מבחן רכב – סאנגיונג טיבולי

טיבולי הוא נציג סאנגיונג בקטגורית הג'יפונים/קרוסאוברים הקטנים, חמוש בעיצוב מובחן, אבזור וממדים מרשימים הוא יוצא לנגוס נתח מהעוגה של הסגמנט הצומח הזה

"אוי, איזה ג'יפ חמוד, מה זה?" כך שאלה אותי גברת נחמדת בחניה של תחנת הדלק בכביש 6. "זה סאנגיונג טיבולי" עניתי מנסה לאזן כוס קפה ותיק ביד אחת ושולף את המפתחות ביד השניה, "וואוו, לא ידעתי שהם מייצרים עכשיו גם מכוניות, חשבתי שיש להם רק קטנועים", לקח לי רגע ואז נפל האסימון – "לא לא, את מתכוונת לסאן יאנג, זה משהו אחר לגמרי"...

אז נכון שסאניונג היא ממש לא חברה חדשה ואפילו בישראל היא נמצאת די הרבה שנים, אבל עדיין לחלק ניכר מהציבור הרחב השם הזה לא אומר הרבה. הגברת הזו, שלגמרי יכולה להיות קהל היעד של הטיבולי – היא רק אחת המשוכות עליהן יצטרך להתגבר הנציג הטרי ברשימה מתארכת של כלי רכב בקטגוריית הג'יפונים בסגמנט B.

שונה אבל דומה

אם הייתי מראה לכם רק את צללית הצד של הטיבולי, לא הייתם מנחשים מי מסתתר שם ובצדק. העיצוב החיצוני שלו עובר ומסמן V על כל התיבות הרגילות של המראה אותו מחפשים הקונים הפוטנציאליים. הוא רבוע וחסון, גבוה, נפוח במקומות הנכונים. אבל בכל זאת מצליח להיראות מספיק שונה למרות שמהחזית הוא נראה כמו גרסת הג'יפונים של קיה סול והחלק האחורי בפרופיל נראה כמו הומאז' לשברולט טראקס. מכל מקום, הוא אחד מאותם כלי רכב שבמציאות נראים טוב יותר מאשר בתמונות. מקבלים פה הרבה פח לשקל – פשוטו כמשמעו, רק תראו עד כמה הוא נראה גדול למרות חישוקי 18 אינץ'.

הדלת נפתחת והרושם הטוב ממשיך במבט הראשון שחושף חלל גדול מאוד ומרווח בתא נוסעים, גם בהתמקמות במושבים שגם נראים טוב וגם נעימים ונוחים, הישיבה כאן גבוהה עם תצפית די טובה על הסביבה, הרושם הראשוני – בהחלט עשו כאן עבודה טובה. אבל אלוהים נמצא בפרטים הקטנים וככל שמפרקים את תא הנוסעים למרכיביו מזהים בקלות את העובדה שסאנגיונג עסקה בעיקר עד היום בבנייה של כלי רכב גדולים (רודיוס), חסונים (רקסטון) או פשוטים (אקטיון). כך למשל מקבלים חומרים נוקשים וחלולים בחלקו העליון של תא הנוסעים, הגה שלא מתכוון לעומק ובכלל תא נוסעים הנוטה למוזרויות קטנות לצד הברקות.

בצד ההברקות, המון תאי אחסון וכאלו שהם גם יעילים ונגישים מאוד, כולל מדף פתוח מעל תא הכפפות, תחתיות גומי נשלפות לכל התאים, רצועות קשירה בגב המושב הקדמי שניתן להסיר ולסדר באיזה אופן שרוצים. מלבד אותו חלק עליון בלוח המחוונים שאר החומרים טובים מאוד, רכים, מוקפדים והתא כולו מוצק ברמת הבנייה שלו בלי חיפופים או עיגולי פינות.

מצד שני יש את מצעד המוזרויות, כמו פקדי השליטה על כיול ההגה ומחשב הדרך נמצאים בקונסולה המרכזית בעוד השליטה על מצבי הנהיגה (כוח, חסכוני וחורף) בצד שמאל. הכפתורים של מערכת המיזוג אמנם נראים נהדר אבל הם קטנים, תפעול בנגיעה אחת יש רק לחלון הנהג וגם זה רק לפתיחה ומעל כיוון המראות יש מתג, או כפתור שכמעט שברתי בניסיון להבין מה הוא עושה עד שנפתרה התעלומה – זה כפתור קיפול מראות חשמלי – שאינו קיים פה, סתם חתיכת פלסטיק כסופה שבאה להרגיז. גימור השחור פסנתר המבריק יפה מאוד, אבל צובר טביעות אצבעות מהר יותר מיומנאי בתחנת משטרה. אגב, כאשר תוציאו את המפתח מהסוויץ' אל תצפו לאור הפנים שיידלק, תצטרכו לעשות את זה לבד או לגשש בחושך אחר החפצים שלכם בתא הנוסעים. תפעול ההילוכים הידני הוא מתג זעיר בצד הידית שמי שהחליט לשים אותו שם ראוי להערה פיקודית ועבודות שירות.

מערכת המולטימדיה מבוססת אנדרואיד, עם חיבור אינטרנט ו-WAZE מובנה, היא מתופעלת דרך מסך מגע גדול אבל תודה לאל עם חוגת ווליום נפרדת. יש בה כמה מוזרויות קטנות, אבל אפשר להתרגל אליהן, חבל שבניגוד למערכות מקוריות – היא מאפשרת לנהג לתפעל את התפריטים שלה גם תוך כדי נסיעה – לא אידיאלי.

