שרשור פוליטי של אחרי/לפני/באמצע בחירות/מלחמות/שלום/חומוס בדמשק

 

בנושא הזה:

 

מה שנטקו מדבר עליו זה המקרה של "פורום המשפחות השכולות", הקטע המגניב הוא שבחגי ישראל יש עוצר מוחלט במחסומים, מה שאומר שאף פלשתיני שכן של, לא יכול להיכנס בערב יום הזיכרון.

משמע, השכן שיש לו אישור כניסה, עבודה מסודרת וכו' ונכנס לישראל יום-יום, לא יכול להיכנס כי יש עוצר מלא, אבל החבר בפורום המשפחות השכולות, שאין לו אישור כניסה קבוע, אין לו עבודה מסודרת, נכנס באישור של בג"צ.

לא מכיר את העובדות אבל תמיד יש כניסה של מקרים מיוחדים. אם אתה מאשר לצורך העניין כניסה של X כדי לשטוף את הריצפה בבית של גנץ אז אתה לא יכול לא לאשר כניסה של מישהו כדי לשטוף את הבית של טיבי. בדברים כאלה בגץ מתערב ובצדק. כנ"ל על אפלייה על רקע השקפת עולם או דברים בסגנון.

כדי למצות את המיטב מהמצב הנתון, גם כשהוא לא לטעמם.

לא שאני מתכוון להצביע לסוציאליסטים האלה, פשוט זה הרבה יותר מעשי ובוגר מלצעוק ולהתנגד.

זה לא פרגמטיות, זה אופורטוניזם, יחד עם צביעות, אבל זה אופורטוניזם.

וזה לא בא במקום לצעוק ולהתנגד.

לא מכיר את העובדות אבל תמיד יש כניסה של מקרים מיוחדים. אם אתה מאשר לצורך העניין כניסה של X כדי לשטוף את הריצפה בבית של גנץ אז אתה לא יכול לא לאשר כניסה של מישהו כדי לשטוף את הבית של טיבי. בדברים כאלה בגץ מתערב ובצדק. כנ"ל על אפלייה על רקע השקפת עולם או דברים בסגנון.

אם אתה לא מכיר את העובדות אז למה אתה בביטחון כזה כותב:

אם החוק קובע ששר הביטחון יכול לאסור כניסת מחבלים בפועל או בפוטנציה אז מותר לשר הביטחון לאסור את כניסתם אבל אם מדובר בפלסטיני "רגיל" אי אפשר לאסור רק את כניסתות ולהתיר את כניסת השכן שלו גם אם לשר הביטחון יש סמכות לאסור כניסה (בדיוק כמו שלמשטרה ולבתי המשפט יש סמכות לעצור ולהאריך מעצר אנשים אבל הם לא יכולים לעצור את משה כי בא להם).

תכתוב שאתה לא מכיר, לא יודע, אולי תבדוק.

לעצם העניין עצמו, בחגי ישראל לא נכנס אף פלשתיני, לא לשטוף את הבית של טיבי, לא לעשות מסאג' לביבי, לא להחליף צמיג לליברמן, לא לשטוף את האוטו של גנץ.

יותר מזה, האישור עצמו אינו תקף בחגי ישראל, משמע עובד פלשתיני עם אישור שנמצא בתחום מדינת ישראל בחגי ישראל ייעצר ויכולים לשלול לו את האישור.

אבל בג"ץ הכריח את שר הביטחון לאשר באופן חריג, בתקופה שבה אין אישורים בכלל, וכפועל יוצא מזה גם היה צורך להפעיל את המחסומים (שהרי אחרת איך ייכנסו עם האישור מבית בג"ץ?)

אם היית קורא את מה שכתבתי היית רואה שכתבתי שאני לא מכיר את העובדות (כלאמר את המקרה הספציפי) אבל יש כללים שתופסים לגבי כולם.

לגבי הסגר ההרמטי תרשה לי לגחך. אליי הגיעו אנשי עסקים מעזה עם אישורים בחול המועד פסח אז שלא יבלבלו את השכל עם עובדות לא נכונות.

הסגר בחגים מבטל אישורים קבועים אבל מנפיקים אישורים ספציפיים. נכון שמעט ובמקרים מיוחדים אבל מנפיקים.

