שאלה: האם גובה הסל"ד יקבע את צריכת הדלק

במהירויות של 110-120 (שיוט) בהנחה שלוקחים מספר רכבים בעלי גיר זהה ואותו נפח מנוע נניח גיר אוטומט ומנוע 1600 (לאנטיס,סיוויק,קורולה,פוקוס,מגאן,בורה,אוקטביה,אימפרזה,אלמרה,לאנסר וכו...)

ובהנחה שמשקל הרכבים פחות או יותר זהה + 100 ק"ג- האם באיזה סל"ד יהיה המנוע יקבע את צריכת הדלק, בהנחה שמדובר בכביש מישורי ובמרחק קבוע במהירות קבועה ( נניח מחיפה לת"א)?

אשמח לתשובה עם הסבר.

בניטרול כל משתנה אחר (כולל המנוע עצמו) ושינוי רק בסל"ד באותה מהירות אכן הגיר עם הסל"ד הגבוה יותר יצרוך יותר דלק

בדוגמאות שנתת גם המנוע עצמו משפיע על הצריכה

אם רק היית עושה חיפוש היית מבין שיש 1000001 שרשורים על הנושא, והיית גם מבין שהדבר היחיד שמשפיע על צריכת דלק במנוע מסויים הוא כמה אתה לוחץ על הגז, אתה לא יכול להשוות מנועים שונים מהבחינה הזאת, שכן לכל אחד הספק שונה והם הונדסו בצורה אחרת, כאשר יהיו מנועים שיתנו לך יותר ביצועים אך ידרשו יותר דלק, ולהיפך, כמו כן, משקל הרכב (גם 100 קילו) זה פקטור, וגם יחסי ההעברה בתיבה. בקיצור אין נוסחה מדוייקת, כל מכונית והצריכה שלה.

אם נתעלם מהחוק וההגיון - הדרך הכי יעילה להגיע מA לB בתנאי שאין מישורים היא לנסוע כל הדרך בנקודת המומנט המירבי בהילוך הכי גבוה, אבל זה אומר כנראה לנסוע 160 כל הדרך - ככה בעצם תהיה הכי יעיל.

אם נחזור רגע למציאות, אז הדרך הכי חסכונית היא לנסוע בהילוך הכי גבוה תוך כדי לחיצה מינימלית בשביל לשמור על המהירות, ברכב שלנו, ניסאן אלמרה (לא פרפקט) מדובר על כ102 קמ"ש ב2500 סל"ד אאל"ט.

בברכה,דני.

רוצה עוד מידע? תעשה חיפוש.

לא יכול להיות שמנועים דומים באותו נפח עם גיר זהה ולא משנה גוך הרכב , יסעו באותה מהירות רק עם סלד אחר.

כדי תהיה תוצאה שונה צריך שלאחד יש גלגלים שונים משמעותית מהשני או כל אחד בהילוח אחר

בנטרול כל האלמנטים ובעבודה תיקנית אכן סלד גבוה יותר, ישרוף יותר דלק מסיבה פשוטה: הצילינדרים מתמלאים יותר פעמים בדקה בתערובת, תהליך הבעירה מתרחש יותר פעמים בדקה...

עכשיו זה מה שלמדתי כשניסיתי להבין לעומק את הנושא ויכול מאוד להיות שאני טועה !

בפועל מערכת ההזרקה מגיבה למה שהנהג עושה עם המצערת, ולמשל אם אתה נוהג ברכב ידני, ותאט משמעותית בהילוך גבוה, רביעי למשל, הסלד יפול לתחום מאוד נמוך, ואז תנסה להאיץ בחזרה בהילוך הזה בכך שתפתח את המצערת עד הסוף... עד כמה שידוע לי ולמיטב הבנתי מערכת ההזרקה תזריק כמות גדולה של דלק כדי שתיכנס הרבה תערובת והמנוע יצליח לטפס בסלד... זתומרת אתה נוסע לאט, הסלד נמוך והמון דלק מתבזבז. אני משער גם שחלק גדול מהדלק בכלל לא יישרף אבל לא בטוח בזה.

זו גם הסיבה, שוב - למיטב הבנתי הטכנית - לבזבזנות של תיבות אוטומטיות מסוימות שידועות לשמצה כמו זו של הלנסר משנות ה90, שנשארות בהילוך גבוה מידי, כשיש צורך בהורדת הילוך כדי להתאים את הכח והסלד למהירות הגלגלים.

