סיכום שנתיים עם ג'מפי 2007 + מחשבות לעתיד.

שלום,

איני כתב הרכב ולא מתיימר להיות אחד כזה – נא להתחשב.

מקווה שהמידע יהיה שימושי למי ששוקל לקנות את הרכב .

לפני שנתיים קניתי סיטרואן ג'מפי 2007 כרכב משפחתי ל4 ילדים ונסיעות של 30 אלף ק"מ בשנה.

היו על הפרק כמה אופציות, אבל מרחב פנים, שימושיות וחיסכון בהוצאות דלק הכריעו לטובת הג'מפי.

זאת הפעם השנייה שאני משתמש ברכב מסחרי כרכב משפחתי (לפני כן היתה לי קנגו DCI ).

החיפוש אחרי ג'מפי עם נתונים טובים לקח 4 חודשים ולבסוף נמצאה אחת ב "לובינסקי טרייד" , בת 3 וקצת, עם 95 אלף ק"מ.

שימושיות – 9 מקומות ישיבה, שמתוכם 8 יכולים לשמש אנשים בוגרים (רק המושב האמצעי בשורה הקדמית מתאימה לילד\בוגר קצר רגליים).

גם כאשר כל המושבים תפוסים, יש בגאז', לא גדול, אבל מספיק לטיולון\מזוודה , ובשונה ממיניוואנים קטנים\בינוניים היושבים בשורה השלישית לא צמודים לחלון האחורי של הרכב.

התיקרה גבוהה מאוד שמאפשרת עמידה בתוך הרכב.

כל המושבים נוחים, אבל יש חסרון רציני – אין אפשרות לקפל, להזיז או לשנות זווית משענת גב בשום מושב, פרט למושב הנהג. עוד חיסרון אפשרי למשפחות של 7 נפשות – השורה השלישית מתקפלת רק בשלמותה.

החשש הגדול שלי היה לגבי נוחות הנסיעה – אני מרבה לנהוג בטויוטה הייס, ויש בה הרגשה של רכב מסחרי בכל מובן המילה. לשמחתי ג'מפי שונה ודומה למיניוואן בהיבט הזה .

הרכב לא קפצני, לא מרגיש כמו משאית. למרות הגודל קל לחניות ולתמרונים .

בכביש בינעירוני ג'מפי נוסעת מצויין , הרגשה של יציבות ואחיזה טובה בכביש , במיוחד בפניות (בניגוד לטויוטה הייס).

המנוע חזק, בידוד רעשים טוב (לא כמו בקנגו DCI אבל בהחלט טוב) עד למהירות של 110 קמ"ש.

מעל 120 קמ"ש רעשי מנוע מתחילים להציק לנהג.

מיזוג אויר מקפיא בצורה מוגזמת ביחידה אחורית (מהתקרה) – אחרי 2-3 דקות ביום של שיא החום צריך לכבות אותה או לעלות טמפרטורה של המזגן.

שדה ראייה מוגבל בגלל קורת A בצד שמאל של הנהג – התרגלתי לזוז עם כל הגוף ימינה פניות שמאלה ובכיכר תנועה.

עלויות , טיפולים ותקלות :

ביטוח חובה – 2000 ₪

מקיף 3700 ₪ (לכל נהג מעל גיל 35 )

טסט - 1600 ₪.

טיפולים כל 15 אלף ק"מ, טיימינג כל 120 אלף ק"מ.

מראש ויתרתי על מוסכי היבואן ומצאתי מוסך פרטי שמתמחה ברכבי סיטרואן וניסיון גדול עם ג'מפי.

טיפול שגרתי (שמן, פילטרים, פירוק גלגלים ) - 650 ₪ .

טיימינג – 1400 ₪ (קיט מקורי).

משאבת מיים מקורית (כחלק הטיפול החלפת טימינג, למרות ההיתה במצב מצויין) – 250 ש"ח

רפידות וצלחות בילום מקוריים מאוד יקרים, תחליפיים (איטלקיים ) עולים פחות מחצי מחיר:

רפידות 180 ₪

צלחות -550 ₪.

