{מאמר מתורגם} - "מטרות המגברים" מאת ריצ'ארד קלארק

שלום וחג שמח לכולם.

 

באחד השיטוטים האחרונים ברשת, נתקלתי במקרה במאמר שפירסם ריצ'ארד קלארק - אחד ממהנדסי הקול הטובים העולם, המתמחה בעיקר בסטריאו לרכב (ואם אייל ממש ירצה הוא גם ירחיב ) - בנושא מטרות המגברים התחלתי לקרוא את המאמר ומצאתי אותו מעניין במיוחד.

במאמר הנ"ל ריצ'ארד מסביר מהם בעצם מטרות המגברים ובוחן באמצעות מבחן ייעודי עד כמה המוח האנושי מסוגל להבחין בין מגבר אחד לרעהו. התוצאות מאוד מאוד מעניינות...

 

אני לא זוכר מאיזה אתר המאמר נלקח או באיזה עיתון זה פורסם (The Fast Lane?).

המאמר פורסם בנובמבר 1994 אך לדעתי עדיין הוא תקף בימינו. כמו כן צרפתי את צילומי המאמר כמו שמצאתי באינטרנט.

 

תהנו...

 

איש זקן וחכם אמר פעם: "אל תתווכח על אמונות ופוליטיקה". אני חושב שמגברים צריכים להשתתף באמרה הזו. לכל אחד מאיתנו יש את האמונות שלו, ולא קל לשנותן.

 

אודיופילים נוטים לפתח תחושת שייכות למגברים שלהם יותר מכל רכיב אחר במערכת. אף פעם לא הבנתי למעשה למה הנאמנות הזאת היא כה חזקה. תשאלו אודיופיל\ית למה הם כל כך אוהבים מגבר מסוים ולרוב המילה הראשונה שהם יגידו תהיה שם תואר: "קריספי", "נקי", "חזק", "פאנצ'י", "חם" ו "אוורירי". התיאור הבסיסי הזה לרוב יצביע על הקשר של המגבר כמעצב אופי המערכת כמו "הוא מספק אימג' ברור יותר", "מגדיל את עומק הבמה", "מפורט יותר" ו "יותר מוזיקלי". בחינה של נתוני מגבר ובד בבד תיאור תכונותיו באמצעות שמות תואר היא די נדירה. במקום זה לרוב תמצאו רשימה של פרמטרים בהם נמצאים כוחו היוצא של המגבר, תחומי תדרים ורעש. אף פעם לא ראיתי נתונים כמו "אווריריות" או "פאנצ'יות".

 

אם המילים האלה מתארות אופי של מגבר, למה לא לרשום אותן בדף הנתונים? זה לא יגרום לנו לבחור מגבר מהר יותר? זה היה עוזר אם זה היה אפשרי, וגם היה קל יותר לתכנן ככה מגברים. מהנדס היה פשוט יכול להכניס יותר "שקיפות" למגבר.

 

העובדה היא שאנחנו לא יכולים לאמץ איזשהו "סטנדרט תיאורי" ויתרה מכך – אנחנו גם לא רוצים. כל מי שמשקיע את המאמץ בבניית מערכת היי-אנד צריך להכיר את העיקרון שמגבר צריך לקחת אות חלש ולהגביר אותו. לא פחות ולא יותר. כל מגבר (או כל רכיב אחר במערכת) שמתפקד כך בצורה ברורה נקרא רכיב "ליניארי", שאומר שהאות היוצא מן הרכיב הוא בדיוק העתק של האות שנכנס אליו.

 

עד כמה מגברים מודרניים הם ליניאריים? נתונים קונבנציונאליים אומרים לנו הערך כל מה שצריך לדעת על הנושא. תודות לרכיבים מוכנים באיכות גבוהה, קל מאוד ליצרנים לתכנן מגבר שינגן את כל תחום התדרים, החל מתחת לסף השמיעה (20Hz) ועד מעבר לגבולות תחום מערכות ההקלטה הדיגיטליות (20,000KHz ומעלה).

