תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

  • סובארו
  • סובארו פורסטר
  • סובארו פורסטר במבחן - חבילה

    סובארו פורסטר

    הדור החדש של סובארו פורסטר נראה, נשמע ומרגיש כמעט זהה לקודמו. אז איך יצא שתשעה מכל עשרה רוכשים חוזרים אליו שוב ושוב? מבחן כביש ושטח

    • 13-03-2019
    • מאת: פבל צ'רניצקי, יואב פולס | צילום: פבל צ'רניצקי, יואב פולס

    תסתכל על התמונות של הפורסטר החדש. לא כזה שינוי מהותי, נכון? זו בדיוק הייתה המחשבה שעברה לי בראש כשסובארו חשפה לראשונה את הדור החמישי שלו במרץ 2018. אותה מחשבה עברה לי בראש גם כשהוא הגיע לישראל בדצמבר האחרון.

    הממדים נשארו כמעט זהים עם צמיחה של לא יותר מ-2-3 ס"מ בכל כיוון, העיצוב היה ונותר תועלתני ולא בדיוק פורץ דרך. קו אחד יותר פה, קמט אחד פחות שם, פנסים קצת שונים, רמת גימור ספורט שנוספה והוסיפה בעיקר קצת כתום פה ושם. אם לא הייתי יודע, הייתי בטוח שמדובר באיזה חידוש מינורי שלא שווה לבזבז עליו ביטים בארון הצפוף של עמוס השרת.

    סובארו פורסטר 2019

    גם כשניגשתי למבחן לא ציפיתי למצוא משהו מיוחד. כן, יש לו 4 על 4 ויכולות שטח קצת גבוהות מהממוצע, אבל זה פחות או יותר כל מה שיש לו להציע. וכשעבור זה נדרש מחיר של 180-200 אלף ₪, גבוה בעשרות אלפי שקלים מג'יפונים מתחרים ומקבילים בגודל, לא ציפיתי למצוא משהו שיהפוך לי את העולם.

    גם הפגישה הראשונה עם הפורסטר לא השאירה המון רושם - תא הנוסעים, כמו המרכב, מעוצב על טהרת השימושיות: איכות החומרים ממוצעת במקרה הטוב ותהיה הסיבה האחרונה שאנשים יקנו את הפורסטר. גם תגיות ה-"sport" והנגיעות הכתומות - חלק מגרסת ספורט שהגיעה למבחן - עושות (לי לפחות) בעיקר רעש בעיניים. לטענת הבוחנים האחרים, אגב, תוספת הצבע מאוד נחמדה ושוברת קצת את השחור של שאר התא. אבל אני כותב את המבחן, אז הם טועים.

    סובארו פורסטר 2019

    הדבר השני ששמים לב אליו בתא הנוסעים הוא - בהיעדר ניסוח אחר - האונס החושי שיוצרים שלושת המסכים שמפוזרים בתא הנוסעים. בלוח המחוונים מסך אחד עם נתוני הנסיעה, במרכז הדשבורד מסך אחר ששולט על המולטימדיה, ומעליו מסך שלישי עם כל מיני נתונים שונים כמו מצב חלוקת הכוח, טמפרטורות שונות, וגם מצב אחד בו הוא מראה אילו מערכות בטיחות עובדות וגם אם הפנסים (והאיתותים) דולקים. אני לא רוצה להגיד שום דבר על נהגים גריאטריים, אז... אני לא אגיד שום דבר על נהגים גריאטריים.

    מעבר לכל אלה, יש באותו מסך עליון גם תצוגה שמראה תמונת פרופיל של הרכב כשהוא בתוך משהו לבן מלפנים ומשהו חום מאחור, אבל נחזור אליה מאוחר יותר.

