סובב מותג - פיג'ו - 508 אקטיב

הסקירה הרוחבית שלנו את היצע הדגמים של פיג'ו מביא אותנו למשפחתית הגדולה שלה, שמעט נחבאת אל הכלים, וחבל. זו ה-508 שעברה ריענון ומתיחת פנים לפני כשנה

השומר בחניון בעבודה שלי כבר רגיל לראות אותי נכנס עם מכוניות שאינן הקיה ריו. בעוד שהריו מזוהה על ידי השערים באמצעות שבב, כשאני מגיע עם רכב מבחן לחניה, הוא נאלץ לבדוק שאני זה אני. עד ה-508 אף רכב לא הוציא ממנו התייחסות מעבר ל"נראה נחמד". ה-508 גרמה לו לפתוח איתי שיחה על המכונית, "זה דגם חדש?", "איזה מנוע זה?", "אני לא אוהב צרפתיות אבל הוא נראה 'חבל על הזמן' " וכדומה.

אני לא יכול להאשים אותו בזה שלא ממש זיהה את המכונית הזו. גם אני, לפני כמה ימים, כשהחזרתי את אחת מה-208 שהיו אצלי, ראיתי במבט חטוף בזווית העין רכב לא מוכר, כשהפניתי את כל המבט ראיתי ש..אופס, זו החזית החדשה של ה-508. המחשבה הראשונה שעברה לי בראש הייתה 'שלום לך, איפה נעלמת? לא רואים אותך יותר...'  אני עושה חיפוש באתר לראות מה אומרים על ה-508 ולא ממש מוצא. אפילו דיון על הפחתת המחיר שלה הפך לדיון קצר על המחיר של הסיטרואן C4, וכמה עולם הג'יפונים הרג את הקטגוריה הזו של רכבי 'מנהלים'. הרכב עבר מתיחת פנים אי שם בשליש הראשון של 2015, ואפילו זכה להתייחסות כאן באתר. אז לאן היא נעלמה?

בחניה

ה-508 active ממתינה בחניה תת קרקעית אצל לובינסקי. אני לוחץ על השלט ומחכה לראות איזו מבין המכוניות שעומדות שם תגיב לי. או, הנה היא, באפור עכבר או איך שלא קוראים לצבע הזה. עושה סיבוב סביב הרכב. נאה, קצת גמלוני, איפשהו נדמה שהמעצבים יצאו להפסקה באמצע הרכב, וטכנאי הרשתות שלהם שיחק עם התוכנה והשלים את העיצוב. החזית נאה מאוד, אגרסיבית אבל לא מוגזמת, החלק האחורי משעמם. זו מכונית גדולה וארוכה. ארבעה מטרים ו-83 סנטימטרים, עם בסיס גלגלים של 282 ס"מ (לשם ההשוואה, לנדקרוזר ארוך חדש נמתח על פני 4.78 מטר ובסיס הגלגלים שלו 279 ס"מ).

נכנס למכונית, מולי לוח שעונים (סליחה קינן - לוח מחוונים) מסורתי, לא כזה "מעל ההגה" כמו ב-208 וב-308, אלא רגיל, כזה שרואים אותו דרך ההגה. מד סל"ד גדול משמאל, מד מהירות גדול מימין, ובאמצע שלושה מחוונים- טמפ' מים וטמפ' שמן, ובאמצע מד דלק. מתחתיהם צג מידע גדול וברור, נוח מאוד לשימוש.  

במרכז הדשבורד מסך מגע בגודל של כמה וכמה אינצ'ים, כרגיל בפיג'ו נוח ואינטואיטיבי, ושולט על מערכת השמע, הטלפון, מידע על הרכב, ועוד. מתחתיו שני מגשים שנפתחים חרישית לטובת כוסות / פחיות / או סתם כדוריד שאין לכם איפה להניח. מתחתיהם לחצני פיקוד שקראתי להם 'קיצורי דרך' לפונקציות שונות במערכת השמע, ומתחת לחצני בקרת אקלים. סה"כ, לא יותר מכמה דקות קצרות של הסתגלות ואתה מרגיש בבית.

מושב הנהג נוח, חשמלי, עם מיליון ורבע אפשרויות התאמה. ההגה כמובן מתכוונן אף הוא למעלה / למטה / פנימה / החוצה – ואפשר למצוא תנוחת נהיגה שתתאים לכל אחד. 

המושבים האחוריים נוחים ומרווחים כצפוי. וילונות סטנדרטיים נפתחים על החלונות האחוריים למען הדיסקרטיות או במקום כל מיני פטנטים מכוערים להגן על הילדים מפני השמש הלוהטת. מול הנוסע במרכז המושב שני פתחי מיזוג גדולים ויעילים. סה"כ המכונית הזו תשמש כמשפחתית ראויה פלוס.

