דו"ח משומשת: פג'ו 206, מודל 2004, 1.4, ידנית

מחיר סביר לחלוטין לדעתי ומנסיוני עם רכבים אחרים במידה והשתמשו בחלקים מאיכות טובה.

הקטנוניות לא במקומה, זהו מונח מקובל לחלוטין. התכוונתי לקיט טיימינג, כן- שכולל את מה שכתבת.

ושוב אומר- המחירים במוסכים האחרים המומלצים בפורום לא שונים מהותית מהמחירים הנ"ל. למוסך יש, חוץ ממשכורות, גם שכירות, ארנונה וחשמל לשלם. אתה לא יכול לצפות שהעלויות האלה לא יהיו מגולמות במשהו. עקרונית אני מסרבת להיכנס למוסך רק עבור הרכבה של רכיבים שקניתי בעצמי, אלא אם מדובר ברכיב שקשה להשיג ואני מאתרת אותו בעצמי. בעיניי זה מקביל לכניסה למסעדה עם שקיות אוכל ודרישה מהטבח שרק יבשל לי מהם ארוחה בעלות של המשכורת השעתית שלו. לא מקובל.

 

המסקנה? העלות הכי זולה לאחזקת רכב היא כשמתחזקים אותו לבד. מי שלא יכול/יודע, משלם יותר.

עכשיו, אם יש הערות קונקרטיות שמהותן אינה "למה שילמת ככה, אני קניתי בזול יותר", אשמח לשמוע וללמוד.

אני לא נגדך, יש לי נסיון מספיק עשיר וידע שיכול לחסוך הוצאות למי שמעונין, לא למי שהופך לפטריוט של מוסך הבית שלו.

אם עברית עילגת מקובלת עלייך זה לא חייב להיות מקובל עלי, ואני לא רואה בכך קטנוניות.

אין לי בעיה עם ההוצאות של המוסך, אם בעל המוסך אומר לי שהוא רוצה להרויח ככה וככה, במקום להפיל עלויות שונות על מחיר החלפים, זה מקובל, כי אז הייתי מקבל מידע אמיתי ובוחר אם לטפל אצלו או אצל מוסך אחר, אבל אם מישהו היה יוצר מצג שווא של עלויות עבודה הוגנות ומחירי חלפים שלא בשליטתו לכאורה, זה נראה לא טוב ורחוק מלהיות הגון.

את יכולה לסרב להכנס למוסך עם חלפים שאת קנית, אני טיפלתי במספר מוסכים שהסכימו ללא בעיה לכך, ולא ראו בכך פחיתות כבוד,כמובן היו כאלו שסירבו אבל זה שוק חופשי יחסית ותמיד יש כאלו שהסכימו.

אני גם משתדל לטפל ברכבים בעצמי. טיימינג עוד לא יצא לי להחליף בעצמי. וגם אני שמתי לב לבעייתיות שהוזכרה בנוגע למחירי החלקים וההפרש המתווסף להכנסות המוסך. אבל אני באמת מעדיף להשאיר את זה לשרשור אחר. אני הרבה יותר נהנה מ"תלאות" ה-206 הנהדר, וגם משועשע לקרוא מדי פעם הערות בסגנון "ועוד תארו לכם שבחורה כותבת את כל זה" ומקווה שהן לא נתפסות כפוגעניות, אני משוכנע שכוונתן אחרת.

אם זה צלחות בלימה לא מאווררות בקוטר 247 מ"מ,

אז צלחות של BREMBO עם רפידות של FERODO עולות בסביבות ה-210 שקלים.

במחירים האלו, לא משתלם לחרוט את הצלחות. רק להחליף.

 

אלעד

שמתי לב רק עכשיו בקריאה חוזרת, 590 ש"ח לפני מע"מ כלומר 700 ש"ח לרפידות וצלחות סוליד (לא-מאווררות)

מחיר יקר פי 3.5 ממה שציינת, מדהים.