והמחסומים מאויישים 24/7. אחרת איזה סגר בדיוק אתה מקיים?

זאת אחת הבעיות באקלים הפוליטי הנוכחי, שנושאים הפכו ברובם למחנאיים, קרי אם X בעד נושא מסויים אוט' אני נגדו.

לכן ברגע שהימין התחיל לשאת על נס את נושא מערכת המשפט (כי הוא הרגיש הכי נפגע מזה),

אז אפשר לשאול למה הימין נפגע מזה. למה בית המשפט מתערב. וכן, זה מחנאי לפעמים. כי אני לא רוצה, למשל, שנתניהו יתחמק ממשפט רק כי יסרסו את בית המשפט.

בוא, מזכיר לך שהדיון התחיל מזה ששאלת על הזיופים בבחירות ואם יש הוכחה לכך תו"כ שציינת שמשעשע אותך לראות "לוחמי חופש כמו שמחה רוטמן נלחמים על הנושא".

כשעניתי לך שהזלזול לא במקום והוא בסה"כ נלחם בשביל הלקוח שלו וגם הסברתי מה מקור הטענה לזיופים ומה המשמעות שלה, התגובה המיידית שלך הייתה שזה לא מעניין בגלל שהוא מהתנועה למשילות, ובדמוקרטיה שלהם אתה בכלל לא תוכל להצביע (ומשם זה התגלגל למה התנועה למשילות עושה ודוגלת).

אם זה נקרא תשובה עניינית ולא בסיסמאות, אני צנצנת.

אין שום דבר סיסמאתי במה שכתבתי. הבאתי לך ציטוט היישר מעמותה שהוא אחד מהשותפים הבודדים בה, והראתי שהטקסט שלהם מראה מה מעניין אותם.

אתה נורא נורא מפוחד מזה שמחר יכריחו את כל החילוניים בארץ לשמור תרי"ג מצוות, ולא מוכן לקבל את האפשרות שאשכרה אף אחד בכלל לא רוצה לעשות את זה.

...

...

האישים שציינת, מסכימים עם חלקים (נרחבים יותר או פחות) מהגישה הזו, די רחוק ממה שאתה חושב עליהם אגב

(אבל כאמור, לא תשתכנע אז עזוב).

שמחה כתב באתר הבית של העמותה שהוא פועל לטובת איזון יותר טוב בין יהודי לדמוקרטי. לא אני.

האח סמוטריץ׳ ודומיו מדברים על מדינת הלכה. מתגאה בזה שהדתה זה הוא.

הליברל פייגלין מפנטז על בית מקדש שלישי.

עכשיו, אני לא מייחס עמדות כאלו לכל בן אדם עם כיפה על הראש. כמו עם מגזרים אחרים, יש פער בין בני אדם ״פשוטים״ לבין מי שנמצא בראש.

אני לא נעלב בשם המחנה, אני פשוט לא מוצא טעם בדיון עם מי שמשוכנע בדברים ובמניעים שאתה משוכנע בהם.

ולא טרחתי לסתור, כי לא ראיתי שום טענה רצינית שדורשת מענה (ולא, לנסות לשכנע אותך שמה שמניע אותם זה לא להפוך את הילדים של כולם לדוסים, זה לא טענה, זה איש קש).

הראתי לך את ההסבר של שמחה רוטמן שמעדיף לקדם את הפן היהודי של המדינה על פני דברים אחרים. זה כמובן, לשיטתו, לא עומד בסתירה לזה שגם הוא לא רוצה שהמדינה תתערב בכלום. אז אני אומר שזכותך לפרש את הדברים שלו איך שבא לך, אבל טענה בהחלט יש כאן.

