מתחת למכסה המנוע של רובר 400 מסתתרים לא מעט מכלולים שהושאלו מדגמי הסיוויק של הונדה. לרובר, יצרנית רכב בריטית קטנה, לא היו המשאבים לפתח בעצמה מכונית משפחתית עצמאית ולכן היא פנתה להונדה, שהשאילה לה את מכלולי הסיוויק דור 5. וכן, המנועים ותיבות ההילוכים שהושאלו מהונדה הם בערך הדבר הטוב היחיד שיש להגיד על הרכב הזה. כי מלבד מנוע ה-1.6 ליטר (או 1.4 ליטר, בדגמים המוקדמים) המעולה של הונדה אין כאן שום דבר מיוחד שיצדיק את עלויות האחזקה הגבוהות. מחירו הגבוה של הרכב כשהיה חדש הפך אותו לנדיר למדי בשוק הישראלי, מה שאומר שחלקי חילוף (שאינם קשורים למנוע) הם מצרך נדיר למדי וכמו שאפשר לנחש גם יקר למדי. תא הנוסעים של רובר 400 התבסס גם הוא על זה של הסיוויק, עם שיפור באיכות החומרים ודיפונים דמויי עץ (שלא מחזיקים היטב את השנים בחום הישראלי). לכל אלו צריך להוסיף תלונות רבות על עמידות לקויה של הגיר האוטומטי ואטם ראש מנוע. איכשהו כשאותו המנוע מותקן בהונדה זה קורה הרבה פחות... בקיצור, מדובר בסוג של הרפתקאה לחובבי המותג ולאנשים שמחפשים מכונית ייחודית עם טאצ' מפואר במינימום כסף.
מחיר כמשומשת; מכלולים של הונדה;
יקרה לאחזקה; זמינות חלפים בעייתית;
עכשיו אתם מבינים למה רובר פשטה את הרגל?;