רכב מסחרי ב-20000 שקלים. ברלינגו? קנגו? ניסאן לרגו?

אודה לקבלת עזרה בייעוץ לרכישת רכב מסחרי שנים 02 - 00 בסדר גודל של כ - 20000 ש"ח.

אני מתלבט כרגע בין ברלינגו / קנגו לבין ניסאן לרגו.

אני מעוניין שהאוטו ישמש מידי פעם להסעת שלושה ילדים עם בוסטר/כיסא בטיחות,

וברוב הזמן ישמש לעסק לאינסטלציה.

אודה לכם אם תוכלו לייעץ לי לגבי אמינות, נוחות נסיעה, יכולת תמרון וחנייה, ויכולת סחיבה של משקל.

כמו כן, אבקש ייעוץ לגבי קנגו עם מנוע טורבו דיזל, מודל RCE, עם שתי דלתות צד,

האם באמת יש יתרון למנוע שכזה על פני מנוע דיזל רגיל? האם הוא יותר מועד לתקלות?

האם יותר יקר/מסובך לתקן מנוע שכזה? חסרונות ויתרונות? האם מחיר של 15,000 ש"ח

ליד שנייה, שנת 01, ללא תאונות, עם שתי דלתות צד, במצב מכני טוב, הוא מחיר טוב/נמוך/גבוה?

תודה רבה על העזרה.רוני.

שלום רוני, למרות שהתשובות לרוב השאלות שלך כבר ניתנו בפורום מספר רב של פעמים, אתן לך כמה נקודות למחשבה, הכל מיניסיון אישי.

ניסאן לארגו אני לא מכיר.

היו ברשותי שתי סיטרואן ברלינגו שנת 1997, אחרי זה קנגו שנת 2000, והיום יש עוד פעם ברלינגו.

גם ברלינגו וגם קנגו מתאימות להסעת 3 ילדים במושב האחורי, המושב שם גדול מספיק, ואין בעיית מקום.

נוחות נסיעה, מבחינת ישיבה בכיסא ורכות מתלים - טובה מאוד, טובה יותר מרוב המכוניות המשפחתיות.

מבחינת רעידות ורעשים - המצב הרבה פחות טוב, יש הרבה רעש (גם רעש מנוע וגם רעשי רוח) במהירויות גבוהות, ברלינגו טובה יותר בסעיף זה. מנוע דיזל ישן מייצר הרבה ויברציות בעמידה במקום, וזה לעיתים, ממש מטרד.

יכולת תמרון וחניה - מצויינים - אורך של קנגו - 3.96 מטר - כמו פיאט פונטו חדשה. אורך של ברלינגו - 4.12 מטר - עדיין קצר בהרבה ממכוניות משפחתיות ממצעות, שאורכן הוא כ 4.30-4.40 מטר. קל לתמרן וקל להחנות, לשתיהן יש מראות גדולות, ושדה ראיה טוב לאחור.

למרות שקנגו קצרה יותר, יש לה יותר מקום למטען, והיא לא צפופה יותר לנוסעים. פשוט המרחב הפנימי שלה מנוצל הרבה יותר טוב.

יכולת סחיבה של משקל - מכוניות אלו מסוגלות לסחוב משקל של עד חצי טון. אם באמת תעמיס את המשקל הזה, הרכב שוקע בצורה רצינית, וביצועים נפגעים מאוד.

עם 200-250 קילו אין בעיה, אבל, עדיין, פגיעה בביצועים מורגשת.

קנגו RTE עם מנוע טורבו דיזל 80 כ"ס נוסעת יותר טוב מקנגו רגילה, מדובר בהפרש גדול, אבל, גם הסחיבה שלה (של הטורבו) טיפה חלשה. כן, למנוע טורבו דיזל יש יותר פוטנציאל לתקלות, ולתיקונים יקרים.

