במוו סדרה 2 (220i) - מבחן דרך

הסדרה 2 של במוו היא מעין שער כניסה למותג ולהילה הספורט-יוקרתית שלו. האם יש לה את מה שצריך כדי להיקרא באמת ספורטיבית? או באמת יוקרתית?

במוו סדרה 2, כמו הרבה מהדגמים של היצרנית, עברה לאחרונה מתיחת פנים קלילה מאוד. היות והיא עדיין לא נבחנה אצלנו מאז השקתה ב-2013, החידוש נראה לנו כמו הזדמנות טובה לקחת אותה לסיבוב ולראות האם באמת מדובר במכונית קופה יוקרתית כמו שהמחיר (268,000 ₪) מרמז, בשער הכניסה לעולם של "מכונת הנהיגה המושלמת", או אף אחד משניהם.

ה-220 היא הסדרה 2 האוטומטית השניה הזולה ביותר שאפשר לקנות היום, ישנה ה-218 הזולה יותר - אך היא ידנית (227,000 ₪) וכנראה לא תזכה לפופולאריות רבה, או אוטומטית (235,000 ₪) ולא מספיק חזקה (136 כ"ס) כדי להביא את ההנעה האחורית לידיי ביטוי.

ההנעה אחורית (בפעם האחרונה - הדור הבא יונע ע"י הגלגלים הקדמיים), המרכב מפוסל עם שתי דלתות בלבד, הסמל מחייב, וההילה מספרת שהחיים שלי יתחלקו לשניים - לפני שנהגתי בה, ואחרי.

 

בחוץ

העיצוב של ה-2, לפחות בגרסאות ה"רגילות" (לא 240 או M2), סולידי יחסית. אפילו אלגנטי. אין שום דבר שמושך את העין יותר מדי, אין פגושים עם פתחי יניקה מאסיביים, קאליפרים כחולים או צמיגים שנראים יותר כאילו ליפפו איזולירבנד על הגלגל. לטעמי, היו יכולים להוסיף לה קצת פלפל. אחרי הכל, קשה לי להאמין שיש מי שקונה מכונית קופה ורוצה שהיא תהיה סולידית. רוצה סולידיות? בבקשה, שני צעדים ימינה באולם התצוגה עומדת הסדרה 1. האצ'בק משפחתית למהדרין.

יחד עם זאת, מאוד ברור למה במוו לא שינו כמעט כלום בעיצוב במתיחת הפנים. למרות חוסר המעוף היחסי, הוא מצליח להיות הרמוני וזורם, עם פרופורציות טובות בין מכסה המנוע לתא הנוסעים, בין הגובה לרוחב, בין שטח החלונות לשטח הפח ובין גודל הגלגלים (17 אינץ', אגב, עם צמיגים בחתך נורמלי) לממדים הכללים של הרכב.

 

בפנים

בפנים אנחנו פוגשים את העיצוב והאיכות המוכרת של הסדרות הנמוכות של במוו. העיצוב פשוט יחסית, עם כמה פסים ותפרים אדומים שממלאים את חובת הימצאות הצבע. הקווים הכלליים גם הם פשוטים, אבל ברורים לחלוטין. הנדסת האנוש מעולה, ואת המטרה של התא הזה - להוות סוג של שיעור ראשון ב-במוו וקדימון לכל דגמי היצרנית שתקנה אחריו - הוא עושה מעולה. 

איכות החומרים היא משהו שעד עכשיו, אחרי הרבה מאות קילומטרים מאחורי ההגה וכמה ימים של "בישול" המבחן בראש, אני לא מצליח להחליט לגביו. הכל מאוד(!!) מוצק ומהודק (מוטיב שיחזור גם מאוחר יותר), העור והפלסטיקה מרגישים כאילו הם ישרדו גם פצצת אטום, אבל בעוד שמרצדס ואאודי מצליחות גם להזריק מעט יוקרה עם חומרים כמו עור מחורר או רך על ההגה, נגיעות של אלומיניום ומדי פעם איזה דמוי עץ או קארבון, במוו מתבססת באופן כמעט בלעדי על טהרת הפלסטיק.

גם העור שעוטף את המושבים וההגה הוא דמוי (סנסהטק בעגה הבמווית), והוא מעט גס וקשה. גרסת הקבריו של ה-220, אגב, מקבלת עור אמיתי (דקוטה). שוב, הוא ככל הנראה ישרוד את תלאות הזמן הרבה יותר טוב מהעור העדין והדק שיתחיל להתפורר כעבור כמה שנים אם לא יתוחזק כמו שצריך, אבל כאן ועכשיו, זה מרגיש חסר.

