קיה סורנטו דיזל AWD 2013 – מבחן דרך

גרסת ההנעה הכפולה של הסורנטו המחודש זונחת הרבה מיכולת השטח של הגרסאות הקודמות ומתמקדת בכביש. מבחן דרך לסורנטו המעודכן לשנת 2013.

מתיחת הפנים שעבר קיה סורנטו באמצע השנה שעברה הייתה אמורה להיות יותר מ"סתם" עוד מתיחת פנים של אמצע החיים. אחרי הכל הסורנטו הוא שחקן צעיר למדי בשוק הרכב - פחות משלוש שנים עברו מאז החל שיווקו, פרק זמן קצר במונחים של עולם הרכב וקצר במיוחד כשמדובר ברכבי פנאי גדולים. ובכל זאת, הלכו כאן בקיה על מהלך בסגנון של "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו". אם מבחינה חיצונית השינויים שמציג הסורנטו החדש הם קלים למדי, מתחת למכסה המנוע מדובר בשינויים משמעותיים למדי - מערך מתלים שונה לחלוטין, הגה כוח חשמלי שמחליף את ההגה ההידראולי, מערכת בלימה חדשה וכמובן רשימת אבזור משודרגת.

במידה רבה ניתן לומר שהצליח להם. השינויים הקוסמטיים הקלים, שלא הרשימו אותנו מאוד בדגם האורבן הבסיסי, מקבלים חיזוק משמעותי בדגם הדיזל הבכיר (Premium) אותו אספנו לנסיעת המבחן. יחידות התאורה הקדמיות קיבלו זרקורי קסנון מרשימים שבתוכם משולבים גם פנסי LED ומערכת מתזים אוטומטית שנשלפת מתוך הפגוש. יחידות התאורה האחוריות קיבלו גם הן עיצוב חדש, עם פנסים אחוריים שמשלבים תאורת בלימה מבוססת LED ופנסי דרך דמויי נאון. חישוקי סגסוגת בקוטר 18 אינטש (17 אינטש' בדגם ה-EX הסטנדרטי) ודיפיוזר כסוף המשולב בפגוש האחורי משלימים את תצוגת התכלית הקוסמטית.

כניסה אל תא הנוסעים של קיה סורנטו פרימיום מגלה סוג של קונפליקט. מצד אחד, יש כאן אלמנטים מרשימים למדי. בין היתר ניתן למנות את לוח השעונים החדש, שמד המהירות שלו הוא כולו מסך LED צבעוני (שאפילו משנה את הפונט של מד המהירות עם העברת תיבת ההילוכים למצב ידני). גם גג השמש הפנוראמי מוסיף לא מעט אווירה לתא הנוסעים וביחד עם מושב הנהג החשמלי, מערכת בקרת האקלים המפוצלת (כולל בקר נפרד לשורת המושבים השלישית) ותנוחת הישיבה הגבוהה מתקבלת כאן אווירת פרימיום ברורה למדי.

אך כמו בדגם האורבן, גם כאן, חלק מהפלסטיקים מרגישים זולים וחלולים מידי. בניגוד לאורבן, כאן גם יש לנו מעט תלונות על מושבי העור המקוריים. הם לא מהנוחים ביותר שפגשנו, אך חמור מכך - צבעם השחור גורם להם לקלוט חום רב והעדר אופציה לאוורור המושבים תורגש כנראה בקיץ הישראלי. גם בידוד הרעשים - רעשי הרוח, רעשי הכביש ובעיקר רעשי המנוע - לא ברמה המצופה מרכב בסגמנט המחירים הזה. טרטור הדיזל חודר ברמה גבוהה מידי לתא הנוסעים בזמן עמידה בסרק, נסיעה על כביש שאינו סלול כהלכה חושפת רעשי כביש מוגזמים מכיוון הצמיגים ורעשי הרוח מצטרפים ברמה מוחשית כבר ממהירות של 110 קמ"ש.

מעבר לחלקו האחורי של הסורנטו מגלה רכב משפחתי מרווח ונוח למדי. שורת המושבים השנייה מרווחת ונוחה מאוד, גם בנסיעות ארוכות. ניתן לכוונן את זווית גב המושב שלה ובמרכז המושב האחורי מותקנת משענת יד עם שני מחזיקי כוסות (מלבד מחזיקי הבקבוקים שבצידי הדלתות האחוריות). בשורה השלישית אין הפתעות גדולות והם מתאימים בעיקר לילדים קטנים או לנסיעות קצרות. כיסוי נגלל לתא המטען לא מצאנו כאן (מקום לאכסנו בתחתית תא המטען דווקא כאן מצאנו) וזה קצת מטריד כשמדובר ברכב שעולה מעל לרבע מיליון ₪.

