אאודי SQ7 - מבחן דרך - S כמו סטרואיד

אאודי SQ7 הוא יותר מכל דבר אחר, תצוגת יכולות. אבל האם ליכולות כאלה יש מקום או צורך בעולם האמיתי?

Performance SUV

אי שם בתחילת שנות ה-80 מהנדסי למבורגיני החליטו להלביש מנוע V12 של קונטאש על רכב שטח. זה נראה להם מגניב כזה. כך נולד רכב איקוני – 002LM. אבי הז'אנר Performance SUV. למרבה האירוניה, בזה למבורגיני הפסיקו עם הניסיונות בתחום השטח. אבל יעברו עוד 20 שנה עד שמהנדסי פורשה ייקחו פלטפורמה של פולקסווגן טוארג וילבישו עליו מנוע של 911 ובכך ייצרו את מייסד המיינסטרים המודרני – פורשה קאיין.

במשך העשור האחרון ראינו פריחה של רכבי שטח, גם כאלה ללא יומרות שטח וגם גרסאות חמות שלהם. החל מפורשה קאיין טורבו, ריינג' רובר ספורט, GLE63AMG של מרצדס דרך מלך סצינת הראפ בריביירה הצרפתית – מרצדס G עם כתובית V12 Bi-Turbo על הכנף הקדמית וכלה בבנטלי בנטאיגה שמחזיק בתואר "ה-SUV הכי מהיר בעולם". אליו אנחנו עוד נחזור בהמשך.  

קבוצת פולקסווגן בכלל ואאודי בפרט החליטו ללכת בדרך קצת שונה, והלכו לכיוון מנועי דיזל ביצועיסטיים. בהתחלה היה זה טוארג TDI 10V, ולאחר מכן הדור הקודם של אאודי 7Q עם מנוע 12V לוגם סולר שבא היישר ממכונית הלה-מאן של אאודי. גם בגרסה הנוכחית המנוע של ה-7SQ הוא לוגם סולר ואינו ייחודי לרכב הזה או לאאודי בכלל. הוא נמצא גם אצל שתי אחיות בכירות מקבוצת VAG: פורשה פנאמרה דיזל ובנטלי בנטאיגה דיזל. (אמרנו שנחזור אליו?)

 

Es Ku Zieben

טרם המפגש רציתי לרענן את זכרוני מלפני שנתיים על 7Q ולכן מילאתי באתר אאודי ישראל בקשה לנסיעת מבחן על 7Q. יש לציין שאני מחזיק בין היתר ברכב פרימיום 7 מקומות ובהחלט נמנה על קהל היעד של אאודי 7Q. למרבה האירוניה, נכון לרגע כתיבת שורות אלה, איש לא חזר אלי ולא ניסה לקדם את העניין. בחיים לא קרה לי דבר כזה, ויצא לי לתאם דרך האתר כמה וכמה נסיעות מבחן.

כאשר באתי לקבל את הרכב בסוכנות הוא לא היה מוכן, אז העברתי רבע שעה בשיחה עם הנציג. ניסיתי לדלות ממנו מידע, מה שונה הרכב שאני הולך לקבל מהגרסה הבכירה של ה-7Q הרגיל. לא היה לו הרבה לספר פרט למנוע ומושבים. תיק עיתונות מסודר לדגם גם לא היה, לכן לקחתי את המפתחות והחלטתי שקודם ניסע, אחר כך נבין על מה נסעתי.

לכם אספר שמדובר בגרסת ביצועים לוגמת סולר של ה-7Q, שמצוידת במנוע מתומן בוכנות בנפח 4 ליטר ושני מגדשי טורבו שנכסים לפעולה אחד אחרי השני כדי להבטיח רצועת כוח בלתי נגמרת. בה בעת, כדי שלא יהיה לנו משעמם ולא נרגיש חלילה השהיית טורבו בשום מצב, מהנדסי אאודי הוסיפו מגדש על חשמלי. למה חשמלי? כי רק ככה אפשר להבטיח שהוא יגיע מ-0 ל-70 אלף סל"ד תוך רבע שניה. כדי שכל הטוב הזה יעבוד נדרשת מערכת חשמל 48 וולט ייעודית שמתחברת למערכת החשמל הרגילה דרך שנאי DC\DC.

מערכת ה-48 וולט אחראית גם לתפעול מערכת שמווסתת את זוויות הגלגול והעברות המשקל מצד לצד, התוצאה היא בהמה של 2.5 טון שמתנהגת כמו הוט האץ' על כויל אוברים אגרסיביים. בדיוק כמו בנטלי בנטאיגה (אמרנו שנחזור אליו, לא?).

