להיט היסטרי כששיגעתי את הילדים של השכנים), יציאות מיזוג למושב האחורי ועוד תופינים.

    האבזור והנדסת האנוש טובים, החומרים לא משתווים לטובות שבקבוצה

    על רקע כל האבזור הזה, בולטת היעדרה של בקרת אקלים, ופקדי המיזוג הרגילים אבל ענקיים כדי למלא את החלל נראים פשוטים מאוד על רקע העושר של התא. עוד חסרו לי מערכות בטיחות מתקדמות שכבר מחלחלות לקטגוריות נמוכות יותר, קיימות בארצות הברית ונעדרות ממנה בישראל, מה שמאלץ אותה להסתובב עם מובילאיי מצווח. אז 10 כריות אוויר וחמישה כוכבים במבחן הריסוק האמריקני זה יפה, אבל כבר לא מספיק. מוזרות אבזור אחרונה – יש מצלמת רוורס והיא אפילו טובה, אבל אין חיישנים מקוריים, רק התקנה מקומית לא ממש נאה.

    עם 283 ס"מ בבסיס הגלגלים ותכנון חכם של המושב האחורי, המרווח מאחורה טוב מאוד, אולי לא ברמה של סקודה סופרב, אבל גם בחור גבוה שהתיישב פה לא נאלץ לכופף גפיים ורק המרווח לראש היה גבולי בגלל הגג שיורד למטה מוקדם.

    מרווחת מאוד, רק לאנשים מאוד גבוהים מרווח הראש לא יספיק

    תא המטען לא גדול בליטרים היבשים (447 ליטרים) המבנה שלו עמוק והפתח טוב אבל סף הטענה גבוה יחסית ונעדר כל מחשבה על עיגון מטען, שדווקא בשל העומק שלו הופך למשהו חשוב מאוד כדי למנוע מחפצים להתגולל שם בזמן נסיעה.

     בעיר-בכפר

    בדרך להפוך את המאליבו החדשה ליעילה, חסכונית ודינאמית, מעבר להפחתה של 200 ק"ג מהמשקל שלה, היא הצטיידה גם במנוע 1.5 ליטר טורבו, שהוא וריאציה אחת מכמה של משפחת המנועים החדשה של שברולט, אותה אפשר למצוא גם בספארק ובקרוז החדשה (שטרם הגיעה). רגע לפני שאני יוצא לדרך, אני תוהה איך יקבלו הלקוחות המסורתיים של הסגמנט הזה ובאופן ספציפי של מאליבו את הנפח המאוד לא אמריקני הזה.

    160 כ"ס ו-25.5 קג"מ שמגיעים ב-5,600 ו-2,000 סל"ד הם מספרים מבטיחים, ומאליבו גם מקיימת. המנוע מצליח להיות נעים וחלק בשימוש רגוע, אבל גם נמרץ ונחוש כאשר מבקשים להאיץ במהירות. לפחות את המוקש הזה של להעניק למנוע מוגדש בנפח קטן את הגמישות בסל"ד הנמוך הם הצליחו לפתור די יפה. זו לא הרכות עם שפע המומנט של 6V קלאסי או 260 הסוסים של מנוע ה-2.0 ליטר טורבו מהדור הקודם אולם בהחלט מסדרים לה כושר תנועה זריז.

    כאמור, המנוע נמרץ ונחוש כאשר בועטים כראוי בדוושת הגז, אבל לא מאוד נעים. בחלק העליון של הסל"ד הוא מגיע לעוצמת צליל ותדר שמצליחה לחדור את בידוד הרעשים המצוין בסיסו ולהיות רועש. אבל זה באמת בשוליים של השימוש בו, למעשה מלבד הפעמים שהוא נדחק לשם לצורך הבדיקה עצמה, לא מצאתי את עצמי נאלץ לנהוג בו כך.

    ברוב מצבי הנהיגה ביום יום תיבת ששת ההילוכים פה עושה עבודה טובה ובאופן חלק. היא כן מזייפת בגדול תחת עומס, כאשר היא לא מעבירה מספיק מהר את ההילוכים. שימוש במצב הידני לא בא בחשבון בגלל הסידור המטופש של פקדי העברת הילוכים באמצעות כפתורי +/- בראש הידית.

