אודי A3 מחודשת – מבחן דרך

אאודי A3 ספורטבק

הדור השלישי של הקומפקטית היוקרתית מבית אודי קיבל מתיחת פנים ליום הולדתו הרביעי, יצאנו לסיבוב בתצורת הספורטבק עם מנוע ה-1.4 ליטר 150 כ"ס

  • 01-01-2017
  • מאת: קינן כהן, צילום: קינן כהן

אנשי ב.מ.וו ינופפו בדגם הקומפקט, שהוצג בשנת 1993 בטענה שהוא הוא היה הראשון בפלח של מכוניות הפרימיום הקומפקטיות. במקום מסוים הצדק עימם, אבל מצד שני הקומפקט לא באמת הייתה דגם נפרד לחלוטין, אלא יותר גרסה מקוצרת של סדרה 3 דאז (36E). אודי לעומת זאת ב-1996 הייתה מכונית שישבה על פלטפורמה נפרדת לגמרי, פלטפורמת A של הגולף ושות'.

20 שנה חלפו מאז, וגם שניים וחצי דורות, כיום זו כבר לא פלטפורמת הגולף אלא רצפת ה-MQB המודולרית של פולקסווגן. מעין גרסת לגו רק של מכוניות המאפשרת מישמש ענק של סוגי מרכבים, אורכים, תצורות הנעה ועוד על בסיס פלטפורמה אחת. אז ארבע שנים לאחר הצגתה הראשונה מקבלת אודי 3A מתיחת פנים ועדכון כללי.

מה נשאר, מה חדש?

חיצונית, אודי 3A המחודשת מחדדת את ההופעה בגריל הקדמי ובפנסים חדשים. השוואה של פרופיל המכונית המחודשת עם היוצאת הוא אתגר שיניב דקות ארוכות של חיפוש קפלים זעירים בדופן, אבל לא משהו שבאמת רואים או שמים לב אליו. מאחור השינוי המרכזי הוא תאורת לד בפנסים. אנחנו קיבלנו את תצורת הספורטבק, שבעיני תמיד הייתה ותהייה הנאה והטובה ביותר מבין אלו של 3A בכל גרסאותיה. הפרופורציות וקו הגג המאורך מתאימות יותר מכל התצורות האחרות שלה לעיצוב הרבוע והחד שלה. יותר מגרסת הקבריו מוזרת הפרופורציות או הסדאן שלעולם תשדר מבחינתי "נורא רציתי 4A, אבל לא הספיק לי הכסף".

חידוד החזית וברמת הגימור SHARP גם פנסי לד

פנים המכונית גם הוא התרענן טכנולוגית, לוח מחוונים דיגיטלי 12.3 אינץ' שהוא למעשה מסך TFT, מערכות בטיחות מתקדמות כולל בקרת שיוט אדפטיבית, זה לפחות מה שציפיתי לפגוש שם. אבל לא, למעשה שני אלו כמו גם תאורת המטריקס לד המתוחכמת, בהחלט מהחידושים היותר מעניינים במכונית הזו נותרו מחוץ לישראל. רמת הגימור המקומית כוללת את מערכת ה-MMI לשליטה על מערכות הרכב, תפריטים ומולטימדיה כל זה מוצג על גבי מסך 7 אינץ' נשלף. שליטה מההגה, מערכת עצור-סע, בקרת אקלים מפוצלת עם יציאות למושב האחורי ועוד. לאלו נוספה חבילת SHARP הכוללת תאורת לד (במקום קסנון בלעדיה), חלון גג פנורמי, מפתח חכם וחישוקי 17 אינץ' עם צמיגי 225/45. עלות החבילה – 25 אלף שקלים. בנוסף במכונית המבחן הותקנו מקומית חיישני רוורס בתוספת של 1,500 שקלים, מערכת ניווט של וויז ומצלמת רוורס שעלותם 6,000 שקלים, או 4,000 בלבד אם מסתפקים במצלמת הרוורס.

אלגנטי, איכותי וקל מאוד להתמצאות

מתחת למכסה המנוע, 1.4 ליטר טורבו עם 150 כ"ס ב-5,000 סל"ד ו-25.5 קג"מ ב-1,500 סל"ד (המחליף את זה בנפח זהה ובהספק 122 כ"ס), כמו גם מערכת ניתוק צילינדרים בשיוט לטובת חיסכון בדלק. תיבת ההילוכים היא DSG כפולת מצמד בת 7 יחסי העברה בעלת עוקה יבשה. 