אגב, אם כבר בנושא, ובהנחה שמה שאמרתי עד עכשיו נכון (אם לא אשמח מאוד לתיקון והסבר כי זה מסקרן גם אותי) - יש לי קושיה: נניח בעליות לירושלים ברכב בעל נפח מנוע קטן יחסית (ובהתאם הספק ובעיקר מומנט נמוכים, אני מדבר על אוטמוספרי פשוט כמו השרייד שלי), בהילוך רביעי אני יכול לפתוח מצערת עד הסוף והרכב בקושי שומר על המהירות שלו, איזה 60 קמ"ש... בהתבסס על הידע הנ"ל, הורדתי הילוך לשלישי ולחצתי לתחום הסל"ד שבו מגיע מקסימום המומנט (אצלי זה איזור ה 4200 סלד) וצלחתי את העליות במהירות סבירה ובקלות יחסית (עם קצת רעש יפני אופיני..) ... האם אני צודק שבנהיגה בהילוך רביעי עם מצערת פתוחה לרווחה רוב הסיכויים שאבזבז יותר דלק בנסיון להגיע ליעד המיוחל (שזה כמובן ההמבורגר של איוו בורגר !) מאשר בהילוך שלישי עם מצערת פתוחה חלקית אך בסלד גבוה יחסית ?

בהילוך רביעי אני יכול לפתוח מצערת עד הסוף והרכב בקושי שומר על המהירות שלו, איזה 60 קמ"ש... בהתבסס על הידע הנ"ל, הורדתי הילוך לשלישי ולחצתי לתחום הסל"ד שבו מגיע מקסימום המומנט (אצלי זה איזור ה 4200 סלד) וצלחתי את העליות במהירות סבירה ובקלות יחסית (עם קצת רעש יפני אופיני..) ... האם אני צודק שבנהיגה בהילוך רביעי עם מצערת פתוחה לרווחה רוב הסיכויים שאבזבז יותר דלק בנסיון להגיע ליעד המיוחל (שזה כמובן ההמבורגר של איוו בורגר !) מאשר בהילוך שלישי עם מצערת פתוחה חלקית אך בסלד גבוה יחסית ?

לא רק שתחסוך לעצמך דלק אם תטפס את העליות בהילוך שלישי - אלא גם תקל על המנוע בצורה משמעותית וכתוצאה מכך גם תמנע ממנו מלהתחמם יתר על המידה.

הדוגמא שהבאת היא דוגמא קלאסית למכוניות עם מנוע קטן. היתרון של מכוניות עם מנוע גדול יותר (משמעותית) בא לידי ביטוי במומנט גבוה יותר בכל קשת הסלד (ביחס למנועים קטנים), מה שמאפשר להן לשנע את הרכב בצורה קלה מאוד (יחסית) מבלי להאבק עם דוושת הגז - וכאן גם מושג החסיכון היחסי בדלק (בעיקר במכוניות אוטומטית עם 4 הילוכים למשל).

אני ממליץ לכם לבצע חיפוש על המלל "שעון וואקום" בפורום הטכני, להשכלה כללית. אחרי שהבנתם את משמעות העניין תזכרו שככל שתשמרו על לחץ נמוך בתוך סעפת היניקה - כך תחסכו בדלק. לחץ נמוך, במקרה הזה, הינו שווה ערך לוואקום יותר חזק (כשאין וואקום בסעפת היניקה סימן שהיא שוות ערך ללחץ האטמוספרי של בערך 1 באר - שזה מצב שווה ערך ללחיצה מלאה, בערך, של דוושת הגז).

איציק

אני אחדד את השאלה:

בקורולה שברשותי( 1993 אוטומט) רק במהירות של 135 קמ"ש אתה מגיע לסל"ד של 3000.

כמו כן במהירות של 118 קמ"ש אתה בסל"ד של 2500

וב100 קמ"ש אתה ב2200 סיבובים לדקה.

התוצאה של הנתונים הנ"ל היא שאתה נוהג ברכב ב120 קמ"ש אתה כמט ולא נוגע בדוושה.

בדייהטסו שרייד 1997 ידנית 1300 לעומת זאת ( של אישתי)

ב95 קמ"ש הסלד הוא 3000.

ב120 קמ"ש אתה מגיע כבר ל4000 סיבובים.

כתוצאה מכך כדי לנסוע במהירות של 120 בשרייד אתה לוחץ על הדוושה הרבה יותר (והאוטו גם מרעיש יותר)

לפי תגובות של בעלי בורה 1600 100כ"ס אמרו פה בפורום שהרכב ב100 קמ"ש מגיע ל 3100 סל"ד.

השאלה היא האם תיאורטית הרכב הנ"ל יצרוך יותר דלק באותם מהירויות לעומת קורולה או פוקוס? (רכב מקביל אחר)

כלומר אם אני נוהג ברכב במהירות של 100 ורואה שהבסיבובים הם 2000 או 3000 זה אינדיקטור לצריכת דלק גבוהה/נמוכה ביחס לרכבים אחרים.? ( האם ניתן להתבסס על הנתונים הנ"ל כאינדיקציה לצריכת דלק בינעירונית/במהירות שיוט)

במידה ואתה מבצע את רוב הנסיעות במהירויות הנ"ל אז זה מאוד מהותי הצריכת דלק ויכול לעזור לקבל החלטה לגבי קניה של רכב זה או אחר.

