48 שעות עם קאדילק ATS

זה הסוף. יום ראשון בבוקר, כביש החוף מכיוון הרצליה לתל אביב. דיכאון קליני. נחיתה למציאות. "גרוטאה, זה מה שאת!" אני עולב בספרדייה הגמדה שלי. והיא ממשיכה בשלה. נוסעת בקצב שלה, לא רוטטת, לא מווברצת, מחכה שאזכר ביכולותיה ובסיבות שבחרתי בה להיות האיביזה האחת שלי. ואני ממשיך לעלוב בה, כאילו היתה אשמה בבגידתי בה, ברומן של סוף השבוע. ה-ATS החדשה של קאדילק נחתה בחיי כרעם ביום בהיר. תמונה שצילמתי לפני כשנתיים זכתה בתחרות בדף הפייסבוק המתעורר של קאדילק, ואחריו נקבע התאריך לבגידה המושלמת.

***

10:00, תל אביב - יום שישי בבוקר, הספרדייה הכחולה ואני מתעוררים ומתרוצצים בין רחובות תל אביב המהבילים לכיוון הסוכנות של קאדילק בהרצליה. לפני כמה שנים בטיול גדול בארצות הברית, היתה לי קאדילק DTS גדולה, מפוארת, עתירת סמ"קים ובזבזנית, ואהבתי אותה כמו שלא אהבתי כמעט שום מכונית לפניה. פנטזתי עליה כל הדרך להרצליה. כמה חתימות וצילומים וה-ATS האדומה כבר המתינה לי בחנייה, מפנה גבה לספרדייה שלי בזלזול. הקווים החדים, ה"שפיץ" האחורי והצבע האדום-בורדו-יין עשו את שלהם וגרמו ל-ATS להראות מאוד מאוד... קאדילק, והם בקלות גרמו לה להראות גדולה הרבה יותר ממה שהיא באמת. הצצה קטנה בדף הנתונים מגלה את האמת, ה-ATS היא גמדה לעומת ה-DTS ההיא מאמריקה, ועם אורך של 4.64 מ' היא למעשה זהה באורכה לפולקסווגן ג'טה משפחתית סטנדרטית למהדרין.

אבל בעוד הג'טה וחברותיה המשפחתומטיות מסתפקות במנועי 1.2ל' טורבו או 1.6ל' אטמוספריים שהספקם נע סביב ה-100-130 כ"ס – ה-ATS מחביאה תחת מכסה המנוע שני ליטרים ו-275 כ"ס של בריאות תוצרת GM. כן, כן, 275 כ"ס, מה שהופך את ה-ATS לחזקה משמעותית ממתחרותיה הטבעיות – ב.מ.וו 320, אאודי A4 ומרצדס C קלאס. למעשה, נתון ההספק שלה זהה לאותה DTS מיתולוגית עם מנוע ה-4.6ל'.

11:00, הרצליה - נציג המכירות החביב ביקש ממני דבר אחד בלבד – "הרכב גדוש בגאדג'טים – בבקשה תלמד אותם במצב עמידה ולא במצב נסיעה". גיחחתי קלות, לא הבנתי שאני בעצם לא עומד לנהוג במכונית אלא ברובוטריק. ליטוף קטן במרכז הדשבורד וחצי ממנו מונף באוויר, חושף מאחוריו תא אחסון סודי וכניסת USB זוהרת באור כחול של חלליות. ליטוף נוסף והתא נסגר, והדש-בורד לא מסגיר את סודו. מסך המגע הגדול ומערכת ה-CUE שולטים למעשה על כל דבר ברובוטריק הזה, ועדיין נשארים אינטואיטיביים להפליא.

13:00, ירושלים – האזכרה השנתית לסבתא שלי בבית העלמין בהר המנוחות פתאום קיבלה אופי של סצינת-בית-עלמין-מהסופרנוס. אם יש מקום שלהגיע אליו בקאדילק זו הצהרה – זה בית עלמין. אחרי שאמא שלי כינתה אותה "כיפה אדומה" אבל דרשה שאעשה לה סיבוב, הבנתי בבת אחת עד כמה חזקה תשומת הלב שהמכונית הזו זוכה לה. לכמעט כל אחד מאיתנו יש זכרון כלשהו מאיזושהי קאדילק נושנה, ההיא מהטיול בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, זו שהיתה לשכן אי שם בשנות השבעים, או ההיא של האזרח-מספר-אחד שהיו מחכים לראותה נוסעת ברחבי עיר הקודש.

