{מאמר מתורגם} - יתרונות קרוס-אובר אקטיבי מול קרוס-אובר פאסיבי

 

היי חברים.

בחרתי להעלות לפורום מאמר מתורגם (שאני תרגמתי אה אה אה) מהאתר bcae1.com. מי שלא מכיר את האתר הזה, זה אתר מצויין שמכיל בתוכו בערך את כל מה שצריך לדעת בחשמל בסיסי ואודיו בפרט. הכל כתוב באופן מאוד פשוט וברור.

החלטתי לתרגם את המאמר הנ"ל בעיקר בגלל שהוא זה שגרם לי להחליט לבצע את השינוי מהשיטה הקודמת (באמצעות הקרוס הפאסיבי) לשיטת הבי-אמפינג.

אני מקווה שתהנו ממנו ותפיקו ממנו ידע חדש.

המאמר נמצא במקור בכתובת: http://www.bcae1.com/elxovsp2.htm

כל הזכויות שמורות לאתר www.bcae1.com.

תהנו...

כמו שאתם כבר יודעים, בקרוס אובר פסיבי נקודת החיתוך נקבעת בין השאר לפי התנגדות הרמקול. מדף התנגדות VS. עכבה אתם יודעים שההתנגדות של הרמקול היא לא קבועה. זה ועוד מספר גורמים מקשים על קרוס אובר פאסיבי להיות מדוייק. אפילו אם אנחנו עושים את החישוב הנכון ומשתמשים ברכיבים הנכונים להתנגדות הנומינלית של הרמקול, עדיין אפשר להגיע לתוצאה רחוקה מאוד מהתוצאה הרצוייה (תלוי בעקומת התנגדות הרמקול ובתדר החיתוך הרצוי). לתדרים שיופקו גם יכולות להיות עליות וירידות בגלל שינויי ההתנגדות. במרבית הפעמים הסטיות האלה לא רצויות במיוחד.

קרוס-אובר אלקטרוני לא סובל מהבעיות האלה. מאחר והרמקולים מחוברים ישירות למגבר, זה לא משנה עד כמה התנגדות הרמקול משתנה. תדר החיתוך ותגובת התדרים תישאר איתנה כסלע. קרוס-אובר פסיבי חייב להיות מתוכנן (ולהיבדק) לכל רמקול ספציפית בכדי להבטיח שנקודת החיתוך נמצאת בדיוק במקום בו היא צריכה להיות.

 

 

שינוי תדר החיתוך של הקרוס-אובר:

 

בכדי לשנות את תדר החיתוך של קרוס–אובר פאסיבי יש להחליף לפחות שני רכיבים (בקרוס 12DB \ אוקטבה), אם אנחנו רוצים שהסלופ של הקרוס ישאר קבוע. אחרי החלפת הרכיבים נצטרך לבדוק שוב האם התגובה היא זו שרצינו.

 

זה בגלל שגם ששינינו את הנקודה בה הקרוס משפיע על עקומת התנגדות הרמקול. כששינינו את תדר החיתוך יכול להיות שעשינו שינוי גם בתגובות הרמקול בתדרים מסויימים (עלולים להיוצר עיוותים ו"פיקים" לא רצויים).

 

לקרוס-אובר אלקטרוני אין את הבעיות הללו. התנגדות הרמקול יכולה להשתנות גם לפי ערך של פי 10 ויותר אך נקודת החיתוך לא תהיה מושפעת. ניתן גם לשנות את נקודת החיתוך של הקרוס ללא קבלת העיוותים או הפיקים בגלל שינוי ההתנגדות של הרמקול.

 

 

בגרף הבא תוכלו לראות את ההתנגדות האמיתית של הרמקול (קו סגול) שבאופן ברור גבוהה יותר מההתנגדות המוצהרת שלו (הקו ירוק). המגרעות הצהובות מראות על תחום התדרים בהם התנגדות הרמקול משתנה מעל ההתנגדות המוצהרת שלו. אם אתם מתכננים קרוס-אובר פאסיבי לפי ההתנגדות המוצהרת של הרמקול, ונקודת החיתוך נופלת איפשהו בתחום המגרעת הצהובה – נקודת החיתוך תועבר לתדר אחר.

 

 

 

 

הוספת מרווח ראש:

 

קרוס-אובר אלקטרוני יכול להעלות את "מרווח הראש" השימושי של המגבר. באיור הבא ניתן לראות חלק קטן של תדר 100HZ (למעשה .002 שניות ממנו).

 

 

 

 

והנה קטע מ 2000 HZ.

 

 

[/url]

 

 

יכולתם לראות שבשני המקרים הגלים רחוקים מאוד מקצה המסגרת (של השטח השחור). באיורים הבאים תוכל לראות שהתדרים הגבוהים "רוכבים" על גבי התדרים הנמוכים יותר. כששני התדרים מעורבים ביחד ניתן לראות כי הם מאוד קרובים למסגרת השטח השחור (נתייחס לקצה השטח השחור כאל "קליפינג"). שימו לב כי התדרים היו בדיוק באותה עוצמה לפני שעורבבו יחדיו. אם הווליום היה מועלה טיפה – המגבר היה נכנס לקליפינג. בשימוש בקרוס-אובר אלקטרוני האות באיור השלישי מופרד לשני האותות באיור הראשון והשני (אם נקודת החיתוך היתה מכוונת בערך למרכז של 100HZ ו 2000HZ).

