מבחן דרך – קיה ריו 1.2 ליטר ידנית 5 דלתות

גם קיה ריו מגיעה בגרסה ידנית צנומת נפח וחסכונית במיוחד. לקחנו אותה למבחן דרך כדי לבדוק האם היא שווה את המחיר?

ברשותכם אתחיל את מבחן הדרך של קיה ריו הידנית מהסוף.  "מי היה מאמין שרק עוד לפני 10 שנים ה-'סופר מיני' של קיה הייתה הפרייד", אמרתי לאיש המכירות של טלקאר כשהחזרתי לו את המפתחות של הריו הידנית. המשפט הזה יכול לסכם את המבחן כולו. הספורטאז', הסול, הפיקנטו ועוד - כולם ממחישים את הזינוק המרשים והמהפך באיכות שעברה החברה הקוריאנית הזו בעשור בודד. ועכשיו, אפשר לחזור להתחלה.

מאיפה מתחילים?

קיה ריו החדשה הגיעה לארץ בתחילת השנה. בנוסף לגרסאות 1.4 ו-1.6 ליטר המקובלות בשוק הישראלי, החליטה היבואנית "טלקאר" להביא לארץ גם גרסה פשוטה, צנומה וחסכונית הכוללת מנוע בנפח 1.2 ליטר וגיר ידני המתומחרת ב-82 אלף ש"ח. בעשותה זאת הצטרפה קיה לקטגוריה חדשה יחסית בשוק הישראלי, קטגוריית ה"סופר-מיני מוזלות ב-70 עד 80 אלף ₪". קהל היעד העיקרי של קטגוריה זו הם צעירים שמוכנים "להתפשר" על תיבת הילוכים ידנית בתמורה לצריכת דלק נמוכה במיוחד. לחלקם הגדול חשוב שהרכב יהיה מרווח מספיק לתינוק עתידי, קניות בסופר או סתם פיקניק רומנטי.

כיוון שחלק מהרכבים בקטגוריה הזו עולים רק כמה אלפים יותר ממכוניות המיני הקטנטנות, לקוחות רבים שחוששים מנפחם הקטן של המנועים שברכבי המיני או מהממדים הצנועים שלהם חוששים מהיכולת שלהם להתמודד עם כבישים בין-עירוניים מהירים או כבישים הרריים.
את אחד מהלבטים הללו פותרת קיה ריו הידנית, ובגדול. בסיס הגלגלים שלה הוא מהארוכים בקטגוריה (כ-2.57 מטרים), נתון שלא יבייש גם משפחתית קומפקטית ולבטח יתקבל בברכה אצל היושבים במושב האחורי. גם מימד הרוחב (כ-1.72 מטר), האורך (4.05 מטרים) ונפח תא המטען (288 עד 928 ליטרים) הם מהגדולים בקטגוריה. הריו אכן מרגישה גדולה ומרווחת יותר מכפי שהיא באמת.

אך מה לגבי ההתלבטות השנייה? קיה ריו הידנית אמנם מרגישה "הרבה יותר אוטו" לעומת מכוניות המיני הקטנות אך מגיעה עם מנוע בנפח הזהה לזה של הפיקנטו הזערורית. האם מנוע בנפח 1,200 סמ"ק יכול להתמודד בהצלחה עם תוספת המשקל שהיא תוספת ישירה של תוספת הפח? עם השאלה הזאת מהדהדת בחלק האחורי של הראש יצאתי לדרך.  

אז מה מקבלים?

מושב הנהג נמצא על מסילה ארוכה מאוד וגם נהגים בגובה מעל לממוצע ימצאו כי נוח להם למתוח את הרגליים. תודות לבסיס הגלגלים הנדיב, נוחות הנוסעים מאחור כמעט ולא נפגעת מהעניין. בנוסף, מושב הנהג מתכוונן לגובה וההגה מתכוונן לגובה ולמרחק. המכלול הזה מבטיח מציאת תנוחת נהיגה טובה, נוחה ולא מעייפת גם לאחר מאות רבות של קילומטרים. התלונה היחידה מופנית דווקא אל מימד הגובה שבו חסכו מהנדסי קיה. תנוחת הישיבה ברכב נמוכה, קו הדש-בורד גבוה וקורות ה-A הקדמיות רחבות כך ששדה ראיה נרחב נגזל מעיני הנהג.

העיצוב החיצוני של קיה ריו מוצלח למדי ולטעמי היא נראית טוב משמעותית מאחותה בגרסת הסדאן. גם הצבע הנבחר לרכב המבחן האדום, Signal red בשפת קיה, החמיא מאוד לרכב והוא נראה צעיר ועדכני. מבפנים המצב קצת יותר שחור. ממש שחור. למעשה מלבד נגיעות כסופות-אפרפרות בהגה, כפתורי המזגן וידית ההילוכים המרחב הפנימי של הריו משמים כמו ערימות האפר בתחנת הכוח בחדרה. אפילו הטקסטורה הפוסט-מודרנית שמעטרת את המושבים צבועה בצבע שחור. מה יש? מה כבר ביקשנו? להכניס קצת צבע? חבל.

מעבר לעיצוב המונוטוני משהו של תא הנוסעים הכל מרגיש כשורה, משהו שכבר התרגלנו לראות בדגמים החדשים של קיה: איכות החומרים נראית טובה וכך גם מוצקות תא הנוסעים, תפעול ידיות השליטה השונות ואפילו המושבים רכים יחסית ותומכים מספיק. הריו גם משופעת בתאי אחסון, ומלבד תא כפפות מכובד יש גם תאי אכסון בדלתות, מתחת לקונסולת המזגן ותא ריבועי במעלה הקונסולה שלא ממש ברור מה אפשר לעשות איתו. מהבחינה הזו קיה ריו מרגישה בוגרת ומיושבת ובטח לא משדרת את התחושה הזולה שמשדרות חלק מהמתחרות בקטגוריית רכבי המיני.