15:00, תחנת דלק 'פז' באבו כביר – שני החברים שאספתי בדרכי חזרה לשפלה היו ספונים במושבי העור האדומים והיפים של האמריקאית, ובנזין 95 אוקטן זרם מהמשאבה אל בטן ה-ATS. לפתע ניגש אליי אחד המתדלקים ושאל אותי בעדינות אם במקרה האוטו שייך לאבא שלי ואם לאבא שלי יש חנות בקניון בת-ים. ואני, עדיין טירון-תשומת-לב חייכתי ועניתי בנימוס שלא. רק כשחזרתי לרכב חשבתי לעצמי – למה שרק אבא שלי יוכל להרשות לעצמו קאדילק שכזו? ומה לעזאזל קורה שם בקניון בת-ים שקושר אליו קאדילק אדומה?

17:00, כביש החוף – עמוסים במצלמות וחצובות עלינו צפונה, והאוטוסטרדה הפתוחה גילתה בפנינו פיצ'ר נוסף – אלמנט הרטט. ב-ATS מותקנת מערכת שמזהה מעבר בין נתיבים ללא איתות ומשגרת רטט עצבני היישר אל עכוז הנהג, בצד אליו המכונית סוטה. מה שמתחיל כמערכת מבורכת וסופר בטיחותית מתגלה כפיצ'ר שכיף לבדוק אותו כל הזמן, כמו משחק לא ברור שהשחקנים בו הם מחלקת הצבע של מע"צ ומערכת הרטט שבתוך מושב העור האדום.

19:00, צוק מעל אחד הכפרים הדרוזים בגליל העליון – בתזמון מושלם הגענו לאחד הספוטים היפים ביותר בישראל בדיוק בזמן לצילומי שקיעה מרהיבה. חמש נשים דרוזיות שהיו במקום ביקשו שנצלם אותן עם ה-ATS. כמעט בכל תחנה שלנו ביומיים האלה נתקלתי בתגובות מתלהבות, בשאלות, בהתעניינות. אנשים אוהבים את הקאדילק הזו, אנשים אוהבים לאהוב את הקאדילק, ובשלב ההוא גם אני כבר נשביתי לגמרי בקסמיה. בכל רמזור בו עצרנו, בכל עיר אליה הגענו באותו הערב – אנשים חייכו אלינו, הצביעו, שאלו והתעניינו ברובוטריק האדום שלנו.

03:30, חזרה בתל אביב – גם אחרי המון שעות נהיגה והמון-המון-קילומטרים אני עירני למדי, הודות למושבים התומכים ונוחות הנסיעה המשובחת, הכבישים ריקים ומזמינים שעשועים עם ההנעה האחורית והזנב השמח של ה-ATS אבל אני מצליח להרגיע את ההתלהבות, וגודלה, שלא לומר קוטנה של הקדילאק – משחק לטובתי, ואני מצליח למצוא חניה בכחול לבן ל-4.6 המטרים האמריקאים האלה בקלי-קלות ממש מול הבניין שלי. רק חבל שכל ציוץ הכי קטן ברחוב מעיר אותי מהחרדה שבטעות יקרה ל-ATS האהובה משהו נורא, אבל בעולם שכולו פאר אדום שום דבר רציני לא יכול לקרות.

שבת, 16:00, יפו - ה-ATS כבר פיתחה לעצמה נוהל סלבריטאות משל עצמה, מושכת תשומת לב כמו שכמעט שום מכונית שנהגתי בה אי פעם לא משכה. גם המוני המבקרים בנמל יפו עוטים עליה, לא מאפשרים לנו לצלם אותה כמו שצריך בלוקיישן היפהפה הזה. מדהימה אותי הקלות בה היא נשארת נחשקת ובו בזמן לא נראית מנותקת וזרה כמו האוניות האמריקאיות הסטנדרטיות.

21:00, קיסריה – אם בצהרי שישי התחלתי לראות את אפקט ההגעה שיש ל-ATS בכניסה לבית העלמין, עוד לא הייתי קרוב ללהבין את עוצמתו בכניסה לחניה של האמפיתיאטרון בקיסריה. אנשים מפנים לך מקום, לא נכנסים לעימותים, סובלניים הרבה יותר. ספק אם בגלל הנוכחות החזקה של הקאדילקים בסדרות וסרטי המאפיה השונים, וספק אם בגלל המעמד שנלווה אליה. בדרך חזרה הביתה, בפקקים של היציאה מקיסריה, היא מגלה בפניי עוד אחד מסודותיה כשאורות אדומים פתאום מוקרנים על השמשה הקדמית, נלווים לרטט חסר תקדים מתחת לעכוז – כשמתקרבים מדי לרכב שמלפנים, ה-ATS זועקת, מאותתת, מזהירה – וכהרגלה עושה זאת בדרכה הקלאסית, השקטה. הכל קטן עליה, הכל בטוח בה.

