מבחן דרך – טויוטה אוונסיס 1.8 ליטר

היה לי קצת משעמם וחשבתי לעצמי שמבחן דרכים עשוי להיות דרך מצוינת להעביר את הזמן, ביקשתי וקיבלתי את טויוטה אוונסיס החדשה 1.8. אוונסיס? באמת? מישהו חוץ מהמשטרה קונה את זה? נו שווין, תביאו

בכל מבחן בשנים האחרונות למכוניות מסגמנט המשפחתיות הגדולות, שחביב עליי מאוד, מרחפת רוחה של "הבעיה".

מהי אותה "בעיה"? במשך שנים כל יצרן הציע את המשפחתית ה"רגילה" – מנוע 1.6 ואת הדגם שהוא רמה מעל. לרוב עם מנוע 2.0 או 1.8 ליטר, קצת יותר מרווח, קצת יותר מאובזר. משפחתית גדולה קרא לזה העולם, "מכונית מנהלים" קראנו לזה בארץ המעמדות.

כל מי שרצה להראות שהוא "בוס" קנה מזדה 6 בשביל להבדיל את עצמו מכל בעלי ה- 3. אבל בעשור האחרון צצה לסגמנט הזה תחרות שפגעה בו משמעותית - הג'יפונים.

כלי רכב דוגמת קיה ספורטאז', מיצובישי אאוטלנדר, מאזדה CX5 ושות' שמתחרות במשבצת המחיר של אותם רכבי מנהלים, אבל יכולים להתהדר בנוצות והילת השם "ג'יפים" ובכך לשדרג את מעמד בעל הרכב ובנוסף להציע יותר פח לשקל, אלו נגסו רבות במכירות.

למעשה, כיום בסגמנט הזה שהוא גם צפוף וגם מוגבל מבחינת קהל יעד אתה צריך להציג איזשהו ערך מוסף על מנת להתבלט ולמכור.

וכאן הבעיה. אוונסיס היא המשפחתית הגדולה של טויטה בהיצע האירופי (למרות שבארץ אנחנו מקבלים גם את הקאמרי, שהיא המשפחתית הגדולה בגרסה האמריקנית וממוצבת כדגם מעל). מדובר בשחקנית ותיקה יחסית בקטגוריה. זהו הדור השלישי של האוונסיס והוא הוצג עוד ב-2009. מאז עבר 2 מתיחות פנים, האחת ב-2012 והשנייה באמצע 2015.

כשמשווים אותה לחלק מהמתחרות העיקריות, נדמה שחסר לה איזשהו ערך מוסך שידחוף את הלקוח לכיוונה. כך למשל, הסקודה סופרב ופולקסווגן פאסאט מציעות תחושת פרימיום ומנועי טורבו, אך מתומחרות גבוה יחסית. מאזדה 6 מציגה עיצוב יפיפה (לדעתי...), התנהגות כביש טובה ומוניטין חזק. יונדאי סונטה מציעה גרסת הייבריד.

וטויוטה אוונסיס? נראה שלאוונסיס לא נשאר.

הרכב

מבחינת העיצוב החיצוני, היופי הוא בעיניי המתבונן, אך למרות זאת הרשמים שלי היו די חיוביים מהאוונסיס. רכב המבחן הגיע בצבע אפור כהה, שעשה חסד עם הרכב. לטעמי הקו העיצובי החדש של טויוטה מאוד מוחצן ופחות זורם –אבל הצבע הכהה מצליח איכשהו לעדן את העיצוב הזוויתי הזה וכאמור, בסופו של דבר היא נראית טוב למדי. החזית היא אותה חזית X שטויוטה מציעה בכל הדגמים. כעת יש גם תאורת יום(DRL)  משולבת לד.

