מאזדה 3 מול רנו פלואנס – אומת הליסינג

מאזדה 3 ורנו פלואנס הן שתיים מהבולטות מבין ערימות המכוניות הממלאות את מגרשי המכוניות המשומשות של חברות הליסינג. אז מי מהן עדיפה עבור הלקוח המחפש משפחתית משומשת?

זה לא סוד שמבנה שוק הרכב בישראל מושפע עמוקות מענף הליסינג, ענף המחזיק בכ-70% מהיקף המכירות של המכוניות החדשות בישראל. ההשפעה העמוקה של ענף הליסינג על תמחור המכוניות החדשות בישראל ועל הדגמים המשווקים בארץ ומפרטם הטכני, באה לידי ביטוי במיוחד בקטגוריית המשפחתיות הקומפקטיות. מדובר בקטגוריה הגדולה ביותר בשוק הרכב בישראל באופן מסורתי, ואחד המפתחות להצלחה בקטגוריה הוא להציע "גרסת ליסינג" - שתהיה אטרקטיבית בקרב ציי הרכב, ותתאים למדרגת שווי השימוש.

שוק המכוניות המשומשות מושפע באופן גורף מענף הליסינג. ענף ממנו נפלטות מידי שנה עשרות אלפי מכוניות ליסינג משומשות במחירים אטרקטיביים. מגרשי חברות הליסינג מלאים במכוניות יד שניה שנפלטו בתום תקופת ההחכרה, ומחירן נמוך ב-50% ויותר ממחירה של מכונית חדשה זהה. תוסיפו לכך את תנאי הרכישה האטרקטיביים שמציעות חברות הליסינג כדי להיפטר כמה שיותר מהר ממלאי המשומשות שברשותן, ותבינו מדוע הפכו מגרשי מכוניות הליסינג לבחירה - הכמעט אוטומטית, עבור מי שמחפש לקנות מכונית משומשת במחיר נוח. מאזדה 3 ורנו פלואנס הן שתיים מהמשפחתיות הפופולאריות בישראל ובענף הליסינג, כאשר רק בשנת 2012 נמסרו כ-4,300 מכוניות רנו פלואנס, ולמעלה מ-5,200 מכוניות מאזדה 3 (צניחה של 50% לעומת 2011, אך עדיין ה-3 היא מהמכוניות הנמכרות ביותר בישראל). כפועל יוצא מכך, שתי המכוניות ממלאות וימלאו בהמוניהן את מגרשי המשומשות בשנים הקרובות, וזו הזדמנות לבדוק מי מהן עדיפה עבור הלקוח המשפחתי הממוצע.

נמנענו מלהשוות מחירי טיפולים ואחזקה, שכן רוב הלקוחות יבחר לטפל במכוניות אלו לא במוסכי יבואן, אלא במוסכים מורשים - שם רמת המחירים יכולה להשתנות באופן משמעותי בין מוסך למוסך (וחוץ מזה, אם כל כך חשוב לכם, תרימו טלפון ותבדקו אתם. מה אנחנו, ג. יפית?!).
גם למחיר המכוניות כמשומשות קשה להתייחס; טווח המחירים מתפרש על פני עשרות אחוזים בהתאם למצב הרכב, סוג המחירון בו הוא מתומחר, וההיצע המיידי במגרשים שמציעים גם מבצעים נקודתיים. עצתנו היא תמיד להשוות בין כמה מקומות, כאשר בתחרות העזה בין חברות הליסינג המרוויח הוא הצרכן.

