סיכום תקופה עם אלפא 159 - 2200 סלספיד

היות ומדי פעם צץ עוד איזה שרשור של מישהו שחושב לרכוש אלפא 159 וחושש, החלטתי לשתף אתכם בסיכום של שנתיים וחודשיים במהלכם החזקתי את האלפא.

תחילת דבר: הרכב נרכש בינואר 2011 מיד ראשונה עם קצת פחות מ-44,000 ק"מ על השעון. מדובר בדגם הפופלארי ביותר – מנוע 4 צילינדרים בנפח 2200 סמ"ק עם תיבת הילוכים רובוטית הידועה כסלספיד. הרכב היה בצבע בורדו-יין עם פנים שחור – כולל ריפודי עור מלאים, חישמול וחימום של הכסאות הקידמיים, מראות מתקפלות וג'אנטים 17". רמת הגימור ידועה גם כמדיום. והיא מעט גבוהה יותר מהקלאסיקו+ שהגיע מאוחר יותר, בעיקר בגלל ריפודי העור.

מה שלא היה ברכב (גימור) – לא הייתה מערכת Blue & Me, לא גג שמש וגם לא מראה מתכהה חשמלית ובקרת שיוט. כן הייתה דיבורית Bluetooth של פארוט שהורכבה בארץ.

הרכב היה מטופל לפי הספר במוסך המרכזי ולא עבר תאונות, הייתה מכה קלה בצד הנהג שתוקנה.

לאנשים שונים דברים אחרים רלוונטים ברכב, אז אשתדל להתייחס לפי נושאים:

אמינות – בואו נוריד את זה מהשולחן. אומר לכם בפשטות – לא הייתה לי תקלה אחת גדולה כקטנה ברכב. כלום, נאדה, גורנישט. יחד עם זאת, בבדיקה לפני קניה התגלתה נזילה קטנה של נוזל קירור ממקור לא ידוע. את זה המוכר כבר יתקן (אני מניח...). שוב – לא יודע מה מקור הנזילה...יש לבצע הזרמת מים בלחץ וזה לא בוצע. יחד עם זאת, גם אם צריך להחליף רדיאטור (סיפור שיכול להגיע לכ-5000 ש"ח במרכזי) – עדיין לא הייתי מסיק שיש לרכב בעיית אמינות, נהפוך הוא. בשאר הדברים, הרכב מזדקן בכבוד וגם לאחר 5 שנים הרכב מרגיש שקט ומוצק – יותר "גרמני" ואשר איטלקי...

התנהגות כביש, ביצועים: אם יש דבר אחד שלמדתי זה שביצועים זה דבר מאוד יחסי. למי שמגיע ממכוניות "סטנדרטיות" בהחלט ירגיש שלרכב יש פלפל, מי שהייתה לו WRX לפני (עבדכם...) לא יתרגש, אבל אני חושב שבסה"כ יש לרכב את כל הביצועים שצריך בכביש ציבורי ואף מעבר. ההאצות נמרצות, הרכב מרגיש בטוח ויציב במהירות בלתי חוקיות ואפילו בעליל (כי נסעתי על רכב דומה בחו"ל, כן?). המנוע מאוד מהנה ומתפס בכיף אל עבר הקו האדום ב-7000 סל"ד וכיף לקחת אותו לשם מדי פעם.

התנהגות כביש: מעבר לכך שהמשקל (כטון וחצי) מורגש, הרכב מהנה מאוד לנהיגה: ההגה בעל משקל טוב ותקשורת סבירה ביותר, התגובה להפניית ההגה טובה, ובסה"כ אפשר לקחת איתו סדרת פניות ומאוד להנות. המנוע הנמרץ ותיבת ההילוכים (שנמצאת במיטבה בתנאים הללו!) מהווים שותפים מצויינים לחוויה.

זו אמנם לא הפרטנרית הטבעית או הממומלצת לתקיפת פניות ולא ממש גרמה לי לקום בבוקר ולנסוע לנס הרים, אבל אם הייתי באזור, לא היו לי תלונות. מה שכן, חשוב לי להבהיר לכל מי שחושב על ה-159 כמכונית ספורט – היא לא. היא מכוניות מנהלים (מצויינת) עם אופי ספורטיבי, לא ההפך.

נוחות נסיעה – מעולה, לא פחות. הרכב שקט, נוח ומרגיש מאוד בטוח על הכביש.

גיר סלספיד – הרבה אנשים מנסים להבין איך החוויה, אנסה להעביר במילים שלי – זה כאילו גמד קטן מחליף לך הילוכים. במצב ספורט הגמד נמרץ יותר. ככלל התיבה לא מאוד מהירה (רחוקה מה-DGS של פולסווגן) אבל היא מאוד מתאימה לרכב לדעתי. מרגע שמתרגלים לעבוד "איתה" (עניין של חצי יום לדעתי...) החוויה לא שונה בהרבה מהחלפה ידנית, ויחד עם גיר זהה לידני מבחינת יחסי ההעברה (זה אותו גיר למעשה), מתקבלת חוויה של "להיות בלי (גיר ידני) ולהרגיש עם". ההחלפות קצת יותר מורגשות בראשון שני, וכמעט ולא אח"כ. בנהיגה נמרצת (טורים גבוהיים, הילוכים שני שלישי וצפונה) הגיר מהיר ומעולה במצב ספורט. לא היו לי כל בעיות עם התיבה ולא שמעתי על בעיות אמינות ככלל.