רשימת האבזור ממשיכה את הקו הלא מאוד ברור. מצד אחד, ה-2 מקבלת את מערכת ה-iDrive החדשה, פנסי לד ובורר מצבי נהיגה כסטנדרט, ומצד שני בקרת האקלים היא חד-אזורית, המראה המרכזית לא מתכהה מעצמה, מערכות בטיחות אקטיביות (לא התראות) להוציא בלימת חירום עירונית אין בנמצא, ואפילו בשביל חיישני חניה תצטרכו לקנות את חבילת הלקשרי. נראה שכדי להיכנס לעולם של במוו, צריך לוותר על לא מעט פינוקים.

המושבים של הסדרה 2 קרובים לשלמות, לפחות בכל הנוגע למבנה ואפשרויות כיוון, אבל בו בזמן הם עיצבנו אותי ברמה שקשה לי לתאר. כלומר, לא המושב עצמו, אלא האופי בו הוא מתכוונן. מילא שאין כאן כיוונון חשמלי, אבל למה כדי להרים את המושב אני צריך להקפיץ את עצמי כאילו אני על כסא משרדי מאופיס דיפו? למה כיוונון זווית בסיס המושב נעשית ע"י הרמת הידית ודחיפת כל המושב אחורה ולא עם מנגנון ראצ'ט או גלגלת כמו במכוניות אחרות? זה לא רע פר-סה, פשוט הזוי.

אגב מושבים, אלה האחוריים הצליחו להפתיע עם כמות המרווח שהם מציעים. גם עם גובה ממוצע להחריד של 179.5 ס"מ, הצלחתי לשבת בנוחות יחסית. נכון, להתמתח יהיה מאוד קשה בלי אקרובטיקה, ויש מקום רק לשני אנשים, אבל אחרי מושבים אחוריים מחפירים במכוניות שעולות 500 ואפילו 800 אלף שקלים (אינפיניטי Q60 ולקסוס LC בהתאמה), אני לא יכול שלא להיות מופתע לטובה. תא המטען מספק, עם נפח של 390 ליטר ופתח רחב יחסית לתצורת סדאן.

 

איפה שחשוב

מתחת למכסה המנוע נמצא מי שיהיה בקילומטרים הקרובים המוקד ללא מעט ביקורת, אבל בכלל לא בגללו, אלא בגלל חבריו שלא עשו עליה.

מדובר במנוע 2.0 ליטר, ארבעה צילינדרים, מוגדש טורבו, שמפיק 184 כ"ס ו-27.5 קג"מ. למה? למה הדגם הספורטיבי מקבל את הגרסה המוחלשת של המנוע, בעוד ההאצ'בק המשפחתית מוצעת עם גרסת ה-211 כ"ס שלו? (בדגם 125i). ההספק והמומנט הנמוכים מרגיזים. אבל הם הופכים להיות בכלל לא ברורים כשמסתכלים מעבר לכביש ומגלים שפיגו 208GTi או אופל קורסה מפיקות מעל ל-200 כ"ס, ועושות את זה ממנוע קטן יותר (וזה מבלי לגעת במחיר שנמוך כמעט בחצי), ומכוניות בגודל של הסדרה 2 מצליחות לסחוט מעל ל-300 כ"ס וכמעט 40 קג"מ ממנוע באותו נפח.

הסיבה היחידה שיכולה להצדיק את ההספק הנמוך, היא רצון להשיק דגמי ביניים בין ה-220 ל-240, כמו שיש בכל אחד מדגמי במוו האחרים. בחו"ל אכן קיים דגם כזה, ובאופן די טבעי קוראים לו 230i. אבל בישראל הדגם משווק כבר כמעט 5 שנים וגרסת ביניים אין אפילו באופק. "מבלבל" זו המילה הכי עדינה שאני מצליח לחשוב עליה בהקשר הזה.

ליד המנוע נמצאת תיבת ה-ZF8 המצוינת. ההילוכים עוברים בדיוק במהירות הנכונה, לאט ובעדינות במצב נוחות, מהר ומדוייק במצב ספורט, וההתנהגות שלה גובלת בהפרת פרטיות מחשבתית בכך שהיא מבינה בדיוק איזה הילוך אני רוצה בכל רגע נתון. כולל הורדות הילוכים בבלימה לפני פניה.

אחורה, 269 ס"מ אחורה ליתר דיוק (אורך בסיס הגלגלים למי שלא הבין את השנינות), הולך הכוח. אמרו חכמינו, ואמרו נכון - אין כמו מנוע מקדימה וכוח מאחורה. הם אמנם אמרו שגם צריכות להיות שלוש דוושות באמצע, אבל אף אחד לא קונה תיבות ידניות. וכשעל העברת הכוח אחראית אותה ZF8, אני מוכרח להגיד שחסרונה של הדוושה השלישית הרבה פחות מפריע.