^ אני לא חושב שהכוונה הייתה ל-210 ש"ח לסט רפידות וזוג צלחות קדמי. גם סיניים אני לא מכיר במחירים כאלה, בטח שלא החברות שנזכרו.

אבל באמת, בבקשה (!) גם לי יש בטן מלאה על "מחירי מוסך" לחלקים, זה מזכיר "שער דולר לתיירים", וזה באמת מתאים לשרשור אחר.

אין לי כרגע מוזה לפתיחת שרשור, תפתחו ואצטרף. הדיון המפורט באמת לא מקומו בדף התעוד הנפלא הזה.

תודה Eily, הערה במקום.

לגבי ה"תארו לכם שבחורה כותבת את זה"- ממש לא נתפס כפוגעני, אני רואה את זה כמשהו שנאמר בהערכה. הלוואי ויגיע יום שזה לא ייראה כזה יוצא דופן...

אני רכשתי בעצמי וגם שאלתי אצל אבי מרחובות.

רפידות של פרודו - 80 שקלים

צלחות ברמבו 130.

כולל מע"מ.

ב-C3 פיקאסו שלי שילמתי על החלפת צלחות ורפידות מקוריות במוסך גבע 800 וקצת שקלים. כולל המע"מ.

זה שהמוסך לא צריך להרוויח, אבל גם לא להגזים.

בברכה,

אלעד.

מכל אלה אני מבינה שרק משאבת המים בולטת לרעה. צלחות ורפידות של ברמבו נשמעות רעיון מעניין. אברר עלויות בהחלפה הבאה.

בטיפולים יזומים, כאלה שמגיעים בתכנון מוקדם ולא כשהאוטו על גרר - יש פריבילגיה אדירה של התייעצות עם הפורום.

יצרני רכב רבים קונים את החלקים שלהם מיצרני משנה מוכרים - כמו למשל קלאצ'ים של ולאו, רדיאטורים של אורדונז, דיסקיות וצלחות של ברמבו וכך הלאה.

לפעמים, אותו חלק בדיוק, כאשר מוטבע עליו לוגו יצרן הרכב, יכול לעלות פי 2 או פי 3 מאותו חלק בדיוק, עם שם החברה המקורי - לכן בהחלט שווה לעשות סקר שוק לגבי החלפים הללו. אופציה טובה אחרת היא לבקש מהמוסך לארגן עבורך את החלקים התחליפיים - כך אמנם תשלמי קצת יותר, אבל עדיין פחות ממחיר של חלק עם לוגו פיג'ו - ובכ"ז תקבלי אחריות כלשהיא, כי החלק הותקן במוסך ונרכש על ידו.

יופי של סקירה, קראתי בעיון רב את כל 10 העמודים.

כל הכבוד על הפדנטיות ועל ההקפדה. אני מחזיק (ולצערי כרגע מוכר) ב206 שלי כבר שמונה שנים. גם לי יש קבלות, גילונות, חוויות וזכרונות של הרכב. אולי אקח על עצמי ואפרסם סקירה דומה לאחר המכירה. היורשת כבר אצלי, אבל כל נסיעה ב 206 שלי מעלה חיוך - זה ממש רכב מצויין וכיפי. במהלך השנים גם אני כמוך, הרגשתי שזהו ממש הרכב המתאים ביותר שיכלתי לבחור לעצמי.

לא קרקושים ולא כלום - איזה מזל שלא הקשבתי ל "תזהר מהצרפתיות" לפני הקנייה. ואני ממשיך לא להקשיב, אגב

אמנם לי יש דגם ייחודי יותר ועם מנוע גדול יותר (2L) וחלקים ייחודיים לדגם, אני יכול להגיד לך שהשנים הראשונות הם "כבדות" יחסית מבחינת ההוצאות, אבל אחרי זה זה מתיישר. היישור קו נכנס שם ותיקון חטאי הידיים הקודמות. ב4 השנים האחרונות - זה באמת רק טיפולים כל 10000 ק"מ וצמיגים. הרכב מחזיר אהבה - כל עוד נותנים לו את הטיפול הנכון במוסכים הנכונים.