 

ומה לגבי רעש? כאשר אנו מאזינים להקלטות ומודדים אותם "בתנאים אמיתיים", נמצא כי המערכות הדיגיטליות הכי מתקדמות מוגבלות ל"טווח דינאמי אפקטיבי" של בערך 100dB. מספרים שהם הרבה מעבר ל 100dB (מאופיינים לעוצמות מלאות) הם די שכיחים ודי קל להשיג אותם בעיקר אצל מעצבי מגברים ששמים לעצמם ליניאריות ואיכות גבוהה ביותר כמטרות על. (לא תמיד אלו הן השאיפות).

 

מה לגבי הפרעות? ככל שמפתחים יותר מעגלים חשמליים מודרניים יותר סביר להניח שתראו נתון של 0.01% מאשר נתון של 1% (עיוות). יש עוד כל כך הרבה נתונים שאתה אמור וצריך לקחת בחשבון, אך זהו הנתון החשוב ביותר ומה שתומך בנקודה שלי: מגברים איכותיים של העידן המודרני הם רכיבים מאוד לינאריים. בהשוואה לרמקולים (שחייבים להיות בשימוש בנוסף למגברים) למעשה מגברים טובים יותר בביצועים – במושגים של ליניאריות – לפי כמה סדרי חשיבות.

 

ביצועי מגברים נלמדו מאוד ברצינות במהלך השנים. מבחנים קפדניים במיוחד ניסו לגלות איזה חלק במגבר הכי תורם לביצועים ולאיזה נתונים מיחסים חשיבות גבוהה ונצמדים בעלי המגברים וסוכני המכירות. אולי המבחן המפורסם ביניהם בוצע לפני כמעט 15 שנים ע"י דייויד ל. קלארק (אין קשר), יועץ אודיו ליצרני הרכב בדטרויט, וע"י כמה ממקושריו. באמצעות שימוש בכמה פרוצדורות, פיתח קלארק מבחן להשוואה בין מגברים. השיטה נקראה "מבחן A-B-X" ושורשיה נלקחו מהעולם הרפואי. מחקרים רפואיים ידועים כבר לאורך זמן כי אי אפשר לקחת קבוצת פרטים (אנשים), לתת להם תרופה ולבדוק שהיא עובדת. המוח האנושי בנוי בצורה שלא תמיד אנחנו מבינים איך היא עובדת, ומחקרים מצאו שמצבם של חולים השתפר קצת בכמה ניסויים רק בגלל שנתנו להם איזה שהם תרופות, לא בגלל שהתרופה באמת יעילה. החוקרים גילו כי הדרך היחידה לגרום לבדיקה להיות תקפה היא לתת למחצית האנשים שבקבוצה "תרופת דמה" (פלצבו) – כדור ללא כל חומר רפואי בתוכו. תוצאות מעניינות מאוד נמצאו בהשוואת שני חלקי הקבוצה.

 

קלארק לקח את רעיונו מהניסוי הזה. קלארק חשד שלמוח האדם יש השפעה על התנהגותנו אם האנשים ידעו לאיזה מגבר הם מאזינים, אז הוא בנה מבחן בתצורת A-B-X שכולל מבחן עיוור בו נשמרים זהויות שני מגברים בסוד, גם מפני עורך המבחן וגם מפני המאזינים. מצב "X" במבחן היה יכול להיות מגבר A או מגבר B. זה הבטיח שבאופן סטטיסטי כל דעה לגבי מגבר יכלה להתחזק או להיות מופרחת. מחקר ומבחנים שבוצעו ע"י קלארק ואחרים הוכיחו בצורה חד משמעית שאף אחד לא הצליח להבחין בהבדלים בשמע בין מגברים איכותיים.