המנועים הרגילים, בנפח 1.9 ליטר ללא טורבו, נוסעים חלש. כלומר, בשטח עירוני, ובנסיעות בינעירוניות במישור אין כ"כ בעיה, אבל כשצריך קצת יותר כוח בעליה, הם על הפנים. כל עליה טיפה תלולה מחייבת פול גז, על עקיפות מהירות אין בכלל מה לדבר.

במהירות מעל 120 קמ"ש הרכב כבר מרגיש קרוב לקצה גבול היכולת, עם הרבה רעש, וכמעט אפס יכולת להאיץ עוד.

מהירות מירבית, שניתן להגיע אליה אחרי הרבה זמן, היא בערך 140 קמ"ש.

ככל, אלו מכוניות לא ממש אמינות, במיוחד כשהן מתחילות להיזדקן. 7-8 שנים על הכביש בשביל רכב כזה, שלרוב נוסע הרבה, זה הרבה זמן, והן דורשות אחזקה רבה ויקרה. חלק מהאנשים אומרים, שברלינגו אמינה יותר. לא יודע. לדעתי, האמינות פחות או יותר דומה.

צריכת דלק ריאלית - ברלינגו - 1 ל13, קנגו 1 ל14. אלו נתונים ממוצעים שלי, שנמדדו על פני תקופה של שנים. נוסע הרבה מחוץ לעיר, אבל גם עומד הרבה בפקקים.

לגבי מחיר קניה - קנגו שלי, שלא הייתה במצב מושלם, אבל בוודאות במצב טוב יותר מרוב המכוניות האלו בשוק, נמכרה אחרי מאמצים רבים בפחות מחצי מחיר מחירון.

בהצלחה.

פחות מעניינת אותי המהירות, מכיוון שאני מתכנן לנסוע בעיקר בגוש-דן. האם במשוואה של המהירות ניתן להחליף מהירות במשקל העמסה, כלומר, אני מתכוון, האם למנוע טורבו יש יותר כוח לסחוב יותר משקל? והאם בטווחי הנסיעה של גוש-דן עם הרמזורים והפקקים, זה באמת רלוונטי ושווה את העלייה בסיכון לתקלות במנוע, ואת ההשקעה בתיקונים?

כמו כן, כעת אני בודק גם את הדובלו כאחת האפשרויות. האם תוכל לייעץ לי גם לגבי הדובלו? ושוב, מה שחשוב לי יותר מהכול זה מרחב פנימי, נוחות נסיעה, אמינות מבחינת היחס לשנתונים 03 - 00, וכן עלות נמוכה של תיקונים.

תודה רבה על התגובה המהירה,

רוני.

לנסיעה בתוך גוש-דן מנוע רגיל מספיק לחלוטין.

אבל יש כאן היבט נוסף.

גירסת RTE המאובזרת, עם 2 דלתות צד וטורבו דיזל הייתה כחדשה כמובן יותר יקרה, וחברות לא קנו אותה. יש סיכוי טוב, שהייתה בידיים פרטיות, שמורה יותר ועם פחות קילומטרים. בשנים האלו יש בערך טורבו דיזל אחת ל 100 קנגו רגילות.

לא הייתה לי דובלו אף פעם, ולכן אין לי מידע ממקור ראשון. יש כאן בפורם כמה בעלי דובלו, שמעידים על אמינות לא רעה של הרכב.

לדובלו מרחב פנימי גדול יותר משל הברלינגו והקנגו. מבחינת נוחות נסיעה היא מפסידה לצרפתיות, היא קופצנית הרבה יותר.

יש לה מנוע טורבו דיזל חזק מכולן, או מנוע בלי טורבו, והוא חלש מכולן. מנוע ללא טורבו קיים רק בשנת 2001 וקצת ב 2002.

ובכל מקרה, לא משנה מה תקנה, אל תצפה לאמינות גבוה. אוטו כזה אתה תצטרך לתקן, והרבה.

לי יש ניסיון מעולה עם הדובלו.

קנינו 2 ב 2003 טורבו דיזל. אחת ריסקתי בתאונה אחרי 11 חודשים ו 45,000 ק"מ והשנייה היתה אצלנו עד לפני שנה ועשתה 300,000 ק"מ (הוחלפה בדובלו חדשה שעשתה כבר 58,000 ק"מ).