***

יום ראשון, 09:00, המרינה בהרצליה פיתוח – ה-ATS ואני מנהלים שיחת סיכום בדמעות. "זו לא את," אני אומר לה, "את שייכת לסוכנות, הלוואי שיכולתי לברוח איתך, שנחיה יחד לנצח." ואני ממשיך להרגיש כבוגד המושלם. התאהבתי. בגדתי באיביזה שלי עם כל הלב, עם כל הרגש. התאהבתי באמריקאית שהפתיעה אותי בדיוק בעובדה שהיא הכל חוץ מאמריקאית. היא לא פלגמטית כמותן, היא לא אוניה כמותן. ה-ATS היא הקאדילק המושלמת, מסתכלת למיטב תוצרת אירופה בלבן של הפנים ולא מורידה מבט. היא חזקה, נוחה, ואם חיים בשלום עם שני החסרונות העיקריים שלה – תא מטען קטן יחסית ומושב אחורי לא מרווח במיוחד – היא בהחלט ראויה להיות מושא הפנטזיות של כל אחד שחולם אאודי או ב.מ.וו. כשהחזרתי אותה לסוכנות בהרצליה, שאל אותי הנציג החביב "נו, נהנית איתה?" – "ברור שנהניתי!" עניתי לו. וכששאל "אולי תפנק את עצמך באחת כזו?" בבת אחת החלום התנפץ, ונזכרתי שכדי להיות בעלים של אחת כזו עליי להשאיר בסוכנות שלוש-מאות אלף שקלים. הסתכלתי על האיביזה הכחולה והמאובקת שלי ועניתי לו בחיוך מיואש "תפנק את עצמך באחת כזו." נכנסתי לאיביזה דומע, וידעתי שאמנם יקח קצת זמן, אבל אוכל להרגע רק כשתעמוד בחניה שלי ATS יפהפיה כמו האדומה שליוותה אותי משך כל סוף השבוע, ובאמת שלא אכפת לי אפילו על הצבע האדום.

עשית לקאדילק אחלה פרסומת, ממש כיף לקרוא!

וחוץ מזה.. גרמת לי להתחיל לפנטז

כתיבה יפה ורכב מסקרן.

אגב, הפיצ'ר של אורות האיתות נשמע מעצבן.

למה בילית עם הרכב אם ידעת שאינך יכול לרכוש אותו?הלקאה עצמית.

כתיבה יפה אהבתי!

בהחלט הרכב מאד מרשים, יצא לי לנהוג עליו רמת האיבזור מרשימה ובהחלט הטובה ביותר בקטגוריה, אבל תארוז לי 328 בבקשה.

נהיניתי לקרוא. בהחלט רכב מאוד מעניין.

ראיתי את הרכב בסוכנות ויש לי פרוספקט. רכב מרשים ללא ספק וזה באמת רכב שהוא צעד חריג עבור הקאדי, הם עשו רכב להתחרות בסגמנט כאשר קודם הם יצרו רכבים מסגמנט של עצמם: רכבים גדולים ורכים מאוד.

אחרי נהיגה בקאדילק קופה מדהימה באורך מעל 5 מטר ועם מתלים מאוד רכים - אני ממש התחלתי להעריך את המותג: מנוע V8 אמריקאי, שיא הפינוק מבחינת אבזור. בדיוק איך שאני מדמיין את הקאדליק ואני רוצה שקאדילק בזיכרוני תישאר בדיוק כזו: אמריקאית אמיתית עם פינוק מיוחד ומרווח גדול מאוד לנהג ונוסע. היה גם קטע מצחיק עבורי שבקופה ענקית של מעל 5 מטר כימעט אין מקום בשורה השנייה של המושבים ואני שאלתי את עצמי: למה הם עשו מושבים שם ואפילו מיזוג אוויר?

רכב יפיוף, אין ספק בכלל. ובאמת במציאות הוא נראה יותר גדול ממה שהוא באמת.

ומה קניון בת ים קשור? מממ... C63 קופה חדשה דנדשה לבנה, פעמיים S5 (לבנה ואפורה), R8 חנתה שם מידי פעם באופן קבוע, A7, מוסטנג קבריולה ועוד טובים ואחרים שלא עולים לי לראש כרגע. ואני מדבר על בעלי העסקים בקניון ככל הנראה, כי הרכבים האלו חונים שם באופן קבוע. אה כן, יש שם גם וולוסטר אפורה אחת מידי פעם

ממש קניון מוטורי.

