קיה סורנטו - מבחן דרך - בקטנה

קיה סורנטו עבר מתיחת פנים קטנה שנועדה בעיקר ליישר קו עם המתחרים. אבל הוא גם קיבל V6 אז יצאנו לבדוק אותו

לאחרונה עבר קיה סורנטו מתיחת פנים כשהמטרה הייתה שמירה על רלוונטיות מול מתחרים חדשים ומאתגרים כמו ה-5008 של פיג'ו וסקודה קודיאק. לצד מערכות הבטיחות שהתווספו, אחד הקלפים הכי משמעותיים שמתיחת הפנים הביאה עמה הוא מנוע חדש - V6 בנפח 3.5 ליטר שמגיע מ... האמת היא שאין לי כל כך מושג מאיפה, כי זה נראה כאילו שחוץ מישראל רק עוד משהו כמו 2 ורבע ארצות מקבלות את המנוע הזה.

באופן טבעי (ובכלל לא בגלל שהרבה יותר מעניין אותנו לסחוט 277 כ"ס מאשר לדחוס אנשים למושבים האחוריים), רוב המבחן התמקד ביחידת ההנעה. אבל נתחיל מהדברים האחרים, והיותר "חשובים".

קיה סורנטו בשטח

העיצוב של הסורנטו המחודש מעודכן וטיפ-טיפה נאה וזורם יותר. הפגושים שונו מעט, החישוקים חדשים אבל בעיקר בולט לעין עיצוב פנסי הערפל החדש שמגיע מהספורטז' GT-Line וכבר החל להגיע לדגמים נוספים של קיה. בפנים השינויים קטנים עוד יותר וכוללים בעיקר הגה חדש, ביטול כניסת הדיסקים במערכת השמע ותוכנה חדשה למערכת המולטימדיה, שכוללת עכשיו גם קישוריות אנדרואיד אוטו ואפל קאר פליי.

שאר הדברים בסורנטו נותרו כמעט - או בכלל - בלי שינויים. מהלך לא מפתיע במיוחד כשזוכרים שקיה לא משנה דברים מהותית במתיחות פנים. נוחות הנסיעה עדיין טובה עם נטיה קלה לרכות יתר שתבוא לידיי ביטוי מאוחר יותר בנסיעה שטח, בידוד הרעשים עדיין טוב מאוד, והמרווח מצוין והשורה האחורית היא מהמרווחות ביותר בקטגוריית ה"שבעה מושבים אבל לא באמת מיניוואן". אם אתם רוצים שורה שלישית מרווחת יותר, כנראה שתצטרכו ללכת לכיוון קטגוריית המיניוואנים האמריקאים האמיתיים - קיה קרניבל, קרייזלר פסיפיקה (שצפוי להגיע לארץ בקרוב), וטויוטה סיינה.

קיה סורנטו, תא מטען

אחד השינויים הכי בולטים במתיחת הפנים הוא הוספת אבזור בטיחות אקטיבית מקיף מאוד, כמקובל ברמות המחירים האלה (אלה של הסורנטו מתחילים ב-200,000 ₪ ועולים עד 280,000 ₪ לדגם הנבחן). כל הגרסאות מקבלות בלימת חירום אוטונומית, שמירת נתיב ובקרת שיוט אדפטיבית, וגרסאות פרימיום מוסיפות גם תאורה עוקבת פניה עם עמעום אורות גבוהים אוטומטי וניטור שטחים מתים עם התרעה על תנועה חוצה ברוורס.

המערכות, כצפוי אצל היצרנית הקוריאנית, עובדות מצוין. שמירת הנתיב מאפשר שלושה מצבים - התראה בלבד, תיקון (מצב פינג-פונג) ושמירת הרכב במרכז הנתיב, בקרת השיוט מאפשרת בחירה בין כמה מצבי "אופי" תגובה - בין ספורטיבי ומתון, ובאופן כללי לא נרשמו כל תלונות באשר לפעולת המערכות.

קיה סורנטו, תא הנוסעים

 

(לא בדיוק) כמו באמריקה

המנוע של הסורנטו הנבחן הוא כאמור המנוע החדש היחיד בהיצע, ונמכר רק בשילוב עם רמת הגימור פרימיום הבכירה ביותר. שני המנועים האחרים - 2.4 ליטר בנזין ו-2.2 ליטר טורבו דיזל, ממשיכים להימכר ללא שינויים, כאשר מנוע הדיזל קיבל גם הוא את תיבת שמונה ההילוכים החדשה ומנוע הבנזין ממשיך להשתמש בתיבה הישנה.

מעבר למנוע עצמו, מעניינת העובדה שדווקא אנחנו מקבלים אותו (ואוסטרליה) בעוד כמעט כל מדינה אחרת בה בדקנו מסתפקת במנוע ה-3.3 ליטר הישן יותר. אז תהיו גאים.