תקלות :

רלה מזגן - 350 ₪

צמת חשמל של יחידת מזגן אחורית – 100 ש"ח

ידית איתות – 270 ₪

קידוד מפתח – 150 ₪

שלט נעילה מרכזית שבק חיים, הותקנה מערכת נוחות חדשה +זוג שלטים - 500 ₪.

מנעול חלון הזזה – 350 ₪

הוחלפו צמיגים בעלות של 1400 ₪ לרביעייה (פאלקן).

הותקנו חיישני רוורס בעלות של 400 ש"ח.

צריכת סולר היתה 1:12.5 ק"מ לליטר בנסיעה משולבת, הרבה עם מזגן ועליות לירושלים.

ירידת ערך לפי מחירון יצחק לוי או יד 2 כ 20 אלף ₪ בשנתיים.

כנראה שהרכב לא הפסיד יותר בגלל הפרש גדול מאוד בין ג'מפי 2007 לג'מפי צורה חדשה 2008 .

עכשיו יש על הרכב 155 אלף ק"מ, ואני מתחיל לחשוב על העתיד - אצטרך להחליט בעוד כשנה, מה לעשות:

להשאיר את הג'מפי, לתקן ולהמשיך לנסוע איתה או למכור ולהתקדם לרכב יותר חדש (בתקציב כולל של כ 100 אלף ₪).

אבל משום מה אני לא רואה אלטרנטיבות - כמות הנסיעות לא תפחת, לכן איני מעוניין ברכב פחות חיסכוני, עדיין צריך 6 מקומות ישיבה + בגאז' גדול.

התרגלתי לפינוק של 9 מושבים (חברים של הילדים\ סבתא + סבא) ואפשרות להכניס חצי בית לרכב.

רכבים כמו מזדה 5 או גרנדיס אני פוסל בגלל צריכת דלק. אני מוכן לשקול 7 מקומות ישיבה, בתנאי שכל המקומות יהיו מתאימים לאנשים בוגרים .

יש רעיונות?

מנסיון של שנתיים על גמפי דור קודם (2001), אין תחליפים למה שאתה צריך.

מרווח מצויין, נוחות והתנהגות כביש מעולים, צריכת דלק מצויינת (אצלך היא גבוהה מאד. תבדוק למה. אני הגעתי לממוצע של 14 בעיר ו20 מחוץ עם רגל די כבדה על הגז. )

החסרונות הם אבזור מינימאלי (כרית אויר אחת - לנהגָ) ברזלים חשופים ו..זהו למעשה.

למרות שכשיש ילדים, חוסר בשטיחים ופלסטיקים שבירים זה רק יתרון.

אחרי נסיעה לים שכוללת חול+במבות+ארוחת צהריים+מים פשוט מעמידים את האוטו עם 2 גלגלים קדמיים על המדרכה, פותחים דלתות אחוריות ו..צינור גינה שוטף את כל הרצפה של האוטו.

היו לי 3 שנים עם מזדה 5 וכרגע שנה וחצי עם גרנדיס ואני לא רואה בהם שום יתרון מעשי (חוץ מגיר אוטומט והרבה כפתורים בדשבורד)

להיפך, רק יותר צפוף למרות שיש כביכול יותר פאר.

7 מקומות ישיבה מלאים תמצא רק באמריקאיות הגדולות או בקרניבל שלא הייתי ממליץ לך להתקרב אליה מלפני 2008 - הדור החדש.

יש גם את הסניונג הגדולה אבל לא יודע איך היא מבחינת אמינות ותחזוקה. מבחינת ניהוג מדובר במשאית איטית.

עכשיו יש על הרכב 155 אלף ק"מ, ואני מתחיל לחשוב על העתיד - אצטרך להחליט בעוד כשנה, מה לעשות:

להשאיר את הג'מפי, לתקן ולהמשיך לנסוע איתה או למכור ולהתקדם לרכב יותר חדש (בתקציב כולל של כ 100 אלף ₪).

אבל משום מה אני לא רואה אלטרנטיבות - כמות הנסיעות לא תפחת, לכן איני מעוניין ברכב פחות חיסכוני, עדיין צריך 6 מקומות ישיבה + בגאז' גדול.

יש רעיונות?