מקווה שהשאלה הובנה כראוי.

אתה חייב להבין שהשרייד לא נועדה לשייט במהירות כזאת, לכל רכ יש מהירות שיוט משלו.

קח את השרייד לסיבוב, תגיע להילוך האחרון, ותלחץ על הגז את המינימום, הרכב יאיץ למהירות מסויימת, ואז ישאר עליה (במידה והכיש שטוח), זאת מהירות השיוט שלו. מן הסתם הרכב יצתרך להתאמץ יותר בשביל להגיע למהירות גבוה יותר, האם הוא יצרוך יותר דלק ממה שהקורולה תצרוך על השיוט שלה? את זה צריך לבדוק, הרי תכניס בחשבון את העובדה שלשרייד יש מנוע קטן יותר - הכל פונקציה של תכנון.

בקשר לעליות לירושלים, זאת למשל הסיבה שהמלצתי לחבר לקנות רכב עם מנוע 2.0, הבנאדם עולה יומיומית לי-ם, ונאלץ לבחוש לא מעט בהילוכים, מכר אחר עם2.0 (בעל עקומת מומנט ידידותית) לא מבין על מה מדובר בכלל .

בדייהטסו שרייד 1997 ידנית 1300 לעומת זאת ( של אישתי)

 

ב95 קמ"ש הסלד הוא 3000.

ב120 קמ"ש אתה מגיע כבר ל4000 סיבובים.

 

משהו לא מסתדר לי. יש לי שרייד 97, 1.3 ידנית... ב100 קמ"ש ברוב הכבישים המהירים (בלי עליות מאוד חדות) מתייצב המחוג קצת מתחת ל3 אלף, ב 120 באזור ה 3.5 או משהו בסגנון. 4 אלף סיבובים לדקה או טיפה יותר, הרכב נותן, בהילוך חמישי, כ135-140 קמ"ש. הנתונים האלה מתקבלים עם המטען הבסיסי (רזרבי, שמן ונוזל קירור שאני תמיד שומר באוטו), כ3\4 מיכל דלק ו2 נוסעים (סך של 150 ק"ג), בכביש 4, בקטע שבין הצומת עם כביש 41 (מצומת אשדוד צפונה) ועד ראשל"צ. כנ"ל בנסיעה להרצליה, באיילון, עם אותם נתונים בקטע שאחרי היציאה ממרכז ת"א (אחרי היציאה של האוניברסיטה).. או כבשים די ישרים בקיצור.

האם אצלך זו גרסאת ה5 דלתות ? האם יכול להיות שישנו עומס מיותר כלשהו, אולי צמיגים או משהו אחר שמאט את הרכב ?

הסלד לא משתנה אם הרכב עמוס או לא, יש בינו קשר ישיר למהירות הרכב בלי קשר לעומס שלו.

בנטרול כל האלמנטים ובעבודה תיקנית אכן סלד גבוה יותר, ישרוף יותר דלק מסיבה פשוטה: הצילינדרים מתמלאים יותר פעמים בדקה בתערובת, תהליך הבעירה מתרחש יותר פעמים בדקה...

 

הוא צודק?

מן הסתם

זה ליניארי

ככל שהסל"ד יהיה גבוה יותר (הבוכנות יעלו וירדו יותר פעמים בזמן נתון) אז ייכנס יותר דלק (ואוויר) ותשרף יותר תערובת

לבחור הליצן שאמר שאיפהשהוא ב-160 הרכב יהיה יותר חסכוני מ-90-100 - לא יודע על מה אתה מסתמך, אבל בדקתי ואתה טועה.

לבחור הליצן שאמר שאיפהשהוא ב-160 הרכב יהיה יותר חסכוני מ-90-100 - לא יודע על מה אתה מסתמך, אבל בדקתי ואתה טועה.

אם בגלל דבריו הלכת ובדקת זה לא הוגן שאתה מכנה אותו ליצן...

בקשר לליצן, אני מסכים

אבל בוא ואסביר לך מדוע אני לא טועה.

אני חייב לציין, כמו שכתבתי כבר, שמדובר על כביש ישר, בלי רכבים, בלי פניות ובלי שינויי גובה.

במידה ותסע במהלך כל הנסיעה בהילוך הכי גבוה בנק' שיא המומנט של הרכב, נניח שמדובר על כ160-170 קמ"ש, יקח לך פחות זמן מלנסוע במהירות שיוט של כ100 קמ"ש, מסכים? אמנם תשרוף יותר דלק, אך מבחינת חישובי דלק\זמן - יצא שזמן הנסיעה יתקצר. הגיון מתמטי פשוט.

כמובן שכדי להתעלם מזמן ההאצה (שאגב לא אמורה להיות בפול גז) וזמן הבלימה, עדיף לבצע את החישוב על-פני מרחקים ארוכים.