אלפא 156 סלספיד 2001 - סקירת 3 שנים

ב-23.02.2015 מלאו שלוש שנים מאז שרכשתי את הרכב הנוכחי שלי, והגיע הזמן לסיכומון, למרות שבשלב זה אין לי כוונה למכור.

בסיכום אשתדל להתרכז בהיבטי האחזקה, שכן בשביל להעריף שבחים על הרכב יש מבחני דרכים ובשביל להתלונן על המזגן יש חיפוש כאן בפורום. מה שלא תראו כאן אלה עלויות, שכן זה יישאר ביני לבין נותני השירות ועמכם הסליחה (או שלא, ואז זו בכלל זבשכ"ם).

מבוא קצר בכל זאת – ה-156 הוצגה בסוף שנת 1997 והציגה עיצוב מבית (ואלטר דה'סילבה) והתנהגות כביש מהנה עם מנועים חזקים לזמנה. היא זכתה בתואר מכונית השנה 1998 ובהמשך גם ב-6 אליפויות טורינג (2 איטליה ו-4 אירופה). ה-156 הוצגה כשאלפא הייתה במצב של לחיות או לחדול, בערך באותו המקום בו היא נמצאת עכשיו, והלכה למעשה הצילה את המותג. ה-156 עברה שתי מתיחות פנים, פנימית וחיצונית מינורית ב-2002 (2003 בארץ) ושנה לאחר מכן מתיחת פנים חיצונית מהותית של ג'יאוג'יארו. הייצור הסתיים ב-2005 לאחר כ-680000 יחידות. גרסת ה-Q4 קרוסוואגון (פרשנות איטלקית לאולרוד/אוטבק) יוצרה עד שנת 2007.

האקזמפלר הספציפי אלפא 156 סלספיד (רובוטי חד-מצמדי, הראשון במכונית נוסעים מן השורה, קדמו לה רק פרארי 355 וב.מ.וו. M3), מנוע טווין-ספארק 2 ל' (1970 סמ"ק), 155 כ"ס. המנוע מאד מתקדם לזמנו, עם שני מצתים לצילינדר, תזמון שסתומים משתנה (יניקה) וסעפת יניקה משתנה ומצערת אלקטרונית. המשקל היבש הנקוב של הרכב הוא 1250 ק"ג, בפועל על משקל עם כסא תינוק, סאב ו-3/4 טנק המשקל הוא 1360 ק"ג. במונחי היום – כמעט סופרמיני. 4 כריות אויר (קדמיות וצדיות), ABS ו-EBD. אין בקרת משיכה, אין בקרת אחיזה. מעניין שלמרות שהיא מוגדרת כסגמנט D, המימדים שלה חופפים (ואף קטנים) לסגמנט C של היום, ובמונחיהן היא אפילו די צפופה.

הרכב שלי יוצר ביום 17.04.2000 (יום שני, אינעל דינו, Monday car...) ונמכר בארץ ליד הראשונה ביום 01.06.2000. צבע כסף, סאלון עור (מומו) אפור בהיר בפנים. אני הבעלים החמישי של הרכב.

הרכב נרכש עם 106847 ק"מ על השעון ובשלוש שנים אצלי גמע 100080 ק"מ נוספים, 33360 ק"מ לשנה, 2780 ק"מ לחודש בממוצע. עיקר הנסיעות בינעירוניות מהירות וכן כ-15 ימי מסלול בכוכב יאיר. אני לא מרחם עליה, מחט מד הסל"ד מכירה את כל הטווח וצמיגים מחזיקים שנה. בתמורה לזה מתחזק אותה בהתאם.

טיפולים שוטפים ביצעתי כל 20000 ק"מ (הוראות יצרן) עד הגיע הרכב ל-140000 ק"מ, משם צמצמתי לפעם ב-10000 ק"מ. החלפת רצועת תזמון מבוצעת כל 60000 ק"מ, ובוצעה ב-120000 ק"מ וב-180000 ק"מ. מצתים הוחלפו פעם אחת, בטיפול 200000 ק"מ. כל העבודות בוצעו במוסך אוטואיטליה בפ"ת, ואין לי מספיק מלים בשביל להמליץ עליהם, פשוט מוסך מצוין ואנשים טובים בראשו ובצוותו.