להרשמה חינם למגזין אוקטן גבוה, לחצו כאן

מנוע, ביצועים

שתי המכוניות מצוידות במנועים דומים, בנפח 1.6 ליטר עם 4 שסתומים לצילינדר וגל זיזים עילי כפול. ההספק המירבי של שתי המכוניות מתקבל ב-6,000 סל"ד, אך לרנו יתרון קל של 5 כ"ס בהספק המירבי; 110 כ"ס, לעומת 105 במאזדה. מנוע הרנו מספק גם 0.6 קג"מ יותר מאשר במאזדה, אך אלו  מושגים ב-4,750 סל"ד, כאשר במאזדה המומנט המרבי מגיע ב-4,000 סל"ד.
כדי להפיק את המיטב משני המנועים, צריך לדחוף אותם לסל"ד גבוה ומנוע המאזדה עושה זאת בקלות יתרה, אך גם בשאון מורגש יותר בתא הנוסעים. האופי הנמרץ של מנוע המאזדה מגובה גם בתיבת הילוכים זריזה, המשתפת פעולה ומורידה הילוכים בקלות - כאשר היא נדרשת לכך. ההילוך הרביעי במאזדה הוא הילוך יתר ביחס העברה ארוך למדי, שיעיל מאד בשיוט, אך כל האצה דורשת הורדת הילוך. מה שהופך את הנסיעה במאזדה לתזזיתית משהו. הילוך נוסף בתיבה כפי שקיים בגרסת ה-2.0 ל', היה מועיל בהחלט.

הרנו לעומת זאת, מרגישה נינוחה יותר בשיוט, וגם שקטה יותר בתא הנוסעים. המנוע חסר מחץ מתחת ל-3,500 סל"ד, וכאשר הוא נדרש לספק את כוחו הוא מנסה מאוד, אך תיבת ההילוכים מגבילה אותו. תיבת ההילוכים בפלואנס משתהה בהעברות ההילוכים, והעברת ההילוכים חלקה פחות מאשר במאזדה. אמנם הביצועים של השניים דומים, אך הפלואנס מתאמצת יותר כדי לעמוד בקצב, ומבהירה שהיא יותר בעניין של שיוט רגוע.

מצב התפעול הידני במאזדה יעל הרבה יותר. התיבה לא מעלה הילוך עם העלייה לסל"ד גבוה, ומשלבת להילוך ראשון רק במהירויות זחילה ועמידה. בפלואנס, הססנות התיבה נמשכת גם במצב הידני, כאשר חולף זמן ממשיכת ידית ההילוכים עד להחלפת ההילוך, והתיבה ממהרת להעלות להילוך גבוה יותר כאשר המנוע נדחק למעלה הסל"ד. צריכת הדלק של שתי המכוניות במבחן לא תובעני במיוחד, ועמדה על כ-10.8 ק"מ לליטר במאזדה, ו-10.5 ק"מ לליטר בפלואנס.

התנהגות, נוחות

האופי השונה של שתי המכוניות מודגש עוד יותר בפרק ההתנהגות. מגבלות האחיזה של הפלואנס גבוהות יחסית, אך היא מרגישה מגושמת ומסורבלת יותר. ההגה נח מאד לשימוש; קל במהירויות חניה, ומשקלו מתגבר עם עליית המהירות, אך הוא נטול תחושה ולא מדויק. זהו לא הגה אידיאלי לנהיגה נמרצת בפיתולים, שם חוסר התחושה והדיוק שלו, פוגמים בביטחון כאשר דוחקים את הפלואנס לקצה. האופי של הפלואנס הוא גלולת הרגעה, והיא מעדיפה התנהלות נינוחה - הן בכביש המהיר והן בכביש המפותל.

המאזדה דינמית יותר, ובכלל מדובר באחת המכוניות היותר דינמיות בקטגוריה באופן שלא ממש מקובל בקרב המשפחתיות היפניות. ההגה אמנם נטול היזון חוזר, אך משקלו טוב, הוא מדויק, והתגובה להפניית ההגה מדודה. המאזדה הדוקה יותר, זורמת בין הפיתולים - בין היתר בזכות המתלה האחורי הנפרד מאחור. בקרת היציבות במאזדה ניתנת לניתוק מלא (ברנו רק בקרת המשיכה מתנתקת), מה שמאפשר לנהג המיומן להפיק עוד יותר הנאה משלדת ה-3.
 