    בניסיון להפחית את צריכת הדלק ופליטת המזהמים, כמו מכוניות אחרות יש למאליבו מערכת עצור-סע. שלא כמו מכוניות אחרות – היא לא ניתנת לכיבוי, בכלל. אז נכון שכאן מדובר מערכת חכמה שמוזנת ממצבר נפרד בתא המטען ששומר על פעולת המאוורר (אבל לא המדחס) של המזגן ומודדת את הלחות והטמפרטורה בתא הנוסעים, אבל עם כל הכבוד – שימו כפתור ניתוק, אני אחליט אם בא לי לחוס על הפנדות בסין – לא אתם. מה שכן, אפשר "לרמות" את המערכת בהעברה של המזגן ממצב ECO למצב הרגיל בו הוא פחות להוט לצאת להפסקות באמצע העבודה.

    לפחות משהו טוב יוצא מכל העסק של החיסכון בדלק, כי הממוצע בימי המבחן עמד על 11 ק"מ לליטר, נתון צריכת דלק במבחן של משפחתית קומפקטית – יפה מאוד.

    בכל מה שקשור לנוחות נסיעה והתנהגות היא משמרת את הטוב ומשפרת את הפחות טוב.

    מה זה אומר? שבעיר ומחוץ לעיר איכות הנסיעה טובה מאוד. שקטה, נוחה, משככת היטב ובנסיעות הארוכות היא הייתה מקום מאוד נעים לשבת בו, אבל את זה עושות גם רוב חברותיה לקטגוריה. בתוך העיר, את רוב השיבושים היא מחליקה יפה, רק שברי אספלט מאוד גדולים לא מסוננים כמו שצריך ונכנסים פנימה עד לישבן.

    כשפונים איתה בכביש המפותל נתקלים בדילמה, מצד אחד היא לא מתפזרת לכל עבר כמו הדור הקודם, שעם כל הכבוד לשפעת סוסיו – הם ידעו לרוץ בעיקר ישר, ומצד שני היא לא מצליחה להתקרב לתואר "מהנה" – בעיקר בגלל הגה כל כך קל שגרם לי לבדוק שוב ושוב אם הוא במצב CITY או משהו כזה. הוא לא היה, הוא פשוט מתוגבר וקל באופן קיצוני.

    בסיכום

    אז, האם יש פה לשברולט מכונית שמוכנה להסתער על הקטגוריה הזו? כן ולא.

    כן, כי היא המאליבו הטובה ביותר בשנים האחרונות ויש לה הופעה מרשימה, מנוע טוב מאוד, נוחות נסיעה מפתיעה ואבזור טוב ברמת ה-LT.

    החלק של ה"לא" נוגע לכך שבכל מה שקשור לאווירה בתא הנוסעים, חומרים, שימושיות, התנהגות וגם תחום הבטיחות המתקדמת לחלק מהמתחרות האירופיות יש עדיין פער ביחס אליה.

    מבין שתי הגרסאות של מאליבו, במחיר של 160 אלף שקלים לגרסת ה-LS ו-166 אלף שקלים ל-LT, ההתלבטות לא קיימת – הפער זניח לעומת התמורה. ביחס למה שקורה מסביבה בקבוצה שלה, עם סופרב וסונטה ב-160 אלף שקלים, הראשונה עם מרווח פנים עצום, עיצוב, טכנולוגיה והתנהגות עדיפה והשנייה עם הבונוס ההיברידי. שברולט מאליבו בעיקר יכולה להתחרות בשורה השנייה של המשפחתיות הגדולות, מול מאזדה 6 הדינאמית ופיג'ו 508 הנוחה – האפיל המרכזי שלה יהיה המראה והסמל שעבור לא מעט אנשים נושא את ההילה האמריקנית של סמל סטטוס.

    שברולט מאליבו 1.5 טורבו LT

    מנוע, הנעה

    בנזין, טורבו, 4 צילינדרים

    נפח

    1,490

    הספק/סל"ד

    5,600/160

    מומנט/סל"ד

    2,000/25.5

    תיבת הילוכים

    אוטומטית, 6 הילוכים

     

     

    מידות

    אורך (ס"מ)

    492

    רוחב (ס"מ)

    185

    גובה (ס"מ)

    146

    בסיס גלגלים (ס"מ)

    283

    תא מטען (ליטרים)

    447

    משקל (ק"ג)

    1,436

     

     

    מתלים, בלמים,צמיגים

    מתלים קד'/אח'

    מק'פרסון/רב חיבורי

    בלמים קד'/אח'

    דיסק מאוורר/דיסק

    צמיגים

    225/55 17R

     

     

    יש לכם שאלות לכותב המבחן? בואו לפגוש אותו בפורום

     

    dddd