לא במקרה הן חולקות שלדה, אבל זה לא חוכמה בקבוצת VAG שלקחו את כל ענייני שיתוף השלדה לרמות אחרות. אני לא אכנס לזוטות כמו היגוי אחורי אקטיבי ודיפרנציאל ווקטורי לחלוקת כוח בין הסרנים, פשוט כי אני לא יודע אם הדברים האלה היו ברכב המבחן, אבל בכל מקרה מדובר במפלצת טכנולוגית שלדעתי תדרוש הטסת איזה אינג' האנס חביב לארץ הקודש במקרה של תקלה רצינית. לא נורא, גם אם תקנו בנטלי תצטרכו להטיס מכונאי. מתלי אוויר ומערכת אאודי קוקפיט יש גם בדגם הרגיל, לכן לא נתעכב על כך.

בחוץ אני פוגש 7Q, לבנה, ורגילה למדי למראה. חוץ משני סמלים, קאליפרים אדומים, שני כיתובי T8V בכנפיים וחישוקי 21 אינץ' עם צמיגים ברוחב 285 מילימטר, אין רמזים שעומד כאן משהו מיוחד. בפנים יש את האינטריור הרגיל של 7Q אבל המושבים כאן בעלי תפירת יהלום שמוכרת מגרסאות AMG של מרצדס ובעלי כל כוונון אפשרי.

לשלילה יצוין היעדר אוורור במושבים הנהדרים. הגה ספורט קטום עם כיתוב 7SQ ופנלים של קרבון אמיתי, יחד עם דיפון מאלומינים ואלקנטרה(!) מצביעים על גרסה בגימור ספורטיבי ויקר. אכן, הרכב מתומחר ב-887 אלף שקלים, לפני תוספת של 1500 שקל על צבע מטלי, כנהוג בצ'מפיון מוטורס. הקונסולה המרכזית עשויה מפלסטיק רך ויקר ולא מצופה בעור, בעיני זה לא מהווה חסרון, אבל צריכים לציין את זה. ברכבים ברמות  מחירים שכאלה אתה  בדרך כלל לא אמור למשש פלסטיק, יהיה טיבו אשר יהיה.

מערכות סטריאו של BOSE הפכה לאחרונה סטנדרטית בפלח היוקרה. אני מתקשה לחשוב על יצרן שלא מציע אותה כמערכת סטנדרטית או אופציה בתשלום. מקריאה ברשת הבנתי שניתן לקבל אותה עם מערכת משודרגת בעלת הספק של 2000 וואט. טרם החלטתי למה צריך את זה.

 

איך זה נוסע?

לחיצה קלה על מתג התנעה ואני שומע גרגור בס של מנוע 8V. זה לא ממש הסתדר לי עם הקונספט של אאודי אבל ישר גיליתי שנציג נסיעות המבחן השאיר את הרכב במצב נהיגה דינמי. דהיינו מצב "גרזן כבד ועוצמתי", שאיכשהו מצאתי את עצמי נוסע רוב המבחן במצב זה, למרות היותי שוחר נוחות ושקט.

במצב "קומפורט" המתלים הפנאומטיים מרימים טיפה את הרכב ובכך נותנים מקום לשיכוך מהמורות. במצב זה השסתומים שבסעפת הפליטה נסגרים והרכב מפסיק להשמיע את הצליל האימתני של מנוע 8V עם 92 קג"מ ו-435 כוח סוס מטורפים, שמעיפים את הרכב מ-0 ל-100 בפחות מ-5 שניות.

גיר פלנטרי של ZF עם 8 הילוכים, שלא בכדי נחשב לגיר פלנטרי הטוב ביותר בעולם כרגע, מעביר את הכוח לדיפרנציאל אמצעי ומשם הוא עובר לשני הסרנים. בקיצור, רבותי, זה נוסע. מה שיפה שזה נוסע לא רק בקו ישר. ההגה לפי מיטב המסורת של אאודי אילם לחלוטין, אבל מאוד מדויק ומתקשח במידה נכונה. מערכת התנגדות הגלגול האקטיבית מיישרת את האוטו בפניות ואילולי חוקי הפיזיקה שפועלים על משקל מעל 2 טון בצורה צנטריפוגלית אפשר לחשוב שאני נוהג באיזה רכב GT ולא בבהמה מגודלת. על המנוע כבר אמרתי הכל. בכל מצב הוא מספק התפרצות כוח ברוטלית בנגיעה החלטית בדוושה הימנית. אפילו שאתם נוהגים במצב "חסכוני" רחמנא ליצלן.

כאמור, לרכב יש בורר מצבי נהיגה שמחליף את אופי הרכב - החל מסטיישן חביב עם ביצועים פסיכיים ועד למפלץ שטח שצריך לטפס כדי להגיע לקבינה שלו. מצב "שטח" מבטל את מערכת ההתנגדות לגלגול ומפעיל מערכת לאיזון זוויות. זה המצב היחיד שדורש עצירה מלאה של הרכב לפני העברה אליו. יש גם מצב "כבישטח" שאליו אפשר לעבור תוך כדי נסיעה וכן מצבים "חסכוני", "קומפורט", "אוטומטי" "דינמי" ו"מותאם אישית". כל אחד משנה את גובה הרכב וקשיחות המתלים וכן תגובת מצערת, התנגדות ההגה ושאר פרמטרים. 

