מבחן דרך – ב.מ.וו X1 החדש (2.0 ליטר)

האם כשהוא מצויד במנוע רוחבי והנעה קדמית מצליח ה-X1 להישאר נאמן לערכי הליבה של ב.מ.וו? על שינוי ודמיון, מסורת וחידוש

איך שראיתי את ה-X1 החדש נזכרתי בפעם ההיא כשאספתי את הדור הקודם, היה לו מראה משונה מאוד, בזמנו שאל אותי מישהו שראה אותי בתחנת הדלק אם זו בכלל גרסת ספורטבק או סטיישן של הסדרה 1. האמת שהיו לו כל הסיבות להיות קצת מוזר, ב.מ.וו הייתה הראשונה לטבול רגל בסגמנט של הג'יפונים/קרוסאוברים הקומפקטיים-יוקרתיים עם ה-X1 בשנת 2009. הוא היה ב.מ.וו נגיש יחסית למחירי ב.מ.וו בעידון ההוא, ולמרות חסרונות כמו עיצוב חיצוני אנמי, צפיפות יחסית, נוחות נסיעה לא מבריקה – הוא הפך להצלחה גדולה (לא ממש בישראל, יותר בשווקים אחרים סביב העולם). באופן מוזר, הוא הצטיין בהתנהגות הכביש (לא מפתיע, הוא התבסס על סדרה 3 הקודמת והמשובחת) – לא בדיוק משהו שנמצא גבוה ברשימת הדרישות של לקוחות הקטגוריה הזו.

 

"אמא? זו את שם בפנים?"

הכל נשאר במשפחה

עכשיו, כשאני מול הדור החדש וקרה דבר כאן משהו מאוד מעניין. הפעם, העיצוב החיצוני הוא משהו שלא ניתן להתבלבל בו – המכונית הזו שייכת לגמרי למשפחת ה-X של ב.מ.וו. מהחרטום עם גריל הכליות הגדות, יחידיות התאורה הכועסות וארבעת הפנסים שבה ואפילו קו החלונות והחלק האחורי. זו מכונית שמצליחה לשמור על הפרופורציות הטובות גם בגרסה המוקטנת הזו. גם תא הנוסעים הוא ב.מ.וו לכל דבר, רק בקנה מידה קטן יותר. כל מי שישב פעם בתוך ב.מ.וו ירגיש כאן בבית, קווים נקיים מאוד, ארכיטקטורה שמשלבת עושר ואיכות חומרים במראה הייטקי אבל עדיין קלאסי. לא אהבתי את התקשקשות של החלק העליון של לוח המחוונים, יש שם עומס מיותר, מה היה רע בקו הנקי?

אין כאן פשרות באיכות החומרים למרות שזו "רק" גרסת הכניסה וזו השקעה שאינה מובנת מאיליה. מה שכן, הכל קצת קטן כאן, במיוחד המושבים הקדמיים, לאנשים גבוהים או גדולים הוא יהיה פשוט קטן, גם לממוצע גוף כמוני החביקה הצידית הייתה כבר גבולית.

ה-X1 לא מתפשר באיכות החומרים, סביבת הנהג נעימה, המושבים חסרים תמיכה

בגרסת ה-2.0 ליטר רמת האבזור טובה, לא יותר מזה. יש מושבים חשמליים, הנעה ללא מפתח, חלון שמש פנורמי, פתיחה חשמלית לדלת תא המטען, מערכת שמע עם חיבור בלוטות' ומסך 6.5 אינץ', בקרת אקלים ויציאות מיזוג אחוריות. אין כאן בקרת שיוט, ואין כאן את חבילת מערכות הבטיחות המורחבת השמורה לגרסאות היקרות יותר. כמו בכל גלגול שלה, מערכת ה-i-Drive הופכת למסועפת יותר, אבל מצד שני פשוטה יותר לתפעול של הדברים היום-יומיים. כמה מסועפת? אחרי שדפקתי את הראש בדלת תא המטען שסירבה להתרומם ליותר מ-3/4 גובה גיליתי שניתן לכוון את גובה הפתיחה שלה באחד התפריטים.