אני מבין היטב שאנשים בונים לעצמם מערכות מוסריות מורכבות, ואני מבין היטב שחלק מהאנשים שהזכרתי קודם באמת חושבים שהם ליברלים, ובעד כלכלה מאוד חופשית ועוד ועוד. אני לא שולל אותם על אוטומט. אני כן מזהה pattern בגישה של ״מה כן״, ואני מנסה להבין את המקורות שלו, וגם מודע לכך שיש סתירה אינהנרטית בין שתי מערכות המוסר כאן. ובגלל זה שמחה רוטמן יכתוב שהוא בעד שהמדינה לא תקבע מה זה זוג נשוי. אם אתה מאמין בזה שכל האנשים שציינתי יעדיפו את הדמוקרטי על היהודי כשתהייה התנגשות - שיהיה לך בכיף. אבל אין שום דבר סיסמאתי בקריאה רציפה שלהם, כולל הסתירות שיש אצל כל אחד ואחד, והבנה מה קורה ויקרה במציאות.

אם היית קורא את מה שכתבתי היית רואה שכתבתי שאני לא מכיר את העובדות (כלאמר את המקרה הספציפי) אבל יש כללים שתופסים לגבי כולם.

תדייק בבקשה, ההודעה המצוטטת היא מס' 9867, וכתבת שאתה לא מכיר את העובדות ב-9672.

לגבי הסגר ההרמטי תרשה לי לגחך. אליי הגיעו אנשי עסקים מעזה עם אישורים בחול המועד פסח אז שלא יבלבלו את השכל עם עובדות לא נכונות.

בחול המועד אכן יש אישורים פרטניים במקרים מיוחדים, בערב חג / חג (ויום הזיכרון הוא ערב חג), אפילו את זה אין.

הסגר בחגים מבטל אישורים קבועים אבל מנפיקים אישורים ספציפיים. נכון שמעט ובמקרים מיוחדים אבל מנפיקים.

אין בחגים אישורים, אלא אם כן בג"ץ קובע, בחול המועד כן יש אישורים מיוחדים.

והמחסומים מאויישים 24/7. אחרת איזה סגר בדיוק אתה מקיים?

כמות כוח האדם שמתפעלת מחסום בעת סגר היא לא כמות כוח האדם שמתפעלת מחסום פעיל.

כל עוד זה משרת את המטרה לקיים מה שהם מבטיחים לבוחרים, לא מבין למה זה אופורטוניזם. ה"ימין" רוצה לבדוק שה"שמאל" לא מרמה בקלפי, ל"שמאל" אסור לבדוק את ה"ימין"?

לא רק שמותר, אלא רצוי!

אבל זה אופורטוניזם להתלונן שאתה נגד חוק שיאפשר את הבדיקה, ואז לבצע אותה בעצמך.

אדרבה, הכי טוב זה שכולם יבדקו את כולם

יש אישורים גם בחגים. אתה יודע כמה רופאים מהשטחים ומעזה עובדים בבתי חולים בארץ גם בחגים?

עריכה: גם בהודעה הקודמת כתבתי שלשר הביטחון יש סמכות לפעול לפי החוק אבל לא באופן אישי נגד מישהו ספציפי בגלל כל מיני סיבות שלא קשורות לביטחון או מסוכנות. מה לא נכון בזה ואיפה זה שייך לבג"ץ?

אישור שמונפק בערב החג עצמו, הכניסה של האדם היא בערב החג עצמו והוא חוזר לרשות בערב החג עצמו?

אני לא מכיר כאלה, וגם המדינה בתשובתה לעתירה מפרטת אוכלוסיות שנמצאות כדרך קבע ברשימת אוכלוסיות מוחרגות מהסגר, אבל אין כאלה שמהרגע להרגע נכנסים לרשימה (הישיבה בבג"ץ נערכה ב-6.5.19, ערב יום הזכרון חל ב-8.5.19)

נטקו,

אם החוק קובע ששר הביטחון יכול לאסור כניסת מחבלים בפועל או בפוטנציה אז מותר לשר הביטחון לאסור את כניסתם אבל אם מדובר בפלסטיני "רגיל" אי אפשר לאסור רק את כניסתות ולהתיר את כניסת השכן שלו גם אם לשר הביטחון יש סמכות לאסור כניסה (בדיוק כמו שלמשטרה ולבתי המשפט יש סמכות לעצור ולהאריך מעצר אנשים אבל הם לא יכולים לעצור את משה כי בא להם).