אני זוכר כשגיליתי את העובדה הזו. זה היה ב 1988. קראתי את כל תוצאות המחקרים אך הייתי בטוח שהם טעו. בפגישה של "עמותת מהנדסי הקול" (ארגון מקצועי) הכולל כמה מאות מהנדסים ואני בתוכם השתתפנו במבחן A-B-X. השוונו בין שלושה מגברים מקצועיים: מגבר "טיוב" שעולה 15,000$, מגבר טרנזיסטורים שעולה 9000$ ומגבר טרנזיסטורים העולה 1000$. לפני שהמבחן נערך ניתן לכל אחד מאיתנו זמן לשמוע את המגברים בנפרד. שמענו (או לפחות חשבנו ששמענו) את הצליל ה"חם" של מגבר השפופרות ואת ה"שקיפות הצלולה" של מגבר הטרנזיסטורים היקר.

 

התוצאות הראו שההתרשמות שלנו הייתה שגויה לחלוטין וככל הנראה התבססו רק על דעתנו הקדומות (ככל הנראה הושפענו מתג המחיר ומהדרך בה אנו יודעים שהמגבר עובד) שכנראה השפיעו על מה שחשבנו ששמענו. אני צריך להעיר כאן שאחרי המבחן כמעט כולם התווכחו על מה שאני הסקתי כמסקנה הברורה: אנחנו לא יכולים להבדיל בין המגברים.

 

לפני שאני מתקדם הלאה אני רוצה להבהיר שני דברים. דבר ראשון, אני לא מצפה מאף אחד להאמין לזה אלא אם הוא השתתף במבחן זהה. דבר שני, אני לא אומר שכל המגברים נשמעים אותו דבר ואין הבדל בין מגברים.

 

כל מי שדיברתי איתו על זה שמע והאמין שיש הבדל צלילי בין המגברים. גם אני שמעתי. כן, זה סותר את הדברים שרק עתה שייכתי למבחן ה A-B-X הזה. אז איך אנחנו מסבירים את ההתנגשות הזו בין תוצאות מבחן מדעי וחוויות אישיות יומיומיות?

 

סתירות כאלה ניתנות לאיתור דרך הוצאה לפועל של מבחן ובניית פרוצדורת הערכה.

 

לדוגמה: אם אנחנו משווים שני מגברים, ויש ביניהם הבדל ווליום קטן מאוד - אנחנו נהיה מאוד רגישים להבדל הזה. מחקרים הוכיחו שמאזינים מיומנים יכולים לאתר בקלות הבדל קטן של כמה דציבלים. אישית מצאתי שאם מנמיכים מגבר בעוצמה של 0.1dB מאזינים מיומנים ישימו לב להבדל הזה.

 

דבר אחד שאנחנו לא ממש שמים אליו לב הוא כמות הגיונית של הפרעות ("דיסטורשיין"). הרבה אנשים חושבים שאם מגבר מוציא 0.003% דיסטורשיין, הסאונד יהיה "נקי" יותר ממגבר שמוציא 0.03% דיסטורשיין. ניסויים נרחבים בהקלטות מוזיקליות הראו שבאופן וירטואלי אף אחד לא יכול לשים לב להפרעות עד שהן מגיעות ל 2%. הנקודה שלי היא שאפילו הבדל של 20 dB בהפרעות - ההבדל בין 0.003 ל 0.03 – עלול לא לשנות דבר.

 

כמו שאמרנו קודם, הבדלים בעוצמה כן משנים. כאשר אחד מהמגברים נמצא בקליפינג או פועל מעבר לתחום הליניארי שלו (מעבר לתחום הנתונים) זה גם משנה. כשמגבר "מתעוות", במהרה הפרעות מקבלות ערך דו מספרי וניתן לשמוע זאת בקלות. לדרך בה המגבר מתאושש מעומס היתר הזה גם יש השפעה קולית.

 

גורמים רבים נוספים יכולים לגרום לשני מגברים להישמע אחרת. נניח שאנחנו הולכים להשוות שני מגברים – אחד שמיועד להזיז מטען בערך 2 אוהם ואחד שיזיז מטען בעל ערך 4 אוהם. אם נחבר למגבר ה 4 אוהם רמקולים בעלי התנגדות של 2 אוהם - למגבר ייגמר הזרם והוא יתחיל לעוות יתר על המידה. המצב הזה יוביל להתנהגות לא ליניארית. הנקודה שחשוב לזכור היא שבאופן וירטואלי כל נתוני המגברים נמדדים כאשר המגבר נמצא בתוך התחום הליניארי, וזה בדיוק המקום שבו אתה לא יכול לשמוע כל הבדלים. לצערי, כמעט אין לנו נתונים המעידים איך מגבר יתפקד כאשר הוא יעבור את התחום הזה.