מבחינת כושר העמסה הן נפחי והן משקלי היא המובילה בקטגוריה ואין לה בעייה לנסוע טוב גם עם 500 ק"ג מטען.

היא המרווחת והחסכונית ביותר (בגרסת הטורבו דיזל), אמינה מאוד וזולה לאחזקה אבל הכי פחות יפה (פשוט לא נעים לכתוב מכוערת) והכי פחות נוחה (נוחה כמו יפאנית ממוצעת מהשנתונים האלה אבל פחות נוחה מהמתחרות).

כרכב עבודה שמשמש גם כמשפחתית לדעתי הוא הבחירה העדיפה. אם אתה מחפש רכב שבעיקרו משפחתי ומידי פעם מוביל משהו אז הברלינגו הרבה יותר נוחה.

בוקי ושי, תודה רבה לכם על עזרתכם. עזרתם לי מאוד.

יום נפלא,

רוני.

נ.ב. אשמח לשמוע עוד חוות דעת לגבי הדובלו, מבעלי ניסיון נוספים.

יש לפחות עוד שניים. אני מאמין שהם יבואו יותר מאוחר.

יש לי גם דובלו, אני מצטרף לכל מה שכתב שי ז.

שלי נקנתה לפני כשנה וחצי עם בערך 250 אלף ק"מ, היום כמעט 300 אלף ופרט להחלפת אלטרנטור - רק טיפולי בלאי. הרכב חסכוני ברמות שלא יתוארו, מרווח וחזק מאד.

המינוסים הם אכן המראה המשונה וקשיות יחסית של הנסיעה במיוחד בספסל האחורי ששמה מרגישים את קפיצי העלים + סרן מת שיש בגלגלים האחוריים. מבחינת משקל כל הטנדרונים מורשים כפי שנכתב לכחצי טון פלוס מינוס. מבחינת נפח בדובלו נכנס הכי הרבה.

את הלארגו לא הייתי לוקח כי זו עגלה שלא ברא השטן באיטיותה, גם רועש מאד בתא הנוסעים והיבואן שלו נוטה לשחוט במחירי חלקים שיש להשיג רק אצלו.

אם הייתי צריך לבחור רכב מסחרי בתקציב כזה,

לא הייתי בוחר בין הדגמים, אלא משווה בין מצב מכאני, קילומטראז', מצב תאונות, טיפול (כולל תיעוד).

ולא היה לי משנה, האם זה קנגו, ברלינגו, פרטנר או דובלו.

כי קשה מאוד, עד בלתי אפשרי למצוא מסחרית במצב טוב בתקציב דל.

מסחריות שמורות בתקציב כזה זו בעיה גדולה, נדיר להחריד למצוא כאלה.

גרסאות הטורבו עם המסילה המשותפת עדיפות - אך בתקציב של 20K שח אני לא מאמין שתיכנס כזו (וגם אם תיכנס, יש סבירות מאוד גבוהה לתקלות בלאי שיכולות להגיע למחצית עלות הרכב בקלי קלות).

היתרון של הגרסאות המוגדשות עם מסילה משותפת נעוץ בזמינות כח מעולה וכפועל יוצא גם צריכת דלק מצויינת בשיוט מחוץ לעיר ובכלל. הגרסאות החלשות יותר (ללא טורבו) מקבלות גיר קצר יחסית - כל זה בעקבות מבנה אוירודינאמי עם התנגדות גבוה יחסית בנסיעה מהירה - ולכן הנסיעה מחוץ לעיר לא חסכונית כפי שניתן לצפות מרכב מונע בסולר. בגרסאות החזקות (טורבו מסילה משותפת) קיימת זמינות כח מעולה שמאפשרת לרכב לשייט על 100 קמ"ש באיזור ה 2000~ סל"ד וכפועל יוצא גם צריכת הדלק פשוט מעולה.