מזכיר לך שכלל לא מדובר באזרחים ישראלים, ככה שהאפליה הזו ש-X ייכנס ו-Y לא, לגמרי מוקנית לשר הביטחון מכח החוק. מה שאתה אומר זה בדיוק אותו אקטיביזם שמעקר את החוק מתוכן. חושב שהחוק לא נכון? סבבה תשנה אותו, אבל הפרשנות הזו כאמור מרוקנת אותו מתוכן. אותו סיפור אגב היה עם החזרת גופות המחבלים.

לגבי התפטרות שר נראה לך סביר ששר ימשיך לכהן במשרד בו הוא מואשם בגניבה? אני בטוח שאתה גם לא תומך בהישארות הגננות שהוגש נגדן כתב אישום בגין התעללות בתפקידן עד לסיום המשפט.

לא קשור מה *נראה לי* סביר, קשור מה אומר החוק-והחוק אומר ששר תחת כתב אישום יכול לכהן כשר. שוב, לא מתאים? תשנה את החוק. אבל בגץ החליט לפסוק אחרת, וזה בדיוק אקטיביזם לא פרשנות של החוק.

לגבי מינוי מנכ"ל יש הגדרות מאוד ברורות לממשלת מעבר והדרך בה זה נעשה נוגדת אותן

גם כאן, אין בחוק שום דבר כזה ממשלת מעבר. ממשלה מכהנת עד לכניסת מחליפתה. מי שהמציא את המונחים הללו והייצר את ההגבלות הללו היו היועמ"שים לדורותיהם יחד עם בג"ץ. אבל החוק לא מגביל שום שר לפטר את מנכ"ל משרדו, גם יום לפני כניסת ממשלה חדשה.

שוב אקטיביזם-רק בצורה אחרת במקרה הזה לא ריקון מתוכן, אלא יצירת חוקים והגבלות יש מאין.

לגבי מלצר אין גם מניעה להצביע במיני וחזיית ספורט. נראה לך שיתירו את זה במאה שערים?

החוק קבע שליור ועדת הבחירות יש סמכות לקבל החלטות בכל מקום שהחוק לא קבע אחרת במפורש וכך הוא עושה. אני מבין שכשזה לא משרת את הצד שבו אתה תומך יש לך בעיה עם זה אבל כולנו מקבלים הרבה דברים שאנחנו לא מסכימים איתן כי זו הסמכות החוקית שניתנה.

אתה כנראה לא מבין את ההבדל בין גוף מנהלי לאדם פרטי, מלצר הפך אנשים פרטיים שעובדים מטעם מפלגות (שהן לא גוף מנהלי, הן לא חלק מזרועות השלטון!), לגוף רשמי עם הגבלות כמו גופים אחרים. זה מופרך מהיסוד.

ובשם ההחלטה הזו, הוא החליט לאסור לצלם בקלפיות (ותוך התעלמות מתלונות על זיופים וזה, אבל מילא דנו בזה כבר).

זה משול לכך (בערך) שמחר הוא יחליט שכל התמונות שלך על המחשב הן מאגר מידע שחלות עליו כל ההגבלות הקבועות בחוק, משום שעבדת ביום הבחירות מטעם אחת המפלגות.

חמישה תוים ועוד אחד.

קודם כל לא מעניין אם מדובר באזרחים או לא. לשר אסור לנהוג איפה ואיפה. בקשר לתאריך אתה מסתכם על תאריך הדיון. הזאלה הנכונה היא מתי הוגשה הבקשה, מתי נדחתה ומתי הוגשה העתירה.

לגבו שר, בדקתי אחר כך והוא מחוייב להתפטר (סעיף 23 בחוק). ראש ממשלה לא מחוייב להתפטר ויכול לכהן תחת כתב אישום.

לגבי מלצר, אתה כנראה לא מבין מה זה קלפי. זה לא שטח ציבורי שאיש הישר בעיניו יעשה. יש כללים שחלים על כל מי שכף רגלו דורכת שם ומלצר הוא הסמכות לקבוע אותם.

התשובה בטקסט שלי בהודעה 9859.

 

שלוש הרשויות מפקחות כל אחת על שתי האחרות, אין אחת שנמצאת מעל האחרות.

וזה מה שמניע את צד ב', העובדה שרשות אחת נמצאת מעל האחרות, לפי התפיסה זה לא צריך לקרות ולכן צריך לשנות את זה.