 

 

_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _

 

איתמר.

 

שימי.

הממ... מעניין.

 

תודה

אך המאמר עוסק במגברים יקרים ואיכותים השאלה היא מה קורה בקרב המגברים העממים כדוגמת הJBL מהדיוטי פרי וכו'... שהם לא ניראלי עובדים בצורה לינארית מלאה לא?

אתה שולט בשפה האנגלית

תודה

איתמר, קודם כל אתה חייב למצוא עבודה חדשה.

 

דבר שני, אכן מאמר מעניין, לא ממש מפורט והוא לא עונה על השאלות שצריכות להשאל אחרי מבחן כזה .

אבל הרעיון הכללי מובן, הרי זה ברור שכל אחד היה שם ברכב שלו מגבר מנורות שעולה 15K, גם מגברי טרנזיסטורים שעולים 1K-9K בלי להניד עפעף.

אני אישית גם הייתי מקבל לרכב שלי בשמחה גם מגבר שיעלה 500 דולר .

אבל בגדול, שמדובר ברמות הללו של מגברים, רוב הסיכויים שההבדלים יהיו מאוד זניחים עד לא שמיעים.

אבל לפני שיקפצו פה חכמי חלם ויצאו בהצהרות של :"אין הבדל בין מגברים".

אז אני רק יחזק את הטענה שברמות הגבוהות אי אפשר יותר מידי ליפול, ההדלים יהיו זניחים.

שאר הפרמטרים להשוואה בין מגברים כן יעשו את ההבדל כאשר מדובר על השוואת בין מגברים פשוטים לבין מגברי היי-אנד.

בסופו של יום כי שכבר אמרתי ואני תמיד יאמר, שזה נוגע להיי-אנד יש את הגבול הדק בין לשלם עבור מוצר סופר איכותי ויש את הקו הדמיוני שהגבול הדק נחצה בו ואנו מתחילים לשלם על מיתוג החברה.

ולגבי המחיר?, אני עוד לא ראיתי מגברים ברמת מחיר כזאתי(9K-15K), המגברים הכי יקרים שאני נתקלתי בהם לא עברו את ה3000$, וגם אז היה מדובר על מחירי MSRP, ולא המחיר שלהם בפועל.

דנו בנושא הזה מאות פעמים, החלמאים היו לרוב דווקא אלו שטענו להבדלים שונים ומשונים.

תשימו לב שבמהלך הכתבה ריצ'ארד אומר שהם כן שמעו הבדל צלילי בין המגברים, אבל הוא ייחס את זה כנראה לעובדה שהם ידעו לאיזה מגבר הם מאזינים, באיזו דרך הוא פועל ומה המחיר שלו - פסיכולוגיה.

 

אני חושב שהבעייה נועצה בכך שלאוזן יש זכרון קצר (עובדה מדעית) והיא לא תדע למצוא את ההבדלים אחרי מבחן קצר.

אני משוכנע שאם שבוע שלם המאזינים היו מקשיבים למגבר א' (כמובן בלי לדעת איזה מגבר זה), מיד עם השמעת מגבר ב' הם כן היו שמים לב להבדלים, לחיוב או לשלילה.

ואז, ברגע שהיה מגיע תור ה X - הם היו יכולים להגיד בוודאות האם מדובר במגבר א' או מגבר ב'.

 

זה בדיוק כמו בזמן כיוון מערכת ברכב. בשלב מסויים כבר קשה לנו יותר לשמוע אם המערכת מכוונת או שהלכנו לאיבוד. הפסקה של שעה, כניסה מחדש לרכב ותוך 5 שניות בדיוק מקבלים את הרושם אם המערכת מכוונת או לא.

 

איתמר.

היום, קהל היעד היעקרי למוצרי "אולטרה היי אנד" זה השוק היפני.

