רכב קלאסי - החמות של רנו

כאן

חבל שהרנו 5 אלפיין והטורבו דור ראשון לא הגיעו לארץ ביבוא סדיר.

עבור זמנה היתה ה 5 אלפיין טורבו הקטנה המהירה ביותר, וסביר להניח שהיתה זוכה להצלחה לו היתה מיובאת.

מספר מכוניות הגיעו לארץ ביבוא אישי, כולן אלפיין ואף לא אחת מוגדשת.

באותה דרך הגיעו לארץ כמה טורבו II, ומעט אחת כולן איתנו.

את ה 5 GT טורבו כן ייבאו, ובהצלחה לא מבוטלת שהפתיעה אפילו את היבואן.

הצרות החלו די מהר לאחר תחילת המכירה, והן באו מכיוון תיבת ההילוכים שפשוט לא עמדה בעומס, מה שגרם לקריסת הסינכרונים בתיבה, ולאחר שהיבון נואש מלהחליף תיבות הילוכים בזו אחר זו, הפסיק בסוף 88' את יבוא המכונית.

חבל, כי עבור זמנה היא היתה הקטנה החמה המהירה ביותר, והשתוותה בביצועיה ל 205 GTI 1.9.

בנוסף ה-5GT הייתה היחידה מבין מתחרותיה (אונו טורבו, 205GTI ולנצ'יה HF) להיות מצויידת בקרבורטור במקום במערכת הזרקה, מה שגרר אמנם תגובת מצערת נמרצת מאד אך גם תחזוקה יקרה יותר. בנוסף, איכות ההרכבה והחומרים הייתה נחותה ביחס למתחרות (למיטב זכרוני במוסכי היבואן נכללה אפילו הוראה לחזק את ברגי המושבים הקדמים במסגרת כל טיפול תקופתי ב5GT)

מעניין איך ביצעו טכנית טורבו ברכב אטמוספרי? קרבורטור? זוהי מערכת שהוסיפו ? אשמח לשמוע על זה תודה.

בשנות ה-80 היו מכוניות טורבו סידרתיות בעלות מאייד, כמו הרנו 5GT שהוזכרה לעיל. הן, כמובן, לא נחשבו "אטמוספריות".

איפה אתה רואה בעיה?

רמז: יתכן שאתה שואל איך נוצר הפרש הלחצים (ואקום) בצינור ה"וונטורי", כאשר האויר מוזרם בלחץ הגבוה מזה האטוספרי.

אך כיון שכל המאייד (ולכן, גם האויר שבתא המצוף) נמצא אחרי המגדש, הרי שזהו לחץ הייחוס וכל הפרשי הלחצים נמדדים ביחס אליו. הקרבורטור ממשיך לעבוד כרגיל, למרות שאיננו "מכיר" את הלחץ החיצוני.

חבל שהרנו 5 אלפיין והטורבו דור ראשון לא הגיעו לארץ ביבוא סדיר.

עבור זמנה היתה ה 5 אלפיין טורבו הקטנה המהירה ביותר, וסביר להניח שהיתה זוכה להצלחה לו היתה מיובאת.

מספר מכוניות הגיעו לארץ ביבוא אישי, כולן אלפיין ואף לא אחת מוגדשת.

היתה 5 אלפין טורבו אחת, כסופה, שנת 82' באזור ת"א רבתי. היא פורסמה בתחילת שנות התשעים ב-16,000 ש"ח.

הלכתי לראות, בדקתי, נהגתי. היתה זריזה וחביבה, לא הרבה מעבר - ובוודאי לא ברמה של גולף GTI סימן 1 מאותן שנים.

היו לא מעט מכוניות מוגדשות שהיו בעלות מאייד - ה MG מטרו, מאסטרו ומונטגו טורבו, הפורד מוסטנג III והרנו 18 טורבו.

גם דגמי הווליומקס של לנצ'יה, שצויידו במגדש על, היו בעלות מאייד.

ברנו 5 GT טורבו היתה בעיית הנעה חמה, מאחר ומגדש הטורבו היה מחמם את המאייד לאחר דימום המנוע, ויוצר חסימת דלק שהפכה הנעה חמה לכמעט בלתי אפשרית, ולכן היה מותקן מאוורר מיוחד שהיה נכנס לפעולה בעת הדממת המנוע, ותפקידו היה לקרר את המאייד.

לא כל כך הובן לי העניין, בגדול הטורבו דוחס אויר לתיבת האויר ומשם מגיע אויר דחוס דהיינו לא אטמוספרי לקרבורטור ושם מתבצע המיקס.

כך שאשמח להסבר מפורט בבקשה היות שברכב מוזרק מחשב הרכב מזהה ולפי זה נותן את מנת הדקל כאשר יש קרבורטור שעובד על העיקרון הוינטורי איך הוא יודע לתת יותר דלק כדי שהתערובת תהיה עשירה.?

כמו שכתבתי בפוסט הקודם, גם תא המצוף נמצא תחת הלחץ הגבוה (נחיר האיוורור שלו איננו פתוח לאטמוספירה, אלא נמצא בחלל שבו שורר הלחץ שאחרי המגדש).