גימור – כיוון שזה יותר מכונית מנהלים מאשר ספורט, אם הייתי קונה את הרכב שוב (והייתי, אם הייתי יכול להחזיק מכונית ספורט ומנהלים יחד...) הייתי מחפש את רמות האיבזור הגבוהות – גאנטים 18, blue&me, גג ומושבי עור – התוספת במחיר לא מאוד גבוהה ואלמנט ה-feel good משודרג משמעותית! רמות הגימור הגבוהות נקראו HIGH עד 2008 ואלגנטה לאחר מכן. לספורטיביים יותר ברוחם, יש גם גרסת TI שהיא מאובזרת וכוללת גם מתלים מוקשחים ומונמכים, מושבים חובקים יותר וכו' – לא בטוח שזו המומלצת, לדעתי האלגטה\HIGH היא הקניה ה"נכונה" ביותר.

הייתי רוצה להקדיש שורה למושבים – אין ספק שזה האלמנט ברכב אליו אתגעגע יותר מכל, המושבים יפהיפיים לדעתי, העור איכותי ביותר, נוחים ביותר והחישמול המלא, הזכרונות ואפילו החימום – מפנק ביותר.

עוד נקודה לגבי הפנים השחור – למרות שאולי הוא פחות יפה מהבהיר (לדעתי לא אגב) זה יתרון בעייני כי הוא שומר על עצמו לאורך שנים טוב יותר. לאחר 5 שנים אצלי אני יכול להעיד שהפנים אצלי נראה חדש.

עלויות אחזקה – לא נמוכות. במיוחד מעצבן הרישוי השנתי (3200 ש"ח!!) – ספציפית הרכב שלי הייתה דרגת רישוי 7 הפסיכית, אבל רמות מחיר נמוכות יותר יביאו לדרגת רישוי 6 שפויה יותר, אבל תבדקו שלא תופתעו. מעבר לכך:

- טיפול גדול (כל שנתיים או 30,000 ק"מ) במרכזי – 1600 ש"ח

- טיפול קטן (שמן ממנוע+ פילטר) – לא חובה אבל ממוללץ אחת לשנה (מרווחים של שנתיים ו-30 אלף נראים לי יותר מדי, במיחד למי שנוסע הרבה בעיר ונסיעות קצרות ואיטיות, כמוני) – כ-700 ש"ח

- בלמים קידמיים מחזיקים כ-60 אלץ ק"מ והחלפה מלאה (רפידות וצלחות) תהיה כ-2000 ש"ח. אחוריים – עלותם דומה אך תכיפותם נמוכה יותר (אצלי עדיין עם המקוריות...)

- ביטוח לי ולאשתי בלבד (מעל 30, ללא תביעות) – 3700 ש"ח בשנה הראשונה, 3000 בחידוש האחרון (!). חובה כ-1400 ש"ח

- סה"כ עלות החזקה בשנה (כולל טיפול גדול) – תקבלו עודף מ-10,000 ש"ח לשנה.

אובדן ערך – לבעלים הקודמים זה כאב – מכ-280 אלף (דרגת רישוי 7 להזכירכם...) ל-130 אלף תוך שנים – 140 אלף בשלוש שנים.... אאוץ'. לי זה כאב אבל פחות – מ-130 ל-80 (וקצת...) בשנתיים וקצת – 50 אלף – לא נעים... מצד שני, ליסינג היה עולה לי יותר (או זהה פחות או יותר, כולל דלק וטיפולים – והייתי מפסיד קצת מהסוציאליות), והייתי נהנה הרבה פחות. יש לי חבר שאיבד סכום דומה על 4C פרטית... אז הכל יחסי אבל בואו נגיד ששמירת הערך היא לא הצד החזק של הרכב.

סיכום – אם לא הייתי "חם" על חזרה לרכב ספורט אמיתי, כזה שגורם לך לרצות לקום בבוקר לנסוע לנס הרים, וכזה שאפשר לקחת בכיף ליום מסלול, הייתי נשאר איתה בכיף. הייתי קונה כזו שוב בכיף, רק בדרגת גימור גבוהה יותר ואולי עם מנוע ה-TBI החזק וגיר ידני.

מקווה שעזרתי למתלבטים!

תודה רבה על הסיכום המפורט.

מה לגבי צריכת הדלק?

תודה על הסקירה

כתוב יפה וברור.

ההתלבטות שלי היא על 156 או 147 (בנוסף ל156 שכבר יש לי )

כמה ק"מ עברת איתה ?