 

מאחר והיפנית שלי זהה ליכולת שלי לקרוא כתב חרטומים שלי אני לא יכול לחפש ביעילות באתרים יפניים כדי להראות לך מחירים אבל אני מקווה שתקבל את המילה שלי לכך שנמכרים שם מגברים לרכב במעל 10K$.

 

מה שאני כן חכול להראות זה אתר שאני מכיר בשם AUDIOCUBES שמייצא אקזוטיקה יפנית לעולם לשם המחשה של היי אנד יפני (אל תשכח שביפן קיים גם "אולטרה היי אנד במחירים חסרי היגיון לחלוטין):

 

מגברים של LUXMAN:

http://www.audiocubes.com/category/Car+Audio_Amps,+Changers,+and+Accessories/product/LUXMAN_CM-6000_Car_Audio_Power_Amplifier.html

http://www.audiocubes.com/category/Car+Audio_Amps,+Changers,+and+Accessories/product/LUXMAN_CM-20000_Car_Audio_Power_Amplifier.html

http://www.audiocubes.com/category/Car+Audio_Amps,+Changers,+and+Accessories/product/LUXMAN_CM-4000_Car_Audio_Power_Amplifier.html

 

יש מגברים של פיוניר במחירים שבין 2K-10K באתר מוצג מגבר של פיוניר ב2.5K

http://www.audiocubes.com/category/Car+Audio_Amps,+Changers,+and+Accessories/product/Pioneer_RS-A70x_Car_Audio_Power_Amplifier.html

 

רוצה H/U ב3K?

http://www.audiocubes.com/category/Car+Audio_1+Din+Receivers/product/Denon_DCT-1_FM,AM_CD_Player.html

 

 

גם באירופה מיצרים מגברים במחירים מאוד גבוהים שרובם מוצאים את עצמם לשוק היפני

למשל ה STEG הזה ב 3000 פאונד:

http://www.caraudiodirect.co.uk/product_info.php?products_id=4725

 

קשה למצוא מחירים באינטרנט כדי להמחיש לך מחירים של אותם מוצרי "אולטרה היי אנד" שמוטסים לשוק היפני. ג'נסיס למשל יצרה (יתכן ועדיין מיצרת...) סדרות מוגבלות של מגברי CLASS A לשוק היפני שהגיעו ב"תיבות אוצר" במחירים פסיכיים לחלוטין.

 

 

לשוק הייתי אפשר בקלות למצוא מערכות שעוברות את ה100K$ אבל בתחום הזה במיוחד רוב הרכישות של הציוד אינם בגלל היכולות האובייקטיביות שלו

 

 

לא תמיד אנשים קונים ציוד כזה מהסיבות ה"נכונות". אני יכול לספר לך שבסלון בית בהרצליה "קיפוח" ישנם זוג רמקולי B&W נאוטילוס (מהסוג הקוניכייתי הזה)

 

שמחוברים לרסיבר קולנוע ביתי יחסית סטנדרטי של MARANTZ. הסיבה שהם יובאו ביבוא אישי מחול בעלות של כמה עשרות אלפי דולר היא... בעלת הבית חשבה שהם "מאוד יפים"...

 

 

מבקיצור... בד"כ מוצרי היי אנד לא נרכשים בשל האיכויות הנדיריות שלהם אלא מהיכרות שלי עם רוכשים של מוצרים אלו הם נרכשים יותר כאמירה או הצהרה מאשר הייעוד האולטימטיבי שלהם.

אני יודע דבר אחד! הB52 שלי חייב ללכת!!! הוא מרים בקושי את האינפיניטי קאפה 12 שלי (קניתי חדש אחרי המפגש האחרון, הגעתי למסקנה שהשמיניות פשוט לא עושות לי את זה... - בקרוב גם שיפורים קוסמטיים ושיפורי זווית של הטוויטרים...) - לא מוצא חן בעיניי

 

אני הולך להביא משהו מהדיוטי!!!

 

אה! ואיתמר - כל הכבוד!!! מאמרים מאוד מעניינים - מאוד מהנה לקריאה