בנסיעה

המנוע הוא 1.6 ליטר, טורבו עם 165 כ"ס ו-24.4 קג"מ, המחוברים לגלגלים דרך תיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית של AISIN עם שישה הילוכים. אפשר לומר בשקט שהעסק עובד מצוין.

כשאני מניע, רעש קל של זמזום מפתיע אותי ומשהו קורה שם מעל לוח המחוונים, או! זו תצוגה עילית למהירות, שלא חלילה תצטרך להוריד את המבט מהכביש. חביב.

שוב דרך הפקקים של כביש 4 בואכה לרמת השרון, האמת היא שסבבה להעביר את הפקקים עם היאכטה הזו. הזמן עובר בנעימים, בשלווה, בשקט, ואפילו חסכוני. לא התאפשר לי לבצע את הבדיקות הרגילות שלי, אבל בנסיעת בוקר לעבודה הגעתי בקלות ל-1:15. אז זה לא רכב שיראה 1:20 אבל בהחלט 1:14 – 1:15 היא תוצאה מעשית בנהיגה מתונה.

לחיצה על הדוושה מעירה את השבלול לפעולה, וה-508 צוברת מהירות בקצב נאה. זו כמובן לא מכונית ספורט, אבל כיאה ליאכטה מהודרת, היא בהחלט מאיצה היטב, מהרגע שהשבלול נעור לחיים. בנסיעה רגועה מורגש שהמנוע עובד חצי רדום והכל משייט בנינוחות. לחיצה על דוושת הגז (מה גז מה? זה דלק!) היא מהססת לשבריר שניה ואז מנתרת קדימה בנחישות ונינוחות. המתלים מרשימים מאוד. בשום נקודת זמן הם לא קשיחים מדי בשביל לבעוט לך בחוליות, ולא רכים מדי בשביל לייצר מחלת ים. הם מעלימים את תחלואי הכביש בצורה מרשימה, ומרחפים מעל פסי האטה כאילו היו מטבע של 10 אגורות שהרגע עברת מעליו. ממש ממש מרשים. מהירות גבוהה, גבוהה באמת, לא 'קורפו וחצי', נבלעת בקלות וממש 'לא מורגשת' כמשהו להתעכב עליו. מרשים מאוד. (פתאום שמתי לב שבפסקה אחת על הרכב בתנועה, רשמתי שלוש פעמים את המילה 'מרשים' על הטיותיה. זה אומר משהו...).

הולך לאסוף את הקטנה מהגן. שם אותה במכונית והיא צוחקת. יש לה המון מקום. המון! עוד לא הנעתי את והיא כבר מכריזה "אבא אני אוהבת את האוטו הזה!". קניות וסידורים רגילים (מאפייה, לאסוף חולצות מגיהוץ וכד') מגלים שגם תא המטען גדול, ודלת תא המטען נפתחת גבוה מאוד ומקלה על ההעמסה. סבבה לי לגמרי. באמת כיף. ואם כזה כיף, למה לא רואים אותו על הכביש? (בדיקה קצרה – ב-2015 עלו לכביש 253 אאופל אינסיגניה, 69 סיטרואן C5, 705 סקודה סופרב ו-233 פיג'ו 508 – חומר למחשבה).

בסיכום

בשורה התחתונה, למרות שהסגמנט הזה לא מדבר אלי היום (הייתה לי בעבר ניסאן מקסימה) ה-508 מתגלה רכב נעים ואיכותי, שאני מאוד נהנה בחברתו. (רכב ההדגמה עם יותר מ 20,000 ק"מ, פחות משנה על הכביש, ולא ניכר עליו בכלל. בהחלט אפשר לחשוב שמדובר ברכב חדש לחלוטין עם 500 ק"מ על השעון) . אין לי ספק שגם כרכב למנהל הבכיר וגם כרכב משפחתי איכותי יש לפיג'ו הזו מה להציע. רק המחיר, נו...אתם יודעים...קצת גבוה מדי בשביל שהיא תהיה אטרקטיבית. פה בעצם המכונית הזו נכנסת לפינה, כי בעוד רמת האבזור אקסס עולה 169 אלף שקלים, שמצליחה להיות תחרותית במידת מה. האקטיב כבר עולה 179 אלף שקלים ובגזרת המחיר הזו, היא כבר נמצאת באיזור החיוג של מתחרות איכותיות מאוד כמו פולקסווגן פאסאט, צעירות כמו סקודה סופרב המאובזרת או אלטרנטיבות היברדיות מצוינות כמו יונדאי סונטה הייבריד.