כמו כן, לטעמי היא מזדקנת נהדר, שלי כבר בת 15 and counting

זה אולי יכול לעזור לך ברגע שתגיעי לצומת ההחלטה - האם להשאיר עוד או להשתדרג.

תמשיכי ליהנות מהרכב ולשתף אותנו בסקירות המצוינות.

מנוע 2L? זו ה gti שמפורסמת בלוח? איזה אוטו נדיר!

במה אתה מחליף אותו?

מסכימה לגבי העלויות של השנים הראשונות, ב206 הזו היו הרבה חטאים לתקן, היא לא טופלה היטב בידיים הקודמות (לפחות לא בשנים האחרונות שם). עכשיו ההרגשה היא שהיישור קו וההפתעות הגדולות כבר מאחורינו, החלקים המהותיים ברכב הם כבר כאלה שאני החלפתי בעצמי ויודעת מתי ואיך, יש יותר שקט נפשי. מקווה שלא אתבדה.

אכן, אותה אחת מהלוח, שהזכרת.

כמו שציינתי, אני כבר נוסע על המחליפה ביום-יום, ששונה מאוד מאוד מה 206 GTI, אבל עדיין פיז'ו.

עקב שינוי במצב המשפחתי הייתי צריך לחפש משהו שונה בתכלית, אך עדיין שיהיה מעניין וגם יספק תמורה טובה לכסף. עליתי 2 כיתות ו9 שנתונים ל 407 שנת 2009

אני אומנם בעל 206 1600 ידנית אבל חייב להגיב. אומרים על צרפתיות שאם הבעלים הקודמים הזניח , הבעלים הבא הולך להיטחן יופי. אז מסתבר שזה לא אגדה אורבנית. חבל שאין חכם כבעל ניסיון. הרכב עבר רק 7000 ק"מ וכבר הוחלפו , סוויץ , מצבר ,שמן מנוע ומי קירור בעת קניית הרכב, אגזוז, 2 נורות שנשרפו (פנס ערפל ופנס קדמי) , מנוע כנראה בדרך וגם גיר יומו קרב. לאחר כל אלה לא ממש עושה חשק לשמוע על צרפתיות אבל גם אני חולה במחלה לצערי

מאחל לכל בעלי ה-206 חיים טובים יותר עם הרכב שלהם .

אני מסכים איתך, אבל מכול מה שרשמת,אין קשר לאחזקת הבעלים הקודם, וגם לא לאמינות הרכב.

מצבר- מה לעשות, קורה בכול רכב, וברוב המקרים ללא התראה מוקדמת

סוויץ- קורה. במיוחד אם הרכב ישן.

שמן ונוזל רדיאטור- החלפה יזומה

אגזוז- מעצבן. השאלה ממה ההחלפה נבעה?

נורות- שטויות

גיר ומנוע? מאין לך לדעת מה המצב שלהם?

אני מסכים איתך, אבל מכול מה שרשמת,אין קשר לאחזקת הבעלים הקודם, וגם לא לאמינות הרכב.

 

מצבר- מה לעשות, קורה בכול רכב, וברוב המקרים ללא התראה מוקדמת

סוויץ- קורה. במיוחד אם הרכב ישן.

שמן ונוזל רדיאטור- החלפה יזומה

אגזוז- מעצבן. השאלה ממה ההחלפה נבעה?

נורות- שטויות

גיר ומנוע? מאין לך לדעת מה המצב שלהם?

היה חור באגזוז. מנוע שהולך ב167,000 זה הגיוני בעיניך? גם הגיר יוחלף בקרוב .

העדכון השנתי: 4 שנים ביחד

טוב, זה לא בדיוק שנתי, כי עברו כבר שנה+3 חודשים מאז העדכון האחרון שנעשה בד"כ באופן מסורתי מייד לאחר מעבר הטסט השנתי. השנה קצת התעצלתי

(לעדכונים השנתיים הקודמים ניתן להגיע ישירות דרך הלינקים בחתימה שלי)

אז מה יש לנו? פג'ו 206 אחת שחוגגת 12 שנה (עלתה לכביש בסוף 2003, נחשבת מודל 2004 לפי השיטה הישנה), מציגה 164 אלף ק"מ על המחוג, שזה 21 אלף ק"מ מאז העדכון הקודם (לפני 15 חודשים כאמור).