מהצד, עם אורך של 4.75 מטרים, למרות שהיא קצרה יותר מהמתחרות (16 ס"מ פחות ממאזדה 6 וכ-15 ס"מ פחות מסקודה סופרב) בזכות הפרופורציות הטובות היא נראית מרשים. מאחור פנסי הלד הדקים א-לה לקסוס נותנים מראה יוקרתי שמייחד את הרכב.

היא הגיעה כשהיא נועלת חישוקי סגסוגת בקוטר 16 אינץ' עם שילוב שחור וכסוף ששוב, לטעמי האישי, נראים כאילו נקנו מאוטודיפו ומוזילים את המראה הכללי. טוב היו עושים לו היו מספקים אותו עם חישוקים בצבע כסוף.

בתא הנוסעים איכות החומרים היא גבוהה יחסית. ההגה, ידית תיבת ההילוכים ומסעדי היד בדלתות מצופים עור עם תפר כפול. גם הפלסטיקה איכותית ברובה. רכה למגע באזור העליון ובעלת תחושת טובה בכל המקומות שסביר להניח שיגעו בהם ביום יום. אציין לרעה את השילוב של פלסטיק כסוף זול למראה ולמגע בדשבורד ובדלתות שכמו החישוקים מנסה להקנות מראה יוקרתי, אבל בפועל מוזיל את התחושה הכללית ברכב. כנראה בחירה של אותו אחד שבחר את הג'אנטים.

האוונסיס מציעה ריפוד דו גווני בתא הנוסעים. כאשר המושבים האחוריים שחורים ואילו בקדמיים משולבות רצועות אלקנטרה בצבע חום-אפור בהיר. גם בד הריפוד בדלתות משלב את האלמנט של החום-בהיר וזה נראה מצד אלגנטי ומחייה את פנים הרכב. מצד שני – רוב האזורים שבאים איתם במגע שחורים – מה שמועיל מאוד לפרקטיות של לשמור אותם נקיים.

איכות ההרכבה טובה. למרות שחלק מהפלסטיקים ישמיעו חריקה שלוחצים עליהם, באופן כללי ברכב המבחן (החדש מאוד – 1,500 ק"מ) לא נשמעו צקצוקי פלסטיק בנסיעה, גם על כביש משובש.

הראות טובה קדימה ואחורה. קורות A יחסית צרות עם משולשי חלונות המאפשרים ראייה טובה גם לצדדים.

בהיבט האבזור, למרות שהרכב הוזל ויש פער משמעותי בינו לבין שאר הקטגוריה הוא סך הכל די מאובזר. כך לדוגמה, הוא מגיע כסטנדרט עם מערכת מולטימדיה 8 אינץ', הכוללת ניווט של WAZE. במרכז לוח המחוונים ישנו צג 4 אינץ המציג את נתוני מחשב הדרך, תחנות רדיו וכו'.

מה עוד ברשימה? מצלמת רוורס, כפתור לקיפול מראות חשמלי (לא מתקפלות אוטומטית עם נעילת הרכב). כפתור הנעה, בלם יד חשמלי, תאורת לד חיצונית. חיישן אורות, מראה מרכזית מונעת סינוור ועוד.

תחום הנדסת האנוש היה מבחינתי הפתעת המבחן – אתם בטח תחשבו – מה הסיפור? זה טויוטה – הכל נופל לידיים פיקס.

אז זהו שממש לא. יש פה כמה מעידות שמאוד הפתיעו אותי. רובן מינוריות, אבל בינינו? ציפיתי ליותר.

אחת הגדולות שבהן היא שריקה שנובעת כתוצאה מרעשי רוח מכיוון המראה השמאלית. ידית האחיזה בדלתות מקשה להגיע לכפתורי פתיחת החלון – ומצריכה קצת אקרובטיקה של היד. כפתורי נעילת הדלתות מוארים על ידי נקודה קטנה דווקא על כפתור הנעילה ולא על כפתור הפתיחה וכל פעם שרוצים לפתוח למישהו את הדלת מתחיל מסע מישושים.