 

אם אין לך דעה על אקטיביזם, אז באיזה משקפיים אתה בוחן את אמיר אוחנה ואיילת שקד ומגבש דעה עליהם? כי אני לא מכיר הרבה תפיסות אחרות משותפות להם

במה ואיפה לדעתך אמור לבוא לידי ביטוי הפיקוח של כל אחת משלושת הרשויות על האחרות?

הנקודה היא שאני רוצה שיהיה משהו או מישהו שימנע מהמחוקק לעשות מה שבא לו. ואני די מאוד בטוח שזה לא מעניין לפחות חלק מנבחרי הציבור, אלא להפך, מסיבות שונות - לפעמים אישיות ולפעמים אידיאולוגיות. או בניסוח טיפה שונה: אני לא מאמין שמה שמוביל את שקד ואוחנה זה רצון לייצר מדינת מופת שמתנהלת על פי מודלים מספרי הכנה לבגרות לאזרחות.

קודם כל לא מעניין אם מדובר באזרחים או לא. לשר אסור לנהוג איפה ואיפה. בקשר לתאריך אתה מסתכם על תאריך הדיון. הזאלה הנכונה היא מתי הוגשה הבקשה, מתי נדחתה ומתי הוגשה העתירה.

נעשה סדר, מתי הוגשה הבקשה - לא רלוונטי בעליל.

מתי הוגשה העתירה - לא רלוונטי בעליל.

מתי היא נדחתה - לא לפני הדיון, שכן לפני דחיית העתירה היה דיון.

פסק הדין עצמו ניתן באותו יום, 6.5.19.

נזכיר שפסק הדין סייג את הכניסה באישור השב"כ, משמע נתנו לשב"כ במקרה הטוב ביותר יומיים כדי לאשר או לדחות לא פחות מ-176 בקשות, שזה נוסף לבקשות הרגילות שהם מטפלים בהם.

ובמדינה מתוקנת יש הבדל בין אזרח ובין מבקש ויזה (ובגדול, זה בדיוק מה שזה).

קח לדוגמה את ארה"ב, גרמניה, צרפת, זה אפילו לא מגיע להחלטה של שר, שגריר מקומי או פקיד במשרד הפנים יכול לדחות את בקשת הויזה שלך, בלי נימוק אפילו.

במה ואיפה לדעתך אמור לבוא לידי ביטוי הפיקוח של כל אחת משלושת הרשויות על האחרות?

 

הנקודה היא שאני רוצה שיהיה משהו או מישהו שימנע מהמחוקק לעשות מה שבא לו. ואני די מאוד בטוח שזה לא מעניין לפחות חלק מנבחרי הציבור, אלא להפך, מסיבות שונות - לפעמים אישיות ולפעמים אידיאולוגיות. או בניסוח טיפה שונה: אני לא מאמין שמה שמוביל את שקד ואוחנה זה רצון לייצר מדינת מופת שמתנהלת על פי מודלים מספרי הכנה לבגרות לאזרחות.

כמו בכל מקום אחר בעולם, לא המצאנו את הדמוקרטיה אתה יודע... גם האקטיביזם לא היה פה בעשורים הראשונים למדינה, זה לא הפך אותנו לדיקטטורה אז.

האמת - גם אני לא מאמין שמה שמוביל את אהרון ברק ושות' זה רצון לייצר מדינת מופת שמתנהלת על פי מודלים מספרי הכנה לבגרות באזרחות.

אבל המצב הקיים הוא רחוק מכל מודל דמוקרטי למעט הודו פחות או יותר, לכיוון האקטיביסטי.

במה לדעתך אמור לבוא לידי ביטוי הפיקוח של הרשויות על הרשות השופטת?

,,,

או בניסוח טיפה שונה: אני לא מאמין שמה שמוביל את שקד ואוחנה זה רצון לייצר מדינת מופת

שמתנהלת על פי מודלים מספרי הכנה לבגרות לאזרחות.

הגיוני - לא תמיד יש לנו את כל המידע... אבל

שב עם שקד ואוחנה,, או

שלח להם בוואצפ או בפייס, שאלות ודילמות וראה את התשובות, אולי הם באים מרצון טוב.