בעוד האורך הכללי של הדור החדש קצר יותר ב-3.5 ס"מ מהדור היוצא, הוא רחב יותר בשני ס"מ אבל חשוב יותר בסיס הגלגלים מקבל עוד 9 ס"מ. חברו את זה לשימוש במנוע רוחבי (תא מנוע קומפקטי יותר) והנעה קדמית (שחוסכת תעלת הינע זוללת מקום) ותקבלו מושב אחורי מרווח גם למבוגרים שיפור אדיר ביחס לדור היוצא. יש גם תא מטען גדול מאוד, 505 ליטרים שימושיים מאוד.

הרגע הזה שאתה חייב להגיע לשיעור בזמן במרכז לבני טחונים

יוצאים לדרך חדשה

אז יש לו עיצוב חדש, שמשייך אותו מייד למשפחת ה-X של ב.מ.וו, אבל שם העסק נגמר, כי מה שיש כאן הוא שימוש בפלטפורמת ה-UKL החדשה לחלוטין, זו שמשמשת גם את הדור השלישי של מיני ואת המיקרווואן של ב.מ.וו האקטיב טורר, ובכל מקרה שונה לגמרי ממה שהיה עד עכשיו. כך למשל, בעוד גרסת ה-2X4 של הדור הקודם העבירה כוח אחורה, כאן הגרסה הזו בעלת הנעה קדמית, כן, ב.מ.וו עם הנעה קדמית כבר כאן.

לא שהרוב המוחלט של רוכשי המכונית הזו יידעו מה זה ולמה זה טוב, אבל החדשות הטובות הן שהנעה קדמית או לא – המכונית הזו עדיין עושה מה שמכונית עם הסמל הזה על החרטום אמורה לעשות. הגעתי עם ציפיות לא גבוהות במיוחד, אבל מהר מאוד אתה מגלה שלכל הקשקשת על שימוש במוטות מייצבים עבים יותר והקשחת החוזק המבני לצד הפחתת משקל יש משמעות של ממש באופן בו ה-X1 פונה וזז מצד לצד. זה מתחיל אפילו ביציאה מהמקום, מנוע ה-2.0 ליטר משתמש במגדש טורבו ומוציא 192 סוסים ו-28.5 קג"מ והם מאוד מורגשים, לחיצה בריאה על המצערת והחלק הקדמי מתרומם, בעוד צמיגי ה-225/45 על חישוק 19 אינץ', מנסים להוריד את זה למטה לפני שהאחיזה נקרעת. למעשה, הנטייה הזו של החלק הקדמי להתפתל תחת האצה חזר גם כאשר ה-X1 ננהג בכבישים מפותלים. עוד דבר שדרש פרק התרגלות אלו הבלמים, יש כאן ובמכוניות חדשות נוספות של ב.מ.וו מערכת העושה שימוש באנרגיית הבלימה כדי לטעון את המצבר, שכמו במכוניות היברידיות שעושות שימוש בבלימה רגנטיבית המהלך הראשון של הדוושה לא באמת עושה הרבה לתאוטה ואז פתאום נושכת. אבל זה משהו שבהחלט ניתן להתרגל ולחיות איתו, כי המכונית הזו עושה את כל מה שקשור לנהיגה והתנהגות ברמה גבוהה מהמקובל בקבוצה שלה, אפילו מתקרבת למכונית כביש רגילה. ההגה מצוין, עם דיוק, מהלך ופידבק טובים מאוד, גם במצב "ספורט" הוא לא רק נהייה כבד, אלא ביחד עם תגובת הדוושה, המנוע ותיבת ההילוכים מהדקים את כל העסק בכמה קליקים. אגב תיבת הילוכים, ב.מ.וו עושים שימוש בתיבת שמונה הילוכים של אייסין היפנית, בניגוד להרבה תיבות מרובות הילוכים – זו עובדת מצוין, לא מתברדקת בין יחסי ההעברה ומשלבת את היתרונות של ריבוי הילוכים לחילוץ פוטנציאל הכוח של המנוע עם הפעולה החלקה של תיבה פלנטרית. ריסון תנודות הגוף מעולה, גם קדימה אחורה וגם לצדדים, זאת אומרת שאפשר להגיע לפנייה חזק על הבלמים בלי חשש לנדנודי זנב, שחרור קל של הבלמים עם הפנייה של ההגה והמשקל מתיישב על הגלגלים החיצוניים ואפשר להתחיל להגביר תאוצה. כשחוזרים לגז, קורה משהו מבלבל מאוד, כי זה מוזר בהתחלה לנהוג בב.מ.וו, ולקבל טורק סטיר בכל האצה חזקה מדי ביציאה מפניות, במיוחד בפניות צפופות צריך לזכור להזין במתינות את המצערת.