שקע המצת (היחיד) וחיבור ה-USB וה-AUX נמצאים בתוך התא הענק שנמצא בין המושבים. במיקום מוסתר. מעולה אם אתם רוצים לחבר דיסק און קי לשמוע מוזיקה ולשמור על מראה קונסולה נקי. מאוד לא נוח את אתם רוצים לחבר מצלמת דרך או טלפון שיושב על הדש לדוגמה ומצריך מתיחת כבלים בחלל התא.

האיכות טובה, אבל הנדסת האנוש רושמת כמה פאולים קטנים

משום מה, למרות עומס הכפתורים על ההגה, החליטו לא לשים כפתור השתקה למערכת הסאונד וזה חבל כי יש מקום לזה.

ואם כבר עסקנו במערכת המולטימדיה, נראה שהיא עברה בארץ פריצה והלבשה של ה-WAZE על המערכת המקורית. הרזולוציה נמוכה והתמונה נראית לא איכותית. בנוסף, על מנת להשתמש ב-WAZE לא לוחצים על כפתור ה-NAV במערכת אלא יש ללחוץ על כפתור שנמצא בכלל בצד שמאל של הנהג שככל הנראה הותקן בארץ.

הרכב מאוד מרווח מבפנים. באזור הקדמי הקונסולה לא פולשת לאזור הברכיים. וההרגשה היא אוורירית יחסית עם מרחב רגליים וראש מספק. משענת היד המרכזית נוחה, אך גובהה לא מתכוונן. יש גם משענת יד על דלת שמאל – מרופדת ומצופה בעור.

מאחורה הרצפה שטוחה, המון מקום לרגליים ושלושה מבוגרים יישבו שם באופן סביר בהחלט. יש מסעד יד שיורד מהמושב האמצעי במידה ויש 2 נוסעים ובתוכו יש גם מחזיק כוסות.

תא המטען גדול (509 ליטר), המושבים מתקפלים 40-60 אך נשארת מדרגה בעת קיפול המושבים.

למי שנוחות היא במקום גבוה בהעדפות שלו, מושב הנהג לטעמי יהיה הדיל-ברייקר הכי גדול ברכב. הוא קשיח ולא נוח לאורך זמן. פרט לכרית התמיכה שמתנפחת באופן חשמלי בגב בתחתון, שאר אפשרויות כיוון הכיסא ידניות. בנוסף, אני מצאתי את מסעד הרגליים כקצר (ואני לא גבוה מדי).

 

יצאנו לדרך

לאוונסיס כיול מתלים שנמצא על הצד הקשיח יותר, אך זה מצליח לשלב בצורה מעולה נוחות ושיכוך מהמורות סביר, כאשר רק מהמורות ושיבושים קשים מאוד מגיעים לישבנם של הנוסעים. זה סידור שמצד אחד נוח ומצד שני נותן תחושת בטחון ויציבות בפניות. ניסיתי לאתגר אותה בכל מיני פרובוקציות. הרכב שיתף פעולה ה-ABS ובקרת היציבות לא ממהרות להתערב, סה"כ לרכב אין יומרות ספורטיביות ומי שמחפש לו פרטנר לנס הרים יכול לדפדף הלאה, מצד שני לא לכך יועדה האוונסיס ואני בטוח שזה לא בראש סדרי העדיפויות של הרוכשים הפוטנציאלים.

באשר להגה, יש לו פחות מ-3.5 סיבובים מנעילה לנעילה. מרגיש מעט קל אך מגיב היטב לכל פקודה מהנהג. לבלמים תחושה טובה מאוד – נשיכה ראשונית חזקה ועוצמת בלימה מעולה.

בכל הנוגע לבידוד רעשים האוונסיס לא מצטיינת, רעשי רוח, דרך ומנוע נשמעים בתא הנוסעים, יותר ממה שהייתי מצפה ממכונית הקטגוריה.