ללא ספק, ההתלהבות מלפנק את הרכב הולכת ופוחתת עם השנים, וכבר יש פחות נכונות להשקיע כסף בשיפורים וקשקושים חיצוניים. מה שלא מגיע בשנה הראשונה כבר לא מגיע בכלל (כמו השחרת חלונות אחוריים וגלגלי "מגנזיום" שדחיתי לאחר-כך שמעולם לא הגיע).

מה שכן, מבחינה מיכנית אין שום קיצורי דרך. בתור הרכב היומיומי שלי, כזה שאני תלויה בו כדי להגיע לבערך כל מקום, הרכב מטופל על מנת לשרת, ואת זה הוא עושה נאמנה.

אז מה היה לנו השנה?

טיפול 15 אלף באוגוסט, כולל סט צלחות ורפידות בלמים קדמיים. עד כאן בסטנדרט. בנוסף, ביקשתי לבדוק נורת חיישן חום מנוע שנדלקה שוב ודלקה באופן קבוע במשך כמה שבועות קודם לכן (היא הופיעה כבר בשנה הראשונה והוחלפה בחיישן משומש). הפעם לא התרגשתי ממנה, ולכן "משכתי" עד הטיפול הקרוב. כמו כן, ניצלתי את הגיחה למוסך כדי לתת לניצן מ"שאפט" לחוות דיעה על נקישות קלות שהתחלתי לשמוע מתחתית הרכב בזמן נסיעה, בעיקר בדרך משובשת.

הנקישות: בסיבוב ראשון על הרכב ניצן חשב שהשתגעתי, אבל נתן לי לקחת אותו בעצמי לסיבוב נוסף ולהשמיע לו בדיוק את הרעש. האוטו עלה על הליפט, ולאחר בדיקה מדוקדקת התגלו משולשים בלויים (אחד מהם קצת יותר בלוי מהשני) ומוט מייצב אחד במצב רעוע. הוזמנו שני משולשים ומוט מייצב אחד מקוריים והוחלפו. יצאנו לסיבוב נוסף, ותחילת הנסיעה נראתה אופטימית, עד שבבור התל-אביבי הראשון נשמעה שוב נקישה עיקשת. חלשה בהרבה, נפוצה פחות, אבל עדיין שם.

האדמונית חזרה לליפט, ואחרי בדיקה מדוקדקת נוספת התגלה מקור הנקישות במוט המייצב השני. הוזמן מוט מייצב גם לצד השני, הוחלף גם הוא, ובסיבוב הבא התגלתה הפג'ו לא רק כשקטה להפליא אלא גם יציבה ומוצקה על הכביש הרבה יותר מקודם. איכות הנסיעה השתדרגה פלאים, על חשבון העו"ש...

הנורה הידועה לשמצה: התחברנו לרכב עם מחשב תקלות, התגלתה תקלה בחיישן החמצן הקדמי, אותו בן בליעל שכבר הוחלף 3 שנים קודם. בסירובו להרים ידיים, פירק דודי את החיישן, ניקה אותו, החזיר בחזרה, והפלא ופלא- החיישן חזר לעבודה מלאה תקינה.

עברו 5 חודשים מאז, והעבריין הקטן (החיישן, לא דודי) מתנהג למופת. על הבדיקה והטיפול הנ"ל לא חוייבתי, כמיטב המסורת ארוכת השנים שלי עם "שאפט".

על מה התקלה כן השפיעה, כשהיתה? על צריכת הדלק. לא באופן נוראי, מכיוון שהיה קיץ וגם ככה המזגן עושה שמות לצריכה- כמעט ולא הרגשתי בהבדל, אבל היה כזה.

