חיפוש כללי

להלן דוח בלקר ודוח סליקה של רכב שמכרתי לסוכנות שקניתי ממנה (קניתי-השתמשתי-מכרתי לאותה סוכנות). בהסכם מכירה לסוכנות רשום : "המוכר בדק במשרד הרישוי ומצא כי הרכב נקי מכל חוב/שעבוד/עיקול/צד ג כלשהן". אך בדוח סליקה אני רואה 2 תביעות פתוחות (לא שלי, של הבעלים הקודמים), ולפי דוח בלקר לא נמצא שעבוד כך שמהבחינה הזאת אני בסדר. לא הבנתי את התביעות הפתוחות בדוח סליקה, ולא הבנתי את הסעיף "סוג תביעה" שמציין "כצד ג" או "לרכב מבוטח".

אמל"ק: אתמול רכשתי קיה ספורטז' משועבדת למימון ישיר והשד אינו נורא כך כך. לא עבר חלק, אבל אם יש לכם עצבים חזקים וסבלנות, זאת משימה אפשרית. הגרסה הארוכה (ממש ארוכה) - סיפור שהיה כך היה. את הרכב מצאתי ביד2 ואחרי מו"מ קצר עם הבעלים הגענו להסכמה על מחיר בכפוף לבדיקה. בשיחה השנייה שלנו הוא ציין שהרכב משועבד למימון ישיר. אחרי השיחה דיברתי עם בן משפחה שעובד בתחום הרכב והוא הזהיר אותי לא להתקרב לרכב שמשועבד למימון ישיר. הוא אמר שהסרת השעבוד לוקחת 72 שעות. הייתה לי הרגשה שהוא מגזים אבל הוא באמת מבין בזה הרבה יותר ממני. אז התקשרתי למימון ישיר והם אמרו שהם משחררים שעבוד תוך 3 שעות (עד 3 שעות) מרגע העברת הכסף לכיסוי החוב ושאם זה ההעברה מתבצעת עד 14:00, השעבוד יוסר באותו יום. עדיין הייתי לחוץ, כי המוכר רצה שאני אעביר את הכסף למימון ישיר, מה שאומר שלמשך עד 3 שעות, אני אהיה במצב ששילמתי את הכסף אבל הרכב משועבד ואי אפשר להעביר אותו אלי. איך נמנעים מאי נעימות? או גרוע יותר, מעקיצה? בדקתי פה בפורום ולא מצאתי תשובות אלא בעיקר אזהרות לא להעביר כסף לפני שהרכב נקי משעבוד. התקשרתי למוכר ושאלתי אותו אם יוכל לקחת הלוואת גישור של יום אחד כדי שהוא יחזיר את ההלוואה ואני אשלם לו אחרי שהרכב נקי משעבוד. הוא אמר שאין לו יכולת כזו. לא חשדתי במוכר יותר מדי (בניגוד לאישתי שהייתה משוכנעת שהוא הולך לחטוף אותי) אבל מכיוון שאין לי מושג מי הוא זה בהחלט תרם לחוסר הביטחון בעיסקה. חיפשתי אותו בפייסבוק ובלינקדאין וזה קצת הרגיע אותי כי הוא נראה יותר אמיתי והדברים שהוא אמר לי בשיחה התאימו למה שראיתי שם. חשבתי שאם הוא פיברק כ"כ יפה אישה, ילדה חברים וכו' אז הוא באמת תותח ומברוק - שיעקוץ אותי בכיף, מגיע לו. ובכל זאת חשבתי וחשבתי ומצאתי דרך לצמצם את הסיכון: לפני שאני מבצע את ההעברה למימון ישיר, המוכר ייתן לי יפוי כוח להעברת בעלות ות.ז. של אישתו (היא הבעלים). אני מחזיק אותם אצלי ואז מבצע את ההעברה. עכשיו הוא לא יכול לברוח כי אני יכול להעביר את הרכב בעצמי - כבר לא צריך אותו. הצעתי לו את זה והוא התלבט קצת אבל הסכים. ואז הוא התקשר אלי עם חדשות פחות טובות. מסתבר שמימון ישיר מכרו חלק מההלוואה שלו לבנק מזרחי-טפחות (כן כן מסתבר שמותר להם). כלומר חלק מההלוואה (הרוב) בטפחות וחלק קטן יותר עדיין במימון ישיר. הוא דיבר עם מימון ישיר והם הסבירו לו שברגע שהוא מחזיר את החלק שנמצא בטפחות אז הם (מימון ישיר) יסירו את השעבוד. אז מצד אחד כבר לא צריך להעביר את כל הכסף לפני הסרת השעבוד (שזה טוב לי) אבל מצד שני יש עוד גורם בעיסקה המסובכת גם כך הזו (שזה לא טוב לאף אחד). מה גם שכשניסינו לברר פרטים בטפחות גילינו (גם אני וגם הוא במקביל) שלהשיג מוקדן של המוקד הספציפי שמטפל בהלוואות שנרכשו ממימון ישיר זו משימה שלקוחה מסרט