מנוע הדיזל של קיה סורנטו 4X4 הוא אותו מנוע שפגשנו בדגם טרום מתיחת הפנים. מדובר במנוע טורבו-דיזל בנפח של 2.2 ליטרים שמפיק 197 כוחות סוס. הסיפור האמיתי של המנוע הזה הוא המומנט המרבי, שעומד על 44.5 קג"מ. המומנט הזה הוא מסוג הדברים שלא מרגישים אותם, עד שלא מנסים להאיץ בעלייה קשה. תיבת ההילוכים האוטומטית (6 הילוכים, עם אופציה לתפעול ידני) מכוילת לטובת העברות הילוכים חלקות, על חשבון אובדן מעט מהכוח ותחושת ההידבקות לכיסא. אבל גם תיבת הילוכים מסרסת לא תצליח לעצור את המנוע החזק הזה מלספק לרכב ביצועים שהם מעבר לטובים.

בקיה מתגאים במערכת המתלים החדשה שקיבל הסורנטו במסגרת מתיחת הפנים של 2013, שאמורה הייתה לשפר את התנהגות הכביש ואת נוחות הנסיעה של הרכב. במידה רבה מאוד אפשר לומר שזה הצליח להם, אבל באותה המידה אפשר גם לומר שלא. על הכביש בהחלט קל להרגיש בשיפור. הרכב מרגיש מצוין, נוסח ביטחון רב בנהג גם בזמן כניסה מהירה לסיבובים הדוקים ולא מתרגש משיוט מהיר בכבישים בין עירוניים. ירידה אל שבילי רמת הגולן, לעומת זאת, מוכיחה שוב את העובדה ששיפור בדבר אחד יבוא בדרך כלל על חשבון משהו אחר.

הדור הראשון של קיה סורנטו התבסס על שלדת סולם וכלל תיבת העברה עם יחס העברה נמוך, כל מיני מושגים שבגדול אומרים שמדובר היה ברכב שטח אמיתי. בדור השני ויתרון עליהם אך הוא עדיין שמר על יכולת שטח שהיא קצת יותר מסבירה. נדמה שבדגמים שלאחר מתיחת הפנים ויתרו בקיה על כל יומרה בנושא. הרמז הראשון לכך הוא כנראה העדרה של מערכת ה-DBC לבקרת ירידה במורד, שהייתה אפקטיבית למדי בדגמים הקודמים. גם אם תתעלמו מהרמז הזה ותנסו, בכל זאת, לאתגר את הסורנטו המחודש בנסיעת שבילים קלה, תגלו במהרה כי לא זאת הייתה כוונת המשורר. המתלים בעלי מהלך קצר מאוד ונוחות הנסיעה שהם מספקים בשביל משובש לא טובה. מרווח הגחון רחוק מלספק את הצרכים בשטח ואם כל זה לא הספיק לכם - העיפו מבט בצמיגי הכביש המקוריים ונמוכי החתך איתם מגיע הרכב.

קיה סורנטו דיזל AWD - סיכום

הדגם הנוכחי של הסורנטו זנח כמעט כל יומרת שטח שהייתה לדורות הקודמים ונותר רכב פנאי-(לא)שטח גדול, מרווח ומרשים למדי בהופעתו החיצונית. דגם הדיזל אף מציג צריכת דלק נאה למדי (כ-11 קילומטרים לליטר בנסיעה בין עירונית, כ-9 קילומטרים לליטר בנסיעה ששילבה גם שבילים בשטח), לצד ביצועים מרשימים מאוד ותיבת הילוכים אוטומטית נעימה לשימוש. אנחנו היינו מעדיפים לוותר על מערכת ההנעה הכפולה ולרכוש את דגם הדיזל בלעדיה, אבל בקיה חושבים אחרת והדיזל מגיע רק בגרסת ההנעה הכפולה.  

בשורה התחתונה למרות מחירו (256 אלף ₪), מנוע הדיזל החזק שלו ומערכת ההנעה הכפולה שלו - הסורנטו הוא לא רכב שטח ומי שרוכש אותו בתקווה לרדת איתו ליותר משביל כורכר מזדמן יתאכזב ככל הנראה. אלו המחפשים יכולת שטח בסיסית יעדיפו כלל הנראה את רכבי הפנאי הקשוחים יותר, סוזוקי ויטארה או סובארו פורסטר. אך מי שמחפש רכב פנאי נאה ומרשים, מאובזר ומרווח, חסכוני וחזק - יוכל להפיק את המקסימום מהסורנטו.

מתעניינים ברכישה של הסורנטו החדש? קבלו ייעוץ אוביקטיבי ללא תשלום מצוות היועצים של CarsForum

קיה סורנטו דיזל בקטלוג הרכב של CarsForum
קיה סורנטו דיזל - מפרט טכני

השתתפו בהכנת הכתבה: יניב רוטנברג ואיתמר ורהפטיג