יונדאי i35 - אם לאייפון היו גלגלים

המצטרפת החדשה למשפחת ה-i של יונדאי בישראל היא ה-i35. האם יונדאי i35 אלנטרה החדשה תהפוך לאייפון של שוק הרכב הישראלי? שלחנו את ירון ישורון לבדוק.

אנו כבר יודעים שהקוריאנים שולטים בשוק הרכב הישראלי עם שלל רכבי ה-i של יונדאי. יש את ה-i30 המשפחתית, ה-i20 הצעירה, וה-i10 לצעירים שלא יכולים להרשות לעצמם i20. אבל האם אלו רכבים יפים? אולי ה-i20, אבל לא בצורה יוצאת דופן. האם אלו רכבים חדשניים? לא עם תיבות ההילוכים בעלות ארבעת יחסי ההעברה. האם אלו רכבים זולים? יחסית כן. אמינים? גם. אז נכון, יש עוד קצת עבודה לעשות בסיאול, אבל עושה רושם שמישהו עושה אותה - אמרו שלום ל-i35. האם ייתכן ונולדה לנו iCar? רמז - החיבור ל-iPhone כבר כלול במחיר...

על מה ולמה?
ה-i35 הגיעה אלינו במסגרת החידושים האחרונים לבית יונדאי. זוהי למעשה בת לדור החמישי של האלנטרה, שמאז חגיגת ה-i לא הובא לה תחליף ראוי (למעט ה-i30, שהיא גרסת ההאצ'בק של זו האחרונה). ה-i35 הוצגה לראשונה לעולם הרכב באפריל 2010, כאשר היא מתהדרת במנוע 1.6 ליטרים חדש בעל הזרקת דלק ישירה המפיק 138 כ"ס. למנוע החדש שודכה גם תיבה הילוכים חדשה בעלת שישה יחסי העברה. משום מה כשהחל השיווק של ה-i35 מספר שווקים, ביניהם השוק המזרח תיכוני, קיבלו גרסת מנוע קצת שונה (הזרקה רב נקודתית) ומעט פחות סוסים - 132 במספר. העיצוב החיצוני הוא העיצוב הזורם שנראה לראשונה בדור השישי של הסונטה, שעדיין לא הגיעה לחופי ישראל.

מה זה? יונדאי?
כן זו יונדאי. אלו מכם שכבר ראו את ה-i25 יהיו מופתעים פחות. אלו מכם שראו את הוולוסטר, יאהבו את הזליגה הספורטיבית למשפחתיות. אבל כל אלו שיביטו ב-i35 יהיו מרוצים מהתוצאה - בדומה למהפך העיצובי שעברה וולוו בזמנו, גם הקוריאנים החליטו להגדיל ולנפח את קשתות הגלגלים, להצר את החלונות, לשפל את הגג ולהגביה את הכתפיים. התוצאה - רכב מעודן מאד, בעל עיצוב זורם וחלק, נקי ואלגנטי. העיניים החתוליות והחדות בכתפיים שבאה לידי ביטוי בשבירה חזקה שמתחילה מתחת למראה הקדמית ועד קצה הפנס האחורי, מקנות ל-i35 גם תחושה ספורטיווית מאופקת. ה"ריסים" שסביב הפנסים הקדמיים קצת לא שייכים, אבל צריך להתאמץ כדי לשים לב אליהם. בסך הכל מבחינת מראה - באמת שאין על מה להתלונן. להיפך.

העיצוב הזורם ממשיך גם בפנים הרכב ומייצר תחושה נעימה מאד. הכל גם מאד נוח ואינטואיטיבי לשימוש. הקונסולה המרכזית מחולקת לחלק עליון לשמע ותחתון למיזוג. על ההגה הבשרני שגודלו מצוין ישנם בקרים שמסודרים באי-סימטריה מקורית ונאה, ועושה רושם שכל העיצוב מכוון נהג. תאורת לוח השעונים עדינה, ברורה ואלגנטית, כאשר יש בה כחול ההולך ודועך מהמרכז החוצה, תחת ספרות לבנות ומחוג אדום. איכות ההרכבה טובה למדי (הדבר היחיד שהצליח להתנדנד הוא הכיסוי שמעל לשעונים) אבל יש תחושה מאד פלסטיקית, בעיקר במנופים שמאחורי ההגה ובקלות הבלתי נסבלת של ידיות הדלתות. עידונים רבים שנלמדו מהאירופאיות מופיעים ב-i35, בהם איתות משולש למעבר נתיב, סוככי שמש מוארים שניתנים להרחבה, גונג נעים ולא צווחני כאשר חגורת הבטיחות אינה חגורה, הפעלת הנעילה המרכזית בזמן תחילת נסיעה ופתיחתה לאחת הוצאת המפתח לקראת יציאה מהרכב, משענת יד נשלפת לנהג, שקיבל גם דוושות ומדרך מאלומיניום, ושקע 12 וולט נוסף נסתר לצד הנוסע. הרכב שהתייצב למבחן היינו גרסת supreme שכלל גם מושבי עור משולבים בבד, חלון גג חשמלי וחישוקי 16'' קלים.

