טויוטה קורולה - יום הולדת 50 שמח

בתזמון מושלם עם השקת הדור החדש של טויוטה קורולה בישראל, היסטוריון הפורום חן פרחי לוקח אותנו אחורה לפגוש את ההיסטוריה של העממית העולמית

חברת טויוטה לייצור מכוניות הוקמה ב-1937, כ-4 שנים לאחר שנוסדה טויודה - חברה לייצור מכונות אריגה. אולם רק ב-1947, כשנתיים לאחר תום מלחמת העולם השנייה החלה טויוטה לייצר מכוניות פרטיות. עד אותה שנה עסקה בייצור משאיות וכלי רכב צבאיים עבור הצבא היפני, ולמזלה הטוב מפעליה נותרו שלמים ולא נפגעו במלחמה. המכונית הראשונה שייצרו לאחר המלחמה הייתה טויופט, כך כונו מכוניות טויוטה, מדגם SA. עיצובה היה דומה במפתיע לחיפושית של פולקסווגן, אך בעלת מנוע קדמי. ככלל, כל מכוניות טויוטה נראו כהעתקים וחיקויים דהויים של מכוניות אירופיות ואמריקניות בנות תקופתן. בשנת 1958 נעשה ניסיון ייצוא ראשון, ודגם הקראון – "כתר" (מוטיב שיחזור בעוד דגמים שלה) יוצא לארה"ב ו... נחל שם כשלון חרוץ. למרות הכישלון, לא אמרו בטויוטה נואש, והמשיכו לשפר בהתמדה את איכות המוצרים, תוך כדי התאמתם לטעם האמריקני, שהיה באותה העת שוק היעד הגדול ביותר. כמרבית היצרנים היפניים, עסקה טויוטה בייצור מכוניות קטנות שהתאימו לכלכלה היפנית שהחלה להתאושש ממוראות המלחמה, אך בניגוד למרביתן, לא ייצרה מכוניות זעירות בעלות מנועי 360 סמ"ק שהיה נפח מנוע מקובל מאד ביפן וזאת בשל העובדה כי מתחת לנפח זה לא נדרשה הוכחת בעלות על חניה. בשנת 1961 הציגה טויוטה את הפובליקה, מכונית משפחתית קטנה שסוף סוף לא נראתה כמו פרודיה על מכוניות אמריקניות בנות תקופתה, אלא הציעה עיצוב שגרתי שהתאים לרוח תקופתה. הפובליקה צוידה במנוע קטן יחסית, 700 סמ"ק, אולם הציעה תיבת הילוכים אוטומטית כאופציה, מה שהיה חידוש גדול בתקופתה. לתיבה האוטומטית היו שתי מהירויות שלמעשה הייתה העתקה של תיבת הפאוור גלייד של GM. הפובליקה, יחד עם הדגמים הגדולים יותר, הקורונה והקראון, נמכרו היטב והפכו את טויוטה לשחקן משמעותי בשוק.

הרוזנת שירדה אל העם

בשנת 1966 השתלטה טויוטה על הינו, יצרנית יפנית קטנה שהמוצר העיקרי שלה היה הקונטסה (רוזנת) 1300, מכונית משפחתית בעלת מנוע אחורי, פרי עיצובו של מישלוטי האיטלקי. למרות שהמשא ומתן התנהל שנתיים קודם, ולמרות שהייתה להינו מכונית חדשה יחסית, הקונטסה 1300, העדיפו בטויוטה לוותר עליה, ובמקומה פיתחו משפחתית קטנה חדשה שנקראה קורולה. המכונית החדשה הוצעה במרכב של שתיים או ארבע דלתות, סטיישן שתי דלתות ואפילו גרסת קופה. המנוע היה מתכנון עצמי, למרות שהתבסס על מנוע הקונטסה שהיה מוצלח מאד. קורולה הוצעה עם שני מנועים – 1.1 ו 1.2 ליטר עם הספקים שנעו בין 60 ל-78 כ"ס, מכובדים ביותר לזמנה, גם בהשוואה לתוצרת האירופית של תקופתה. כבר בתחילת השיווק הוצעה הקורולה עם תיבת הילוכים אוטומטית, ועד מהרה התחבבה על הקהל האמריקני, על אף שהעדיף כמובן את ספינות הכרום עם מנועי ה-V8 הענקיים. המכירות היו מצוינות, ועד מהרה קנתה לה הקורולה החדשה שם של מכונית אמינה ואיכותית מאד. הקורולה יוצרה הן ביפן והן במפעל החדש באוסטרליה. ומה עלה בגורלה של הינו? טויוטה נטלה את טנדר הבריסקה 1300, שינתה אותו קלות והציגה אותו תחת השם טויוטה היי לקס, ומשם הכל היסטוריה.

