קיה סטוניק - נהיגה ראשונה - הלחמניה החדשה

קיה סטוניק מגיע לישראל עם, בהיעדר מילה אחרת, המתכון הכי מתאים לישראל ישראלי בתחום הרכב. לקחנו אותו לנהיגה ראשונה

כשתאומו של הסטוניק, יונדאי קונה, הושק בישראל בתחילת השנה, היינו בטוחים שהנה - יונדאי הצליחו להגיע לשוק ראשונים, הם יציפו את הכבישים והסטוניק, אם וכאשר בכלל יגיע, יתמודד על שאריות השוק. אבל יונדאי החליטו ללכת לכיוון אחר לחלוטין. הם השיקו את הקונה עם מנוע חזק והנעה כפולה, המון אבזור ומחיר גבוה ביחס לקטגוריה. ולא פחות מזה - עם מלאי קטן של רק כ-700 רכבים, פינאטס.

היום השיקה טלקאר את קיה סטוניק בצורה הרבה יותר, איך לומר, מיושבת. זאת אחרי שהמתינה שהנ"ל יקבל מערכות הנעה שפויות יותר, וכתוצאה מכך גם מחירים נוחים יותר.

הסטוניק מגיע לישראל בשלוש גרסאות שונות ועם שתי מערכות הנעה. מערכת ההנעה הראשונה זהה לחלוטין לזו של הריו - כלומר מנוע 1.4 ליטר עם 100 כ"ס ותיבת שישה הילוכים אוטומטית פלנטרית ואילו השניה היא הרבה פחות "תקופת האבן" - מנוע 1.0 ליטר טורבו עם 120 כ"ס ותיבה כפולת מצמדים עם שבעה הילוכים. את הנתונים הטכניים ופרטי האבזור המלאים תוכלו לקרוא כאן.

המחירים של קיה סטוניק עומדים על 108,000 ₪ לגרסת 1.4 האוטומטית שגם מגיעה עם רשימת האבזור הבסיסית מבין השלוש, 114,000 ₪ לגרסת EX האמצעית עם מנוע הטורבו ו-119,000 ₪ לגרסת פרימיום, גם היא טורבו.

במסגרת ההשקה, הוזמנו ליום נהיגות על הסטוניק וגילינו רכב שבאמת ובתמים, בהיעדר ניסוח אחר, פשוט מרגיש כאילו נתפר בדיוק למידותיו של ישראל ישראלי. וכל המשתתפים בהשקה (לפחות אלו שדיברתי איתם) היו תמימי דעים שמדובר ברכב שיימכר בכמויות שיגרמו לספורטאז' והפיקנטו להיראות נדירות כמו סוס-ים שרוקד סטפס.

העיצוב החיצוני של הסטוניק חביב. הוא לא מיוחד כמו הקונה, אבל מצד שני הוא גם הרבה יותר קל לעיכול. הוא נראה ומרגיש נמוך יותר מאחיו לבית יונדאי, תחושה שממשיכה גם לתא הנוסעים עם מושבים ותנוחת ישיבה נמוכים יחסית (ומושב נוסע שלא מתכוון לגובה, שזה קצת מעצבן). אותו תא הנוסעים מרגיש עוד פחות מיוחד מהעיצוב החיצוני - פונקציונלי ונגיש, בלי קשקושים ועיצוב מיוחד. פחות או יותר העתק-הדבק מהתא של הריו והפיקנטו, גם מבחינת עיצוב וגם בתחום איכות החומרים הלא-מבריקה-אך-בסדר-בסך-הכל. הנקודה המעניינת היחידה בתא הנוסעים היא האופציה לעיצוב דו-גוני וריפודים משולבים דמוי-עור בגרסת פרימיום הבכירה.

האבזור של הסטוניק סוגר את כל הפינות החשובות, עם כל האוטומציה והקישוריות הדרושה, ואבזור בטיחות שכולל בלימת חירום עד 80 קמ"ש (מעל 80 קמ"ש הוא "חותך" את המנוע כדי למנוע את האפשרות שיכנסו בכם מאחור) ותיקון סטיה מנתיב. היינו שמחים לראות גם ניטור שטחים מתים ובקרת שיוט אדפטיבית, אבל שתי אלה נעדרות כרגע מההיצע.