אימה הודי. ההמתנה למוקדנים לקחה כחצי שעה בשתי שיחות בירור שעשינו (אחת אני ואחת הוא) ובפעם נוספת שהוא התקשר - הוא ניתק אחרי שעה(!!!) המתנה. וכשכן הצלחנו להשיג אותם, כך אמרו לנו במזרחי-טפחות: אנחנו מבצעים אליהם העברת זה"ב עד 10:30, 11:00. חצי שעה אחרי ההעברה, אנחנו צריכים להתקשר אליהם כדי לוודא שההעברה בוצעה ואז הם מודיעים למימון ישיר שהכסף עבר ואז מימון ישיר מסירים את השעבוד. הם הדגישו בטפחות כמה פעמים שאם לא נודיע להם על העברת הכסף עד 10:30, 11:00 יש סיכון שהשעבוד כבר לא יוסר באותו יום. זה, כזכור, בניגוד למה שאמרו לנו במימון ישיר (שאם מעבירים עד 14:00 הכל טוב). הבנו שאנחנו צריכים להיות מאוד חדים על הזמנים ולבצע הכל הכי מוקדם בבוקר שאפשר. כאן המקום לציין שאני גר בת"א והמוכר בבאר-שבע. בינתיים ניהלנו כבר מלא שיחות טלפון והייתה לי יותר ויותר הרגשה שהבחור בסדר (אבל לך תדע). סיכמנו שאני אגיע ברכבת של 7:40 לב"ש. הוא יאסוף אותי, נסתכל על האוטו, נקח אותו לבדיקה במכון בסביבות 8:00 ואז נחתום על זכרון דברים ונבצע את ההעברה לטפחות בשאיפה גג ב-9:30 - מה שישאיר לנו המון זמן להסרת השעבוד. לפני כל זה הוא היה צריך לקבל מטפחות את פרטי החשבון להעברת הזה"ב ואת הסכום העדכני (שמשתנה כל יום). אני ביקשתי ממנו בערב לפני - שכשאישתו מדברת עם טפחות (האוטו וההלוואה על שמה) שתעלה אותי על הקו כדי שאקבל מהם (ולא ממנה, כי לך תדע) את פרטי החשבון להעברה. לקח לאישתו דווקא רק 15 דקות להשיג את טפחות על הבוקר אבל היא שכחה להעלות אותי על הקו ולכן היינו צריכים להתקשר אליהם שוב. ב-9:00 התקשרתי לטפחות כדי לקבל מהם את פרטי החשבון להעברה. אחרי המתנה של שעה וחצי על הקו השיחה התנתקה. כבר 10:30, התקשרנו שוב, הפעם משני טלפונים במקביל. ידענו שאנחנו בעצם צריכים לתפוס אותם פעמיים - פעם ראשונה כדי לקבל את הפרטים להעברה ופעם שנייה אחרי ההעברה. זה התחיל להיראות כמשימה בלתי אפשרית, בהתחשב בכך שצריך גם לבצע העברת זה"ב שזה תהליך שלוקח זמן (כמה זמן - לא ידענו בדיוק), בעיקר בסכומים של מעל 100,000. מזל שהיה קור כלבים במרפסת שלו בב"ש כי אחרת היינו כבר מתחילים להזיע. אני הרגשתי לא נעים, כי עיכבתי את העברת הזה"ב מפני שכביכול "לא האמנתי" לפרטים שהם נתנו לי. הוא כן ניסה (בעדינות) לדחוק בי להעביר את הכסף לפי הפרטים שאישתו קיבלה, אבל התעקשתי שאני לא מעביר סכום כזה של כסף בלי שאני שומע מבנק טפחות את פרטי החשבון להעברה. תוך כדי שאנחנו מחכים על הקו, הוא התחיל לפשפש בכל מיני ארונות במטבח ואז - אאוריקה! - הוא מצא מכתב ממזרחי-טפחות על ההלוואה שבו מצויינים פרטי החשבון בדיוק כפי שאישתו רשמה. זה הספיק לי והתחלתי בביצוע ההעברה. בינתיים כמובן ענו לנו מטפחות (כזכור היינו בהמתנה בשני טלפונים במקביל) אבל ההעברה עוד לא בוצעה אז לא היה מה לעדכן אותם ונאלצנו לנתק (ומיד להתקשר שוב ולהכנס לתור בהמתנה). אני כבר דאגתי להעברה, התקשרתי לבנק שלי פעמיים כדי לזרז אותה. היה כבר 12:00. המוקדניות הנחמדות בשירות לקוחות של בנק הפועלים (התקשרתי פעמיים לנדנד) ניסו לזרז כמיטב יכולתן ואני במקביל ריפרשתי את העו"ש באפליקציה עד שהופה - נעלם הכסף מהחשבון. מעולם לא שמחתי שמחה גדולה כ"כ שסכום גדול כ"כ עזב את החשבון שלי. 10 דקות אח"כ ענו לנו מטפחות באחד הטלפונים (נכון, פחות