כולנו נמצאים בדילמות הללו - כדוגמה

ליברמן.. במידה ונבחר בליברמן, הרי יכנסו איתו להנהגה חברי כנסת, אשר אין לנו מידע על תפיסת עולמם.

והאם יש להם בכלל תפיסת עולם, או בכל מצב הם יהיו יסמנים, וליברמן יניע אותם ימינה ושמאלה.

הליכוד - האם לנבחריו יש דרך, או כנ"ל.. אומרי עושי וחותמי הן, לכל שגעונות נתניהו.. והגבירה.

כחולבן.. האם לא יהרסו את האיחוד מבפנים, לאן ואיך ימשכו, במידה ויקבלו את הזכות להנהיג את המדינה

דבר אחד אני יודע ורוצה - לא רוצה את בנימין נתניהו - לא רוצה להגיע למצב של שליט נוסח טורקיה בישראל

יש לנו מספיק אנשים טובים, אשר יכולים להנהיג את המדינה.

אם נחפש את המושלמים כאשר קשה לנו באמת לאסוף את כל המידע, על כל צעד ושעל איך הם יתנהגו.. בעתיד.

נתקע במצב הקיים, ונשאר.. עם הגרועים.. ונתנחם שאותם אנו כבר מכירים.

אייל.

קודם כל לא מעניין אם מדובר באזרחים או לא. לשר אסור לנהוג איפה ואיפה.

ודאי שמותר לו לנהוג באיפה ואיפה במקרה הזו, *זו בדיוק הסמכות שהחוק מקנה לו*, מה שאתה אומר מעקר את החוק מתוכן, קרי אקטיביזם.

אגב ודאי שמשנה אם מדובר באזרחים, כי עם כל הכבוד אין שום סיבה שבעולם שלמי שאינם אזרחי ישראל תהיה זכות עמידה בבית המשפט הישראלי.

אבל זה כבר דיון אחר.

לגבו שר, בדקתי אחר כך והוא מחוייב להתפטר (סעיף 23 בחוק). ראש ממשלה לא מחוייב להתפטר ויכול לכהן תחת כתב אישום.

לא יודע מה בדקת ואיפה, אבל חוק יסוד: הממשלה אומר כך (בדיוק בסעיף שהפנית אליו):

(א) כתב אישום נגד שר, למעט בעבירות שייקבעו בחוק, יוגש ויתברר בבית משפט מחוזי; הוראות בענין כתב אישום שהוגש בטרם החל השר לכהן בתפקידו ייקבעו בחוק.(ב) בית המשפט שהרשיע שר בעבירה, יקבע בפסק דינו אם יש באותה עבירה משום קלון; קבע בית המשפט כאמור, תיפסק כהונתו של השר ביום מתן פסק הדין.

החוק במפורש קובע שרק לאחר הרשעה יש לפטר שר. אפילו בג"ץ בהלכת דרעי פנחסי קבע שרה"מ הוא זה שיהיה חייב לפטר אותם לפי הסמכות שמוקנית לו בחוק,

כי אין שום סעיף בחוק שאומר את מה שאמרת. (והם כרגיל ירו את החץ ואז השתמשו בפורמליזציה. קלאסי בג"ץ).

לגבי מלצר, אתה כנראה לא מבין מה זה קלפי. זה לא שטח ציבורי שאיש הישר בעיניו יעשה. יש כללים שחלים על כל מי שכף רגלו דורכת שם ומלצר הוא הסמכות לקבוע אותם.

זה לא הכי מדוייק, החוק עצמו מגדיר במפורש בסעיף 73 (חוק הבחירות לכנסת) שמותר למשקיפים מטעם המפלגות להיות נוכחים בקלפי, ולא מגביל אותם איך לבצע את עבודתם (כמובן תוך שמירה על הסדר הציבורי והכל), וגם לא מכפיף אותם בצורה כלשהי לועדת הבחירות.

זו בדיוק הסיבה שמלצר עצמו נאלץ להשתמש באותה לוליינות משפטית שהסברתי לעיל כדי שיוכל להצדיק את הפסיקה שלו לאסור על המשקיפים לשאת מצלמות.