הדור הראשון של סיאט טולדו הופיע כאן בתחילת שנות ה-90 כשמותג הרכב סיאט עוד היה בחיתוליו. זה היה הדגם הראשון שפותח תחת המטריה של פולקסווגן, שרכשה את השליטה בסיאט כמה שנים קודם לכן. בהתאם, הטולדו מבוססת במידה רבה על פלטפורמה ומכלולים שהושאלו מהדור השני של פולקסווגן גולף (1985-1993). המכלולים הישנים מבית פולקסווגן הבטיחו מצד אחד איכות ואמינות (שהיו חסרים אז לסיאט), אבל מצד שני גרמו למכונית החדשה הזאת להיראות מיושנת למדי. היצע המנועים התבסס בעיקר על המנועים של פולקסווגן והיה רחב יחסית. לישראל הגיע דגם דיזל אחד שצויד במנוע ה-1.9 ליטר דיזל (ללא טורבו) המוצלח מאוד של פולקסווגן, שהיה חלש מאוד אך אמין וחסכוני בדלק. לצידו הוצעו גם שני מנועי בנזין. סיאט טולדו הייתה מכונית טובה יחסית לשאר המכוניות בליין של סיאט בתחילת שנות ה-90 (כלומר לאיביזה ואולי גם למאלגה). אך העדר תיבה אוטומטית וההצלחה האדירה של המשפחתיות היפאניות באותם השנים קברו אותה והפכו את הצלחתה לזניחה למדי. מחיר המחירון הנמוך שלה גרם לרוב בעלי הטולדו לגרוט את המכונית עם הופעתה של התקלה המשמעותית הראשונה. למעשה, כבר שנים שלא ראינו אחת כזאת על הכביש בשימוש יום-יומי. למה שנתחיל איתכם?
מכלולים של פולקסווגן; מחיר נמוך במיוחד;
איכות; סחירות;
חבלי הלידה של סיאט ה"חדשה";