שיפוץ לוח שעונים VW דבל קבינה 72

תמונות של ליפני ואחרי

יפה מאוד , רוצים לראות את מה שמחובר לדשבורד !

קבל : בשלבי שיפוץ , איטי אבל בסוף זה יגמר.

כפיר - יפה מאוד , אני לא יודע איזה מודל הגברת אבל בסה"כ יש לה קוים נקיים מאוד , החלודה לא מפריעה וכפי שזה נראה היא שיטחית בלבד בחזית וכמובן שיש לה את החלודה ה "סטנדרטית" מתחת לחלון הקדמי ובמגיני הסף התחתון בחלק האחורי של הקבינה , אפשר לאמר כי אני ממש מקנה בך על הפרוייקט המדהים הזה , אתה ממש מזכיר לי את עלומי עם "טינה טנדר" תהה נשמתה צרורה בצרור החיים .

 

 

אגב - האם הנ"ל 1600 או 1800 2 קרבורטורים ?

איזה צבע יהיה לה ? אורגינלי או פסיכודלי ?

 

וואי יש לי טונה שאלות לשאול אותך , אני מקווה שתהנה ממנה כמו שאני נהניתי מאחותה - טינה ...

 

רק אל תעשה אותה כך :

במחשבה שנייה,יש חן מסויים בדבל קבינה מצועצעת,שמהמראה המרכזית שלה מישתלשלים עצי ריח והמיקרופון של האלטא-זאעכן..

מי שבאמת אהב את הפולקסווגנים האלו היו הנגרים,עקב משטח ההעמסה שטוח לחלוטין,ללא בתי הכנפיים,ותצורת התא הכפול איפשרה את הסעת המשפחה בנוחות סבירה מאד.

גם ה T3 שהחליף אותו בשנת 80' הוצע באותה תצורה.

שלום דני , הגברת מבציר 1972 , מנוע ,1600. והיא תישאר בצבע מקורי ללא שינויים . אני מיתכוון להשאיר אותה מקורית כמו שהיא נולדה. ד"א 72 זה המודל היחיד עים וינקרים קידמיים למטה ופנסים אחוריים מלבניים. בנוסף להשכלה כללית היו כארבעה סוגי מנועים 1600,1700,1800,2000 שהאחרון ניקרא מנוע ספארי,ורק ה1600 בנוי עים קרבורטור אחד בברכה כפיר.

ולהגן על ה 238 שלי,הרי שיתרונה הגדול של ה 238 היה משטח העמסה גדול,שטוח אך לא פחות חשוב,נמוך מאד (אין לא מנוע ולא סרן אחורי!).

ה 238 הגיעה גם היא (בין היתר) בתצורת דבל קבינה והיתה חסכונית ונוחה.

החלודה מאידך,אכלה כל חלקה טובה,הסחיבה במישור היתה טובה אך בעליות פחות,מלבד בעיות קורוזיה במערכת הקירור היתה אמינה למדי (אך לא כמו ה VW ).

ואיך אפשר בלי להזכיר את ההנומג-הנשל שתוכננה במקור לייצור ע"י מרצדס(!),ולבסוף מצאה עצמה תקועה עם מנוע מוריס 1.6 או 1.8 מסידרה B.

גם לה היתה גירסת דבל-קבינה ותא מטען ענק ושטוח,מה שגרם לזפתי גגות להתאהב בה..

לי יש רק זיכרונות ילדות טובים מהפולקסווגן דבל קבינה-לבן דוד של אמא שלי היתה שנים רבות כזו,שנת 69',ובכל קייץ היינו נוסעים איתה לטברייה.

אני עדיין זוכר שהיינו עוצרים לארוחת בוקר ביער עירון,ובדרך היינו שומעים מערכונים של הגשש החיוור,ברדיו תדיראן כמובן,שלא לדבר על צליל המנוע המיוחד שלה.

היה לוקח חצי יום להגיע-אבל היה כיף!

אכן.אבל! אף אחד מהרכבים הללו אים , זה ההנומג , או הפיאט ,או ההילמן. לא שרדו כמו VW . אני יכל לספר שאת הדבל קניתי לאחר שהיא עמדה משנת 1984 בחצר של משק{ככה מצאתי אותה מצורפת תמונה} בדרום הארץ. כאשר הבאתי אותה החלפתי חוטי הצתה , מיכסה מפלג , פלגים , שמן , מצבר , והוספתי דלק חדש ולאחר שני ניסיונות הרכב הניע לא להאמין ועבד כמו שעון שויצרי מיותר לציין שנישארתי ללא מילים. חוץ מיזה שאת כל שנות ילדותי ביליתי ברכבים האלה כך שהסיפטיה שלי לרכבים האלה רבה.

אכן הרכב מזכיר נשכחות.

 

רכב כזה (בצבע ירוק למי שזוכר) נרכש כחדש ע"י אבי בשנת 1972, ונלקח למלחמת יום כיפור.

הרכב חזר הרוס מהמלחמה ונמכר בסופו של דבר .

אני עדיין זוכר את סימני הצבע הכחול שנותרו על פנסי החזית .למי שזוכר הייתה חובה לעמעם את הפנסים ע"י צבע.