 

בקצות האצבעות

האיזון של המכונית הזו מעולה, הנהג יושב כמעט בדיוק באמצע (עם נטיה קלה אחורה), ויחד עם החרטום הקל יחסית וזווית ההפניה הגדולה של הגלגלים הקדמיים, היא מצליחה לצלול לתוך פניות מהר ובנחישות. ההגה מספק מעט פידבק, הרבה פחות ממה שהייתי רוצה, אבל מספיק כדי לא לקרוא לו אילם לחלוטין. המרכב נשאר יציב, מרוסן ומהודק עם זוויות גלגול שאמנם לא יזכו אותה בפרסים אבל גם לא גורמות לי לחשוב שעוד רגע אני מגרד את המראה על האספלט. תגובות הדוושה זריזות בזכות הטורבו הדו-שלבי ועם כל פניה אני מבין יותר את השפה שהמכונה מדברת, מגביר את הקצב, ומתקרב לגבולות האחיזה.

ואז אני לוחץ אותה עוד יותר חזק, עדיין מעדיף לא לנתק את הבקרות לחלוטין כי הכביש רטוב, אבל מאפשר לעצמך לזלוג למצב ספורט פלוס שמאלחש אותן מעט אך עדיין משאיר רשת בטחון. ואני לוחץ, ולוחץ, לוקח את הפניות מהר יותר ויותר, מחכה לתפוס את הזנב שבטח יצא עכשיו לאיזה דריפט מהסרטים אבל מנסה לשמור על איפוק ולא ליצור פרובוקציות מיותרות. וזה פשוט לא קורה. הזנב נשאר נטוע במקומו. אפילו נורת הבקרה לא משתגעת.

אולי זה המחסור בכח ואולי זו הנהיגה נטולת הפרובוקציות, ככה או ככה, כדי לגרום ל-220 "לקשקש" ולהביא את ההנעה האחורית לידיי ביטוי באמת, צריך לעבוד. מאידך, האיזון שלה, הפידבק מהשלדה, התגובות של מערכת ההנעה, כל אלה מאפשרים - אפילו עם 184 כ"ס "בלבד", לנסוע מספיק מהר ולקבל מספיק ריגוש. לפחות כל עוד אתם שפויים, תכונה שכותב שורות אלה לא יכול לייחס לעצמו.

בכבישים אחרים, כאלה עם הרבה פחות פיתולים לק"מ, ה-220 מצליחה להיות פרטנרית טובה באותה מידה. גם כאן הריסון טוב, המתלים עובדים יפה, והיא מרגישה מאוד... נו, מהודקת (אמרתי לכם שזה יחזור). הדבר היחיד שמפריע אלה צמיגי האל-תקר המעיקים עם רעש כמעט תמידי ונוקשות מעצבנת במעבר על מהמורות חדות (תחליפו אותם בצמיגים רגילים וערכת ניפוח). המכונית עצמה - בידוד הרעשים, כיול המתלים והבולמים, נוחות המושב ותנוחת הישיבה, כולם מצוינים. אפילו צריכת הדלק הייתה נאה - 11.4 ק"מ לליטר.

 

בסוף

בשורה התחתונה, הסדרה 2 מכונית טובה, ואני לגמרי יכול להבין למה פחות או יותר כל מי שאני מכיר הולך שבי אחרי הגרסה היותר אתלטית שלה. רק שדווקא את הגרסה הזו, ה-220i, אני פשוט לא מצליח לפצח. שוב, היא טובה, באמת, ההתנהגות בפיתולים, האופי בכביש ישר. אפילו צריכת הדלק.

אבל היא יקרה, יקרה מדי עבור התמורה לטעמי, ומאידך, היא רחוקה מדי מה-M240i, גם במחיר וגם בביצועים. אם הייתה נמכרת בישראל גרסת ביניים כלשהי, 230i או אפילו 225i, היא ככל הנראה היתה מושלמת. אבל בינתיים - אם אתם באמת רוצים להיכנס לעולם "מכונת הנהיגה המושלמת, תתאמצו ותקנו את ה-240. כי ה-220 לא לגמרי שם.

עכשיו מגיע החלק בו אני אמור להשוות את הסדרה 2 בכלל, ואת ה-220 בפרט, למתחרות שלה. אבל זה לא הולך לקרות, כי אין לה כאלה. את הקבריו אפשר להשוות ל-SLC (לשעבר SLK) של מרצדס, ואת ה-240 או ה-M2 אפשר להשוות למקבילות שלה ממותגי היוקרה האחרים, אבל בכל הנוגע למכונית קופה עם גג קבוע והנעה אחורית, אתם לא באמת מצפים שיהיה אפשר להשוות אותה ל-A קלאס, V40 או ג'ולייטה. אולי ה-TT מצליחה איכשהו להתברג כמתחרה, אבל גם היא, במחירים המקבילים מציעה אמנם הספק דומה ועיצוב מעניין הרבה יותר, אבל רק הנעה קדמית.

מסכימים איתנו שה-220 יקרה מדי, או שאתם חושבים שזה מחיר הגיוני לשלם כדי להיכנס לעולם של במוו? הצטרפו לדיון וספרו לנו מה דעתכם.