לתקן? את מה? אתה כבר מנבא שהרכב יתקלקל?. כמה כסף על תיקונים אתה צופה?

אני בניגוד לרוב האנשים בעד רכבים ישנים בעיקר בגלל השיקול של ירידת ערך.

סביבות 200-230K על השעון, מגיעות תקלות יקרות מאוד לתיקון במנועי דיזל שכאלה. זו הסיבה שהוא שוקל האם להמשיך עם הרכב או לתקן.

לא תקלות ולא נעליים.

הHDI הוא אחד המנועים השורדים ביותר. אי אפשר להרוג אותו.

בטיפול נכון ובסולר לא מהול המנועים עושים גם 600 אלף בלי לגעת בכלום.

הרכב שלי הגיע ל430K בלי לגעת בטורבו/משאבת סולר או משהו דומה.

אם לא היה מת בתאונה היה נשאר אצלי עד היום.

שמן סינטתי מלא וסולר איכותי.

תודה על הסיקור,

אם אלו כול התקלות שהיו לך,הג'מפי מצטייר כרכב אמין למדי,איך הוא מבחינת איכות הרכבה ? קירקושים?

למרות שאתה לא כתב רכב ההודעה ממצה ונותנת מידע חשוב.

תודה על השיתוף.

אילו האמריקקים היו באים עם סאפארי / אסטרו של פעם רק עם מנוע דיזל היו מוכרים כמו משוגעים.

במקום זה הם באים עם הסאוונה שהיא באמת כבר משאית

לתקן? את מה? אתה כבר מנבא שהרכב יתקלקל?. כמה כסף על תיקונים אתה צופה?

אני בניגוד לרוב האנשים בעד רכבים ישנים בעיקר בגלל השיקול של ירידת ערך.

אסביר את עצמי - הכוונה היא, האם להשאיר את הרכב ל 6 שנים נוספות ולא להשקיע חלק מקרן השתלמות בהחלפת הרכב.

זה אומר, שהרכב צפוי להגיע ל 370-380 אלף ק"מ.

אני לא יודע כמובן, האם הטורבו, המזרקים, משאבת ההזרקה יתקלקלו (אולי כן, אולי לא),

אבל את הקלאצ' אצטרך להחליף (סיפור לא זול בג'מפי בגלל עבודה לא פשוטה).

למי ששאל - איכות ההרכבה טובה. אין קרקושים או חלקי פלסטיק רופפים.

אלטרנטיבה של 7 מקומות ישיבה מינימליסטית (לא להוסיף כלום בשביל רכב יותר חדש ) - רנו לוגאן ידנית בת שנתיים.

אני יודע - לא בטיחותית, רנו רומנית, זולה - אבל יש בה יתרון, הרכב פשוט, ללא מערכות יקרות, צריכת דלק טובה וכן מתאים ל 7 מבוגרים (או 6 + בגאז').

(נפסל לפני שנתיים בגלל מחסור במקום לעגלה ענקית ).

ורכב נוסף שחשבתי עליו - פולקסוואגן קאדי מאקסי טורבו דיזל ידנית.

יותר איכותי אבל גם יותר יקר. הבעיה - רכב לא נפוץ כל כך.

דף ועט ותתחיל לרשום מה המצב הכי גרוע שצפוי לקרות, משאבת דלק וטרבו ומזרקים וכו', ומצד שני לקחת קרן השתלמות ולזרוק אותה מראש על רכב חדש יותר. יש הרבה אנשים שמוכנים לשלם הרבה כסף בשביל השקט הנפשי מהתיקונים ברכב, אני ממש לא. התקלקל תתקן , זה לא שאתה נוסע על רכב בן 20.

לפעמים ההבדל הוא לא כזה גדול, כשאתה פורס אותו על פני שנים וחודשים.

הרכב מורכב ממאות חלקים, שכל אחד מהם יכול לגרום לך לבזבוז זמן במוסך.

נכון שזה לא רכב בן 20, אבל עדיין.