במרוצת שלושת השנים תדלקתי 198 פעמים, כל חמישה ימים בערך, וצריכת הדלק הממוצעת עומדת על 9.48 ק"מ/ל'.

צריכת שמן היא, גרוסו מודו, קילו ל-10000 ק"מ, שזה חריג לטובה במונחי מנוע TS.

פירוט תקלות שלא נכנסות בגדר טיפולים שוטפים (פרט לקוסמטיקה, שלא באה במניין):

120000 ק"מ – החלפת ידית הילוכים (המצב הנורמלי שלה הוא ממורכז, והקפיץ נחלש), החלפת חיישן MAF

127000 ק"מ – החלפת מדחס מזגן, החלפת זרוע הגה שמאל

145000 ק"מ – החלפת אלטרנטור, החלפת פוטנציומטר דוושת תאוצה, החלפת ECU. זוהי למעשה התקלה הרצינית ביותר שהייתה ברכב – בהגעה לסל"ד סרק הייתה נדלקת נורת מערכת ההזרקה ודוושת המצערת הייתה מפסיקה להגיב. כיבוי והדלקה פתרו את הבעיה. בסופו של דבר הוחלף ECU והבעיה נפתרה.

152000 ק"מ – החלפת כריות בולם, משולשים עליונים, מקשרי מוט מייצב (יחד עם החלפת בולמ"ז לרביעיית מונרו ריפלקס, שאני מאד מרוצה מהם) – לא בטוח עד כמה מדובר בתקלות, שכן לפחות משולשים הם חלק בעל אורך חיים די מוגבל ב-156 והעניין ידוע.

154000 ק"מ – החלפת מיכל עיבוי (מחלה של האוטו, יוחלף פעם נוספת בהמשך)

158000 ק"מ – החלפת רדיאטור, מאוורר מנוע

161000 ק"מ – החלפת ריליי מאוורר מנוע, יוניט חום מנוע

163000 ק"מ – החלפת יוניט דוושת בלם

168000 ק"מ – החלפת תיבת הילוכים (מהירות השיוט הגבוהה כנראה גבתה את שלה, הייתי צריך להחליף שמן גיר בתדירות גבוהה יותר. תיבת ההילוכים הוחלפה לחדשה, שהסתבר שהיחס הסופי שלה קצר יותר. הדבר גרר הרעה של קרוב ל-10% בצריכת דלק אך גם שיפור ממשי ומורגש בביצועים)

180000 ק"מ – החלפת מיכל עיבוי, טרמוסטט, מיסב רצועת מנוע

183000 ק"מ – החלפת מכסה טיימינג (לא משהו נורא, אבל העדפתי להחליף, גם בגלל העלות הזניחה)

190000 ק"מ – החלפת בוקסות מוט מייצב

200000 ק"מ – החלפת חיישן קראנק, שיפוץ ראש מנוע (ועל הדרך פורטינג), החלפת גג שמש (חצי-קוסמטי. מסגרת הגג הייתה חלודה. כך קיבלתי את הרכב, פשוט אז הזדמן גג מפירוק). על הדרך הרכב גם קיבל קיט הנמכה.

צמיגים:

קיבלתי את הרכב עם זוג דאנלופ SP9000 וזוג גודייר אפישנט-גריפ, שהוחלפו חיש מהר לרביעיית גודייר F1 GS-D3. כעבור שנה הגיעה רביעיית יוקוהמה S-דרייב וכעבור שנה נוספת החליפה אותה רביעיית מקסיס 1-MAZ.