ינעל העולם הערייה הזו, קצת גשם והכל מוצף...

דווקא בנסיעה המנהלתית, התגלו כמה צדדים פחות מחמיאים של X1, הראשון הוא המחיר שמשלמים על ריסון הגוף המצוין; זה רכב שמאוד לא אוהב שיבושים ונוקשה למדי במעבר עליהם. הוא נסבל במהירות נמוכה מאוד וגבוהה מאוד, כל טווח מהירויות הביניים מתאפיין בנוקשות מתלים. הדבר השני הוא רעשי רוח ודרך מאוד נוכחים מכיוון הגג ובתי הגלגלים.

כדרכם של מנועי טורבו, יש פער גדול בין צריכת הדלק שלו תחת נהיגה חזקה ובנסיעה מנהלתית, הממוצע שהוא הוציא במבחן היה 10.3 ק"מ לליטר, אבל עם נהג נורמטיבי מאחורי ההגה יתווספו למספר הזה עוד שניים-שלושה ק"מ בקלות.

סיכום

כמו הדור הקודם, גם כאן ב.מ.וו הוציאה תחת ידיה מכונה שלא מביישת את הסמל שהיא נושאת מבחינת הנאת הנהיגה, בניגוד לדור הקודם הפעם הוא גם עושה את העבודה מבחינת המראה החיצוני, המרווח בתא הנוסעים וגם מגיע מאובזר יותר מבעבר.

תמורת 277 אלף שקלים, התמורה כאן טובה מבעבר וטובה באופן כללי עבור כרטיס כניסה למועדון הנחשב של רכבי הכביש שטח של ב.מ.וו. קשה לשים אותו בהשוואה ישירה של מפרט מול מפרט מול מתחרים כמו Q3 או מרצדס GLA, שכן בגרסת הנעה קדמית חזקה זו הוא אמנם יקר יותר אבל גם חזק יותר, גרסת הבסיס עם מנוע ה-1.5 ליטר שלושה צילינדרים ו-136 כ"ס עולה 242 אלף שקלים וקרובה יותר לנתונים של גרסאות הבסיס של המתחרים.

גם אם שמים בצד את העניין של ההצטיינות הדינאמית, אותה כנראה יכירו ויאתגרו מיעוט שבמיעוט מרוכשיו, הוא מציע חבילה טובה מאוד. הוא לא חף ממגרעות, והרוכשים שלו צריכים להכיר את עניין הנוחות הלא מושלמת ורעשי הדרך, אבל תמורת הסכום הנכבד, עבור הנהג הנוהג גם בלי לשים אותם זה לצד זה, אני יכול לומר בזהירות המתבקשת הוא הטוב בקבוצתו. מסתבר שהפעם יש לב.מ.וו כלי שלם יותר מבעבר כדי להוביל את הסגמנט שלו.

תפס חזק השרשור של המצלמות DVR...