כבר מהדור הראשון, התאפיינו בעלי קורולה במשיכה לענפי ספורט אקסטרים כמו דיג!

בשנת 1970 הוחלפה הקורולה הראשונה בדגם חדש שהיה כמובן גדול יותר במימדיו, והציע לראשונה מנוע 1.6 ליטר חדש שהגיע בגרסאות הקופה הספורטיביות להספק של 115 כ"ס, יותר מאשר במיטב התוצרת האירופית. לראשונה הוצעה הקורולה עם תיבת הילוכים אוטומטית מלאה ומודרנית בת 3 הילוכים ואפשרות למזגן מקורי. השוק האירופי התייחס בחשדנות למכונית, אך בארה"ב, אוסטרליה ובמזרח היא נמכרה היטב. כמובן שמשבר הדלק של שנת 1973 שהותיר רבבות אמריקנים עם מפלצות סמק"ים אדירות וזללניות – אבל בלי דלק להניע אותן, בשילוב המוניטין שצברה הקורולה כמכונית חסכונית ואמינה רק הוסיפו דלק (סטגדש!) למדורה והאיצו את המכירות עוד יותר.

העלייה בפופולאריות הגיעה בד בבד עם משבר הדלק  של 1973 - הדור השני

בשנת 1974 הוצג הדור השלישי של הקורולה שהציג שוב צמיחה במימדים, ולראשונה היא הוצעה במרכב  3 דלתות שנקרא ליפטבק. באותה תקופה השתלטה טויוטה על דייהטסו, יצרן קטן אף הוא, וקורולה דור שלישי הוצגה ונמכרה כדייהטסו שארמנט. בשנת 1979 הוצג הדור הרביעי של הקורולה, שהציע סוף סוף מראה מערבי יותר. לראשונה הוצע בקורולה מנוע דיזל, ויחד עם גרסאות מרכב רבות, זכתה המכונית למכירות מצוינות, והפכה לאחת המכוניות הנמכרות בעולם. מכאנית, התבסס הדור הרביעי על קודמיו, וכלל עדיין הגה תיבה ותפוחים, שכבר הפך נדיר במכוניות בגודלה. הפשטות המכאנית ואיכות הייצור הגבוהה, יצרו למכונית תדמית של סוס עבודה אמיתי, שסייע מאד למכירות. בסוף 1983 הוצג הדור החמישי של המכונית, שהציע בנוסף לעיצוב מודרני יותר גם הנעה קדמית סוף סוף, כמו מרבית מתחרותיה. גם עיצוב הפנים והאבזור עברו שדרוג משמעותי, והמכונית נראתה כהולמת את תקופתה. למרות שהיתה כאמור בעלת הנעה קדמית, גרסת הקופה עשתה שימוש בשלדתה הקודמת והייתה בעלת הנעה אחורית. לגרסת הקופה שכונתה EA86 היה מנוע 1.6 ליטר עם גל זיזים עליון כפול וראש מנוע בעל 4 שסתומים לצילינדר, מה שסייע לו לספק 124 כ"ס וביצועים מעולים. ה-EA86 כיכבה במסלולי המירוצים, והפכה ברבות השנים למכונית פולחן, במיוחד בתרבת הדריפטים.