על אף שהריו הידנית מגיעה רק ברמת האבזור הבסיסית (LX) היא מפתיעה לטובה עם מחשב דרך מפורט, מערכת קול מקורית קוראת MP3 עם שליטה מההגה בעלת כניסות AUX ו-USB, 4 חלונות חשמל ומראות צד חשמליות. גם צד הבטיחות לא נשכח והריו כוללת 4 בלמי דיסק ו-6 כריות אוויר, מתג לניתוק מערכת ה-ESP ונעילת דלתות אוטומטית בתחילת הנסיעה. ראוי גם לציין את ציון המחמיא שקיבלה הריו במבחני הריסוק של ה-euroNcap - 5 כוכבים ו-92 אחוזי הגנה על מבוגרים.

יאללה, נסענו?

כמו שעלה מדברי מוקדם יותר בכתבה, קיה ריו ידנית לא ממש מגיעה עם הבטחות גדולות ונצורות בכל הנוגע לביצועים. על הנייר, שילוב של רכב בעל משקל עצמי של למעלה מ-1.2 טון עם מנוע בנפח 1,248 סמ"ק (בהספק של 82 כ"ס ומומנט של 12.3 קג"מ המושג בסל"ד גבוה יחסית) לא מבטיח ביצועים של פרארי. בפועל כבר מהרמזור הראשון הופתעתי. הופתעתי מהזריזות בה הגיר הקצר של הריו תורם לקצב ההתקדמות, הופתעתי מיכולת המשיכה של הרכב גם כאשר התעצלתי להוריד להילוך שני בכניסה לפנייה, הופתעתי מאי-איבוד הכוח בעת הדלקת המזגן, הופתעתי מנוחות התפעול של הקלאצ' שהיה רך כמו חמאה שהופשרה 30 שניות במיקרו והופתעתי מידית ההילוכים שהייתה בעלת מהלך מדויק, קצר, נעים ומרוכך. ההגה החשמלי קליל מאוד במהירויות נמוכות ומתקשה בצורה הולמת בנסיעות על הכביש המהיר. חובבי רכב יתעצבנו מתחושת האינסטנט של ההגה ומכך שהוא לא מעביר שום מידע ממה שקורה על הכביש אך סביר להניח כי רוב הנהגים יאהבו את אופן פעולתו לאחר תקופת הסתגלות.

שטח המחייה הטבעי של קיה ריו ידנית נמצא בתוך העיר. כאשר על הכביש המהיר המצב קצת פחות מוצלח. אין לריו כל בעיה לשייט על הכביש המהיר גם במהירויות בלתי חוקיות (בעליל), אך כל עלייה מתונה יותר או פחות מלווה בהאטה מורגשת ודרישה ללחיצה הגונה יותר על הדוושה הימנית. עליות תלולות יותר אומנם ידרשו הורדת הילוך או שניים אך עדיין יאפשרו לשמור על המהירות החוקית ולמעלה מזה גם בלי לשתול את דוושת הגז ברצפה. יציאה לעקיפה מחייבת הורדת הילוכים, מחשבה קדימה והבנה כי לרכב לוקח זמן רב על מנת להשלים אחת כזו (ובהזדמנות זו, סליחה לנהג המאזדה 3 הכסופה שהתעכב בגללי קצת יותר מדי זמן בשמאלי בדרך לירושלים). גם אחיזת הכביש מפתיעה לטובה וצמיגי ההנקוק קינרג'י 185/65R15 הירוקים הצליחו לרסן את המרכב הגדול והכבד בצורה משביעת רצון על אף הנהיגה האגרסיבית בכביש המפותל.

בידוד הרעשים מעט לוקה בחסר. אחותה הגדולה, הריו 4 דלתות EX, זכורה לי לטובה בכל הנושא של בידוד רעשי מנוע, כביש ורוח. כאן נראה שהמצב מעט שונה, עם רעש מנוע שמורגש יותר כמו גם רעשי הצמיגים והרוח במהירויות גבוהות. גם מערכת השמע (שזהה למערכת השמע בגרסה המאובזרת יותר) מגיעה בגרסה הזו עם רמקולים פשוטים יותר ואיכות השמע בינונית.

אז מה היה לנו כאן?

לסיכומו של מבחן אפשר לציין בקצרה כי קיה ריו הידנית מספקת את הסחורה. המחיר מעט גבוה מזה של מתחרות אחרות בקטגוריית הסופר-מיני הידניות - פורד פיאסטה ידנית עולה כ-75 אלף ₪, סקודה פאביה ידנית עולה כ-73 אלף ₪ וגם סיאט איביזה מוצעת בגרסה מוזלת שעולה כ-70 אלף ₪. המחיר הרשמי של קיה ריו ידנית עומד על כ-82 אלף ₪, גבוה יותר מכל המתחרות שהוזכרו ואף מכמה נוספות. ובכל זאת, הריו הידנית מעניקה תחושה של "הרבה יותר אוטו" ומספקת מספר יתרונות שלא תמיד קיימים אצל המתחרות. היא חסכונית (צריכת הדלק נעה אצלנו בין 16.5 ל-17.7 קילומטרים לליטר), איכותית, מרווחת, נוחה ומאובזרת. עוד קוואטצ' קטן למחיר היה מקשה עוד יותר את התחרות עם האירופאיות המקבילות אך גם בתמחור הנוכחי היא מעניקה תמורה טובה לכסף ובהחלט שווה בדיקה.

קיה ריו ידנית בקטלוג הרכב של CarsForum
קיה ריו - מפרט טכני