כילד הייתי משעין את פרצופי על חלון הדלת האחורית וצופה על הנוף תוך כדי נסיעה.

ריח הגומי המיוחד של החלון זכור לי עדיין......

היה לוקח חצי יום להגיע-אבל היה כיף!

פעם נסיעות ברכב המשפחתי היו חוויה. אני זוכר עד היום את הנסיעה לטבריה בגיל 5 בקורטינה 74 של אבא שלי. הריח של הסקאי והפלסטיק הישן, ומערכת האוורור שלא הייתה כ"כ אפקטיבית. נסענו בשיירה ביחד עם הפיג'ו 104 של הסנדק שלי, מנוחתו עדן, ועם הרכב ה"חדש" - רנו 5 שנת 90 אפורה ואטומטית, שנשמרת בקפדנות עד היום, יד ראשונה.

 

פעם שרכב לא היה נחלת הכלל, ורבים החזיקו רכב אחד אם בכלל - נסיעות היו חוויה. לכל מכונית היה יחוד, רעש של אלפא, רעש של פולקסוואגן, רעש של סובארו, רעש של פורד... היום אין את זה.

 

היום בכל בית יש שלושה רכבים - אבל, עולם כמנהגו נוהג המשחק אותו משחק - אלה השחקנים שמפנים את הבמה לרכש הצעיר. עוד 15-20 שנה הדור שלי יתגעגע לנסיעות במאזדה שאבא קיבל מהעבודה, ניזכר בנסיעה ממוזגת, וברעש שבקע מנוע 16 שסתומים DOHC שנשמע בדיוק כמו ההונדה, היונדאי והטויוטה בעת לחיצה על הדוושה...

אני כל פעם נדהם מחדש מהשרידה של ה-VW..אם זו חיפושית ואם זה טרנספורטר..

לפני כמה זמן יצא לי לבדוק טרנספורטר שעמד 7 שנים. קודם כל-בקושי ירד אויר בגלגלים.. ולענייננו: חיברנו כבלים, חיברנו בקבוק דלק לקרבורטור(הטנק ריק), שני סטרטרים והאוטו הניע כמו חיה רעה! פשוט מדהים!

הרכבים האלו עברו התעללות קשה ועבדו ועבדו ועבדו , לא משנה מה היה מצבם הם תמיד נסעו , לפעמים היו צורכים 1 ליטר שמן ל1 ליטר דלק אבל המשיכו ...

 

הראשון שהיה לנו במשפחה היה מודל 70 עם מנוע 1600 , הבהמה היתה מניעה בבוקר ונוסעת לעבוד קשה , תמיד עם מנוע חם היא הייתה נותנת ( במיוחד בסיבובים ) בק פיירים טובים כאלה שתמיד הייתה יוצאת הזקנה התורנית וצועקת : פת"ח פת"ח ממש כמו בסרט מציצים , באיזה שהוא מצב עבדכם הנאמן פירק לה את הגיר ולא היה יותר הילוך שני , הראשון היה קופץ ולהכניס לרוורס היה משימה לא קלה , אבל הגברת המשיכה והמשיכה והמשיכה עד שבא מישהו מכרמיאל וקנה אותה וגם ראיתי אותו נוסע איתה איזו תקופה עד שכנראה נפחה את נשמתה אי שם באחד מההרים הסובבים את כרמיאל .

השני - טינה טנדר כבר הייתה יפייפיה אמיתית בצבע בין צהוב לכתום עם מנוע 1800 חתיך ושמור כמו מהניילון מודל 1978 אם אני לא טועה.

בתקופה זו שילבנו את טינה בעבודת בוקר במפעל המשפחתי ובערב עם מגברים , רמקולים ותאורה היא עשתה אירועים ומסיבות ( לח'ברה מהקריות שזוכרים את צוות גל חדש ) .

השלישי כבר היה מהדור ה"צעיר" מודל 1980 וגם בשיא חוצפתו היה סגור כפי שביקשתי ( או יותר נכון התחננתי ) בגלל העבודה בערב ושלא יגנבו לי רמקולים מהאוטו וכמובו שהייתי חייב מזרן באוטו בגלל ציוד רגיש כמו מריצי אורות.

אח ... המון שמחה יש לי בלב לראות אחת כזו שמתפנקת לה בשיפוץ , וכפיר נראה לי מספיק רציני וכאחד שיחדש את עלומיה ...

כפיר - המון הצלחה ואני בטוח מחכה לראות את מקצה הסיום .

קודם כל מסכים עים כל מילה. שנית תודה על המחמאות. מעבר לכך גם אני משתוקק ליראות את הסוף , אבל זה יקח זמן , מאחר וההוצאה הכספית מאוד גדולה אז זה זז לאט . מה גם שיש לי עוד רכבים שלא רוצים להיות מקופחים. בברכת יום ניפלא כפיר

אם צריך, יש לי בשבילך ספסל אחורי מושלם במצב ישן, אבל שלם. (ירד מגרוטאה שנת 71 שהפכה לפחית שימורים)

 

אסף.