ה-EA86 הפכה למכונית קאלט בתרבות הדריפטים בזכות ההיסטוריה שלה על מסלולי המירוצים

הקורולה בדורה החמישי יוצרה במפעלים רבים ברחבי העולם, ובמפרטים שהתאימו לכל שוק, החל מהאפריקני שדרש מנועים שיתאימו לדלק באיכות גרועה, דרך השוק האמריקני בעל דרישות זיהום האוויר המחמירות וכלה בשוק האירופאי אנין הטעם. ב-1987 הוצג הדור השישי של הקורולה, שהספיקה בינתיים להפוך למכונית הנמכרת ביותר בעולם. הדור השישי הציע עיצוב מודרני ונאה יותר, מנועים חדשים וחזקים יותר, אפשרות להנעה כפולה לראשונה במשפחת הקורולה ובטיחות משופרת. גם בדור הזה הייתה הקורולה לרבת מכר כלל עולמית, ולראשונה נוצר שיתוף פעולה עם GM האמריקאית. שיתוף הפעולה הוליד גרסה אמריקנית לקורולה שנקראה גיאו פריזם. בסוף 1991 הוצג הדור השביעי של הקורולה, שהציע עיצוב מודרני בהרבה, בטיחות משופרת ותא נוסעים מודרני ומרווח בהרבה. כמו קודמותיה, הוצעה הקורולה באין ספור גרסאות מרכב ומנועים, ולראשונה החלה להיות מורכבת במפעל החדש שבנתה טויוטה בטורקיה. הדור השמיני של הקורולה הוצג בסוף 1995 והציע מראה מודרני יותר, על אף שהתבססה על שלדת קודמתה. עיצוב חזית המכונית היה מקורי, כמו גם מיקום מערכת הקול בתא הנוסעים. בשנת 1997 עברו מכירות הקורולה, על שבעה דורותיה, את מכירות החיפושית והפכו אותה למותג הרכב הנמכר ביותר בהיסטוריה.

כבר בשנת 1997 עברו מכירות הקורולה את אלו של החיפושית

לקראת שנת 2000 הוחלף מנוע ה 1.6 הוותיק במנוע חדש בעל תזמון שסתומים משתנה, מה שגרם להעלאת ההספק ולשיפור ניכר בביצועים. גם דגם זה נמכר היטב, אם כי מרווח הפנים המצומצם למדי היווה את נקודת התורפה הבולטת בדור זה. בסוף שנת 2000 הוצג הדור התשיעי של הקורולה, שהציע צמיחה משמעותית במימדים, עיצוב מודרני בהרבה ורמת בטיחות גבוהה. גם דגם זה יוצר בכל רחבי העולם ובאין ספור גרסאות, מה שתרם להצלחתו הגדולה. הדור העשירי של הקורולה הוצג בסוף 2006, ולמרות שהייתה גדולה מהדגם היוצא, התבססה על שלדתו. בדגם זה הציעה לראשונה טויוטה תיבת הילוכים רובוטית-אוטומטית חד מצמדית, על מנת לענות על תקני זיהום האוויר ההולכים ומחמירים. בסוף 2011 הוצג הדור ה 11 (!) של הקורולה, שהציגה שוב צמיחה במימדים, כך שהקורולה בת זמננו מציעה מרכב בגודלו של זה של הקרסידה, מכונית הסאלון של טויוטה בשנות ה-70' וה-80'. בדור זה היא זנחה את התיבה החד מצמדית הלא מעודנת ועברה לשימוש בתיבת הילוכים רציפה.

ממשיכה לסחוב

בקיץ 2013 נמכרה הקורולה ה-40 מיליון, מספר חסר תקדים בהיסטוריה המוטורית, למרות שלרוב המשותף בין גרסאותיה היה רק השם. סוד קסמה של הקורולה היה נעוץ באיכותה הגבוהה, אמינותה המעולה, התמחור הנוח ועצם העובדה שטויוטה לא הזניחה אף שוק, ויהיה זה הקטן ביותר, בכל מקום בעולם. בנוסף, ריבוי הגרסאות הגביר מאד את המכירות, לכל אחד הייתה את הקורולה שהתאימה לו. כך שלמרות שתמיד נהנתה הקורולה ממראה שמרני שפנה למכנה המשותף הרחב ביותר, מצד שני ידעה לנפק גרסאות ספורטיביות ראויות.