 

 

 

 

למעשה האותות ידמו יותר לאיורים הבאים בגלל שהחלק הבלתי רצוי של האות לא יוסר לחלוטין. זה יותר ידמה לשני האיורים הבאים. כמובן שהאות שיוצא מהקרוס תלוי באות הכניסה, תדר החיתוך והסלופ של הקרוס-אובר.

 

 

אם תדר החיתוך של ה LOW PASS נקבע קרוב יותר ל 100HZ מאשר 2000HZ , האות ידמה יותר לאיור הבא. ניתן לראות כי עוצמת גל ה 100HZ נשארה זהה בדיוק כמו שהיא נוצרה לבד. אות ה 2000HZ הונמך באופן יוצא מן הכלל.

 

 

 

 

זהו אות מעורב העובר דרך HIGH PASS בתדר של בערך 1000HZ. ניתן לראות שאות ה 100HZ עדיין נמצא שם, אך בעוצמה נמוכה ביותר.

 

 

 

 

קליפינג וקרוס-אובר פאסיבי:

 

הדיאגרמות הבאות שוב מראות שני גלי קול מעורבים. שוב ניתן לראות שהאות לא בקליפינג אבל נותר לו "מרווח ראש" מצומצם ביותר. אם נעלה את הווליום או את עוצמת האות – האות יוכנס לקליפינג.

 

 

 

 

באיור הבא ניתן לראות כיצד האות ניכנס לקליפינג כאשר הווליום מועלה ב 20%. אם נשתמש בקרוס-אובר פאסיבי, התדרים הנמוכים יסוננו מהאות ההולך לטוויטרים אך האות יופרע עקב כניסת המגבר לקליפינג.

 

 

 

 

שוב, האות יראה משהו כמו באיור הנ"ל באמצעות שימוש בקרוס-אובר אלקטרוני, כשהתדרים הנמוכים נחתכו לפני הגעתם למגבר. ניתן לראות כי הגלים של התדרים הגבוהים סימטריים בקצה העליון והתחתון שלהם. שימו לב גם למרווח הראש העצום שנותר לאות לפני כניסתו לקליפינג.

 

 

 

 

האות הבא הוא מה שיגיע לטוויטר (באמצעות קרוס פאסיבי) אם המגבר ניכנס לקליפינג בגלל שהוא נאלץ להגביר גם את התדרים הנמוכים וגם את הגבוהים. שימו לב שהגל כבר לא סימטרי (חלק מהקצוות קצרים ממה שהם אמורים להיות). האות הזה מעוות.

 

 

 

 

ניתן לראות בבירור את מרווח הראש הנוסף (בגלל שהתדרים הנמוכים סוננו לפני הגעתם למגבר) הנותן לתדרים הגבוהים להיות מופקים בעוצמה רבה יותר בגלל שהם לא רוכבים על גבי התדרים הנמוכים.

 

 

ההסבר הזה לא נועד בכדי להגיד לכם שקרוס-אוברים פסיביים הם השטן של האודיו. הם יכולים (ועושים) עבודה מצויינת אך יש להם כמה מגרעות (כמצויין למעלה). יש להם גם כמה יתרונות, כמו זה שלא צריך כמה מגברים ו... אוקיי, אולי יש להם יתרון אחד...

 

 

 

איתמר.

יוזמה מבורכת איתמר סחטיין,ואכן bcae1.com אתר מומלץ בעיקר

 

בגלל פשטות הכתיבה שם והיכולת להעביר דברים בצורה נוחה ופשוטה.

לדעתי מתאים מאוד ל-FAQ המאמר הנ"ל.

מאמר ברור ויפה, יופי של יוזמה.

בידיוק מה שהייתי צריך לקרוא.

 

תודה איתמר.

מאמר מרשים ואינפורמטיבי...

אני מצטער כפלים על כך שהייתי אמור לעבוד עם מערכת אקטיבית ועכשיו אני נאלץ למכור אותה...

לפחות הבחור הבא יהנה ממנה.

יש לי קרוס אובר אקטיבי 3way של לאנזר דגם X6

 

היום אני לא משתמש בו אבל בזמנו הגברתי בעזרתו ע"י שלושה מגברים נפרדים זוג טוויטרים זוג מידבאסים וסאב

אחרי שהתקנתי אותו בשני רכבים גיליתי שהוא מכניס רעש אלטרנטור מהערוץ הקדמי והשתמשתי בו רק דרך הערוץ האחורי והסאב סה"כ מכשיר נחמד אבל היום כשיש לי סט קומפוננט, סאבים מאחורה ושני מגברים עם קרוסים - אין לי בו שום צורך כרגע ואני באופן אישי גם מעדיף להשתמש בכמה שפחות מכשור שמשנה את הצליל המקורי של מערכת הראש, אז העפתי אותו...

אבל זה בדיוק ההפך, קרוס פאסיבי משנה את הצליל וקרוס אקטיבי שומר עליו כמה שיותר מקורי.

הלנזר הזה זה ביזבוז כסף. כי הנקודה העליונה שלו בHPF היא 700 הרץ.

 

במגבר שלי HPF עד 4000 הרץ!

הלנזר הזה מיותר.