בתחום הנוחות מנצחת הפלואנס ללא ספק. היא רכה יותר וסופגת יותר בהשוואה למאזדה התזזיתית והקופצנית. הרכות של הפלואנס נאמנה לאופי הצרפתי, אך לעיתים היא לוקה בחוסר ריסון - בעיקר בכבישים גליים, בהם היא מתנדנדת על המתלים יתר על המידה. קרוב לוודאי שהבולמים ברכב המבחן שעבר למעלה מ-45 אלף ק"מ, מתחילים לאותת על עייפות.
המצב במאזדה שונה. המתלים אמנם מרוסנים יותר, אך גם קשיחים יותר, והדבר מורגש במיוחד במהירויות עירוניות, שם המאזדה מתקשה לסנן את השיבושים. במהירויות גבוהות יותר המצב משתפר, אך זו עדיין לא תחושת השיכוך של הרנו. בידוד הרעשים, בעיקר רעשי המנוע והמתלים, עדיף בפלואנס.


מרווח, שימושיות

למרות שהיא נראית גדולה בהרבה, הפלואנס ארוכה רק ב-4 ס"מ מהמאזדה. אלא שהיתרון הגדול של הפלואנס הוא בבסיס הגלגלים שאורכו 270 ס"מ, נתון שמקובל בקרב מכוניות מקטגוריה גבוהה יותר. הפלואנס גם רחבה בכ-4.5 ס"מ, והתוצאה מורגשת היטב בחלל הנוסעים. ללא ספק הפלואנס היא מהמרווחות ביותר בקטגורית המשפחתיות. אמנם מרווח הראש מאחור לא מבריק, אך מרווח הרגליים מרשים ובכלל, המושב האחורי הרחב יאפשר גם לשלושה מבוגרים להצטופף בתוכו, כאשר שני נוסעים יוכלו ליהנות ממשענת יד מתקפלת עם מחזיקי כוסות (שלא  קיימת במאזדה). מלפנים, המרווח לנהג ולנוסע גדול, והרוחב העדיף מורגש במרווח הכתפיים והמרפקים.

המאזדה כמובן מעניקה תחושה צפופה יותר. מרווח הרגליים מאחור במאזדה טוב, כל עוד לא יושב מלפנים אבא ארך רגליים. מרווח הראש מאחור לעומת זאת גבולי, ומי שמעל גובה של 175 ס"מ ירגיש את התקרה קרובה מאד לפדחתו. רוחב המושב מאפשר ישיבה נוחה לשני מבוגרים, ואולי לילדון במרכז ולא יותר, עקב מבנה המושב ורוחבו.
 

לידיעת ההורים שביננו, כדאי לדעת שבפלואנס ניתן יהיה להרכיב במושב האחורי שני בוסטרים וילד במרכז, ואילו במאזדה שני מושבי ילדים בגודל מלא לא יותירו מקום במרכז המושב.

האחוריים המגודלים של הפלואנס חושפים תא מטען עצום בגודלו בנפח של 530 ליטרים, עם פתח הטענה גדול ומרווח. דלת תא המטען של הפלונאס חסרה תמיכה הידראולית שקיימת במאזדה. מתחת לכיסוי תא המטען, ישנו גלגל חילופי בגודל מלא, זאת בניגוד לגלגל חילופי מוקטן במאזדה. תא המטען של המאזדה קטן יותר ב-100 ליטרים משמעותיים והוא מספיק בגודלו עבור משפחה ממוצעת ,אך לבטח לא מרשים כמו זה של הרנו. פתח ההטענה הרנו צר יותר, ופוגם בשימושיות.

תא נוסעים, אבזור

הצבע השחור בתא הנוסעים של המאזדה רק מעצים את תחושת הצפיפות, ורק גימור כסוף לתחתית הקונסולה המרכזית מפיג מעט את התחושה הקודרת (אלא אם החלום שלך הוא רכב כל שחור כמו העורך האחראי האימבצילי של המגזין הזה). סביבת הנהג של המאזדה 3 עשירה יותר במתגים ובתצוגות דיגיטליות, והעיצוב מצועצע ועמוס מדי. איכות החומרים לא אחידה, כאשר חלקו העליון של הדשבורד מורכב מחומר רק ונעים, אך מנהרות המחוונים והקונסולה המרכזית הם מפלסטיק קשיח וזול. איכות ההרכבה במאזדה יפנית למהדרין, ותא הנוסעים הרגיש הדוק גם במכונית המבחן הוותיקה, למעט מתגי תאורת תא הנוסעים הזולים למראה שהרגישו רופפים במעט.