היות והסטוניק מבוסס על פלטפורמת הריו (בסיס גלגלים של 258 ס"מ) והיות והמושבים נמוכים, צריך להזיז את המושב הקדמי די הרבה אחורה כדי להשיג תנוחת נהיגה נוחה, מה שמשאיר מעט מקום במושב האחורי. זה לא נורא, אבל מבוגר שישב שם יחכך את הברכיים במושב הקדמי, שזה משהו שלא יקרה בקונה או בארונה בעלי המושבים הגבוהים יותר.

במסגרת ההשקה נהגנו (מעט מדי, אבל זה מה יש) בגרסת הפרימיום הבכירה, שמצוידת כאמור במנוע הטורבו הזעום והתיבה כפולת המצמדים. המנוע, אין מה לעשות, לא חזק במיוחד, אבל עם 120 כ"ס וקצת יותר מ-17 קג"מ, הוא מספיק לחלוטין להתנהלות יומיומית ולעקיפות מזדמנות זריזות. הוא גם מסוגל להתנהל ב-120 קמ"ש בלי שום בעיה, רק שבידוד הרעשים במהירויות האלה יכול היה להיות הרבה יותר טוב. גם ב-100 קמ"ש נדרשנו להרים את הקול מעט כדי לנהל שיחה.

מאידך, הנוחות של הסטוניק מצויינת. במהלך ההשקה מצאנו פיסת אספלט מצולקת ומחוררת ברמה שבאמת חששתי לשלום הצמיגים במעבר על חלק מהבורות שהיו שם. הסטוניק מצידו התרגש הרבה פחות והצליח להעביר את הבורות והשברים מתחת לגלגלים עם קצת רעש מהמתלים אבל בלי שום דרמה מעבר לזה ואפילו בלי מכה רצינית אחת שעברה לתא הנוסעים. גם עם כבישים מהירים וגליים הוא התמודד מצוין, עם ריסון לא רע של המרכב.

ההתנהגות צפויה ובטוחה, עם יציאה לתת היגוי מעבר למגבלות והגה ששותק כמו דוד ביטן בחקירה. אבל אני מניח שהתנהגות ברכב שכזה תעניין את הרוכשים הפוטנציאליים קצת פחות מהופעת סטפס של סוס הים ממוקדם יותר בכתבה.

בסופו של יום ההשקה, כאשר מד צריכת הדלק מראה 11.5 ק"מ לליטר, ואני ושותפי לנסיעה מתחבטים מה לכתוב על הסטוניק, שנינו מגלים שאין בו באמת שום דבר מיוחד, וזה הדבר המיוחד בו. הוא תפור למידות של הצרכן הממוצע, סוג של המכנה המשותף ביותר, לצד בדיוק כל הדברים שמרכיבים עבור הישראלי הממוצע את החבילה המושלמת - הוא "ג'יפ", אבל מתנהג ומרגיש כמו מכונית לכל דבר ועניין; הוא מספיק מרווח למשפחה בת ארבע נפשות, אבל מספיק קטן כדי להתנייד בעיר ולא להגיש מגושם; הוא מצויד באבזור בטיחות מספק, הוא נראה מגניב מספיק, במיוחד עם הצביעה הדו-גונית, אבל לא מספיק שונה כדי שיוותרו עליו מפאת "התבלטות" (למרות שבואו נהיה כנים, כולכם רוצים שיסתכלו עליהם); תנוחת הישיבה גבוהה, גם אם נמוכה ביחס לג'יפונים אחרים וביחס לרצפה של הרכב; המחיר קולע בדיוק לשליש הנמוך של הקטגוריה (כדי לא לצאת פראייר) והוא מגיע מבית מוכר עם מוניטין אמינות.

ברוך הבא, קיה סטוניק, אנחנו הולכים לראות ממש הרבה ממך בשנים הקרובות.