הונטורי משווה בין שני הלחצים - הלחץ הדינמי (הנמוך) שנוצר עקב זרימת האויר דרכו, והלחץ הסטטי בתא המצוף ה"דוחף" את הדלק.

עד כאן אין הבדל בין קרבורטור "רגיל" לזה הנמצא במערכת טורבו. אך כיון שבעת גדישה לחץ האויר הסטטי מעל הדלק גבוה יותר, הדלק יידחף בספיקה גבוהה יותר.

הפרש הלחצים (דינמי / סטטי) ממשיך להתקיים, והוונטורי ממשיך לעבוד כרגיל (אם כי בספיקות אויר ודלק גבוהות יותר).

הוונטורי רואה רק הפרשים, איננו מכיר את הלחץ האבסולוטי. הוא אפילו "לא יודע" שעובדים עליו .

וזה פעל היטב גם כאשר העולם תיפקד בלי מחשבים....

אם אני לא טועה גם לשרייד טורבו היה קרבורטור

אז אני מבין שברמת העקרון אם אנ יקח רכב אטמוספרי קרבורטור ללא ניהול כלשהו.

ישים בו טורבו זה יעבוד?

אז אני מבין שברמת העקרון אם אנ יקח רכב אטמוספרי קרבורטור ללא ניהול כלשהו.

ישים בו טורבו זה יעבוד?

כעט בטוח שאולי ...

אז אני מבין שברמת העקרון אם אנ יקח רכב אטמוספרי קרבורטור ללא ניהול כלשהו.

ישים בו טורבו זה יעבוד?

זה כנראה לא עד כדי כך פשוט...

אין ספק שמאייד המיועד למנוע מוגדש בנוי מראש למטרה זאת, ומכויל בהתאם ללחצים ולספיקות הצפויות במנוע כזה.

אבל עקרון הפעולה (תא מצוף, צינור ונטיורי וכו') נשאר זהה.

הקרבורטורים מתוכננים לספיקה של כמות אוויר. אם תשים מגדש או טורבו אז כדי להעביר את המסה הנוספת של אוויר יהיה צורך בקרבורטור גדול יותר.

היתרון בגדישה האויר (מכל מקור) שהוא מעביר יותר תערובת דלק ואויר בדחץ גבוה מהלחץ האטמוספרי ובכך נוצר יותר כח בעת הבעירה

לא ממולץ לשים מגדש על מנוע שלא תוכנן לכך וזאת מכיוון שהמנוע לא תוכנן לעבוד בלחצים כאלה.

כבר בשנות העשרים של המאה ה-20 היו מנועים מוגדשים עם קרבורטור, ידועים המרצדסים (כבר בשנות העשרים) ואיירבורן בנטלי, אלפא בשנות השלושים ועוד הרבה ששכחתי.

מנוע של מרצדס בנפח 5.4 ליטר של מרצדס 540KK מסוף שנות השלושים.

הפטנט על הטורבו הוא צרפתי של פילפ רוט (ROOT) מ 1860.

הרכב האמריקאי הראשון עם טורבו (לא מגדש) היה אולדסמוביל 85 - F שנת יצור 1962

מנוע של מרצדס בנפח 5.4 ליטר של מרצדס 540KK מסוף שנות השלושים.

הפטנט על הטורבו הוא צרפתי של פילפ רוט (ROOT) מ 1860.

הרכב האמריקאי הראשון עם טורבו (לא מגדש) היה אולדסמוביל 85 - F שנת יצור 1962

המגדש אליו התייחסת הוא מגדש העל(סופרצ'ארג'ר), המופעל ע"י גל הארכובה של המנוע.

במקביל לאולדס', הופיע מגדש הטורבו גם בשברולט קורבייר(לדגם קראו מונזה ספיידר, הן בגרסה הפתוחה והן בסגורה).

למען הדיוק ההיסטורי, יצויין כי זה לא היה רק ברכב האמריקאי הראשון אלא ברכב הראשון בעולם, לפחות ברכבים מיצור סדרתי. יצרני אירופה החלו לאמץ את הטורבו רק בשנות השבעים(ב.מ.וו 2002 היתה הראשונה ולאחריה פורשה וסאאב) - ואילו היפנים הצטרפו בתחילת שנות השמונים, אך עשו זאת בגדול - וע"י כל היצרנים(ואפילו באופנועים, למי שזוכר את ההונדה CX500).

מאז חלפו כמה עשורים - ובעוד אירופה אימצה את הטורבו בשנים האחרונות באופן גורף, היצרנים האמריקאיים והיפנים עדיין שומרים אמונים למנועים האטמוספריים, תוך נסיונות להעלות את הנצילות שלהם כמה שניתן.

והסופרצ'ארג'ר? מרצדס עוד נתנה לו צ'אנס בעשור הקודם, עד שנמאס להם ועברו למגדשי טורבו. גם ואג ויתרה על מנועי הטווין-צ'ארג'ר שלהם(טורבו+סופרצ'ארג'ר) עקב עלויות יצור גבוהות ובעיות אמינות, לטובת מנועים מוגדשי טורבו.