כמה תמונות להמחשה

סקירה יפה. אהבתי.

הצלחת להעביר את התחושות.

סקירה יפה אם כי אני חייב לתקן-

הקאדילק הזאת מתחרה למעשה ב-328 ולא ב-320, אז מגלים שהבימר מהירה ממנה בכל מצב למרות נתון הספק נמוך יותר (בפועל ההספק האמיתי של ה-328 זהה לזה של הקאדילק).

אני מתרשם שהיבואן עושה יופי של עבודה.

החשיפה שהמותג זוכה לה בזכות מסירת מכונית נדירה למדי (אבל בעלת פוטנציאל) למתרשמים שמשתפים היא השקעה טובה.

כתבת מעולה והתמונות נהדרות.

ממש נהניתי לקרוא.

תודה רבה!!!

אני מתרשם שהיבואן עושה יופי של עבודה.

החשיפה שהמותג זוכה לה בזכות מסירת מכונית נדירה למדי (אבל בעלת פוטנציאל) למתרשמים שמשתפים היא השקעה טובה.

ז״א שאתה עכשיו שוקל לרכוש את הקאדילק הזאת ויש לך את התקציב לכך?

סלח לי אבן אני לא רואה כאן משהו מיוחד שהיבואן עושה מבחינה שיווקית, זה גימיק נחמד אבל זה שעכשיו כמה מאות\אלפי משתתפי קארז פורום יקראו על כך כנראה לא יגדיל לו את המכירות.

מבצעי שיווק אפקטיביים רק כשהם מופנים אל קהל היעד המתאים.

במסגרת קורס שיווק במרכז הבינתחומי הרצליה, נתבקשנו לבנות תוכנית שיווקית לדגם ה-ATS. נדמה לי שהאסטרטגיה השיווקית שלהם זה למכור את הרכב למקורבי הסטודנטים במרכז.

נהגתי ברכב. העיצוב, האבזור ואיכות החומרים מרשימים. ההגה החשמלי והמנוע-גיר קצת פחות(ציפיתי ליותר מ-270 כ"ס).

כמו שנאמר ה-328 חזקה בכל מצב למרות נתוני ההספק הנחותים, אם כי הבימר רכה בצורה מדאיגה.

המתחרות מאירופה טובות בהרבה.

ז״א שאתה עכשיו שוקל לרכוש את הקאדילק הזאת ויש לך את התקציב לכך? איך בדיוק הבנת שאני מדבר על כוונתי בתחום רכישת רכב?

 

סלח לי אבן אני לא רואה כאן משהו מיוחד שהיבואן עושה מבחינה שיווקית, זה גימיק נחמד אבל זה שעכשיו כמה מאות\אלפי משתתפי קארז פורום יקראו על כך כנראה לא יגדיל לו את המכירות.

 

מבצעי שיווק אפקטיביים רק כשהם מופנים אל קהל היעד המתאים.

תקציב יש. אבל זה לא הטעם שלי בכלל...

מנגד, אני חושב שיש מוצרים שלא נרכשים בגלל החלטה רגעית - אימפולס של בא לי ואני קונה מה שאני מכיר. מוצרים שאנשים עושים ברור אחד או שניים לפני. במיוחד בתחום הרכב, יש לא מעט אנשים שמתייעצים עם ה"מבין" האיזורי בתחום.

אני מניח שהרבה "מבינים" כאלה נמצאים למשל בפורום. זאת אומרת שהרבה מהאנשים פה הם היועצים להרבה אחרים...

אחת המשימות הכי גדולות של יבואן קאדילק, זה להיכנס לתודעה. תודעה כזו שתעלה את המכונית כאופציה למי שמתלבט לרכישה בקטגוריה.

כיום המכונית נדירה, ומי שלא מתעניין וממש יודע מה מיובא, לא יראה אותה על הכביש ולכן לא ישקול אותה.

פרסום זה דבר מאוד יקר, וכאשר מדברים על מוצר שממילא לא נמכר בכמויות, הפרסום הרבה פעמים אינו אפקטיבי. קשה להצדיק פרסום מתמשך בשביל כמה יחידות.

לכן, אני חושב שיצירת באז על המכונית בצמתים של מבינים, זה מאוד אפקטיבי.

יפיפיה, אמריקאיות עושות לי את זה לגמרי, אתה פשוט יושב בפנים ומנותק מהעולם שבחוץ, הכל שקט, מפנק ונוח, יש תמונות מתוך הרכב?