סיכום ביניים - סה"כ בנוגע לנוחות הנסיעה, פרט לכסא הנהג שלטעמי גרוע, הכל בסדר גמור. רעשי הרוח מעכירים קצת את תחושת הרוגע בתא הנוסעים, אבל קצת רדיו והכל מסתדר.

כחלק מהוזלת הרכב טויוטה הביאה את הגרסה הזאת עם מנוע 1.8 ליטר בעל 147 כ"ס ב-6,400 סל"ד.

למנוע 18.35 קג"מ והוא מאיץ ל-100 על פי היצרן ב-10.4 שניות. נתון דומה מאוד למציאות.

הוא בא כאלטרנטיבה זולה למנוע ה-2.0 שהיה בעל 152 כ"ס ב-6200 סל"ד ו-20 קג"מ, כלומר על הנייר, ההבדלים לא משמעותיים. מעבירה את הכוח תיבת הילוכים רציפה בת 7 "הילוכים".

המנוע מגיב טוב בלחיצה ראשונית על הדוושה ובהתחלה נותן הרגשה של מנוע חשק ובשרני. הבעיה היא שהתחושה הזאת מתחלפת מהר מאוד בסימפוזיון של רעש עם פחות כיסוי ממה שהיה נדמה בהתחלה.

שלא תבינו לא נכון, המנוע בהחלט מספק לכל צרכי הנהג הממוצע ומעלה. תגובת הדוושה כאמור טובה, הרכב מאיץ בנחישות (וברעש) וגם ישייט במהירויות גבוהות ללא בעיה.

אני אישית מאוד אוהב תיבות הילוכים רציפות – לטעמי זאת אחת האופציות המוצלחות. גם אצל האוונסיס כמצופה מתיבה כזו, אין תחושת העברה של ההילוכים הכל חלק ונעים.

בלחיצה אגרסיבית של הדוושה הסל"ד מתקבע מאוד גבוה. והמנוע מאוד רועש. כמו כן, להפתעתי, בשני מקרים התיבה "בעטה" בתחילת תנועה במהירות חנייה. לא אופייני בכלל לתיבות רציפות.

צריכת הדלק על פי מחשב הדרך עמדה על 11.5 ק"מ לליטר בתנאי המבחן.

סיכום

לקחתי את האוונסיס כי היה לי משעמם ונשארתי משועמם.

מדובר במשפחתית גדולה ממותג חזק שמציעה כמה נקודות חזקות (מרחב, נוחות נסיעה, אבזור, תא מטען ומחיר) לצד כמה בעיות כמו חוסר ייחוד, כיסא נהג לא מספיק טוב ורעשי דרך. אין בה שום דבר שיגרום לריגוש או סיבה משמעותית להעדיף אותה על פני אחת מהמתחרות, פרט למחיר.

עד לאחרונה האוונסיס הוצעה אצלנו במחיר של 160 אלף שקלים עם מנוע 2.0 ליטר. יוניון מוטורס קראו את המפה נכון והבינו שהיתרון המרכזי שהם יכולים להציג על פני המתחרות הוא במחיר והשיקו גרסה חדשה – עם מנוע 1.8 ליטר ובמחיר של 147,500. כ-15-20 אלף פחות מהמתחרות. במידה מסוימת בפועל הם יצרו מעין "מדרגת ביניים" בין המשפחתיות של העובדים לג'יפון של המנהלים הבכירים באמצעות משפחתית משודרגת לדרג הביניים.

גם היבואן לא מסתיר את העובדה כי המכונית הזו מכוונת בראש ובראשונה לציי הרכב, על מנת לייצר את אותו פתרון תחבורתי לדרגי הניהול ברמת הביניים. כשניסיתי כל הזמן לחשוב מי ייקנה את האוונסיס? התשובה היחידה שעלתה לי בראש היא מי שרוצים קורולה משודרגת, ואלו בדיוק אותם הלקוחות אליהם מכוון היבואן, הם ומשטרת התנועה...