המושבים האחוריים טובים ברוחב שלהם, אבל מעט קצרים ועם בליטה מוזרה בגב – אבל זה בעיקר רלוונטי למבוגרים. לילדים ונוער לא תהייה בעיה, כולל אכלוס שני מושבי בטיחות בגודל מלא אבל לא יותר מזה.

תא המטען גדול מאוד, 423 ליטרים שהם הרבה הרבה מעל למקובל בקבוצה שלו שנעה באזורי ה-350 ליטרים. הרצפה שטוחה ורק סף ההטענה המעט גבוה יצריך הנפה של עגלת הטיולים, צידנית או שישיית המים גבוה למדי.

נמרץ ורענן

המנוע פה הוא בנפח 1.6 ליטר, פרי פיתוח עצמאי של סאנגיונג, על פניו מנוע מודרני למדי, עם סעפות פליטה ויניקה משתנות, אבל השימוש בהזרקה רב נקודתית ולא ישירה מעידה על הפער שעדיין קיים ביכולות הפיתוח שלהם. בתכל'ס, 128 הסוסים שלו ו-16.3 קג"מ שהוא רושם בדף הנתונים מתורגמים לכלי רכב זריז, לא ספורטיבי, אבל זריז. בעיר ומחוץ לעיר תיבת ההילוכים (פלנטרית, שישה יחסי העברה) מגיבה מהר וטוב להוציא פה ושם התעקשות להישאר בהילוך גבוה. רוב הזמן המנוע שקט יחסית להוציא שריקה לא ברורה שמקורה כנראה בתיבת ההילוכים כשלוחצים על הדוושה (שיוצאת מהרצפה, כן, כמו באוטובוס). מחוץ לעיר בזמן שיוט הפריע לי האופי העצבני מעט של המנוע, גם נגיעה קלה מאוד בדוושה מזיזה אותו קדימה בצורה קופצנית מדי, כאילו יש לו מתג ON/OFF של אספקת כוח, לא איזו בעיה, אבל זה משהו שצריך לשים אליו לב אם עושים בו נסיעת מבחן לפני קניה.

בנסיעה עירונית הוא מתגלה כקל לתמרון ועם עמדת תצפית טובה על מה שקורה מסביב, אבל נוחות הנסיעה לא טובה, הוא נוקשה מאוד, ממש ממש נוקשה, סדקי אספלט, בורות, הכל מורגש בתא הנוסעים – האשמה מתחלקת בין נוקשות מתלים לבין חישוקי ה-18 אינץ'. בכביש המהיר הנוחות שופרה ורק הצמיגים המשיכו להכניס רעש לתא הנוסעים, בעוד המנוע הסתובב בנחת על 2,100 סל"ד במהירות של 100 קמ"ש.

מנוע נמרץ וזריז, אבל לא מאוד שקט

זוכרים את עניין הבנייה החסונה? אז מסתבר שגם מתחת למלבושים האופנתיים שלו לטיבולי יש המון ברזל ויחד עם כיול המתלים הנוקשה חיכתה לי הפתעה חביבה. ההגה הועבר למצב "ספורט" בו הוא כבד יותר ועם מעט היזון קלוש המנוע למצב "כוח" בו הוא שומר על הילוכים נמוכים ושחררתי את הטיבולי אל עבר הכביש המפותל בלי הרבה ציפיות. אבל מהר מאוד גיליתי שזו מכונית שלא מפחדת לפנות ואפילו עושה את זה די טוב (לא כיף, טוב). הוא מתמודד יפה עם כוחות צד ופניות ויש לו שלדה שלא מתחילה להתפתל תחת עומס, תוסיפו לזה בלמים מעולים עם נשיכה ועמידות טובים מאוד וקיבלתם ג'יפון שלא מתנדנד על בולמיו בסיבובים כמו כלים אחרים בקבוצתו.

בסוף ימי המבחן, בדקתי את צריכת הדלק והתוצאה הייתה 12.6 ק"מ לליטר בממוצע בתנאי מבחן, מספרים שהולמים את הקטגוריה שלו, לא מצטיין אבל בסדר.

שם טוב ושמן מנוע

זמן שורת הסיכום הגיע, ומה שיש לנו כאן זה קרוסאובר קטן, שכמו רבים מחבריו מציע שימושיות, נוכחות ותנוחת נהיגה שקורצות לרבים. הוא מרשים בתחום האבזור, המרווח מתעלה על חלק גדול מהמתחרים וכמובן תא המטען הגדול. המנוע מספק והיכולות הדינאמיות מפתיעות לטובה. מצד שני הוא עמוס מוזרויות בתחום הנדסת האנוש, נוחות הנסיעה גבולית ומטה בעיר (אך משתפרת מחוצה לה) וייתכן ותצרכו להסביר שסאן יאנג לא התחילה לייצר מכוניות...

120 אלף השקלים הנדרשים עבורו מציבים אותו כאחד הזולים בקבוצתו, בטח עם תיבת הילוכים אוטומטית, כאשר בעצם במעט מאוד מקומות הוא נופל ממתחריו היקרים ממנו. אבל ההתמודדות הלא פשוטה שלו תהייה לשכנע את הלקוחות לשלם 120 אלף שקלים תמורת רכב שבחזיתו סמל לא נפוץ במיוחד, כאשר לצידו יש מתחרים עם מוניטין או נוכחות מוכרת יותר. בתור דריסת רגל ראשונה בתחום סאונגיונג טיבולי הוא כלי רכב טוב, קצת מוזר, אבל טוב. מי שיקנה אותו על סמך יכולותיו ולא על סמך הסמל ובלי להתעלם מחסרונותיו היחסיים - יגלה עסקה לא רעה בכלל.