    המצב לא נעים ולא נוח, והנהג מופצץ בהמון אינפורמציה שברוב מהמקרים מיותרת עבורו באותו רגע - אם לא מיותרת נקודה, ועשויה להסיט יותר מדי תשומת לב. אבל זה הרע במיעוטו, החלק הנורא באמת הוא השליטה על המסכים האלה. כל אחד מהם נשלט ממקום אחר (המרכזי במגע, השניים האחרים מההגה) וע"י סט כפתורים ייעודי, לכל אחד מהם יש סט אפשרויות והגדרות אחרות, שחלקן נגישות תמיד, חלקן רק כשידית ההילוכים ב-P, ואחרות לא הצלחתי לתפעל גם אחרי יומיים עם הרכב. באופן כללי כל המצב מרגיש כאילו על "תצוגת מידע" היו אחראים 18 צוותים שונים שלא תיקשרו אחד עם השני.

    סובארו פורסטר 2019

    אחרי פחות מ-20 מטר שאני מאחורי ההגה של הפורסטר, אני מרגיש שמשהו מוזר לי. אני לא מרגיש את המרקם של הכביש, את הגבשושיות האלה שעוברות לתוך תא הנוסעים וההגה כמעט בכל מכונית וגורמים למתלים להרגיש - בשפת הברנז'ה - עסוקים. נוח לי. מאוד מאוד נוח לי. כמה דקות מאוחר יותר אני נזכר באימפרזה, גם היא הרגישה לי נוחה בקטע על-טבעי כמעט, בטח ובטח שבשביל מכונית במחיר שלה.

    בשלב מסוים אני אומר לעצמי שהגיע הזמן לנסות משהו שמעולם לא עשיתי. אני הולך לבדוק כמה מהר אני יכול לעבור על פסי ההאטה ליד הבית שלי לפני שאני אתחיל להרגיש שאני מכאיב לאוטו. למען סדר הגודל, מדובר על פסי האטה שעם מכונית או קרוסאובר בעלי רמת נוחות ממוצעת לא הייתי מעז לעבור מעליהם במהירות גבוהה מ-35-40 קמ"ש, כאן, אחרי 60 קמ"ש, התחלתי להרגיש כמו סכנה לציבור. הפורסטר בקושי הפיק רשרוש.

    סובארו פורסטר 2019

    הנוחות הבאמת מוגזמת הזו המשיכה גם מאוחר יותר כשנסעתי צפונה לבקר את אחד ממובילי הדעה שלנו, שבחן באותם ימים את המיצובישי אקליפס ארוך הטווח שלנו. הפורסטר שייט על כבישים מהירים ולא היה אפילו קרוב ללהתרגש גם במעבר על שיבושים שבמכוניות אחרות היו גורמים לי לעצור בצד כדי להרכיב מחדש את עמוד השדרה שלי. במיוחד הוא הפתיע בקטע כביש אחד בחיפה, מול מלון מרידיאן, שם נמצא קטע גלי שאני בטוח שהוא תוכנן בקרביים של הגיהנום עצמו. הכמה עשרות מטרים האלה כל-כך גליים, שאני מקבל בחילה עוד לפני שהגעתי אליו; כל-כך גליים שהמושב שלי מתנתק מהמושב כשאני עובר עליו ואילולא חגורת הבטיחות כנראה גם הייתי משאיר בליטה בגג. בפורסטר? יוק מיט גורנישט. כאילו לא היה. בניגוד לנוחות, בידוד הרעשים של הפורסטר סביר אבל לא מצטיין, וב-120 קמ"ש כבר צריך להרים את הקול כדי לנהל שיחה.

    במהלך הנסיעה הזו הפורסטר הפגין את כישורי ה-EyeSight שלו, מערכת הבטיחות האקטיבית המתוחכמת של סובארו שמשתמשת בשתי מצלמות במקום במצלמה ורדאר כדי לאמוד את המרחק מרכבים ועצמים שנוסעים מלפנים. בפורסטר המערכת מאפשרת בלימת חירום אוטונומית, תיקון סטיה מנתיב ובקרת שיוט אדפטיבית אליהן מצטרפות גם ניטור שטחים והתרעה על תנועה חוצה ברוורס.