פן נוסף של העיצוב החיצוני שממשיך פנימה הוא הגג, אבל לא במובן החיובי. לטיפות מפתיעות מתרחשות מדי פעם בין ראש הנהג לסוכך השמש, עד שלוקחים את כיסא הנהג חריץ אחד אחורה כדי לפתור את הבעיה. בצורה מפתיעה הבעיה אינה קיימת במושב האחורי. להיפך - זה האחרון מרווח הרבה יותר מהקדמי ומרווח הראש מספק בהחלט. ישנה גם משענת יד הנשלפת מהמשענת האמצעית ובה מחזיקי כוסות. למראית עין התקבל רכב שלם מאד, הדוק וחד.

האם תוכו כברו?
לחיצה על כפתור בשלט הרכב, ולהב המפתח קופץ החוצה. התנעה. למרות המראה לא ציפיתי לגרגור ספורטיבי, אבל הרחש הקל (מאוד) שנשמע מהמנוע קוריאני מדי. ה-i35 שקטה מאד במהלך הנסיעה, לפחות עד שמגיעים לכ-3500 סל"ד, שם פתאום המנוע מחליט להשמיע את שירתו, והיא לאו דווקא כזו שהנהג ירצה לשמוע. השלדה מרגישה טובה יחסית בסיבובים, אבל ההגה מזכיר מדי את ה-i30 - לא מספיק תקשורתי, ובזמן לחיצה על דוושת התאוצה מתקבלת תחושת ריחוף במקום הצמדות לקרקע. תחושה זו פוגמת ברמת הביטחון של הנהג, ומצטרפת למערכות האלקטרוניות המסרסות. למרות שהבלמים החלטיים בהחלט, מערכות הבטיחות לא נותנות להם להגיע למלוא הפוטנציאל הגלום בהם ונבהלות כמו ילדה בת 6 בסרט אימה. בסופו של דבר האף הולך לאיבוד בקלות ונוצרת תחושת החמצה אצל הנהג. על אלו מפצה ה-i35 בזמן הזינוק מעמידה. עקב הילוך ראשון קצר מאד סביר להניח שתהיו הראשונים לחצות את הצומת. אבל לסרט הזה אין סרט המשך מוצלח במיוחד - משם והלאה העניינים נשארים די סולידיים, פחות או יותר כמו סדרת סרטי "אקדמיה לשוטרים מתחילים". רמת נוחות הנסיעה נשארה גם היא כמו ב-i30 - קצת מטלטלת אך סבירה. תופעה מוזרה שמיוצרת במתלים האחוריים של ה-i35 בזמן פניות חדות היא תחושה של זריקת זנב למרות שזו בפועל לא מתרחשת. טוב או לא? את זה תחליטו אתם. אם למראית העין התקבל רכב שלם מאד והדוק, למגע הרגל והעכוז - קצת פחות. עדיין יש כאן עסק עם קוריאנית.

אז יש לנו iCar?

במילה אחת - כן. יונדאי ייצרו לנו כאן מכונית עירונית פשוטה, איכותית וטובה. לא יותר, אבל גם לא פחות. איכות הפיתוח עדיין אינה למופת - משום מה הקוריאנים שכחו לאפשר סגירה של פתחי האוורור המרכזיים (ותודה לאילור ששמה לב), דבר שאצל הגרמנים לא היה קורה. נעילת הרכב גם היא גברית משהו - מרימי השמשות מרימים כל פעם חלון אחד בלבד - לאלו מכם שיירצו לראות שכולם נסגרים כדאי להביא ספר להעברת הזמן. גם איכות הנסיעה, תחושת הנהיגה והתנהגות הכביש עדיין לא בסטנדרט אירופאי, אבל הם בכיוון הנכון ובעיקר בתקציב הנכון.

הגרסה המאובזרת עולה 124,000 ש"ח על הכביש. הגרסה הזולה יותר - 120,000, ומרגישים שמקבלים תמורה עבור כל שקל ושקל. ולא שתשלמו את ההפרש בתחנת הדלק - ה-i35 לגמה בנסיעת המבחן 16.4 ק"מ לליטר בדרך בינעירונית (זאת גם בעזרת מקדם החיכוך הנמוך שמייצר העיצוב החיצוני), 9.6 ק"מ לליטר בנהיגה משולבת, ו-7.7 ק"מ לליטר בנהיגה עירונית נמרצת ומאומצת. אמנם ה-i35 לא מתנהגת כמו שהיא נראית (אולי זהו ההבדל העיקרי בין הקוריאנים לאירופאים), אבל הרוב המוחלט של רוכשי הרכבים הפרטיים או בעלי הליסינג לא ירגישו בזאת, ובעיקר מכיוון שה-i35 תספק עבורם את כל צורכיהם, ובצורה אלגנטית ונעימה. יתרון נוסף הוא שהיא באה בשלל צבעים, ואחרי שתרכשו אותה אין צורך להשקיע סכום נוסף עבור מגן מסך וכיסוי סיליקון.

יונדאי i35 בקטלוג הרכב של CarsForum.