פיאט פיורינו – עכבר העיר

טנדרון עם מנוע דיזל ותיבת הילוכים אוטומטית נשמע לנו כמו משהו שיכול להתאים לשוק הישראלי. לקחנו את הפיורינו האוטומטי של פיאט לסיבוב.

"פיורינו?! זה לא ממש ישן?" שואל אותי דודי, חברי משכבר הימים. "יש גם חדש" אני עונה, כמעט מתנצל. לך תסביר לו שאין שום קשר בין הפיורינו 92 שעדיין נוסע אצל הדוד שלו לפיורינו טורבו-דיזל-אוטומט בו אני נוהג עכשיו. ואולי יש בעצם קשר? כי הפיורינו ההוא, הישן, היה אחד מהאבות המייסדים של קטגוריית הטנדרונים. אז הוא הצליח לשכנע לא מעט משרברבי וחשמלאי ישראל לאחד את רכב העבודה עם רכב המשפחה. והפיורינו החדש? הוא מנסה לשכנע את אותם האנשים בדיוק שבשביל עבודות עירוניות לא באמת צריך טנדרון בגודל מלא עם מנוע דיזל גדול. נשמע משכנע? אספתי את אלעד ויחד רצנו לסוכנות הראשית של סמל"ת, חתמנו על פיורינו טורבו-דיזל-רובוטי מהבציר האחרון ויצאנו לבדוק הכצעקתה.

אחרי שעה או שעתיים בתא הנוסעים של הפיורינו מבינים שמישהו כאן ניסה לחסוך על חשבוננו. כך, למשל, תוכלו למצוא ידית איתות חכמה שנגיעה עדינה בה תפעיל שלושה איתותים קצובים (שימושי במעברי נתיבים) או מערכת מתזים שנותנת ניגוב נוסף (למזל) אחרי כמה שניות של הפסקה. אפילו ל"רגל" שמחזיקה את מכסה המנוע מצאו פטנט חביב. תנוחת הישיבה גבוהה ושלטת, ולמרות מיעוט אפשרויות הכוונון להגה ולמושב הנהג חיש קל מצאנו תנוחת ישיבה הולמת. המושבים הקדמיים סבירים, ולזכותם יאמר שהתמיכה הצידית בהם מעולה. במושב האחורי לעומת זאת, זה שאמור לאכלס את הזאטוטים (או הפועלים) שלכם, המצב קצת פחות טוב. מרווח רגליים יש בשפע, אבל נקודות עיגון או מושבים נוחים אין.

אז איפה החיסכון, אתם שואלים? התשובה היא באיכות. לא ציפינו ליותר מידי מטנדרון עבודה, אבל הדור החדש של הדובלו-קנגו-ברלינגו הציב רב גבוה והפיורינו רחוק מאוד ממנו. חלק מהפקדים והכפתורים מוכרים לנו מדגמים אחרים של פיאט (ורחמנא לצלן, אלפא רומיאו...) וכל השאר ממש לא מרשים באיכותו. החל מסוככי השמש (שלא כוללים שמץ של מראה והם לא גדולים מספיק), דרך פתחי המיזוג שדורשים כוח לא סביר במטרה לפתוח אותם ועד לפלסטיקים של הקונסולה המרכזית שמרגישים זולים, חלולים ופה ושם אפילו מורכבים ברישול. מד הסל"ד לא כולל תחום אדום, כך שנאלצנו לגלות, בדרך הקשה, שהוא נמצא באזור ה-5500 סל"ד. לפחות מאחור, בתא המטען, תמצאו רצפת פלסטיק קשיחה (ולא שטיח בד עדין) ומושב אחורי שמתקפל בקלות ליצירת נפח הטענה מכובד ביותר. והנה חידה לילדים - היכן מסתתרת הדלת של תא הכפפות?

בכל הנוגע לחיבור שבין המנוע לתיבה הרובוטית, היו לנו ציפיות גבוהות. את מנועי הטורבו-דיזל הקטנים של פיאט פגשנו בעבר בדגמים אחרים (דובלו וגרנדה-פונטו) והתרשמנו מהם לטובה. תיבות רובוטיות של פיאט פגשנו בעבר בדגמים אחרים (500, בראבו), והן תפקדו לא רע בכלל, יחסית לתיבה רובוטית. משום מה, בפיורינו זה עובד קצת פחות טוב. מנוע הדיזל מרגיש אנמי וחסר פלפל, בעיקר במהירויות גבוהות. כשמאטים את הקצב ברחובות העיר מתגלים החסרונות הגדולים של התיבה הרובוטית. היציאה מהמקום מהוססת וההילוכים הנמוכים משתלבים עם מעט מאוד עידון. בהמשך מגלים גם שלא הוקדשה מחשבה אמיתית לחלוקה של ששת יחסי ההעברה של התיבה, אחרת אי אפשר להסביר את קיומו של ההילוך השישי, שמכניס משמעות חדשה למילה "הילוך יתר".

נוחות הנסיעה לא מרשימה במיוחד כשהרכב נטול מטען. תוספת של כמה עשרות קילוגרמים בתא המטען תשפר משמעותית את נוחות הנסיעה, אבל גם תפגע משמעותית בביצועיו של הפיורינו, בעיקר מחוץ לעיר. עם שני נוסעים ו-100 קילוגרם של מטען הוא מתקשה לשמור על קצב מהיר בעליות לירושלים, מנסה להזכיר לך שהבית שלו נמצא בעיר. בכבישים המפותלים גילינו שהוא אינו משתף פעולה עם פרובוקציות מצד הנהג ונוטה באופן מובהק לתת היגוי, לא שציפינו אחרת. להגה יש שטח מת רב במרכזו והוא אינו מדויק, דבר הגורם לתחושת חוסר ביטחון מסוימת במהירויות גבוהות. הבלמים, לעומת זאת, עושים עבודה מצוינת, גם כשהרכב עמוס.

סיכום:

קשה לומר שלא יצאנו בתחושה מסוימת של החמצה. הפיורינו יכל להיות רכב די טוב בכל כיוון שבו הוא היה בוחר - מסחרי או משפחתי - לו רק היה בוחר. הבעיה העיקרית שלו היא שהוא לא ממש בחר כיוון. אם כרכב משפחתי, הרי שאיכותו הנמוכה של תא הנוסעים, האבזור הבטיחותי הדל (2 כריות אוויר, אין נקודות עיגון לכיסא בטיחות במושב האחורי), כמו גם היכולות הדינמיות הגבוליות, פשוט אינם מיישרים קו עם הסטנדרט הנהוג בסגמנט. אם כרכב מסחרי, הרי שביצועי המנוע כאשר הפיורינו עמוס (וגם כשלא) פשוט חלשים מידי. בכל הנוגע לתיבה האוטומטית, לא הצלחנו להגיע ביננו להסכמה בנוגע לנחיצותה והיתרון שהיא נותנת לפיורינו על פני שאר מתחרותיה בסגמנט, אך אנו תמימי דעים בנוגע לכך שניתן היה להשקיע יותר מחשבה בחלוקה נכונה יותר של יחסי ההעברה, במקום התוצאה שיצאה בסופו של דבר, שנדמה כאילו נעשתה כלאחר יד.

צריכת דלק במהלך המבחן (משולב עירוני/בין-עירוני): 14.2 קילומטרים לליטר.

מחירון ופרטים טכנים נוספים אודות הפיורינו תוכלו למצוא בקטלוג הרכב של CarsForum.