סיכום:

להחזיק איטלקיה יוקרתית אך מזדקנת זה לא קל. היא קפריזית, לא חפה מתקלות ומדי פעם נוסעת גם על גרר. החלקים יקרים ודורשים מוסך מתמחה. מצד שני השד לא כזה נורא אם יודעים מה לעשות והיכן לטפל, וההנאה מהרכב מפצה, לפחות בשבילי. התנהגות הכביש שלו מהנה מאד, הוא בהחלט רכב יומיומי עם צריכת דלק סבירה שמשלב יכולת שיוט וכיף.

תודה רבה על השיתוף.

לפי הפירוט שלך, בחישוב גס הרכב נכנס למוסך כל 5 אלף ק"מ בממוצע, עם נסועה שנתית של 33 אלף, זה מוסך פעם בחודשיים!

האם עלות האחזקה והתרתור בהחזקת רכב כזה באמת משתלמת?

יש לך השוואה לאקזמפלרים אחרים של ה 156, מבחינת תדירות התקלות?

הסקירות האלה מדהימות אותי כל פעם מחדש. אין שום מקום בו אתה יכול לקבל את המידע רב הערך הזה.

רומן תודה על הסקירה המעולה!

רומן, אתה נוסע המון והרכב כבר צבר מעל 200Kק"מ ולפי התיאור אתה מאמץ אותו לא מעט. ובכל זאת הרכב מפגין יחסית אמינות מעולה - לפי התיאור לא היו דברים שמצבעים על בלאי חריג (אולי חוץ מראש מנוע). זה אומר שהרכב בנוי היטב. ואפילו צריכת דלק של כימעט 1-10 היא מצויינת עבור מנוע 2000 בתנאי נסיעה של מאמץ.

למה היה צריך לשפץ ראש מנוע? הרכב התחמם?

איזו בעיה הייתה עם הגיר שהוא דרש החלפה?

כל הכבוד לך שאתה שומר על רכב מיוחד. נשארו מעט מאוד רכבים מדגם הזה על הכביש. אני מאחל לך להמשיך להנות עם הרכב המיוחד הזה - סע בדרכים טובות ושמור על הרכב. אלפא 156 נראית עדכנית ומודרנית גם היום.

ואתה עוד לא מתבייש להפחיד אותי מהאחזקה של האולראוד?

סקירה יפה, ורק שתי הערות, הייתי שמח לשמוע יותר על החיים במחיצתה מבחינת נהיגה ולא אחזקה ובנוסף, מנוע הטווין ספארק היה מתקדם לזמנו, רק שאם אני לא טועה, מקורו ב 75, כך ש"זמנו" זה נדמה לי ב 87.

ועדיין 14 שנה אחכ (כשהוכנס לרכב שלך) ו 27 שנים אח"כ (היום) הוא עדיין מנוע מצוין.

באגירה, מנוע TWINSPARK שהיה ב75 וב164 זה לא אותו מנוע כמו ב156.

המנוע הישן היה 8 שסתומים עם שני קאמשפטים כמו מנועי האלפא הישנים ובאמת היו לו שני מצתים לצילינדר. גם לו היה תזמון שסתומים משתנה.

המנוע של 156 עם 4 שסתומים על צילינדר, מלדבד היותו TS, הוא דומה בהרבה מאפיינים למנוע של פיאט שהיה מותקן גם בלנצ'יה תמא (גם היא מכונית מעולה לזמנו). אחת מגירסאות המנוע הזה עברו לפיאט קופה בגירסת הטורבו.

אחלה סקירה, אבל עשית חצי עבודה.

איפה התמונות?!

האוטו הזה היה האהבה המוטורית הגדולה ביותר שלי בתור נער - אהבה שלא מומשה.. תהנה לך.

תודה רבה על השיתוף.

לפי הפירוט שלך, בחישוב גס הרכב נכנס למוסך כל 5 אלף ק"מ בממוצע, עם נסועה שנתית של 33 אלף, זה מוסך פעם בחודשיים!

האם עלות האחזקה והתרתור בהחזקת רכב כזה באמת משתלמת?

