דייט עם רנו קליאו ספורט

על פגישה קצרה עם ספורטיבית קטנה, שמתעקשת שאפשר לעשות דברים אחרת גם היום. מבחן דרך לרנו קליאו ספורט.

העולם התקדם, ילדי הראלי של שנות התשעים גדלו והדרישות שלהם השתנו. ההם בחלונות הגבוהים של שוק הרכב נאלצו להתאים את עצמם לצו האופנה. הוציאו את ההגה ההידראולי המתקשר והחליפו אותו בהגה חשמלי עם תגבור משתנה, שיחסוך עוד מאית ליטר לכל קילומטר. הוציאו את הנשמה והחליפו אותה במנועים קטנים ומוגדשים עם מומנט גבוה בסל"ד נמוך, נתון שבוודאי מסקרן אלפי נהגי משאיות בכל רחבי העולם. את תא הנוסעים הפשוט כבר מזמן החליפו בתא עם עיצוב מבית היוצר של נטוצי. אחר כך גם הסבירו שהיום אי אפשר למכור מכונית בלי מינימום של חמישה כוכבי ריסוק אצל הסדיסטים מה-NCAP, והוסיפו שכבות על גבי שכבות של שומן. בסוף קיבלנו מפלצות תאוצה שהקשר בינהן לבין ההוט האצ' המקוריות משנות התשעים מקרי בהחלט. אמרו שזהו, נגמר, אין להשיג יותר. אז אמרו. יצאתי לדייט עם רנו קליאו ספורט מהדור האחרון וחזרתי עם מסקנות אחרות לגמרי.

האמת? לא התחיל משהו הדייט הזה, ציפיתי לקצת יותר איפור ותכשיטים. בכל זאת מדובר במכונית של כמעט 180 אלף ₪. כן, התקינו כאן חישוקי סגסוגת עם צמיגים בחתך נמוך, דיפיוזר אחורי א-לה-ספורט וצמד מפלטים בוהקים. ואולי בכלל היה עדיף שהיו מורידים אותם וחוסכים עוד כמה גרמים. עצוב אבל נכון, רוב אלו שמוכנים להוציא 180 אלף ₪ על רכב בגודל של פיאט פונטו מחפשים קצת יותר פוזה.  אהבה ממבט ראשון לא הייתה כאן.

והאמת היא שגם המבט השני אל תא הנוסעים לא הרשים. קשה להבין למה ההשקעה המרשימה בצמד המושבים הקדמיים, בגלגל ההגה ובידית ההילוכים לא חלחלה אל שאר תא הנוסעים. קשה להבין למה גרסת הספורט הבכירה חולקת את לוח השעונים שלה עם אחותה האוטומטית. ולמה הדש-בורד הזה מזכיר לי את דש-בורד של רנו קנגו? ולמה מערכת השמע כל כך מסורבלת לתפעול? כן, אחרי שמצליחים לכוון תחנה ברדיו או להגביר את הווליום זה נשמע לא רע, אבל נראה אתכם מצליחים להתמודד עם הגלגלת הקטנה הזאת שמכוונת את התחנות בלי להתעצבן.

איפשהו על כביש 1 משהו התחיל להרגיש קצת מוזר. ידית ההילוכים כבר מזמן תקועה עמוק בהילוך השישי, מד המהירות מראה בקושי 110, מד הסל"ד מגרד את ה-3500 מלמטה והכל מרגיש מאוד לא רגוע. תיבת ההילוכים אולי שומרת אותי בתחום הסל"ד היעיל, אבל זה קצת מציק. לפעמים סתם רוצים להגיע ממקום למקום בלי להתאמץ. אפשר היה לחלק את ההילוכים אחרת - 5 להתגרזנות ואחד לשיוט.

רק בכביש המפותל שמטפס אל בית הקפה ההוא, המוכר, בהרי ירושלים התחלנו להתקרב זו אל זה. שם אפשר היה להבחין בגלגל ההגה, שמשקלו נכון כמעט בכל מהירות וכמעט בכל מצב. הוא קטן, שמנמן ובעיקר מצופה בעור נעים למגע. אבל זה מתגמד כשמגלים שאת כל זה הוא מצליח לעשות תוך שהוא שומר על דיוק נפלא ואפילו מצליח להיות די מתקשר, תכונה שכמו הקוקו והסרפן כבר קשה למצוא היום. זה ממשיך דרך הבלמים החזקים, שלא רק נראים נפלא דרך חישוקי הסגסוגת, אלא גם בולמים את הקליאו בהחלטיות כשהדייט הזה הופך לקצת יותר מידי סוער.

ואז, יש את המנוע. לא טורבו, לא מגדש-על, "סתם" מנוע אטמוספרי בנפח 2 ליטרים שעושה את העבודה. הוא לא חזק באופן קיצוני אבל הוא נותן... ונותן... ונותן... עד שנשמע צפצוף קטן מכיוון הדש-בורד ונורית ה-Shift Up נדלקת. צריך להעביר הילוך, אין ברירה. הידית בעלת מהלך קצר ומדויק, הדוושות נוחות לתפעול והקלאץ' חד מאוד. שתיים, אולי שלוש, שניות אחר כך נגמר גם ההילוך הבא והתהליך על עצמו חוזר. והסאונד? אוי הסאונד. למה האקסית שלי לא נשמעה ככה ברגעי השיא?

אלו מאפשרים לנהוג את הקליאו הזאת מהר. על הכביש המהיר או בכביש המפותל, זה בכלל לא משנה. אחיזת הכביש הגבוהה מאפשרת כניסה בטוחה לסיבוב, גם במהירויות גבוהות. צריך להתאמץ חזק כדי להוציא ממנה שמץ של תת-היגוי ולא צריך להתאמץ כדי לשמור על קו הפנייה הנכון. עיקול אחרי עיקול, בלימה אחרי בלימה, בכל הפניית הגה מהירה והעברת משקל נראה שהיא מוכנה ללכת הרבה יותר רחוק ממה שהאומץ שלי מרשה.

לקראת הסיבוב השישי או השביעי התחלתי ללחוץ קצת יותר ולקחת את הקשר כמה צעדים קדימה. מערכת בקרת היציבות כמעט ולא מורגשת, ורק במצבים קיצוניים היא מתערבת וזורקת לך גלגל הצלה. בשניות הראשונות של חוסר האחיזה היא נותנת לך לתפקד לבד. זאת נקודה לזכותה של הקליאו, כיוון שהרבה מהספורטיביות האחרות היום ממהרות להפעיל את ההשגחה האלקטרונית בכל פעם שהעסק מתחיל קצת להתחמם.

סיכום:

נטולת פוזה ועיטורי קרב, הקליאו ספורט אינה מרשימה במבט ראשון, כמעט מאכזבת. אז נכנסים אל מאחורי ההגה, מתחילים לנהוג ולא רוצים להפסיק. יכלנו להמשיך ככה כל הלילה, בסוף התקשרו מהסוכנות וביקשו שאחזיר אותה הביתה.
זאת לא בת הלוויה שמתאימה לחובבי השופוני. זאת המכונית שמתאימה לחובבי הנהיגה שמחפשים את הדבר האמיתי, האחרון מסוגו. בלי ניקלים, בלי צעצועים מיותרים ובלי עיטורי קרב. פשוט כיף טהור בהוט-האצ' האמיתית האחרונה היום בשוק.

מפרט טכני מלא ומחירון תוכלו למצוא בקטלוג הרכב של CarsForum.