תכל'ס – אודי A1 מנוע 1.0 ליטר

אודי עם מנוע שלושה צילינדרים? בנפח ליטר? למה שמישהו ישלם כל כך הרבה כסף עבור כל כך מעט מכונית? התשובה, כך מסתבר די פשוטה אחרי שנוהגים בה

"אין לך דבר יקר יותר מאשר להסתיר את העובדה שאין בכיסך פרוטה" גורסת האמרה העממית, והיה לי קשה להשתחרר מהמחשבה עליה כששמעתי לראשונה על גרסת ה-1.0 ליטר של אודי A1. היא עולה 128 אלף שקלים, שהם 18 אלף שקלים יותר מאחותה לקונצרן - סיאט איביזה שמציעה את אותו המנוע בגרסת 110 סוסים (לעומת 95 באודי) ו-20.4 קג"מ (לעומת 16.3), מאיצה מהר יותר בכ-2 שניות למאה ועם תא מטען גדול יותר במעט. אבל זה כנראה רק אני, כי ככל שנצברו הק"מ באודי, התחלתי להבין את המכונית הזו, וכשהחזרתי אותה כבר הייתי משוכנע.

מה חדש?

חיצונית, קשה לעין לא מיומנת להבחין כי מדובר פה בגרסה הזולה. העיצוב החיצוני הוא אותה אודי קטנה (שבעיניי דומה באופן חינני לסבוניה). החישוקים הם בקוטר 16 אינץ', הם נאים ורק היעדר פנסי קסנון (אפשריים כאופציה) וקורות הגג שאינן צבועות אלא בעצם מדבקה שחורה מסגירים אותה. תא הנוסעים אולי לא משובב נפש אבל הוא נעים, עגלגל, החומרים איכותיים והוא נוח מאוד לשימוש. יש כאן אבזור מספק, היא אמנם נעדרת בקרת שיוט, ובקרת אקלים וזה מוזר עבור מכונית "פרימיום", אבל יש לה מערכת שמע טובה, עם חיבור בלוטות', מסך מולטימדיה צבעוני 6.5 אינץ' וגם מפרט בטיחות טוב. לא מאוד מרווח מלפנים, אבל המושב עשה עבודה טובה גם לאורך קילומטרים רבים. יש מושב אחורי, אבל אל, באמת אל תחשבו על זה אפילו.

איך נוסעת?

גרסת ה-1.0 ליטר של אודי A1 מצטיידת במנוע השלושה צילינדרים טורבו החדש של קונצרן פולקסווגן אותו פגשנו כבר בסיאט. זה אחד ממנועי הליטר שלושה צילינדרים היותר טובים בהם יצא לי לנהוג. אספקת הכוח חלקה ורציפה, נעדרת את הוויברציות של מנועי שלושה צלינדרים וגם בחלק העליון של הסל"ד לא מרגישה כמי שקומפרסור תקול מותקן בחזיתה. היא לא ספורטיבית, אבל זריזה באופן שימושי. תיבת שבעה ההילוכים כפולת מצמד יושבת בול על מנועים צנומים וגם כאן היא דואגת להשאיר אותה ברצועת כוח רלוונטית לכל מצב. היא נוטה לפעילות יתר במהירויות עירוניות ומרבה לטייל בין ההילוכים. מערכת ה-STAR-STOP כאן היא פשוט נוראית, בכל מצב של עמידה ברמזור היא מכבה את המנוע וכשהוא ניעור זה נעשה בחבטה שמצטרפת לשילוב הילוך לא נעים. המעבר בין עמידה לתחילת תנועה מטלטל בכל יציאה מהמקום לא משנה כמה מנסים להתרגל או להיות מוכנים לכך – הפתרון היה לכבות כל פעם את המטרד הזה.

רק בפיתולים, בעליות ובעיקר במצבי עומס, ניכר החוסר בסוסים כדי לייצר קצב מהיר. היא מציעה מידה מדודה מאוד של רהיטות, אולי לא הנאה צרופה, אבל ביצוע ברמה טובה. עם הגה טוב ותגובה טובה להפנייה שלו וגם שלדה הדוקה שלא מתבלבלת מפניות חדות ועומסים עם כיול מתלים שתומך בגוף היטב בהעברות משקל, אגב כיול, היא נוקשה ומצליחה להיות נוחה בתוך העיר רק בכבישים סלולים היטב.

בסיום ימי המבחן צריכת הדלק הייתה 15.8 ק"מ לליטר.

מה בסוף?

הציניות שחשתי כלפי המכוניות הזו הלכה והתפוגגה, כי היא בסופו של דבר מכונית שעושה הכל בצורה די טובה, בלי להיכשל בשום סעיף עיקרי. אבל את התובנה הסופית קיבלתי כשפגשתי ידיד, הוא בן 30 רווק עירוני, עדכני ועובד הייטק. כשהוא שמע שהיא עולה 128 אלף שקלים הוא נדלק לגמרי, "אתה רוצה להגיד לי שזה אותו שווי שימוש של היונדאי i35 שלי?!" הוא פתאום קלט שהוא יכול להפסיק להיראות כמו מי שלקח להורים את המכונית ולהתנייד באודי, אמנם הגרסה הבסיסית שבדגם הבסיס של אודי – אבל בכל זאת – עבור בחור צעיר זה בהחלט משהו אחר. ככל שחשבתי על זה הבנתי שבינינו, להוציא ה-S1 הרקטית, זה לא שלדגם הזה יש ערך מוסף ספורטיבי מובהק בכל אחת מגרסאותיה האחרות, אז למה באמת שהמנוע הזה יפריע?

אז קל מאוד לומר שמשלמים פה 128 שקלים על סמל בלבד, וזה נכון רק במידה מסוימת, כי שאר המכונית היא טובה לכשעצמה, ומה עם בכל זאת לחסוך 18 אלף שקלים ולנהוג בסיאט איביזה? שאלתי אותו, "אני אמנם צעיר מדי בשביל יונדאי i35, אבל לא צעיר מספיק בשביל איביזה" – יש בזה משהו...