בעיה נוספת שקיימת ברכבים עם טורבו ומסילה משותפת הוא הבלאי למערכת הסולר שעובדת בלחצים אדירים. לרוב, על פי ניסיוני לפחות, המערכות מתחילות לפתח בלאי שדורש השקעה רצינית באיזור ה 250-300K ק"מ. יש מקרים חריגים לכאן ולכאן אבל זה, פחות או יותר, הממוצע למערכת שעובדת בצורה תקינה.

לרכב שעתיד לשמש עצמאי עבור משפחה ועבודה הייתי ממליץ לנסות לשדרג את התקציב ולקנות מודל חדיש יותר עם קילומטראז' נמוך יותר והיצע מנועים רחב יותר (המומלצים במודלים החדישים: 1.5DCI של רנו + 1.6HDI של הברלינגו\פרטנר ממודל 2006).

בהצלחה

איציק

נראה לי שאני הולך בסוף על הדובלו, אבל רציתי לברר עוד משהו לגביה.

האם ישנה איזו שהיא נקודה מבחינת שנתון ו/או קילומטרז' שבה מתחילות תקלות?

ובאילו תחומים? האם וכיצד להתייחס לאמירה שתקופת התיקונים הגדולה ברכב היא בין גיל 10 -7 ביחס לדובלו?

ושאלה לגבי מכון בדיקה:

האם מישהו מכיר מכון בדיקה מקצועי ומומלץ באזור יהוד / אור יהודה / נווה מונוסון ?

רוני

7-10 ? ממש לא !

מניסיון רחב עם כלי רכב ששימשו למטרת עבודה ולא לשימוש פרטי (שינוע משפחה), הבעיות מתחילות בד"כ אחרי חציית קו ה 100K ק"מ. מכוניות כאלה מגיעות לק"מ כזה בטווח של שנתיים-שלוש מקסימום במקרה הטוב !

בדגמים הישנים (ללא הטורבו, בנפחים של 1900-2000 סמק בממוצע) מתגלה, לרוב, בלאי במערכות שונות: מצתי להט (להנעת בוקר) שסיימו את חייהם, גלגלת (פולי) מנוע וכד'.

באיזור ה 150-200K ק"מ מגיע שלב בלאי שונה לגמרי (לרוב: קלאץ', מנועי מאוורר של הרדיאטור - פונקציה של כמות שימוש במזגן + מצב הרדיאטור), משאבת סולר שנוזלת, "קולר" שמן מנוע, בלאי לחלקי פרונט (משולשים, מסרק הגה) וכו'.

לאחר מכן מגיע שלב בלאי נוסף (אטם ראש מנוע למשל) שלא תמיד ניתן לחזות אותו במדוייק.

כמובן שכל מה שנאמר עד כה הינו בטווח גס לחלוטין של קילומטראז' מתוך ניסיון ארוך עם הכלים הללו.

בדגמים החדשים יותר עם המסילה המשותפת והנפח הקטן (1500-1600 סמק) הבעיות מועטות מאוד הודות לרמת ויברציות נמוכה יותר ותיכנון טוב יותר. בדגמים כאלו לרוב המצמד שובק חיים יחסית מהר (במיוחד אם הוא בשימוש למטרות עבודה, שם הנהגים לא בדיוק מרחמים על האוטו) וגם בגלל שהמנוע עתיר מומנט מסלד נמוך יחסית. למעט זה, עד איזור ה 200K כמעט ולא צפויות תקלות נפוצות - כמו שאמרתי, בעיקר מצמדים וסביר להניח שגם טיימינג ומשאבת מים פעם אחת לפחות. למיטב ידיעתי בדובלו המצמדים מחזיקים יותר זמן (אבל גם יותר יקרים).

בקטעים הללו, אגב, לבנזין ישנם יתרונות מסויימים על פני הדיזל (קל משקל, רמת ויברציות נמוכה, ביצועים טובים יותר אם משויים מול דיזל אטמוספרי, הרבה פחות רכיבים עם פוטנציאל תקלה [אין "קולר" שמן לרוב, אין מצתי להט, הרבה פחות אכזרי לטעויות של מתדלקים ששמים דיזל במקום בנזין ולהפך] וכו' וכו'). מחיר החלפים בבנזין לרוב זול יותר מדיזלים.