מחצי שעה אחרי ההעברה) ולשמחתנו הגדולה הם אכן ראו את ההעברה בצד שלהם והעבירו הוראה "להנהלה" לעדכן את מימון ישיר. כמובן שמיד התקשרנו למימון ישיר - גם שם היו מאוד נחמדים ויעילים ואמרו שינסו לזרז את הסרת השעבוד. עכשיו אנסטסיה (בשלב הזה כבר נהיינו כולנו חברים) מרפרשת את האתר של משרד הרישוי והנה בסביבות 14:00 זה קרה - אין שעבוד!!! את ההעברה ביצענו אונליין באתר השירותים הממשלתי (my.gov.il) שעבד יחסית חלק. שריינו גם כמה תורים בדואר באופקים (כי כמובן שבב"ש לא היו) לביצוע ההעברה כי חששנו מתקלה באתר הממשלתי (דעו שרכב בבעלות משותפת אי אפשר להעביר באמצעותו). ב-14:20 האוטו כבר היה בבעלותי לאחר שהעברתי לחשבון של המוכרים את יתרת הסכום. בסוף, פגשתי אנשים מקסימים (נפרדנו בחיבוק), בירוקרטיה מזעזעת ויצאתי עם קיה ספורטאז' שאני מפנטז עליה מיוני שנה שעברה. והנסיעה מבאר-שבע לת"א מעולם לא הייתה מתוקה כ"כ. בתמונה: אני והיורקשיירית המתוקה של ארטיום ואנסטסיה.

הרכב שנה על הכביש, משועבד לבנק ורשום על שמו של העולה החדש. ברישיון בסעיף התנאים וההגבלות רשום: ינהג בעל הרכב או בן/בת זוג שעבוד לבנק X הג.מכס לצורך הע.בעלות האם בת הזוג שלו צריכה להיות נוכחת במעמד השחרור ממכס ושחרור השעבוד לבנק לצורך חתימה? היא לא רשומה בשורת הבעלים. הבנתי שיש צורך לשחרר הגבלת מכס שרשומה ברישיון משום שלא עברו 4 שנים מהיום שהעולה החדש עלה לארץ. אנחנו מתגוררים באזור המרכז, האם על העולה החדש להסיר את ההגבלה באמצעות תשלום על הסכום שהוא חייב למכס בסניף בראשל"צ? התקשרתי למכס וכמובן שאין מענה טלפוני שם. הם מבקשים במענה הקולי שהעולה החדש ישלח רישיון רכב בתוקף, צילום ת.ז ומספר טלפון לחזרה. השאלה היא איך הוא משלם על הכל כי הוא מתקשה לדבר בשפה העברית. האם בסניף ניתן לבצע את זה או שחייבים לפתוח פניה טלפונית ורק לאחר מכן להגיע לתשלום החוב? אנחנו מעוניינים לגשת לבדיקה במכון רכב לאחר ההליך הראשוני הזה ואז להסיר את השעבוד לבנק על ידי העברה של הסכום לחשבון שלו ומשם להעברת בעלות בדואר. האם אני מפספס משהו בתהליך? איך אני מגן על עצמי שהוא לא יקח את הכסף ויברח? לעולה החדש מאוד חשוב לסיים את ההליך ביום אחד. האם זה אפשרי ?

הלכתי לראות רכב (קיה פיקנטו 2013 אוטו', 50000 ק"מ) אצל אדם פרטי, שלקח רכב בליסינג ורוצה למכור אותו, כשברישיון הרכב מופיע: בעלים קודמים:0, בעלים: סמארטקאר בע"מ, ושעבוד לחברת אשראי לא משהו מיוחד. האדם הראה לי גם טופס טיפולים מהחברה, העברתי אותו בדיקה ויצא נקי לגמרי, חוץ מזה שאין תאריך על המצבר(?). הכל טוב ויפה הלכנו להעביר בעלות אחרי שהוא אמר שביטל את השעבוד מול החברה, עשיתי גם בדיקת משכונות בדואר ויצא נקי. באנו להעביר בעלות אבל המחשב לא נתן - הרכב עדיין משועבד. הוא עשה טלפונים לחברה וכו אמרו שרק תוך שבוע יוסר השעבוד, אמרנו ננסה בשבוע הבא. שאלתי היא כזו: עד כמה זה נשמע סביר, והאם באמת ככה מוכרים רכב במקרה של תום עסקת הליסינג או שקודם היה צריך להעביר בעלות אליו? ובשורה התחתונה: האם ברגע שאכן אני הולך לדואר וההעברה נעשית בהצלחה אין לי מה לדאוג? או שיש במקרים האלה פתח לבעיות גם כאשר הבעלות עוברת? *אציין שהבנאדם הסכים להחנות את הרכב ליד הבית שלי עד להעברת הבעלות, ככה שמבחינת האמינות אני לא רואה סיבה לדאגה, אלא אם מישהו יודע להגיד אחרת