לגבי מנועי HDI - בזמנו כשהתעניינתי ברכישת C3 דיזל, רוב מוחלט של הרכבים במודעות היה עם 200-220K. כמעט כל מודעה כזו הייתה מלווה בכיתוב "לאחר טיפול מזרקים" או "אחרי החלפת טורבו". כשאנשים רואים את עלות הטיפול הזו, הם מוכרים - ומי שחכם, מוכר לפני שהוא אוכל את שני התיקונים האלה.

אז יכול להיות שבאירופה המנועים, המזרקים והטורבו מחזיקים שנים על גבי שנים, אבל כנראה שכאן אין מודעות לתחזוקה של טורבו וגם אין דלק באיכות מתאימה. סופו של יום, אתה אוכל הוצאה רצינית ביותר.

אין דין C3 HDI (מנוע 1.4 של פורד, סדרת DV) ביחס לג'אמפי HDI (מנוע 2000 סמ"ק של PSA, סדרת DW).

המנועים והטורבואים בג'אמפי 2000 סמ"ק מחזיקים מאות אלפי קילומטרים כאשר הם ננהגים בתבונה והטיפולים נעשים בזמן. לא מדובר במנוע עדין או טורבו עדין, להפך. מדובר בשילוב מנצח שליווה את כל הקונצרן הזה עד סביבות 2007 לערך: מנוע 2000 סמ"ק עמיד וחזק עם טורבו מצויין ומערכת שימון שמחזיקה את הטורבו בחיים כמו שצריך.

כאשר המכוניות הללו נמצאות בידיים פרטיות ואוהבות (כאלה שכן איכפת להם מחום מנוע, רעשים חדשים שצצים, טיפולים איכותיים ובזמן) אז גם הרכב מאריך חיים וגם הבעלים מאוד נהנה ממנו.

החוליה החלשה, ברוב המקרים, היא המזרקים או המשאבה. לרוב הם נדפקים מסולר באיכות גרועה או מטיפולים כושלים (כאלה שלא סגרו את הפילטר סולר כראוי וגרמו לחדירה של כל החלקיקים למשאבה ולמזרקים).

דווקא במכוניות שעברו הרבה קילומטרים ואין סימן לתקלות בעבר, סביר להניח שהרכב עבר טיפולים טובים ותודלק בסולר טוב.

כל ההוצאות האלו הן כלום לעומת האלטרנטיבות האחרות שיש לך (מנועי בנזין). בשילוב עבודה קשה (עומס מלא, גרירה של עגלה למשל וכו') אין סיכוי למצוא מנוע בנזין בנפח 2000 סמ"ק ומעלה שיתן לך צריכה דלק שמתקרבת למה שטורבו דיזל 2 ליטר כמו זה יתן לך (צריכה דלק שהיא תמיד דו-ספרתית), מבלי לדבר כמובן על זמינות הכח הנהדרת.

לאורך זמן, מי שמחזיק רכב כזה מגיל צעיר ומגיע איתו ל 300-400 אלף קילומטר, ההוצאה של מזרקים חדשים דרך קניה בארץ (10K שח) היא זניחה, גם אם לוקחים בחשבון עוד כמה אלפים על משאבה ותקלות אחרות.

איציק

הקרניבל היא מכונית טובה בסך הכל עבור משפחות מרובות ילדים, אך מנוע הדיזל שלה לא יצרוך פחות מ-9 ק"מ לליטר.

הקאדי מקסי היא האופציה היחידה במידה ותרצה להחליף.

מציע לבדוק גם את פולקסווגן קאדי מאקסי ט"ד ידני. שכן שלי, שיש לו עסק שמחזיק 2 כאלו- אחת עם 1.9 TDI ואחת חדשה עם 1.6TDI. לפי מה שהבנתי הוא מאוד מרוצה מהן: המנוע הותיק יותר עשה אצלו כבר 280 אלף- מתחילת 2008 והצריך רק החלפת קלאצ'. החדש עבר כבר קרוב ל120 אלף ק"מ. הם משמשים כרכבים מסחריים להובלות משטחים: 2 משטחים נכנסים מאחור (נעשה בהם שינוי קל במבנה כמו הכנסת מחיצה בריתוך בין מושבי הנהג-נוסע לתא המטען וקורות חיזוק ברצפת הרכב ומאחור- קטע של בטיחות, כך הוא טוען).