יש לך השוואה לאקזמפלרים אחרים של ה 156, מבחינת תדירות התקלות?

פרט למחשב (ECU) ולגיר, התקלות די סטנדרטיות. תוציא מהמשוואה אותם ותוציא דברים כמו מיכל עיבוי, ידית הילוכים, בוקסות מוט מייצב וכו' ותקבל תדירות פחותה הרבה יותר. עם זאת, בחישוב כלכלי גס ברור שזה לא משתלם. השיקול כאן רחוק מלהיות כלכלי פרופר.

למה היה צריך לשפץ ראש מנוע? הרכב התחמם?

איזו בעיה הייתה עם הגיר שהוא דרש החלפה?

כן, המנוע התחמם. מה שהיה מצחיק שהנזילה הייתה החוצה מהמנוע (לא לתוך השמן), לכן חיכיתי יחסית הרבה זמן לשיפוץ הראש, עד שהגיע זמן נוח לכך.

לגבי הגיר - נשבר מזלג בפנים ולקח אתו כמה חלקים נוספים, את הסיבות פירטתי בסקירה.

ואתה עוד לא מתבייש להפחיד אותי מהאחזקה של האולראוד?

 

סקירה יפה, ורק שתי הערות, הייתי שמח לשמוע יותר על החיים במחיצתה מבחינת נהיגה ולא אחזקה ובנוסף, מנוע הטווין ספארק היה מתקדם לזמנו, רק שאם אני לא טועה, מקורו ב 75, כך ש"זמנו" זה נדמה לי ב 87.

ועדיין 14 שנה אחכ (כשהוכנס לרכב שלך) ו 27 שנים אח"כ (היום) הוא עדיין מנוע מצוין.

האולרוד הרבה יותר מפחידה, כי כל מה שכתבתי לעיל נכון לאולרוד, וזה עוד לפני המתלים, לפני העובדה שאודי יקרה מאלפא בחלקים ולפני העובדה שאלפא אני יודע איפה להכניס, ואולרוד פחות.

לגבי המנוע צביפר פירט אבל בכל זאת - זה לא אותו מנוע שב-75, אלא הוא הופיע לראשונה ב-155/146/145 וב-GTV/ספיידר.

אחלה סקירה, אבל עשית חצי עבודה.

איפה התמונות?!

קבל טעימה:

אכן סקירה מעולה שדי מסבירה למה "למכירה אלפא ב 20 אלף, ממש מציאה" היא כאב ראש תחזוקתי לא קטן.

אפשר לקבל עלויות טיפולים?

רכב שהיה יקר לאחזקה כשהוא חדש, יישאר יקר לאחזקה גם כשהוא ישן, ויוסיף לכך תקלות שנובעות מגיל ומסוף מחזור חיים של חלקים. אין קסמים.

לגבי עלויות, אמנם זה מגלומאני לצטט את עצמי, אבל בכל את:

מה שלא תראו כאן אלה עלויות, שכן זה יישאר ביני לבין נותני השירות ועמכם הסליחה (או שלא, ואז זו בכלל זבשכ"ם).

סקירה מעניינת מאוד - תודה!

מרגיש סוג של הזדהות עם הז'אנר - גם אני התחלתי לפני כחודשיים מסע תענוגות עם רכב מאותו שנתון (כמעט) - ומעניין איך זה ימשך. במקרה שלי מדובר על מרצדס CLK320- וגם-כן מדובר ברכב יוקרה, גדול נפח, עתיר טכנולוגיה (לזמנו וגם לזמננו) ומתגמל רוחנית ופיזית.

מקווה שהאמינות של מרצדס תרים ראשה, בינתיים טפו טפו טפו הרכב כמו חדש רק על סטרואידים.

כמו שנאמר - מי שמאמין לא מפחד (ועל הדרך נוסע במכונית אמיתית).

אורן

תודה! יש לך רכב מאד מעניין, תמיד אהבתי את העיצוב שלו. כל הכבוד!