למען הסדר הטוב כדאי לציין שגם במכוניות פרטיות עם מנוע בנזין מקובל בבלאי כשמגיעים לקילומטראז' של 150K ק"מ ומעלה (מצמדים, משאבות דלק, מסרקי הגה וחלקי פרונט וכו'). יש מקרים יוצאי דופן לכאן ולכאן אבל קיים גם קו ממוצע כלשהו שניתן להסתמך עליו בהשוואה.

היתרונות העצומים של הכלים הללו (ברלינגו\דובלו\קנגו) הוא בשימושיות, מרווח הפנים (ליושבים מאחור) וצריכת הדלק בדגמים עם הטורבו והמסילה המשותפת.

איציק

היתרון של הגרסאות המוגדשות עם מסילה משותפת נעוץ בזמינות כח מעולה וכפועל יוצא גם צריכת דלק מצויינת בשיוט מחוץ לעיר ובכלל. הגרסאות החלשות יותר (ללא טורבו) מקבלות גיר קצר יחסית - כל זה בעקבות מבנה אוירודינאמי עם התנגדות גבוה יחסית בנסיעה מהירה - ולכן הנסיעה מחוץ לעיר לא חסכונית כפי שניתן לצפות מרכב מונע בסולר. בגרסאות החזקות (טורבו מסילה משותפת) קיימת זמינות כח מעולה שמאפשרת לרכב לשייט על 100 קמ"ש באיזור ה 2000~ סל"ד וכפועל יוצא גם צריכת הדלק פשוט מעולה.

איציק, אני גם חשבתי כמוך, עד שלא מזמן עברתי מקנגו אטמוספרית בת 10 שנים, לברלינגו HDI.

אין הבדל בצריכת הדלק, ממש ממש אותו דבר, עם סטיות קלות של +/- חצי קילומטר לליטר. ואני נוסע הרבה מחוץ לעיר.

איציק, אני גם חשבתי כמוך, עד שלא מזמן עברתי מקנגו אטמוספרית בת 10 שנים, לברלינגו HDI.

 

אין הבדל בצריכת הדלק, ממש ממש אותו דבר, עם סטיות קלות של +/- חצי קילומטר לליטר. ואני נוסע הרבה מחוץ לעיר.

בהסתמך על סגנונות נהיגה שונים ומהירויות שונות - אני מניח שיש יוצאים מן הכלל.

מתוך ניסיון אישי עם פרטנר 02' אטמוספרי, צריכת הדלק שלו (כ 11 ק"מ לליטר) היתה בפירוש פחות טובה משל ברלינגו HDI - וזאת למרות שהרכב הרגיש חזק ו"בריא", לא אכל גרם שמן, משאבת ההזרקה היתה מכוונת למשעי ובבדיקת עשן יצאה כמות אפסית של חלקיקים והרכב טופל עם BG-44K לשמירה על יעילות המערכת. בדקתי את הנושא גם מול ברלינגו-אים ממודל זהה והתוצאות היו זהות.

הרכב שייט מחוץ לעיר בעיקר במהירויות שיוט נורמליות לגמרי (100-110 קמ"ש) שככל הנראה קצת מכבידות על המנוע החלש (והגיר הקצר לא בדיוק עוזר לצריכת הדלק כאן).

אותו מנוע עם אותה מערכת הזרקה וגיר ארוך יותר שמותקנים בקסארה-II מניבים צריכת דלק משמעותית יותר טובה (סדר גודל של 3-4 קמ יותר לכל ליטר). מה שכן, בעוד פרטנר\ברלינגו עם מנוע אטמוספרי זהה משייטות ב 100-110 קמ"ש על 3000 סלד ומעלה, הקסארה מסתפקת ב 2200-2300 סלד באותה המהירות כמובן.

איציק