נקודה מעניינת שאני רוצה להתייחס אליה זה תצרוכת הדלק. כאן המהנדסים של אאודי הצליחו להוציא ממני וואו אחד גדול, בניגוד לחיוך הדבילי שהנהיגה ברכב הוציאה ממני. ב-24 שעות של המבחן, שרובם ננהגו במצב דינמי ובצורה שהרכב הזה דורש ואתה לא מסוגל לסרב לבקשתו הרכב הראה תצרוכת של קצת פחות מ-11 ק"מ לליטר. אני מאמין שבנהיגה רגועה ניתן להוציא 15 ק"מ לליטר.

רק כדי לסבר את האוזן אני אגיד שמנוע 6V בנזין כפול מגדשים של מרצדס GLE500 עם נתונים דומים נוסע כ-4 קילומטר על כל ליטר דלק. בעיני זאת תצרוכת לא פחות ממדהימה. ביום יום אני נוסע בין היתר על אינפיניטי 60QX בעלת מנוע אטמוספרי 3.5 ליטר שצורכת 7 ק"מ לליטר בנסיעה בינעירונית רגועה וזה סדר גודל הגיוני של תצרוכת הדלק ברכבים כאלה. כאן מדובר בתצרוכת דלק שקרובה ל-3DS הידנית שלי, רק שכאן יש עוד טונה של משקל ופי 3 הספק ונפח מנוע.

 

סיכום

במשך כל אותן 24 שעות שהרכב היה אצלי הייתה לי בראש שאלה אחת: מי הקונה הפוטנציאלי של הרכב?
מצד אחד, ללא ספק מדובר ברכב שמסתכל הישר לתוך הלבן של העיניים של פורשה קאיין טורבו וריינג' רובר SVR. למעשה, מדובר בגרסה זולה של בנטלי בנטאיגה באריזה של אאודי. ואלה עולים בין פי 2 לפי 5 ממנו.

מצד שני, אין ממש הצדקה להעדיף את ה-SQ7 על Q7 רגילה בגרסת 3.0 TDI הבכירה. מה שבטוח גם יקטין את הסיכויים שלכם לשלילה, שעם הרכב הזה, לדעתי, בלתי נמנעת. הוא מאיץ למהירויות מטורפות בלי שום מאמץ או סימן לכך שאתם באותן מהירויות מטורפות.

אבל כמה זה חשוב למי שקונה את הרכב? רכב כזה לא יכול להיות הראשי במשפחה, כי המורכבות הטכנולוגית שלו עלולה להשבית אותו להרבה זמן במקרה של תקלה רצינית. הלכתי לקרוא ברשת מה חכמים ממני כותבים וחזרתי עם אותה מסקנה שהייתה לי טרם הפגישה. מדובר ברכב מדהים חסר כל תכלית. תצוגת יכולת מבית אאודי שתימכר במספר יחידות מצומצם.

פעם מייקל שומאכר החזיק בטוארג TDI 10V. וואלה. הוא, בימיו הטובים יותר, כנראה ענה על הפרופיל של לקוח פוטנציאלי. אני יכול לדמיין את 7SQ גוררת נגרר עם בוגאטי וויירון משוודיה בדרך ליאכטה שעוגנת בנמל מונטה קארלו. בהחלט. אבל מה לתרחישים האלה וארץ הקודש?

יחד עם זאת, עד שבנטלי יתחילו למכור את בנטאיגה בארץ, זה הדבר הכי קרוב אליו. ה-7SQ הוא אחד הרכבים הבודדים שנזכרתי בהם כמה ימים אחרי שהחזרתי. רצה הגורל שיום למחרת אחרי שהחזרתי את ה7SQ עברתי בדיוק באותם מקומות שנסעתי עם 7SQ, עם מובילת הנוסעים המשפחתית שגם משתייכת למועדון רכבי 7 מקומות פרימיום והבנתי כמה האאודי הזו טובה.   

 

כמו בכל סקירה, גם הפעם אני שואל את עצמי שתי שאלות:
האם הייתי רוצה כזה? – כן!, כן! ושוב פעם כן!!!!  מעטים הרכבים שהצליחו למרוח לי על הפרצוף כזה חיוך.
האם הייתי קונה כזה? – לא. הייתי מסתפק בדגם הרגיל עם מתלי אויר ו"קוקפיט וירטואלי".

מה דעתכם על אאודי SQ7? מכונה מטורפת שעושה הכל, או רכב מיותר שעושה הכל טוב אבל לא עושה שום דבר מצוין? הצטרפו לדיון וספרו לנו מה אתם חושבים.