    סובארו פורסטר 2019

    המערכות עובדות טוב למדי, בקרת השיוט האדפטיבית מצליחה להימנע מבלימות והאצות היסטריות שמאפיינות מערכות אחרות שמשתמשות רק ברדאר, בזכות העובדה שהיא סורקת גם את הנתיבים הסמוכים ויודעת להאט או להאיץ כשנכנס לנתיב שלך רכב או יוצא ממנו. מאחד המסכים (לזה דווקא כן הצלחתי להגיע) ניתן לשנות את האגרסיביות בה היא מאיצה ובולמת.

    המנוע וההתנהגות של הפורסטר השאירו אותי קר למדי. המנוע הוא 2.5 ליטר אטמוספרי שמפיק 182 כ"ס ומשודך לתיבת הילוכים רציפה. הוא עושה את העבודה, אבל הוא נעדר כל שמחת חיים או שאר רוח. הוא מאיץ, הוא עושה צליל של מנוע, וזהו. הוא חזק יותר מהמנוע של הדגם הקודם, אבל כשנמכרות מכוניות אחרות עם מנוע 1.6 או אפילו 2.0 ליטר טורבו במחירים דומים, גם המנוע - כמו איכות החומרים - הוא הדבר האחרון (או הלפני אחרון) שיגרום לאנשים לקנות את הפורסטר. צריכת הדלק הייתה - כמצופה - לא מרשימה, ועמדה על כ-10 ק"מ לליטר אחרי נסיעה משולבת של כמה מאות ק"מ.

    סובארו פורסטר 2019

    ההתנהגות בפרט, והביצועים בכביש מפותל בכלל, גם הם לא מאוד הרשימו - לא מפתיע עם כמה שהוא נוח. האחיזה גבוהה למדי והיכולת של הפורסטר למשוך את עצמו תחת כוח אל מחוץ לפניות מצוינת בזכות ההנעה הכפולה. אבל כל זה מלווה בתיבת הילוכים שצורחת כאילו היא עוד רגע יולדת, זוויות גלגול חריפות, הגה אלסטי ואילם ותחושת חוסר חיבור כללית בין המרכב לגלגלים, שאיך לומר... די מורידים לך מלגרזן בסיבובים. יחד עם זאת, אם מנתקים את החלק במוח שמשדר "אתה הולך למות יא חתיכת מטומטם" מגלים שהפורסטר מצליח לפתח קצב יפה למדי שאולי, אם תתאמץ מספיק, אפילו יצליח לגרום לאשתך לכעוס.

    סובארו פורסטר 2019

    "אבל רגע, לפני ארבע שעות בערך סיפרת על איזה מוביל דעה, מה הוא קשור ואיפה הוא מתחבר לסיפור?"

    נכון, נסחפתי. הנה.

    גם אותו מוביל דעה ראשון וגם אחד נוסף אליו נגיע מאוחר יותר, מיד ציינו כמה הפורסטר מרווח במושב האחורי וכמה תא המטען גדול. צודקים. אפילו שלושה מבוגרים בגודל ממוצע מינוס יוכלו לשבת מאחור בנוחות, וסובארו עצמה הוסיפה קורטוב שאפתנות בדמות עיגון איזופיקס שלישי במושב המרכזי. קשה לי להאמין ששלושה מושבי בטיחות בגדול מלא יכנסו שם, אבל שני מושבי בטיחות ובוסטר - יכול מאוד להיות. תא המטען כאמור גם הוא גדול ונגיש (וחשמלי בגרסה הזו) עם פתח גדול ורחב, וכולל משהו שראיתי רק בוולוו XC90 - נקודת תאורה שלישית על הדלת עצמה. כמה פשוט, ככה גאוני. לידה יש גם וו קניות מתקפל שזה מיקום שאני קצת פחות מבין, אבל הוא שם, אז אמרתי לך שהוא שם.