הוחלפה גם נורה אחורית אחת ללא חיוב, על מוטות הייצוב לא חוייבה עבודה, והנזק הסופי יצא 3,772 ש"ח כולל מע"מ, חצי מזה רק על המשולשים .

חודשיים אח"כ ניגשתי לטסט, והוכשלתי על לוחית רישוי אחורית (צפיתי את זה, היא היתה מקולפת ודהויה), ומגבים קדמיים שאיכשהו הבוחן ראה בטלפתיה שצריך להחליף, מכיוון שהוא לא נגע בהם עם קצה הזרת אפילו פעם אחת. שילמתי את "מס הטסט" השנתי הזה (70-80 ש"ח, כבר לא זוכרת), והבובה יצאה עם מדבקה חדשה דנדשה לשנה הבאה.

זה סוגר את העלויות השנתיות בעצם (פלוס אגרת רישוי וביטוח, כרגיל).

כאן המקום לציין שאסף מה"כנופיה" הציע לי כבר לפני שנה לעשות ביחד איתו את הטיפול השנתי השוטף, בעלות החלפים בלבד. התכוונתי להיענות להצעה, בעיקר מתוך סקרנות ורצון ללמוד (מההיכרות הקצרה שלי עם אסף כבר סמכתי על הצד המקצועי), אבל משהתקרב המועד ונצברו התקלות היותר רציניות (נורת המנוע והנקישות), החלטתי בכל זאת להפקיד את האדמונית בידיים מוסמכות. אז סליחה אסף! ותודה על הכוונות הטובות.

מה הלאה?

בטיפול הבא יגיע זמן הטיימינג, כנראה ללא משאבת מים שכבר הוחלפה בטיימינג הקודם. כמו כן, הצמיגים כבר בני 4, מצבם עדיין טוב מאוד, אבל הקדמיים כבר מראים סימני שחיקה פיזית, אז לפני החורף הבא (גג) הם יוחלפו.

אלה ההוצאות הצפויות בשנה הקרובה, כולל טיפול שוטף, שאולי ידרוש החלפת בלמים אחוריים. לא כיף, אבל בסה"כ בלאי שוטף. נקווה לשנה נטולת הפתעות.

בשורה התחתונה- אני מתה על האוטו הזה. 12 שנה אחרי ייצורו והוא עדיין מעלה בי חיוך כשהוא מחכה לי בחנייה בבוקר, שלא לדבר על החיוך האווילי שנמרח לי מדי פעם בעליות הסיבוביות ל471, או בירידה מכביש 5 לכביש החוף, כשהתנועה הדלילה מאפשרת לתקוף אותן במהירות קצת מעל למותר... הוא מספיק שובב בשביל להאיץ כשצריך, ומספיק צנוע בשביל להציג צריכה של 1:13 בקבוע (נסיעות באופי עירוני), ועד 1:15 בנסיעות ארוכות לצפון או לדרום בכבישים פתוחים.

הוא מספיק קטן בשביל להיכנס בקלות לחניות בת"א, ומספיק מרווח בשביל להסיע לכל קצוות הארץ 4 מבוגרים+תיקים, בקצב של כביש 6, עם מזגן (מקפיא).

הוא ספרטני בדיוק במידה שמאפשרת לו להיות נטול תקלות מעיקות ועדיין לתת את מה שצריך, גם אם לא הרבה מעבר (ובכל זאת מדליק אותי מחדש בכל חורף שהמגבים שלו מאיטים את הקצב אוטומטית בזמן שאני עומדת ברמזור...).

לא אשקר שהרצון להתחדש מגיע בגלים קטנים מדי פעם, אבל בתקציב הלוחץ שלי- זה שלא מאפשר רכבים ממש חדשים למעט תוכנית מימון על איזו מיני חמדמדה- אין שום מחליפה ראויה שתעניק לי את מה שה206 הזו נותנת מבלי להקריב קורבנות חשובים בדרך רק בשביל לעלות בשנתון. אז בינתיים, אולי עד שאיזו 208 תיכנס בינינו, אנחנו יחד.

ובינינו? אני ממש לא מרגישה עם זה רע.