האבזור בגרסת האקטיב של מאזדה 3 בסיסי למדי, וכולל מזגן מכאני, 4 חלונות חשמליים - כשרק חלון הנהג אוטומטי, מראות חשמליות, מערכת שמע מקורית ומחשב דרך. גלגל ההגה במאזדה נעים יותר לאחיזה, ומתכוונן לגובה ולעומק. הכפתורים על גלגל ההגה של המאזדה מתפעלים את מחשב הדרך, בנוסף לכפתור תפעול נוסף הנמצא בצד מד המהירות ומצריך הסרת היד מההגה. מיותר. המושבים תומכים בצורה טובה אך יהיו צרים עבור אנשים רחבים. לטובת הנהג והנוסע ישנה משענת יד מרכזית עם תא אכסון אך זו לא ממש מרשימה באיכותה.

סביבת הנהג ברנו מעוצבת באופן סולידי יותר, והגוונים השולטים בגרסת האות'נטיק הבסיסית, אפרוריים. לאווירה החיוורת משהו, מוסיפים גם צגי המידע בלוח המחוונים ומעל פתחי האוורור המוארים באור בהיר (בניגוד לחגיגת הצבעים במאזדה). המחוונים של הפלואנס ממוקמים בזווית אופקית מדי, ומצריכים הסתגלות. איכות החומרים במפלס העליון של תא הנוסעים בפלואנס נעימה, אך בחלק התחתון נמצא פלסטיק קשיח, מחוספס וזול יותר, שכלל לא מרשים באיכותו. רמת ההרכבה טובה ולא נרשמו צקצוקים. המושבים ברנו תומכים פחות אך רחבים יותר, ומשענת הגב רכה מידי וזה מורגש לאחר למעלה משעה של נסיעה.

מפרט האבזור ברנו כולל מזגן מכאני, 4 חלונות חשמליים (השניים הקדמיים אוטומטיים), מראות חשמליות, מערכת שמע מקורית עם שליטה מההגה, מחשב דרך ונעילה מרכזית בשלט רחוק.
גלגל ההגה מתכוונן בגרסה הבסיסית לגובה בלבד. תפעול מערכת השמע של הרנו לא נוח, כיוון שהוא ממוקם נמוך מדי, אך בניגוד למאזדה היא מצוידת בכפתורי תפעול מגלגל ההגה. בניגוד למקובל, כפתורי התפעול לא נמצאים על גלגל ההגה - אלא בידית אשר נמצאת מאחוריו, והכפתורים מתופעלים על ידי האצבעות האוחזות בהגה מאחור, דבר שמצריך תרגול אך מתגלה כיעיל.

סיכום
המאזדה והרנו מציגות שתי גישות שונות לאריזה משפחתית. ה-3 פונה יותר לנהג, כאשר אופייה נמרץ יותר, דינמי יותר ותזזיתי יותר. את מטלותיה המשפחתיות המאזדה תבצע היטב, אך היא לא חפה מחסרונות שעיקרם מרווח פנים לא גדול, נוחות נסיעה לא מבריקה, ומחסור בעידון.
הפלואנס לעומתה מצטיינת בדיוק בנקודות החשובות למכונית משפחתית. יש לה נוחות טובה, היא מרווחת מאוד, תא המטען שלה עצום, והיא גם שקטה ונינוחה יותר. היא אמנם מספקת בלבד מבחינה דינאמית והביצועים סבירים ותו לא, אך אלו לא הנקודות הנמצאות בראש המעלה עבור הנהג המשפחתי.
הנהג חובב הנהיגה ימצא ב-3 פרטנרית טובה יותר (אבל ביננו, לך תנהג מהר בפיתולים כשאשתך לידך והילדים צורחים מאחורה), אך בכל מה שקשור לתכונות החשובות במכונית משפחתית, ידה של הפלואנס היא על העליונה, והיא המנצחת במבחן הזה.      

להרשמה למנוי חינם למגזין אוקטן גבוה, לחצו כאן