בכל אופן, כמו שאפשר לצפות ממנוע באופי אמריקאי (למרות שהוא לא נמכר באמריקה), זה המגודל של הסורנטו הוא גדול, עצל, בשרני, ויכול מצד אחד לרחף בין 1800 ל-2200 סל"ד כל היום, אבל גם לא יתבלבל אם תבקשו ממנו לספק את כל המומנט שלו, שמגיע ב-5000 סל"ד, או את כל ההספק שתקבלו ב-6300 סל"ד.בניית הכוח שלו לינארית ואיטית, עם עלייה רגועה במעלה הסל"ד עם מעיכת הדוושה. טורבו זה לא, וכדי באמת לקבל את כל הכוח שלו, צריך למשוך את המנוע הזה למחוזות רועשים ובזבזניים מאוד. התוצאה היא שביומיום, בנהיגה רגועה, הוא מרגיש הרבה פחות חזק ממה שאתם יכולים לדמיין מנתון תאוצה של 7.8 שניות למאה קמ"ש, אבל כשתחלצו אותו ותדרשו את מה שמגיע לכם, הוא לא יתבלבל ויספק את הסחורה. לגמרי. וישמיד לכם את העו"ש בתחנת הדלק.

מי שכן תתבלבל קצת היא תיבת ההילוכים. יש לסורנטו בורר מצבי נהיגה מתוחכם, שמעבר למצבים הרגילים של ספורט, חסכון ונוחות, כולל גם מצב "חכם" שאמור לשנות את האופי של הרכב לדרישות הנהיגה שלכם. יכול מאוד להיות שאחרי אחזקה של כמה שבועות המצב הזה יצליח "להיסגר" על ההעדפות שלכם, אבל במבחן של יומיים כנראה שלא היה לו מספיק זמן להגיע איתנו להיכרות מספיק אינטימית.

אבל מה עניין שמיטה להר סיני? ומה הקשר בין בורר מצבים לבין תיבת הילוכים? ובכן, לצד המנוע, שני אלה הם שניים מהשינויים המכאניים המשמעותיים ביותר ברכב, וכנראה אמורים לעבוד בסינרגיה מסוימת. אז זוכרים שאמרנו שהתיבה מרבה להתבלבל? יכול להיות שזה בגלל אותו בורר, כי קצת קשה לי להאמין שהיא תוכננה כך.

קיה סורנטו, קונסולה מרכזית

 

איך "כך?"

אם בזמן שיוט בהילוך שמיני (או אפילו שביעי) אתם רוצה להאיץ מהר קדימה כי אתם ממש חייבים לעקוף את הרכב שלפניכם, או כי נזכרתם ששכחתם את התנור דולק. תיתקלו בהשהיה של לא פחות מ-3-4 שניות בין רגע הלחיצה על הגז ועד שהסורנטו יתחיל לזוז בנחישות. יחד עם זאת, מאותו רגע הנחישות שלו היא מאוד... נחושה. וקצב התאוצה לא מאט גם כשהוא הרבה בתוך התחום הממש-ממש-לא-חוקי של המהירויות.

מבחינת צריכת דלק, קשה להגיד שהיו לנו ציפיות גבוהות במיוחד, ו-6.5 הק"מ לליטר שקיבלנו די תאמו את מה שחשבנו שנקבל בתחילת המבחן. עם נהיגה יותר מתונה ו/או אחוז גדול של כבישים בינעירוניים, אתם יכולים לצפות לקבל 8 או 9 ק"מ לליטר.

קיה סורנטו

 

שבילימינוס

דבר נוסף שמעניין בסורנטו הוא מערכת ההנעה הכפולה איתה מגיע המנוע הזה. אני מצטער מאוד לצנן לכם את ההתלהבות, אבל הסורנטו מרגיש בשטח רק קצת יותר טוב מג'יפון הנעה קדמית סטנדרטי, ואולי - בגלל סרחי עודף גדולים ובסיס גלגלים ארוך, הוא יכול אפילו להתקשות במקומות בהם ג'יפונים קטנים וקלילים יותר יעברו בלי לחשוב פעמיים.

קיה סורנטו

לצורך השוואה, לקחנו סורנטו נוסף, מהדור הקודם (2009-2014) שגם הוא בדיוק לא נודע ביכולות שלו להגיע לכל מקום. ההבדלים היו משמעותיים - הסורנטו הנוכחי היה הרבה יותר רך, נע על המתלים הרבה יותר, והרגיש הרבה פחות קשיח והרבה פחות בטוח במעבר על בורות גדולים וקפלי קרקע. החשש לגרד את הגחון היה הרבה יותר אמיתי בדגם החדש, ולא רק החשש אלא גם כמות השפשופים ששמענו היה גדול משמעותית בדגם החדש.

בסופו של ה"טיול שבילים" שלנו, המסקנה הייתה די ברורה - הדור החדש של הסורנטו, ובמיוחד הדגם הנוכחי" הוא פחות רכב שבילים כמו הדור הקודם ויותר קרניבל קצת קטן יותר והרבה יותר סקסי. עד כמה שרכב שבעה מושבים יכול להיות סקסי.

קיה סורנטו

 

סיכום - בטעם

לסורנטו, גם לפני מתיחת הפנים, היו שתי נקודות שבלטו לרעה - מנועים מיושנים וחסרי טורבו, ומחיר התחלתי גבוה. ה"בעיה" הראשונה אמנם עדיין לא נפתרת בגזרת הבנזין, אבל דגם הדיזל - כמו בעבר - יודע לתת לה מענה. השניה, המחיר, עדיין שרירה וקיימת.

מאידך, בעוד שהדגם הקודם גם לא עמד בקו אחד עם ציוד הבטיחות המקובל בקטגוריה - או בכלל, זה הנוכחי פותר את הסוגיה הזו על הצד הטוב ביותר.

יש לכם שאלות על הסורנטו המחודש? רוצים לספר לנו מה דעתכם עליו? הצטרפו לדיון בפורום.