לגבי פרקטיות לצרכי משפחה אין לי התרשמות ממכרים על הדגם מאקסי, אבל הלייף (שיש להורים של חבר) שמכילה 7 (5 מבוגרים+ 2 ילדים) מושבים- לא נשאר בה בגאז' בקושי, והיא קצרה יותר בכחצי מטר מהמאקסי. אם תרצה מידע עליה (אמינות וכדו', שנתון 2006, נראה לי)- תבקש ואברר עליה.

נכון שקשה למצוא אחת במצב טוב, השאלה איך הקלות בלמצוא ג'אמפי לעומתה? אם שתיהן טובות- למה לא לקחת את המציאה הראשונה? עוד שיקול שהייתי מכניס: אתה מכיר את הרכב שברשותך ויודע איך הוא נוסע וכו'. אף אחד לא יכול להבטיח לך שהמשומשת שתבדוק תיסע טוב יותר ללא תקלות וטופלה כמו שצריך. אין כמו המוכר והידוע שעדיין מתפקד טוב (במידה מסויימת) לעומת הלא ידוע שלך תדע מה היה ומה יהיה איתו.

תודה על הסיקור, כתיבה קצרה, ברורה, איכותית ונחמדה לקריאה.

אם אתה חושב על רכב ב- 100K ל6-7 אנשים זה חייב להיות רכב משומש, וכאן אני רק אציין שקניית רכב משומש זה קניית חתול בשק (לדעתי). אתה לא יודע איך טופל, מתי טופל, היכן תודלק והאם כל קירקוש, רעש מוזזר שצצו טופלו מייד. גם אם יש לך את כל היסטוריית הטיפולים של הרכב זה עדיין דיי מסוכן.

מצד שני גם להישאר אם אותו הרכב זה סיכון ובהחלט יכול ללכת חלק יקר וחשוב.

זו שאלה קשה שלדעתי רק אתה תוכל לענות עלייה האם כדאי.

עצתי? כמו שאמרו- קח דף ועט ותתחיל לחשב מה הדברים הכי יקרים שיוכלים למות אצלך, ותחשב האם עדיין יהיה לך שווה להישאר עם הרכב הזה או להחליף לרכב אחר, חדש יותר ולעשות לו יישור קו ולקוות שלא יקרה לו משהו.

בכל מקרה שיהיה בהצלחה ותעדכן!

לפני שנתיים קניתי סיטרואן ג'מפי 2007 כרכב משפחתי ל4 ילדים ונסיעות של 30 אלף ק"מ בשנה.

..

החיפוש אחרי ג'מפי עם נתונים טובים לקח 4 חודשים ולבסוף נמצאה אחת ב "לובינסקי טרייד" , בת 3 וקצת, עם 95 אלף ק"מ.

...

עכשיו יש על הרכב 155 אלף ק"מ, ואני מתחיל לחשוב על העתיד - אצטרך להחליט בעוד כשנה, מה לעשות:

להשאיר את הג'מפי, לתקן ולהמשיך לנסוע איתה או למכור ולהתקדם לרכב יותר חדש (בתקציב כולל של כ 100 אלף ₪).

סביבות 200-230K על השעון, מגיעות תקלות יקרות מאוד לתיקון במנועי דיזל שכאלה. זו הסיבה שהוא שוקל האם להמשיך עם הרכב או לתקן.

ד"ר סובארו צודק. לא כדאי להחזיק את הרכב לאחר ה 200 אלף ק"מ, גם מהשיקול של שלא כדאי להיתקע באמצע הדרך עם ילדים קטנים(?). נניח שכמו בפעם הקודמת, יקח לך עד חצי שנה למצוא רכב טוב, ואז תמכור את שלך.

מראש ויתרתי על מוסכי היבואן ומצאתי מוסך פרטי שמתמחה ברכבי סיטרואן וניסיון גדול עם ג'מפי.

טיפול שגרתי (שמן, פילטרים, פירוק גלגלים ) - 650 ₪ .

סלח לי, אבל זה לא הרבה עבור טיפול די קטן במוסך שאינו מרשת היבואן?

בהצלחה

יהודה