מנוע גמיש, חי וחסכוני. תיבת ההילוכים טובה מאי פעם בתפקוד החלק שלה

מתארגנים

כניסה לתא הנוסעים של אודי היא תמיד כיף. אתה יודע שתמצא כל דבר בדיוק במקום, זמן ההתאקלמות קצר להפליא ושני רחובות מהסוכנות אני כבר מתפעל כמעט הכל בלי לחשוב על זה.

כמעט הכל, כי כאשר שילבתי לרוורס רגע לפני שהוקרנה התמונה ראיתי את הלוגו של וויז, אבל לחיצה על כל כפתור אפשרי לא הביאה להצגה של התוכנה. מוזרות שניה הייתה משטח מגע קטן כגודלה של קופסת גפרורים במחזיק הכוסות בתחתית הקונסולה שמהותו לא הייתה ברורה לי. רק למחרת גיליתי ששתי התמיהות הללו כרוכות זו בזו. הדלקת מערכת הניווט נעשית בלחיצה ארוכה על כפתור בהגה והשליטה בסמן שלה נעשית דרך משטח המגע. כמה ניסיונות שימוש בעסק הזה גרמו לי לסגת מהרעיון. הפער בין מערכות מבית היצרן והתקנות מקומיות ברמת ממשק המשתמש כל כך בולט במקרה הזה. הסמן עצבני בתגובותיו, לא מדויק ותפעול פשוט תוך כדי נהיגה ממש מסוכן (ולכן במערכות מקוריות הוא נחסם כאשר הרכב בתנועה), הרמקול של המערכת שנפרד ממערכת השמע נשמע כאילו הגברת של וויז צועקת מתוך תא המטען כאשר גרב תחובה בפיה. בקיצור, עדיף לוותר ולהפעיל את מערכת הניווט מהטלפון הנייד המתמשק מצוין עם המערכת המקורית.

משטח המגע לתפעול מערכת הניווט מבטל מחזיק כוסות ובעיקר לא נוח לתפעול

שאר הסעיפים מוציאים את ה-3A עם ציונים גבוהים מאוד. תנוחת הנהיגה מצוינת, כך גם הראות החוצה לפנים ולאחור נוחות המושבים הקדמיים טובה מאוד. כמות תאי האחסון סבירה, יש מקום לכל הפיצ'יפקעס וגם למטריה קטנה בדלת. חבל שמשטח המגע המוזכר קודם מבטל מחזיק כוסות אחד, דווקא זה הקרוב, כך שאם שמתם כוס ברחוק יותר ומשום מה שפכתם נוזל – זה עלול להיות עליו.

מרווחת מאחור

עם 264 ס"מ בבסיס הגלגלים זה לא שאפשר להשתרע שלוח רגליים מאחור, אבל שני מבוגרים ממוצעי מידות ישבו שם ברווחה סבירה, פלוס תאורה אישית ואותן יציאות מיזוג. תא המטען עם 380 ליטרים, בעל פתח הטענה "סטיישני" מרווח ורצפה שטוחה, תאורה קטנה, תאים בדפנות וטבעות עיגון.

מבנה "סטיישני" עמוק ורחב בתצורת הספורטבק השימושית

נוסעים

הדבר הראשון ששמים אליו לב בנהיגה ב-3A המחודשת היא הנינוחות. נינוחות הן בשיכוך המתלים והן באופי תיבת ההילוכים. נוחות הנסיעה טובה מאוד ולמרות המוצא הגרמני המזוהה עם נוקשות היא מצליחה לחצות איזורים אורבניים מאתגרים כמו מבואות בני ברק עם סינון טוב מאוד של שיבושים, שברים ושאר מפגעי סלילה. תיבת ההילוכים כפולת המצמד מצליחה בדור הנוכחי שלה לתפקד באופן חלק גם במהירויות נמוכות והעברות ההילוכים לקראת האטה או סתם בזחילה טובות בהרבה מאשר בעבר. מערכת העצור-סע נלהבת מאוד מקיומה ולפעמים מדוממת את המנוע גם בגלישה לקראת עצירה, ניצלתי את האפשרות לנתק אותה.