תקופה מאוד ארוכה חשבנו לקנות אחת חדשה (כשהיא עוד נמכרה) אבל אחריות רק לשנתיים, צפיפות במושב האחורי והגיר הרתיעו אותנו.

סקירה ממצה, כל הכבוד!

כבעלים לשעבר של ה 2.2 סלספיד, אני רוצה להוסיף מספר הערות:

הבלו אן מי- מערכת מיותרת לטעמי ולא ממש נוחה. הייתי מוותר.

בקרת שיוט- לא ידעתי שיש דגמים שאינם כוללים. נראה לי חיוני, לא הייתי מוותר.

ולעניין הסלספיד- כאן אוסיף הסתייגות. אני לא הרגשתי גיר ידני, הגם שנהגתי להחליף מההגה.

תמיד יש קפיצה ושיהוי, שללא קלאץ לא הצלחתי להימנע מהם. לי היה חסר הקלאץ!

(ולכן, עברתי מסלספיד 2.2 לדגם זהה 3.2 ידני.. אבל זה לא לסקירה הזאת).

ושוב, סקירה ממצה. אני בטוח שתהיה לעזר למי שמתעניין.

תמיר,

כמה ק"מ עבר האוטו?

כנראה שמכרת אותה בדיוק בזמן, כי ברגע שמתחילה איזה נזילת נוזל קירור זה לא נגמר.

ברגע שמחליפים את החלק הדולף, אז הלחץ יעבור לחלק אחר עד שהוא יקרוס וככה חוזר חלילה.. עד שכל המערכת מוחלפת.

^

שטות מוחלטת.

אחלה סקירה! נהניתי לקרוא.

תודה על הסקירה, איזו שנה היא וכמה קילומטרים היא עברה?

ע"פ מה אתה רושם "שטות מוחלטת"?

אם אתה רושם משהו, לפחות תנסה לתת לו נימוק הגיוני.

סקירה יפה, מעניין אותי מה צריכת הדלק הממוצעת שלה.

האם בדקת את הנתון הנ"ל?

אותי דווקא מעניינת ה3.2 ידנית,כנראה תהיה המחליפה ל330,

רציתי לדעת איך הנוחות הכללית של הרכב?,אצלי בבימר הכל קשיח ובמהיריות נמוכות על כבישים פחות ממושלמים בהחלט לא כיף.

יופי של סקירה, שקלתי את הדגם הזה כמחליפה ללאון אבל הירידה בכוח והגיר פינו את מקומם לA3 2.0T.

יצא לך לדגום 2.2TI ידנית? מעניין לשמוע על ההבדלים בהרגשה.

אותי דווקא מעניינת ה3.2 ידנית,כנראה תהיה המחליפה ל330,

רציתי לדעת איך הנוחות הכללית של הרכב?,אצלי בבימר הכל קשיח ובמהיריות נמוכות על כבישים פחות ממושלמים בהחלט לא כיף.

נמרוד, אני מחזיק בגרסאת ה 3.2 ידנית רמת גימור TI, קניתי אותה מחבר פורום בשם תמיר למי שמכיר מתחום האודיו.

הנהיגה בכבישים לא סלולים היטב או בתוך ערים עם גבשושיות לא כל כך נוחה אבל אפשר להסתדר (אני יושב על 19" מקוריים)

המתלים מאד קשים ולא כל כך סלחניים בכביש עם בורות אתה הרבה פעמים שומע את האוטו נוגע בכביש בעליות פתאומיות

מרוב שהוא נמוך.

אני לא כל כך הבנתי במה מדובר כשעליתי על ה 3.2, שקלתי בכלל בהתחלה את ה 2.2 ואני אומר תודה על כל רגע

שלא קניתי את ה 2.2, חיפשתי רכב שמוגדר יותר לכיוון הספורט יוקרה. ופה אני נהנה משתי העולמות, אוטו עם הרבה כוח

4x4 ידני, מושבי עור חשמליים עם חימום, מאד נוחה לישיבה ולנסיעות ארוכות אפילו,

ו.... אחיזה גיהנום (במובן הטוב של המילה כן?)

אם תרצה עוד פרטים תרגיש בנוח לשאול שאלות בפרטי

אוטו באמת משובח האוטו הזה. גם נאה מאין כמוהו ( לא בקלות תמצא מישהו שיגיד שהוא מכוער ), גם נחמד מאוד לנסיעה וניהוג, גם ניחן ב"ריהוט פנים" שתתקשו למצוא במכוניות במחיר כפול וגם לא לוקה בבעיות אמינות מיוחדות, אם להיות זהירים בניסוח בכדי לא להרגיז מישהו. ועדיין, גם ייצורו הופסק, גם נמכרו ממנו לא מספיק חתיכות. והנה הגענו למצב שהמותג המאוד מוצלח הזה מבחינת המכוניות שהוא מוציא לשוק, הוא כישלון כלכלי ומועמד לקנייה ע"י מי שמייצר מכוניות שאינן עולות עליו משום בחינה, אבל מוכר כמו משוגע.