    סובארו פורסטר 2019

    ואיך הפורסטר בשטח? הרי בוא, עם כל הכבוד לנוחות וכתום בתא הנוסעים, שטח זה הקלף האמיתי של הפורסטר והיכולות האלה הן-הן הדבר הראשון ברשימת הסיבות לקנות את הפורסטר. מניסיוני הדל אני יכול להגיד קודם כל שמרווח הגחון שלו מאפשר לעבור בלי דרמה גם במקומות שנראים כאילו אתה הולך להשאיר חריצים עמוקים בתחתית המרכב, ושמערכת ה-X-Mode שלו - אותו מסך "עם משהו לבן מלפנים ומשהו חום מאחור", מאפשרת גם לקלוץ מוחלט כמו עבדך הנאמן לצלוח נקודות בשטח שאחרת היו כנראה נגמרים בטלפון מאוד מביך למוביל דעה אחר נוסף. אז כדי לחסוך לי את המבוכה, העברתי את הפורסטר לבחינת שטח מעמיקה יותר אצל יואב פולס. וזה מה שהוא חושב עליו:

    פרק השטח של הפורסטר החדש חרג מהתכנון המקורי. בעוד שאני רציתי לקחת אותו למסלולי טיול 'מבוקרים' כדי לקבל תשובה לשאלה "האם הוא מתאים למשפחה המטיילת, לפי מדד ג'יפונים ולא מדד רוביקון', בפועל קיבלתי רמזים ליכולות שלו די מהר.

    הפורסטר, שומר אמונים להנעה כפולה על הכביש, מרווח גחון מרשים של 22 ס"מ, ומערכת X-MODE  שלפי הפרסומים אמורה לסייע לנסיעה בשטח. גיחה קצרה לפרדסי השרון גורמת לי לשלוח בווטסאפ את ההודעה הבאה "אחלה רכב. ג'יפון גיבור. לא גיבור במדד רוביקון, גיבור במדד ג'יפונים". הקרבה לבית (ולחילוץ עצמי עם הלנדקרוזר) הביאה אותי לנסוע עם הפורסטר בתוך ערוצון בשדות החקלאיים בשרון, על חול משוחרר שהמים יצרו בו הפרשי גובה לא מבוטלים. הפורסטר האמיץ, התקדם בנחישות, הניף גלגל כזה או אחר (בכל זאת יש גבול למהלך המתלה בג'יפון) אבל לא נעצר. גם כשהשביל נעלם ומצאנו עצמנו בתוך ערוצון שאין ממנו דרך אחורה – רק קדימה, הרכב לא נעצר. יפה מאוד.

    סובארו פורסטר 2019

    נהגי שטח שונאים/מפחדים משני דברים בעיקר – שיפועי צד ובוץ. בשני המקרים אתה כמעט ולא שולט ברכב. לא בוץ טובעני, בוץ מחליק. אתה יכול לעשות פעולות שימנעו ממך מלהיתקע, אבל לשטח יש כוונות משלו.

    למחרת, טיול שבילים קליל באיזור המושב 'שקף' ויער אמציה. אנחנו מאתרים שביל שנראה כבוש וסלול היטב, ואכן הוא היה כך בהתחלה. ירידה תלולה בינות לטרסת אבנים לא עשתה רושם על היערן, ואותי הטרידו רק הפגושים הקדמי והאחורי. מרבדים ירוקים זרועים באדום וצהוב של טבע מקסים ופורח. בהמשך עוד ירידה תלולה, שבהמשכה הסתבר כי האדמה רוויה במים ויש בוץ.

    אחורה – אין מצב. רק קדימה. הבוץ הוא כזה שמהר מאוד כל החריצים של הצמיגים מלאים בבוץ, על הצמיג יש שכבת בוץ חלקלקה, והמשטח עצמו הוא בוץ חלקלק. אין כזה דבר לנסוע ישר. אתה על הצד הזה, או השני. מינימום תנועות הגה חדות, מינימום גז כדי לא לייצר עוד החלקה, אבל זה לא באמת עוזר. צרפו לזה שבצד השביל יש ערוץ נחל הנמוך ממך בכמטר וחצי-שניים, ואתה לא רוצה ליפול לתוכו, ובצד השני של השביל לא משנה מה יש באמת, כי עם הבוץ הזה אין לך סיכוי להגיע לצד השני של השביל. נסיעה של כמה ק"מ על הצד, כמעט בניצב לחלוטין לכיוון ההתקדמות. פעמיים עצרתי עצירה מלאה. גירדתי בקרחת, וחשבתי איך קיבינימאט יוצאים מכאן? ולמה טיולון רגוע יסתיים בנעיצת הפורסטר בתעלה בעומק של שני מטר, ומתי יגיע הקיץ שיהיה כאן יבש ואפשר יהיה להוציא את הרכב.