מחוץ לעיר כל עוד המהירות היא בגבול החוקי תא הנוסעים שקט וגם פה הריסון מצוין. המנוע מגיב בקלילות והוא נמרץ מאוד. פעולת ניתוק הצילינדרים בשיוט "שקופה" לנהג, אין כל חיווי המציין כי התנועה נעשית בכוח צמד בוכנות בלבד וגם אין כל שיהוי בהתגייסות שלהם בחזרה ברגע שנדרשת האצה. עד גזרת 150-160 קמ"ש הכוח מגיע בחלקות ומהירות, משם ואילך היא עדיין מאיצה, אבל בקצב איטי יותר – וזה בסדר, אתה באמת צריך לחשוב פעמיים אם זה מה שאתה רוצה לעשות. מי שנפגע יותר מכל בשיוט במהירות הזו הוא השקט שמופר על ידי רעש צמיגים מאוד בולט.  

סיבוב בכבישי הנהיגה אישר פחות או יותר את מה שאנחנו כבר יודעים על אודי 3A בכל הקשור להתנהגות והנאה מנהיגה. היא יודעת לעשות את זה, אבל לא תוך כדי גירוי חושים מסעיר.

בלימה לקראת פניה נעשית בהחלטיות, עם עוצמה והיענות טובה ללחיצה, הפניית ההגה נענית בכניסה החלטית של החרטום לקו כאשר תת היגוי עדין מאוד וכמעט בלתי מורגש מופיע בקרבת המגבלות, הרפיה מדוושת הגז בפניות המהירות או תוספת בלימה בכניסה מהדקת אותה פנימה. כדי לנהוג אותה ממש מהר צריך בעיקר לסמוך על משוב מהישבן ופחות מההגה, הוא טוב בדברים מסוימים, תקשורת היא לא הצד החזק שלו. תיבת ההילוכים המהירה והמנוע הנושם בקלילות, בעיקר במצב S מאפשרים לה יציאה מהירה מהפניות וצבירת מהירות לקראת העיקול הבא.

בסיום ימי המבחן בדיקת צריכת הדלק הכוללת התייצבה על 13.5 ק"מ לליטר.

מסכמים

דור אחרי דור וגם במתיחת הפנים הזו, אודי 3A היא עדיין מכונית שעונה על הגדרת התפקיד שלה בצורה מצוינת. כרטיס כניסה הן לקטגורית הפרימיום (למרות שמאז ה-1A היא כבר לא הזולה בהיצע) והן לעולם של אודי בהיבטים של עיצוב, טכנולוגיה וסמל סטטוס. היא עדיין מכונית יום יום שימושית, נוחה וזריזה עם חבילת מימדים-מנוע-תיבת הילוכים. המגרעות שלה לא נוגעות למכונית ככלי תחבורה אלא למעטפת האבזור שלה. שם, דווקא בנקודה המרכזית של מתיחת הפנים הזו, הגרסה שמגיעה אלינו לא מציעה את הערך המוסף שאמור להיות לה. מחירי ה-3A מתחילים ב-175 אלף שקלים לגרסת ה-1.4 שלוש דלתות, מחיר תצורת הספורטבק בבסיס הוא 182 אלף שקלים (214 אלף שקלים לאחר תוספת חבילת SHARP, חיישני הרוורס, המצלמה ומערכת הניווט), אלו מספרים שמציבים אותה בלב הקטגוריה מול אלפא ג'ולייטה, ב.מ.וו סדרה 1, וולוו 40V ומרצדס A קלאס. היא עדיין מצליחה להישאר בחלק הטוב שלה מבחינת הביצוע הכולל שלה ועדיפה עליהן כחבילה ברוב הסעיפים, למעשה, אם רק הייתה מתחדשת גם בפן האבזור הטכנולוגי שעימו היא מגיעה מעבר לים, יכולנו להעניק לה את המצטיינת של הקבוצה.

  אודי A3 ספורטבק 1.4 ליטר

מנוע, הנעה

בנזין, קדמית

נפח

1,395

הספק/סל"ד

150/5,000

מומנט/סל"ד

25.5/1,500

תיבת הילוכים

כפולת מצמד, 7 הילוכים

 

 

מידות

אורך (ס"מ)

431

רוחב (ס"מ)

197

גובה (ס"מ)

143

בסיס גלגלים (ס"מ)

264

תא מטען (ליטרים)

380

משקל (ק"ג)

1,315

 

 

מתלים, בלמים,צמיגים

מתלים קד'/אח'

מק'פרסון/רב חיבורי

בלמים קד'/אח'

דיסק/דיסק מאוורר

צמיגים

225/44 17R

 

 

יש לכם שאלות לכותב המבחן? בואו לפגוש אותו בפורום