    סובארו פורסטר 2019

    אחרי עצירה וסידור הנשימה והמחשבות, מוודאים שהבורר של X-MODE על המצב הנכון. גז עדין. נכון שההגה מופנה שמאלה, השביל מימין, הגלגלים האחוריים כמעט בתעלה, אבל הקסם עובד, והרכב מתקדם לו כמו סרטן על הצד בכיוון הנכון. מטר אחרי מטר, אתה מרגיש את המחשב חותך את הכח לגלגלים שמחליקים יותר, אבל הבהמה מתקדמת לכיוון הרצוי. מצליחים קצת להתיישר ואז שוב חוזר חלילה. בסופו של דבר, רק בזכות הרכב אני כאן כותב את המבחן הזה ולא קובר את עצמי מאחורי תירוצים של בושה על איך הרסתי רכב מבחן. היציאה של הרכב מהמצב הזה היתה כל-כך מרשימה שלרגע שכחתי שאנחנו מדברים על ג'יפון. יסלחו לי הרבה מהג'יפונים הקטנים, אבל ככל הנראה רק בודדים (ג'ימני, דאסטר, XV) מהם היו יוצאים עצמונית מהמצב הזה.

    נהיגת שבילים עם הפורסטר היא חוויה מהנה וכיפית. מהירות גבוהה בשבילים מציגה עבודת מתלים מעולה, שיכוך מוחלט של מהמורות, ואחיזה מצויינת – ביחד זה מביא אתכם למהירות גבוהה מאוד בשבילים. גבוהה עד כדי דוח מהירות אם זה היה כביש ציבורי. תשכחו כל מה שאתם יודעים ושמעתם על הפורסטר הקודם שנשאר רכב מצויין לכשעצמו – הפורסטר החדש הוא פשוט רמה אחרת.

    חוזר לשאלה המקורית – האם הפורסטר החדש הוא חלופה ראויה למשפחה המטיילת – התשובה היא בהחלט כן. והוא עושה את זה בקלות ובהנאה. האם הוא תחליף פאג'רו או לנדקרוזר – לא. אבל זה בסדר, כי הוא לא אמור להיות.

    סובארו פורסטר 2019

    אוקיי, תודה יואב. עכשיו בוא נסכם.

    הפורסטר החדש, לא - קודם הפורסטר הישן. סובארו מספרים לנו שהוא זוכה למעל מ-90% לקוחות חוזרים. והאמת היא שאני יכול לגמרי להבין אותם. הוא לא הכי יפה, או הכי איכותי, וגם לא הכי מאובזר, מודרני או לחלופין - זול. אבל הוא מציע מתכון שפשוט לא קיים בשום מקום אחר.

    הוא מרווח, נוח בטירוף, צריכת הדלק סבירה, אבזור הבטיחות לא מחסיר סעיפים קריטיים, אבל מעל כל זה, הוא מאפשר פנאי אמיתי, הוא מאפשר לרדת לשטח בלי לוודא קודם שיש לך את הטלפון של החבר הג'יפאי ההוא מהמילואים, ולא רק שהוא מאפשר את זה באמצעות יכולות נטו, אלא הוא גם מנגיש את זה באמצעות מערכת פשוטה ויעילה שגם דביל מוחלט עם אפס מושג בנהיגת שטח אמיתית יוכל לנצל.

    אם אתה מחפש רכב כדי "לשבת גבוה" ותו לא, הפורסטר הוא חד משמעית לא בשבילך. אבל אם אתה צריך רכב פנאי שטח, כדי לעשות דברים של פנאי, בשטח - אין רכב אחר שיכול לתת את אותה החבילה של הפורסטר, או אפילו קרוב לזה. ובנימה אישית, לפני שאתה מסתכל על משהו בפעם הבאה ומחליט תוך 0.4 שניות שזה עוד מאותו דבר, חכה, ותסתכל טוב יותר.

    סובארו פורסטר 2019